חרדת פרידה / נטישה אצל ילדים | תסמינים, אבחון סיבות וטיפול

 

מהי חרדת פרידה אצל ילדים?

חרדת פרידה היא חלק נורמלי מהתפתחות ילדים, שלרוב מתחילה בגילים 8-12 חודשים ונעלמת לפני גיל שנתיים.

ואולם, בתנאים מסוימים, החרדה יכולה להתפתח להפרעת חרדה של שנות הילדות, שנקראת הפרעת חרדת פרידה של הילדות (Separation Anxiety Disorder in Childhood). 

תסמיני ההפרעה עולים במהלך שנות הגן, ביה״ס היסודי וגיל הנעורים. 

חרדה מפני פרידה מופיעה גם אצל מבוגרים ולמרות שאין לה אבחנה ייחודית, היא נקראת ״חרדת נטישה״.

 

חרדת ספרציה נוטה לאותת על קיומן של בעיות מצב רוח ובעיות נפשיות כלליות, ושכיחותה מוערכת בקרב 3-4% מהילדים.

 

סטטיסטית, שני שליש מהילדים עם חרדת פרידה בילדות יאובחנו עם הפרעה נפשית בהיותם בוגרים, בעיקר דיכאון והפרעת פאניקה. 

 

 

גסטון דרוגר מ״כאן מסבירים״

הלך להתייעץ וקיבל הסבר:  

 

 

  

מה הסימפטומים של חרדת פרידה?

התסמינים של חרדת פרידה עולים כאשר הילד נפרד מהוריו, או מטפלים אחרים, יכולה הסיטואציה לעורר התנהגויות שמבטאות חרדה.

 

ההתנהגויות הנפוצות ביותר הן:

 

• היצמדות להורה

• בכי קיצוני וקושי להירגע

• סירוב להיפרד

• ביטויים פסיכוסומטיים (למשל כאבי ראש או הקאות).

• טנטרומים והתקפי זעם קשים.

• סרבנות בית ספר.

• ביצועים ירודים בכיתה.

• כישלון לתקשר באופן מיטיב עם ילדים אחרים.

• סירוב לישון לבד.

• סיוטי לילה.

  

חרדת פרידה כוללת בדרך כלל שלושה שלבים:

• מחאה

• ייאוש

• ניתוק

 

המחאה תופיע מייד עם הפרידה ויכול להימשך גם ימים ויותר מכך.

ניתן לזהות את מחאת הילד על ידי סימני מצוקה חיצוניים כמו בכי, התפרצויות זעם ומאמצים לחפש ולהשיב את ההורה.

  

לא פשוט.  

 

 

אבחון

מבחינת אבחון, ילדים שחווים לפחות 3 מהסימפטומים המופיעים למעלה עלולים להיות מאובחנים בחרדת פרידה.

ייתכן וההורים יתבקשו לקיים הערכה פסיכולוגית, כמו אבחון פסיכודיאגנוסטי, עם פסיכולוג קליני לילדים, לצורך האבחנה או לצפות באינטראקציה של ההורה והילד, שכן הדבר מראה איך סגנון ההורות משפיע על אופן ההתמודדות של הילד עם החרדה.

 

מה ההבדל בין חרדת פרידה אצל מתבגרים לבין הפרעות אישיות?

בעוד שהפרעת אישיות תלותית מתאפיינת בנטיה לא מובחנת להיות תלוי באחרים, אצל ילדים עם חרדת ספרציה ממוקדת התלות בנוכחותן של דמויות ההתקשרות העיקריות.

בהפרעת בורדרליין (BPD) קיימת חרדת נטישה עזה לגבי קשר עם קרובים, אולם בנוסף לחרדת פרידה המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית סובלים גם מאימפולסיביות, בעיות בזהות, תנודתיות רגשית קשה ובתפקוד הבינאישי.

 

 

מהם גורמי הסיכון לחרדת פרידה אצל ילדים?

גורמי הסיכון כוללים היסטוריה משפחתית של חרדה או דיכאון, אישיות מופנמת, מעמד סוציו-אקונומי נמוך, הורים מגוננים מדי, מחסור באינטראקציה הורית מספקת ובעיות להתמודד עם ילדים בני הגיל. 

חרדת פרידה יכולה להופיע גם לאחר אירוע חיים מלחיץ שמחייב הסתגלות פסיכולוגית, כמו מעבר לבית חדש, שינוי בית ספר או כיתה, הקפצה או הישארות כיתה, גירושים או מוות של בן משפחה קרוב.

