מכון טמיר לפסיכותרפיה
איך מטפלים
בפחד ממעליות?
הגיע הזמן להפסיק
לעלות במדרגות
מהסיבות הלא נכונות!
מהו פחד ממעליות?
פוביה ממעליות הינו הפחד להיכנס למעלית, שיכול להוות טריגר לפחד ממקומות סגורים, צרים או חנוקים (קלסטרופוביה) או לפחד ממקומות פתוחים, שקשה להימלט מהם (אגורפוביה).
המצבים המחרידים השכיחים של המתמודדים עם חרדה ממעליות כוללים חשש שמא המעלית תתקלקל בדרך, תיתקע או תיפול. בבסיס הפוביה קיים פחד אינטנסיבי לאבד שליטה, פחד להישאר לבד בעת סכנה וחרדת מוות משתקת, שמתבטאת לעתים בהתקף חרדה.
פחד ממעליות הוא סוג של פוביה.
פחד כזה יכול להתחיל בחשש קל ממעליות או העדפה שלא לקחת את המעלית בדרך למעלה כאשר אפשר לעלות במדרגות, אך יכול להידרדר לרמות קשות יותר של חרדה ולהפעיל מנגנוני לחץ גופניים, אשר מתבטאים בסימפטומים רגשיים ופיזיולוגים אצל האדם כדוגמת קוצר נשימה, הזעה, האצה בדופק וכיוצא באלה.
חשוב לזכור כי חרדה או פוביה אינן בהכרח מעוגנות במציאות, ואפילו אם האדם מבין שאין היגיון בחרדה שחש, אין הדבר אומר שיוכל להתגבר עליה. נפש האדם וגופו חשים שעלייה במעלית היא סכנה מהותית ולכן מאותתים למוח להימנע ממנה, אפילו אם המוח מבין שאין סיבה אובייקטיבית להימנעות הזו.
עד לפני מספר שנים, פחד ממעליות לא היווה בעיה משמעותית. מי שלא רצה לעלות במעלית עלה במדרגות.
כיום, כאשר הבנייה צומחת למעלה וכל בניין חדש כבר מכיל קומות רבות, הפחד ממעליות עשוי לפגוש את האדם מידי יום ולגרום לו להימנעויות שונות. אדם הסובל מפחד ממעליות ברמה כזו שלא מוכן לעלות במעלית, עשוי להימנע ממקומות בהם צריך להגיע לקומה גבוהה שמורכב לעלות במדרגות עד אליה. מדובר בהימנעות בעייתית אשר מגבילה מאוד את האדם, כיוון ולא יוכל להגיע למקומות רבים כגון מקומות עבודה, משפחה וחברים שגרים בקומות גבוהות, קניונים וכיוצא באלה. בעולם המודרני של ימינו, לא ניתן עוד להתחמק ממעליות,ולכן מדובר בפחד שצריך לפתור.
קחו על הדוגמא של אילנית:
אילנית מגיעה למקום עבודה חדש שחיכתה לה כל כך. היא מתרגשת ואפילו קנתה שמלה חדשה לכבוד המאורע. כשהיא מגיעה היא מגלה שהמשרד בסניף שלה נמצא בקומה ה-26 בבניין רב קומות. הלב שלה מתחיל לפעום וכפות הידיים מזיעות... היא מבינה שהפעם לא תוכל לעלות ברגל או להימנע מלעלות לקומות גבוהות. היא מסתכלת סביב, מכירה זה מכבר את התחושה הזו, שהיא לא מבינה כיצד אנשים עולים ויורדים בטבעיות במעליות, בלי שמץ של חשש ופחד. כאילו זה דבר של מה בכך, היא כבר מדמיינת את הלפיתה בחזה שהיא מרגישה כשהדלתות של המעלית נסגרות. חיוורת, היא מבינה שכעת היא צריכה להתמודד עם הפחד הכי גדול שלה, ושאולי הגיע הזמן לפנות לעזרה מקצועית.
מעגל ההמנעות של פחד ממעליות
חשוב להבין שהפחד של אילנית מפני שימוש במעלית נרכש בתהליך הדרגתי:
בכל פעם שהיא בוחרת לטפס במדרגות במקום במעלית, התודעה שלה מתארגנת בצורה מבוססת יותר סביב ההבנה שההימנעות מהמעלית מנעה ממנה כרגע אסון נורא.
אחרי חודשים ואפילו שנים שבמהלכם לא התקרבה למעלית, המחשבה על עליה במעלית הופכת להיות הדבר הכי מפחיד ומאיים בעולם.
גורמים לפחד ממעליות
הפחד יכול לנבוע מהתנסות עבר שלילית ומאיימת, למשל חוויה טראומטית של התקעות במעלית חשוכה.
אבל לא תמיד מתחייב אירוע מחריד קודם שניתן לייחס אליו את הסיבה להתפתחות החרדה:
אם נחשוב על זה, אין פלא שנוצרת אצלנו אסוציאציה בין חרדה לבין מעליות.
