כפל נאמנויות בטיפול זוגי: ניגוד אינטרסים בין הזוגי לאישי

בחדר הטיפולים מתרחש לעיתים מפגש מורכב בין שתי יחידות פסיכולוגיות:

האינדיבידואל והזוג.

כמטפלים זוגיים, אנו מוצאים את עצמנו תכופות בצומת בו המחויבות למערכת הזוגית עומדת מול הצרכים האישיים של כל אחד מבני הזוג.

 סיפורם של אורית ודני מדגים היטב את המורכבות הזו:

אורית, מעצבת פנים בת 26, ודני, מתכנת בן ה-28 נמצאים בנקודת מפנה בחייהם. הם עומדים להתחתן, צעד משמעותי שאמור לסמל את העמקת הקשר ביניהם, אבל מתחת לפני השטח מסתתר אתגר מורכב: התמכרותו של דני להימורים. למרות שעבר טיפול במשך שלוש שנים, הוא חזר להמר לאחר הפסקת הטיפול לפני שלושה חודשים. דפוס ההסתרה שהתפתח, כאשר דני מנסה להסתיר את ההימורים ואורית מגלה אותם בעצמה, יוצר מתח מתמיד במערכת היחסים.

בשיחה האחרונה ביניהם, דני הביע בכנות את הצורך שלו בעזרה. במקביל, אורית מבקשת להתחיל טיפול פרטני. מצב זה מציב את המטפל הזוגי בפני דילמה עמוקה: כיצד לאזן בין הצורך לטפל במערכת היחסים כמכלול לבין הצרכים האישיים של כל אחד מבני הזוג?

סוגיות אתיות של נאמנות כפולה בטיפול זוגי 

הנאמנות הכפולה של המטפל הזוגי מזכירה תמרון עדין על חבל דק -

מחד, המטפל מחויב לראות את התמונה המערכתית הרחבה של הזוגיות, לזהות את הדפוסים המשותפים ולעבוד על חיזוק הקשר. מאידך, לא ניתן להתעלם מהמצוקות האישיות והצרכים הייחודיים של כל אחד מבני הזוג. במקרה של אורית ודני, המורכבות מועצמת: דני זקוק לטיפול ממוקד בהתמכרות, בעוד אורית מבקשת מרחב משלה לעיבוד רגשותיה ובניית התמודדות יעילה עם המצב בהווה (ובעתיד).

כך מצוין בתקנון האתיקה של האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי, באשר לשמירה על סודיות:

סעיף 2.1.2: על המטפל לשמור על סודיות המידע של כל אחד מהמטופלים, אלא אם יש חובה חוקית לחשוף מידע או במקרה של סכנה מיידית וברורה. כאשר מדובר בטיפול עם יותר ממטופל אחד, כמו בטיפול זוגי, נדרשת שמירה על סודיות כלפי כל אחד מהמשתתפים.

ובאשר לקשרים כפולים נכתב:

סעיף 1.1.2: המטפל מחויב להימנע מקשרים כפולים שעלולים לפגוע בשיקול דעתו המקצועי או לנצל את המטופל. בטיפול זוגי, עשויה להיווצר דינמיקה כזו כאשר המטפל נדרש להתייחס לצרכים אישיים של כל אחד מבני הזוג תוך שמירה על האיזון הזוגי.

בטיפול זוגי, בהם צרכי הפרט והזוגיות שזורים יחדיו, עולות לא פעם דילמות אתיות שמאתגרות את גבולות המקצועיות והרגישות של המטפל. חדר הטיפול מכיל שני עולמות שמתקיימים בו-זמנית:

מצד אחד, האדם הפרטי עם רצונות, חששות וסודות משלו; מצד שני, הזוגיות – מערכת מובחנת, שחיה ונושמת בפני עצמה.

המטפל מוצא את עצמו לעיתים קרובות בנקודת מפגש שבין נאמנות לאדם לבין מחויבות למערכת הזוגית.

• למשל, מטופל שחושף בפני המטפל במהלך שיחה פרטנית בגידה שטרם נחשפה לבת הזוג, מתחנן שזה יישאר בגדר סוד. המטפל, שמחויב לשמור על סודיות, מוצא את עצמו בדילמה:האם לכבד את בקשת המטופל ולסכן את התקדמות הטיפול הזוגי לחשוף את האמת, בידיעה שהדבר עלול לפגוע באמון שנבנה בטיפול?כל בחירה כאן מלווה בסיכון – לא רק לקשר הזוגי אלא גם לקשר הטיפולי עצמו.

