כשאנשים פוחדים ליפול, הם נוטים מטבע הדברים להימנע מפעילות - דפוס שעלול להוביל לבידוד חברתי ולהחמרת המוגבלות.
מחקר מעניין מאיר זווית חדשה על הקשר בין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ואימון שיווי משקל בשיקום מטופלים לאחר שבץ מוחי.
הממצאים מראים שהשילוב בין טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ואימון מובנה מניב תוצאות טובות יותר מאשר תהליך שיקומי מסורתי.
המשתתפים שקיבלו את הטיפול המשולב הראו שיפור משמעותי ביכולת לחזור לחיי היומיום ולהשתלב שוב בקהילה.
השיפור נשמר גם שנה לאחר סיום הטיפול.
מדובר כאן על פרוטוקול CBT ייחודי שפותח עבור ניהול פחד מנפילות אצל מטופלים לאחר שבץ מוחי.
הפרוטוקול מתמקד בשני רכיבים מרכזיים:
הבניה קוגניטיבית (Cognitive Restructuring)
-
זיהוי אמונות מגבילות לגבי נפילות ושיווי משקל.
-
אתגור מחשבות קטסטרופליות על תוצאות אפשריות של נפילה.
-
פיתוח נרטיב מאוזן יותר לגבי יכולות פיזיות.
-
עבודה על הערכה מציאותית של סיכונים.
.
לעיתים נדרשת גם השלמה עם תהליך אבל הקשור באובדן כרוני של יכולות, בעקבות האירוע.
כשאדם חווה שבץ מוחי, הוא עובר טלטלה בכל מעגלי החיים. פתאום, פעולות שהיו פעם טבעיות ואוטומטיות - כמו הליכה, דיבור, נהיגה או אכילה - הופכות למאתגרות או בלתי אפשריות באופן עצמאי. זה כמו ללמוד לחיות בגוף חדש, לצייר מפת יכולות מחודשת במרחב לא מוכר.
אחד האתגרים הגדולים בתהליך השיקום אחרי ארוע מוחי הוא תהליך אבל פסיכולוגי כדרך התמודדות עם אובדן. לא מדובר רק באובדן של יכולות גופניות, יש כאן שינוי עמוק בתפיסת העצמי ובזהות האישית.
שינוי התנהגותי (Behavioral Modification)
-
התמודדות הדרגתית עם מצבים מעוררי חרדה.
-
תרגול מיומנויות איזון בסביבה בטוחה.
-
הרחבה הדרגתית של טווח הפעילויות.
-
בניית ביטחון דרך התנסויות מוצלחות.
יש לפחות 4 היבטים שמייחדים את הפרוטוקול:
-
עבודה קבוצתית: המפגשים נערכים בקבוצות קטנות, מה שמאפשר למידה הדדית וחיזוק חברתי
-
שילוב עם אימון פיזי: ה-CBT מתואם עם תרגול מעשי של שיווי משקל.
-
התאמה ספציפית: הפרוטוקול מותאם לאתגרים הייחודיים של מטופלים לאחר שבץ מוחי.
-
מיקוד בחיי היומיום: דגש על שיפור תפקוד יומיומי והשתלבות בקהילה.
ההליך הטיפולי
הטיפול כולל 16 מפגשים לאורך 8 שבועות, כשכל מפגש משלב רכיבים קוגניטיביים והתנהגותיים. המטרה היא לא רק להפחית פחד, אלא לפתח גישה מאוזנת ומסתגלת לניהול סיכונים בחיי היומיום.
התוצאות מראות שהפרוטוקול יעיל במיוחד בשיפור הביטחון העצמי והתפקוד היומיומי, עם השפעה מתמשכת גם שנה לאחר סיום הטיפול. זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו CBT יכול להיות מותאם לצרכים ספציפיים של אוכלוסייה קלינית מוגדרת.
מעניין במיוחד לראות איך טיפול קוגניטיבי-תנהגותי עוזר למטופלים להתמודד עם אמונות מגבילות ושליליות בהן הם מחזיקים לגבי נפילה. במקום להיכנע לפחד, הם לומדים לזהות את המחשבות המכשילות ולפתח אלטרנטיבה מאוזנת.
השילוב של עבודת גוף ונפש מדגים את היעילות המעשית של טיפול הוליסטי בתהליכי שיקום. כשמטפלים בפחד מנפילות לא רק ברמה הפיזית אלא גם ברמה הפסיכולוגית, המטופלים מצליחים להתגבר על החסמים שמעכבים אותם מלהתקדם.
המחקר מעלה גם שאלות מעניינות על הקשר בין תפיסה עצמית, ביטחון ותפקוד פיזי. הקשר עם הגוף נפגע, קשה לסמוך עליו ובעקבות האירוע נוצרת תחושה שהפתעה רעה עלולה להגיע עם כל תסמין, מיחוש וסימן.
כשאדם מרגיש בטוח יותר ביכולות שלו, הוא מסוגל להפיק יותר מתרגול גופני.
התובנות הללו יכולות לסייע בפיתוח תוכניות שיקום יעילות יותר, המתייחסות הן לצרכים הפיזיים והן לצרכים הרגשיים של המטופלים.
זוהי דוגמה מצוינת לאופן שבו הבנה מזווית של פסיכולוגיה שיקומית יכולה לתרום לשיפור הטיפול הרפואי.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Liu, T. W., Ng, G. Y. F., Chung, R. C. K., & Ng, S. S. M. (2019). Decreasing fear of falling in chronic stroke survivors through cognitive behavior therapy and task-oriented training. Stroke, 50(1), 148-154. https://doi.org/10.1161/STROKEAHA.118.022406