מעליות מוצגות לנו בקביעות לאורך החיים, בקולנוע ובטלוויזיה, כמרחב ביניים מאיים שמחכים לצאת ממנו, או לכל הפחות השימוש במעלית נחווה ככורח המציאות, בין למטה למעלה, מביך, ארעי ומלחיץ.
האם מעליות יכולות ליפול?
בהרבה סרטי פעולה מוצגת המעלית כקוביות סיכון השרדותיות. הכבלים משקשקים ורועשים, בקושי מחזיקים את תא המעלית מפני הפיר המאיים שנמצא מתחתיה, תהום חשוכה וסופית...
אלא שהאמת אינה יכולה להיות רחוקה יותר מהתסריט הזה.
במציאות, מעולם לא אירע אסון בו מעלית נפלה (למעט תאונה אחת, בשנות ה-40 של המאה הקודמת, בה מטוס התרסק על מגדל האמפייר סטייט בניו יורק).
טיפול פסיכולוגי בפחד ממעליות
קיימות כיום מגוון שיטות טיפוליות להתמודדות עם חרדות, ביניהן חרדת מעליות, כאשר בין המוכרות והיעילות בהן נמצאות שיטת הטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וכן שיטת הטיפול קצר המועד, טיפול רגשי ובמקרים מסוימים טיפול תרופתי להפחתת חרדה.
טיפול CBT מתמקד בשינוי דפוסי המחשבה ודפוסי ההתנהגותי הבעייתיים של המטופל (כדוגמה החשש המהותי שמשהו רע יקרה לאדם במעלית) והחלפתם בדפוסים אדפטיביים יותר. הטיפול מתמקד בפרשנות שהאדם נותן לאירועים המלחיצים ומשתדל לשנות את תפישת עולמו. בנוסף לכך, הטיפול מקנה לאדם כלים התנהגותיים שונים להתמודדות, כדוגמת דמיון מודרך, הרפיה עצמית, תרגילי נשימה וכן חשיפה הדרגתית.
חשיפה הדרגתית היא כלי נפוץ ביותר בהתמודדות עם פוביות כגון חרדת מעליות, ומשמעותה הכנת רשימת משימות למטופל המכריחות אותו להתמודד עם פחדיו, המאורגנות מהקלה לקשה. למשל, משימות לאדם הסובל מפחד ממעליות יכולות להתחיל מלעלות קומה אחת במעלית שנראית בטיחותית ועם אנשים נוספים, ובהמשך לעלות כמה קומות באותה המתכונת, לאחר מכן לעלות קומה אחת לבד, וכיוצא באלה. המטרה היא לשפר את תחושת המסוגלות של האדם, לעזור לו ללמוד להתמודד עם פחדיו בכוחות עצמו וכן ללמדו שעשייה אינה מפחידה ומסוכנת כמו שחשב, וכל אלה במקרים רבים מפחיתים את החרדה ואף מעלימים אותה.
לעיתים, מספיק טיפול CBT קצר מועד בפוביה ממעליות, אשר אורך תקופת זמן מוגדרת מראש, לרוב של כשתיים עשרה פגישות טיפוליות, מתמקד בהווה ובהקניית כלים פרקטיים להתמודדות יומיומית, על מנת לפתור את החרדה. הטיפול, המתמקד סביב בעיה ספציפית המפריעה לחייו השגרתיים של המטופל, יעיל מאוד בהתמודדות עם חרדות שונות, כדוגמת הפחד ממעליות, ובכוחו ליצור שינוי משמעותי ויציב לאורך זמן בחיי האדם.
כאמור, מתוך הסתכלות קצרה בעולמינו אשר אינו עוצר לרגע, ובבנייה אשר הולכת וצומחת מעלה, קל להבין שחשוב לפתור את הפחד ממעליות.
כיום, מדובר בנושא מוכר למטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים, שברשותם טכניקות וכלים רבים לסייע בפתרון הבעיה.
לכן אין שום סיבה להתמודד עימה לבד, או להיכנע לה.
הגיע הזמן להפסיק לעלות במדרגות ולהיעזר במעלית באופן קבוע ושוטף.
במכון טמיר בתל אביב ניתן לראות, לפעמים, זוג של מטפל ומטופל, ששוהים במעלית
ובעצם מתרגלים חשיפה במציאות, כשלב בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
צרו עמנו קשר להתאמת מטפל CBT ותוכלו לנצח את הפחד המתסכל הזה מהר ובטוח
צוות המכון בתל אביב, בטיפול פסיכולוגי באינטרנט או עם עמיתי מכון טמיר בכל הארץ
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
14 בדצמבר 2023
כתיבה:
קרין אמיתי, MSW
קראו על פוביות נוספות:
מקורות:
פחד ממעליות - ערך ויקיפדיה
Lisa Fritscher (2019). Understanding Your Fear of Elevators. In verywellmind website: https://www.verywellmind.com/what-is-the-fear-of-elevators-2671765