מכון טמיר לפסיכותרפיה
הפרעות נפשיות יכולות לגרום לסימפטומים שגורמים בתורם למצוקה, על ספקטרום של חומרה.
לרבים הסובלים מהפרעות נפשיות מתעוררות גם בעיות במיומנויות ופונקציות קוגניטיביות, כולל כאלה שאנשים משתמשים בהן מדי יום, כמו ריכוז, זיכרון עבודה ופתרון בעיות.
טיפול לשיקום קוגניטיבי (CRT)
טיפול לשיפור / שיקום קוגניטיבי (Cognitive remediation therapy (CRT, הוא שיטת טיפול פשוטה יחסית שעובדת באמצעות אימון התנהגותי שתכליתו לשפר את התפקוד הקוגניטיבי. CRT משמש קלינאים לצד טיפולים מסורתיים במקרים של דיכאון, חרדה ,OCD או התמכרות.
לרוב, הפרעות אלה גורמות להנמכה במיומנויות הקוגניטיביות ובמיומנויות של ניהול רגשות והתנהגות.
ב-CRT ניתן להשתמש עבור במטופלים שמצויים באשפוז פסיכיאטרי אבל גם עם מטופלי חוץ.
מכיוון שמדובר בשיטה טיפולית פרקטית במהותה, ניתן לשלב אותה בקלות עם טיפולים אחרים.
למשל, מחקר שפורסם לאחרונה ב-JAMA Psychiatry מצא כי טיפול משולב בשיקום קוגניטיבי ובגירוי חשמלי טרנס-גולגולתי (tDCS) עשוי להאט את ההידרדרות הקוגניטיבית בקרב מבוגרים עם דיכאון קליני בהפוגה, המצויים בסיכון מוגבר לדמנציה.
במחקר, שנערך בטורונטו, השתתפו 375 מבוגרים מ-5 בתי חולים אוניברסיטאיים. חלק מהמשתתפים קיבלו טיפול לשיקום קוגניטיבי ו-tDCS ממוקד על הקורטקס הפרה-פרונטלי למשך שמונה שבועות, חמישה ימים בשבוע, עם חיזוק שניתן פעמיים בשנה, לצד שיעורים לתרגול ביתי. תוצאות המחקר הראו כי שילוב זה האט את הירידה הקוגניטיבית, במיוחד בתחומים של תפקוד ניהולי וזיכרון מילולי, ובייחוד בקרב אלו שסבלו מדיכאון מג'ורי בהפוגה (עם או בלי לקות קוגניטיבית קלה), זאת בהשוואה לאלו עם לקות קוגניטיבית קלה בלבד.
איך שיטת CRT עובדת?
מטפלי CRT עושים שימוש באסטרטגיות ותרגילים חוזרים לחיזוק מיומנויות קוגניטיביות שונות.
אימון המוח בצורה כזו, בשילוב עם יעוץ ותמיכה, יכול לסייע לשפר תהליכים קוגניטיביים, שאם מתעלמים מלקותם המטופל עלול להתקשות בהתמודדות היומיומית, מה שבתורו יוצר החמרה פסיכולוגית נוספת.
תרגילי CRT יכולים להיעשות מול מחשב או עם דף ועיפרון, חלקם מתמקדים באתגרים של פתרון בעיות באמצעות אסטרטגיות שונות, אחרים מסייעים למטופל להתמודד עם פעולות ותהליכים יומיומיים.
תרגילים CRT מתמקדים גם במטא-קוגניציה, כלומר בהתבוננות ובחשיבה של המטופל על תהליכי החשיבה שלו – מיומנות חיונית לשיפור המודעות העצמית, הכישורים החברתיים והלמידה על הסביבה.
CRT מועבר לאורך סדרת מפגשים פרקטיים לחיזוק מיומנויות קוגניטיביות מסוימת, כמו זיכרון עבודה או יכולות קשב, והוא יכול להיות מועבר בקליניקה עם שיעורי בית לתרגול בין המפגשים.