 

  

פסיכותרפיה

מהו הטיפול הכי יעיל בחרדת נטישה אצל ילדים?

שיטת הטיפול היעילה ביותר בחרדת פרידה היא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לילדים, תהליך בו הילד לומד טכניקות וכלים להתמודדות עם חרדה, שהנפוצות בהן הן נשימות עמוקות, זיהוי עיוותי חשיבה ותרגול הרפיה.

 

טיפול אחר שמתאים לחרדת נטישה אצל ילדים הוא טיפול רגשי עם ילדים, כמו טיפול במשחק.

 

דרך נוספת לטיפול בחרדת פרידה היא טיפול הורה-ילד, או טיפול דיאדי.

ספציפית מדובר במודל טיפולי שנקרא  PCIT) Parent-child interaction therapy), שכולל שלושה שלבים עיקריים:

 

• אינטראקציה מכוונת-ילד (CDI) - מתמקדת בשיפור איכות הקשר בין ההורה לילד, וכוללת חום, קשב וחיזוקים, מה שעוזר לילד לחזק את תחושת הביטחון

• אינטראקציה מכוונת-אומץ (BDI) - המחנכת את ההורים בנוגע לסיבה שבגללה הילד חש חרדה, ע״פ סולם אומץ שיפתח המטפל, ושיראה מצבים שגורמים לחרדה. פעולה זו מכוננת תגמול לתגובות חיוביות.

• אינטראקציה מכוונת-הורה (PDI) - המלמדת הורים לתקשר בבהירות עם הילד, מה שעוזר לנהל התנהגות בעייתית.

 

עוד מימד חשוב להצלחת כל טיפול פסיכולוגי בקשיים של ילדים, הוא הסביבה הבית-ספרית.

הילד זקוק למקום בטוח שאליו יוכל ללכת כאשר ירגיש חרדה, וגם צריכה להיות דרך בה יוכל לתקשר עם הורה במידת הצורך במהלך שעות בי״ס או בזמנים אחרים בהם הוא רחוק מהבית.

לבסוף, חשוב שהמורה תעודד אינטראקציה ותקשורת בין בין הילד לחבריו לכיתה.

 

 

טיפול תרופתי 

אין תרופות ספציפיות לחרדת פרידה בתקופת הילדות.

לפעמים משתמשים בנוגדי דיכאון אצל ילדים בוגרים יותר, בעיקר כאשר צורות אחרות של טיפול לא נמצאו יעילות .

ההחלטה על טיפול תרופתי צריכה להישקל בכובד ראש ע״י ההורים והרופא ואם הוחלט על נטילת תרופות, יש לפקח על הטיפול בקשב רב, עקב תופעות לוואי אפשריות. 

 

 

השפעת ההפרעה על חיי המשפחה

לחרדת פרידה אצל ילדים יש השפעות במעגלים משפחתיים, מעבר למחירים ההתפתחותיים, הרגשיים והחברתיים מהם סובל הילד.

ההשפעות הבעייתיות מבחינת חיי המשפחה כוללות מגבלה על פעילויות משפחתיות עקב התנהגות שקשורה בהפרעה, היעדרות תדירה של ההורים מהעבודה בגלל הצורך להישאר עם הילד בבית, במקום להיות במסגרת החינוכית, תסכול ההורים עקב צמצום הזמן הפנוי לעצמם ואחים שמקנאים בתשומת הלב המיוחדת שניתנת לילד המתמודד.

לכן, במקרה של חרדת פרידה חשוב לפנות לרופא או פסיכולוג/ית ילדים בנוגע לטיפול ולדרכים שיסייעו לנהל גם את ההשפעות על חיי המשפחה.

 

 

עצות וטיפים להורים לילדים עם חרדת פרידה

טראומה, אפילו מינורית, יכולה לשנות את האופן בו אנחנו רואים את העולם.

אירוע מפחיד מערער את אשליית הביטחון והעולם עלול להיראות ​פתאום ​כמסוכן ומפחיד, כזה שקשה יותר לסמוך בו על אחרים.

אפשרו לעזור לילד שמתמודד עם חרדה מפרידה באמצעות בנייה מחודשת של תחושת הביטחון וה​מוגנות.

 

הנה כמה רעיונות: 

 

• עודדו את הילד להמשיך בפעילויות שהם נהנים מהם. נסו לוודא שיש לו מספים פנאי למנוחה, משחק ומחשב. 