• ישנם גם מקרים שבהם אחד מבני הזוג מבקש לסיים את הקשר, אך עדיין משתתף בטיפול זוגי כדי "לרכך" את הפרידה. כיצד על המטפל להמשיך את התהליך כאשר ברור שאחד מבני הזוג אינו פועל מתוך כוונה אמיתית לשיקום? ההחלטה האם להמשיך בטיפול כזה או לנתב אותו למסגרת שונה יכולה להכריע גורלות – של אנשים ושל יחסים.

• מורכבות אפשרית נוספת מתעוררת כשמטפל מגלה חוסר שוויון בולט בין בני הזוג. למשל, אם בן זוג אחד דומיננטי יותר, והאחר נשמע פחות, נמנע או תלותי. במקרים כאלה, המטפל חייב לאזן בעדינות את הדינמיקה בחדר, לוודא שהקול של כל צד נשמע, ובו-בזמן לשמור על ניטרליות. הדבר הזה דורש כישרון מיוחד, כי כל רמז להעדפה עלול לערער את האמון בין המטפל לאחד מבני הזוג.

• לעיתים, האתגרים האישיים של אחד הצדדים – טראומה, התמכרות (כמו במקרה שלנו) או דיכאון – משתלטים על המרחב הטיפולי. המטפל נדרש אז להחליט: האם להתמקד בזוגיות או להפנות את המטופל המתמודד לטיפול אישי מעמיק? הבחירה להשהות את הטיפול הזוגי לטובת טיפול פרטני עשויה להיות נכונה, אך יש סיכון עם עליית תחושת נטישה עבור בן הזוג השני, שמרגיש לעיתים שנותר לבד במערכה.

האתגר הוא לשמור על איזון. המטפל לא רק שואף ללוות כל אחד מבני הזוג במסע האישי שהם עושים, אלא גם מבקש להעניק כלים ותובנות למערכת הזוגית כולה.  טיפול משולב שכזה הוא מעשה אמנות, בו המטפל מנסה לטוות יחדיו את הצרכים, התקווה והרצונות של השניים. הוא חייב להיות קשוב, רגיש וחד, ובעיקר – להחזיק מוקד ברור אפילו במצבים סוערים ולא נהירים.

המידע שנחשף בפני המטפל במהלך הטיפול הזוגי יוצר שכבה נוספת של מורכבות. המטפל כבר מכיר את דפוסי ההסתרה של דני, את תגובותיה של אורית לגילויים החוזרים ונשנים, ואת ההיסטוריה הטיפולית של שניהם. כיצד ניתן להשתמש במידע זה בצורה אתית ומועילה, מבלי לפגוע באמון שנבנה עם שני בני הזוג?

ניהול המקרה

הניסיון המקצועי מלמד שבמקרים כאלה, יצירת מערך טיפולי מקיף ומתואם בין אנשי מקצוע עשוי להיות הפתרון המיטבי.

עבור אורית ודני, זה עשוי לכלול הפניית דני לטיפול ייעודי בהתמכרות, מציאת מטפל נפרד עבור אורית לטיפול פרטני, והמשך הטיפול הזוגי במקביל. תיאום בין המטפלים השונים, תוך שמירה על גבולות ברורים של סודיות ושיתוף מידע, יכול ליצור רשת תמיכה יעילה שתסייע הן לכל אחד מבני הזוג בנפרד והן למערכת היחסים כולה.

חשוב להבין שהצלחת הטיפול במצבים של נאמנות כפולה תלויה במידה רבה ביכולת ליצור שקיפות ואמון. כשהגבולות ברורים והציפיות מוגדרות היטב, נוצר מרחב בטוח שבו כל אחד מבני הזוג יכול לעבוד על האתגרים האישיים שלו, מבלי לחשוש שהדבר יפגע במרקם היחסים העדין.

המקרה של אורית ודני ממחיש כיצד אתגר הנאמנות הכפולה בטיפול זוגי הוא הרבה יותר מדילמה תיאורטית - זוהי התמודדות יומיומית המשפיעה על חיים אמיתיים.

ההצלחה בניהול מצב כזה תלויה ביכולת ליצור מסגרת טיפולית המכבדת את המורכבות האנושית, מאזנת בין צורכי הפרט והזוג, ושומרת על אתיקה מקצועית ברורה. רק כך ניתן לסייע לזוגות כמו אורית ודני לצלוח את האתגרים העומדים בפניהם ולבנות יחד עתיד בריא ויציב יותר.

פנו  להתאמה אישית של טיפול ומטפל/ת זוגי:

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר