10 כלים ועצות לזוגות שלמדנו בטיפול זוגי

מה למדנו בטיפול זוגי?

זוגות משתפים רגעים קטנים מהחיים המשותפים -  ומה, בתוך כל הרעש, בכל זאת מחזיר אותם זה אל זו.

כל תובנה נלמדה בתוך טיפול זוגי. 

שם, בין מצבים טעונים לשתיקות רועמות, הם מצאו דרכים להיפגש מחדש.

ביקשנו ממטפלים ומטופלים בטיפול זוגי לשתף באתגרים ועטפנו את זה לצרור של טיפים:

• כשאנחנו עייפים מדי כדי לדבר.

• מה עושים כשיש ילדים - אבל אין זמן לזוגיות.

• איך חוזרים לדבר אחרי ריב.

• קנאה, רגישות, חוסר ביטחון - ולאן זה לוקח אותנו.

• מינוס בבנק, פלוס בלחץ -  איך מתקרבים כשיש מתח כלכלי.

• הרגעים בלי חשק - גם לא לחיבוק.

• טקסים קטנים ששומרים על הקשר.

• כש"אני צריך שקט" נשמע כמו "אני לא רוצה אותך".

• כשהיא מדברת – ואני בכלל בטלפון.

• איך לא לטבוע בתוך שגרה.

כשאנחנו עייפים מדי כדי לדבר

"לפעמים מגיעים לשמונה בערב, וכל אחד פשוט שוקע במסך שלו. אני בטיקטוק, הוא בכדורגל. לא בגלל שאנחנו לא רוצים להיות יחד – פשוט אין כוח."

מה למדנו בטיפול?

 "החלטנו לקבוע חוק אחד פשוט – חמש דקות דיבור ביום. גם אם אנחנו גמורים. בלי חדשות, בלי סידורים, רק 'מה שלומך באמת'. זו הצעה שעלתה מהמטפלת – והיא שינתה הכול. זה לא תמיד עמוק, לפעמים זה סתם: 'הבוס שלי עיצבן אותי'. אבל זה יצר גשר. לא צריך שיחה של שעה כדי לזכור למה בחרנו זה בזו. לפעמים גם לשבת בשקט ביחד זה מספיק."

מה עושים כשיש ילדים אבל אין זמן לזוגיות

"הילדים שלנו קטנים, וכל הזמן מישהו צורח או צריך משהו. אנחנו מתפקדים מעולה כהורים – אבל כמעט ולא נוגעים אחד בשני. אנחנו הופכים לאנשי צוות, לא לזוג."

מה למדנו בטיפול?

 "ניסינו לצאת לדייט פעם בשבוע, אבל זה נהיה פרויקט. בטיפול נאמר לנו: 'אל תחכו לזמן המתאים – תייצרו אותו'. אז החלטנו על דייט של 15 דקות בסלון. הילדים במיטה, שותים שוקו, בלי מסכים. זה לא רומנטי כמו לצאת, אבל זו תזכורת שאנחנו לא רק הורים. לפעמים שמים שיר מההתחלה שלנו ורוקדים. הילדים חושבים שהשתגענו. אולי הם צודקים."

איך חוזרים לדבר אחרי ריב?

"הריבים שלנו הם לא על דברים גדולים. זה על איך הוא מדבר אליי, או על זה ששוב שכח משהו. אבל אחרי ריב – יש שתיקה. קשה לחזור. זה נהיה כמו קיר זכוכית".

מה למדנו בטיפול?

"המצאנו טקס פיוס – בעקבות שיחה בטיפול. כל אחד כותב פתק קצר של סליחה או געגוע – אפילו אם אנחנו עדיין כועסים. שמים את זה על הכרית של השני. זה שובר את הקרח. למדנו שגם אם אין פתרון – אפשר לחזור לדבר. לפעמים רק הידיעה שהשני עדיין רוצה לתקן – זה מספיק."

קנאה, רגישות, חוסר ביטחון – ולאן זה לוקח אותנו

"אני יודעת שהוא אוהב אותי. באמת יודעת. אבל לפעמים, כשאני רואה שהוא מתכתב עם מישהי מהעבודה, משהו בי נדרך. ואז אני הופכת לחשדנית, או סתם שותקת ונפגעת."

מה למדנו בטיפול?

 "במקום להתווכח אם יש סיבה לקנאה, דיברנו על התחושות. למדנו בטיפול לשים את הפחדים על השולחן, בלי אשמה. הוא אמר: 'כשאת שותקת – אני מרגיש מואשם'. ואני: 'כשאתה מסתיר, אני מרגישה לא חשובה'. פתאום נהיה מקום לרגישות – לא רק להיגיון."

מינוס בבנק, פלוס בלחץ – איך מתקרבים כשיש חרדה כלכלית

"יש חודשים שאנחנו רק עסוקים ב'איך נסגור את החודש'. כל קנייה נהיית ריב. אני מרגישה שהוא לא אחראי, הוא מרגיש שאני שופטת אותו."

מה למדנו בטיפול?

"המטפלת ביקשה מכל אחד לכתוב 'מה כסף אומר עבורי'. יצא שוני עמוק. אני רואה כסף כביטחון. הוא רואה בו חופש. פתאום נהיינו פחות שיפוטיים. עכשיו יש לנו אפליקציה משותפת, וכל קנייה גדולה מתואמת. זה לא פתר הכול, אבל זה הוריד את העוינות."

רגעים בלי חשק – גם לא לחיבוק

"הוא אוהב מגע, אני בתקופות שאין לי חשק. במיוחד אחרי ימים מתישים. ואז הוא מרגיש דחוי, ואני מרגישה אשמה."

מה למדנו בטיפול?

"שם הבנו שחשק הוא לא חובה, אלא שפה. בטיפול דיברנו על הבדלים בין צורך פיזי לצורך רגשי. קבענו 'שעת חיבה' – בלי ציפיות. לפעמים סתם מתחבקים ונרדמים. לפעמים זה מצית משהו. כל עוד זה במרחב בטוח – זה מקרב."

הדברים הקטנים ששומרים על הקשר

"ביום-יום, בתוך ריצות, קל לשכוח. קל להיכנס לאוטומט. ואז הקשר הופך לרקע."

מה למדנו בטיפול?

 "המטפל אמר: 'זוגות שורדים בזכות טקסים קטנים, לא מחוות גרנדיוזיות'. אימצנו שלושה: נשיקה ביציאה (גם אם כועסים), שיחת לילה קצרה, ו'תודה יומית' על כל דבר. לפעמים רק על זה שהוא הוריד את הזבל. זה פשוט – ומחזיר הכרה."

כש"אני צריך שקט" נשמע כמו "אני לא רוצה אותך"

"אני טיפוס של התכנסות. כשהיום קשה, אני רוצה להיות לבד. אבל בת הזוג שלי מפרשת את זה כהתרחקות. היא נפגעת״.

מה למדנו בטיפול?

 "למדנו לדבר בשפת הצרכים. לא רק 'עזבי אותי' – אלא 'אני זקוק לשקט כדי להיטען'. וגם לסמן מתי חוזרים. זה נתן לה ביטחון, ולי מרחב. פתאום לא היינו אויבים – רק שונים."

כשהיא מדברת – ואני בטלפון

"היא מספרת לי על משהו שקרה לה, ואני חצי מקשיב, חצי גולל בוואטסאפ. ואז היא עוצרת ושואלת: 'שמעת מה אמרתי?' והאמת? לא באמת."

מה למדנו בטיפול?

 "המטפלת קראה לזה 'קשב של נוכחות מלאה'. החלטנו לתרגל את זה – טלפון בצד, מבט בעיניים, חזרה על מה שנאמר. זה נראה בסיסי, אבל זו דרך לומר – אני פה, איתך."

איך לא לטבוע בתוך שגרה

"כל השבוע נראה אותו דבר: קמים, עובדים, ילדים, כלים, נטפליקס, נרדמים. אנחנו לא רבים, לא דרמות – אבל גם לא זיק."

מה למדנו בטיפול?

"דיברנו על שחיקה שקטה. על זה שהיעדר ריב זה לא בהכרח נוכחות אהבה. המטפלת הציעה שנחזור לשחק. נשמע מוזר, אבל החלטנו להפתיע זה את זו בדברים קטנים. פתאום עלה חיוך. ומשם – שוב קרבה."