 

• שמרו על שגרה. קביעת מבנה ולוח זמנים צפוי לחיי ילדכם יכולה לעזור לגרום לעולם להיראות יציב יותר. נסו לשמור על זמנים קבועים לארוחות, שיעורי בית ופעילויות משפחתיות.

 

• דברו על העתיד ותכנן תוכניות משפחתיות. תכנון יכול לעזור לנטרל את התחושה הנפוצה בקרב ילדים ​המתמודדים עםחרדה שהעתיד מפחיד, עגום ובלתי צפוי.

 

• נסו להיות עקביים ככל הניתן, עם מסרים בהירים ואחידים בין שני ההורים, או דמויות מטפלות אחרות. 

 

• תזונה בריאה וארוחות מסודרות מעניקות סטרוקטורה, סדר, ביטחון פנימי וכמובן איזון פיזיולוגי. מחקר לא סיבתי ודי ברור מאליו (אבל עדיין חשוב), שפורסם בספטמבר 2021, מלמד כי ילדים שאוכלים יותר פירות וירקות נוטים להיות בעלי חשיבה חדה יותר. בנוסף,  ילדים שצרכו את 5 המנות המומלצות של פירות וירקות כל יום נמצאו ברמת הרווחה הנפשית הגבוהה ביותר. 

 

• תנו תוקף ולגיטימציה לחרדה של הילד. זה המענה החשוב ביותר שיעזור לו ללמוד איך לנרמל ולשיים (לתת שם) לתחושות ולרגשות קשים לאורך החיים, באמצעות תיקוף פנימי. משהו קרה שעורר את חרדת הפרידה, וגם אם לא תוכלו להבין מהו, תיקוף יספק לילד נוחות וביטחון, שנובעות מההרגשה שהם מובנים ומקובלים על ידי ההורים. הכירו בפחדים אפילו אם הם לא נראים לכם רלוונטיים.

 

• זכרו שילדים ​נוטים להשלים פרטים ולתרגם אותם כדרכם. מיוחד אם יש להם עולם פנימי עשיר. הרגיעו את ילדכם, בדקו ״מה עלול לקרות?״ ועזרו למקם את המצב בהקשר​ הנכון​.

 

• עמדו בהבטחות. אתם יכולים לחזק אמון מתחדש באמצעות ​היותכם מקור ידע אמין, גם אם לא תמיד מרגיע, בהתאם לנסיבות. 

 

• אם אתם לא יודעים משהו הודו בכך. ילדים קולטים, בעיקר כשהם במצבי חשש וחרדה. 

 

• עודדו פעילות גופנית, שמשחררת אדרנלין ואנדורפינים, המשפרים את מצב הרוח. מצאו פעילות שאתם אוהבים ושחקו, פשוט שחקו. לשוב לא ללחוץ על הילד, יכול להיות שקשה לו לשתף בחלק או בכל הסיטואציה. לילד בגיל הרך נוח יותר לפעמים להתבטא דרך ציור, שיכול להמחיש את רגשותיו במקום לדבר עליהם ״כמו הגדולים״. אחרי שציירו נסו לדבר עם עם מה שצייר (לא צריך להסתבך עם הסברים פסיכולוגיים, הרגשות די גלויים אצלם :-)). 

 

• חיבוק והרגעה יכולים לעזור לאדם בכל גיל להרגיש בטוח, בטח לילדים. הרבה פעמים בני נוער אינם חובבי מגע הורי לא הכרחי, אבל החיבה והחום הפיזיים עדיין חשובים להגברת הביטחון.

 

• הגבילו חשיפה לאמצעי תקשורת, בעיקר כאשר מדובר באירוע עם גוון לאומי, כמו אירוע ביטחוני, שריפה, מגיפה או אסון טבע.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

   

 

 

 

 

מקורות:

 

Feriante J, Bernstein B. Separation Anxiety. [Updated 2020 Oct 28]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK560793/

 

Hayhoe R, Rechel B, Clark AB, et alCross-sectional associations of schoolchildren’s fruit and vegetable consumption, and meal choices, with their mental well-being: a cross-sectional studyBMJ Nutrition, Prevention & Health 2021;e000205. doi: 10.1136/bmjnph-2020-000205

 

 Lewinsohn, P. M., Holm-Denoma, J. M., Small, J. W., Seeley, J. R., & Joiner, T. E., Jr (2008). Separation anxiety disorder in childhood as a risk factor for future mental illness. Journal of the American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, 47(5), 548–555. https://doi.org/10.1097/CHI.0b013e31816765e7