חלק מהשיטות כוללות שימוש בדפי עבודה ייעודיים, בכתיבת יומן ואישי ובתרגילים עם אפליקציה.
הטיפול כולל חזרה על פעילויות פשוטות ומשחקים, שאותם המטופל מתרגל על בסיס קבוע.
הווא דורש מידה מסוימת של שמירה על ריכוז, על מנת שיהיה אפקטיבי.
מהי מטרת הטיפול?
מטרות ה-CRT הן בראש ובראשונה לשפר את המיומנויות הקוגניטיביות שנפגעו, ובאמצעות זאת לקדם אינטראקציות חברתיות, תפקוד יומי ואיכות חיים גבוהה יותר.
בשילוב עם טיפולים נפוצים אחרים, כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי, יכולים ליהנות מיתרונות ה-CRT אנשים עם הפרעות נפשיות שונות, שכן היכולת לחשוב וללמוד בצורה בהירה יותר עשויה להקל על תהליך השיפור שלהם ולעזור להם להבין טוב יותר את תהליך ההחלמה והרמיסיה, שכן תפקוד קוגניטיבי משופר הוא רכיב חשוב בכל טיפול פסיכולוגי מוצלח.
לאילו הפרעות טיפול CRT עובד?
ישנו בטווח הרחב של הפרעות ש-CRT יכול להועיל להן מצויות גם אלה:
-
סכיזופרניה – הנמכה קוגניטיבית רחבה היא אחת מתכונות הליבה של ההפרעה, והשיטה משפרת משמעותית את המיומנויות הנדרשות לחיי היומיום
-
הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) – CRT הוכח כמועיל לשיפור זיכרון העבודה, אך תוצאות המחקרים עורבבו עם ההשפעה על סימפטומים או על מיומנויות אחרות
-
אנורקסיה – הנמכה קוגניטיבית איננה בולטת בהפרעות אכילה, אך הטיפול נראה מבטיח כדרך לסייע לגמישות קוגניטיבית
-
דיכאון קליני – CRT משפר את התפקוד הקוגניטיבי הדרוש לתגובה טובה יותר לטיפול בדיכאון; הפרעה דו-קוטבית – הנמכה קוגניטיבית נפוצה בהפרעה ו-CRT הוא קריטי להחזרת התפקוד הנורמלי
-
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) – הטיפול מחזיר תפקודים קוגניטיביים ובכך מסייע למנוע מתסמיני OCD להחמיר
-
הפרעות על הספקטרום האוטיסטי – דרוש עוד מחקר בכדי להבין אם טיפול מעצים קוגניטיבית לאוטיסטים הוא מועיל.
-
שימוש בחומרים יכול לגרום אף הוא להנמכה קוגניטיבית, והסיכון לכך גובר ככל שמתעלמים מהבעיה.
הערה על הנמכה קוגניטיבית
שפה בנושאים רגישים כמו בריאות הנפש היא הרבה יותר מתקינות פוליטית.
חשוב לציין את המונח נוירוטיפי (Neurotypical), מושג חדש בעולם הקליני שמתאר אנשים בעלי יכולות התפתחותיות, אינטלקטואליות וקוגניטיביות אופייניות.
למשל, אנשים שחיים עם אוטיזם, נמצאים על ספקטרום של הבדלים התפתחותיים, אליו ניתן להתייחס כגיוון עצבי (Neurodiversity).
אילו תחומים קוגניטיביים משפר הטיפול?
התחומים הקוגניטיביים שמושפעים מהפרעת שימוש בחומרים הם בדיוק אלה ש-CRT מועיל להם, בהם:
-
זיכרון (שימוש בחומרים יכול לעוות ולהפריע לזיכרון לטווח קצר וארוך).
-
קשב (לעתים קרובות משך הקשב מתקצר ומופרע ע״י השימוש בחומרים וגורם או ליותר מדי גירוי או לנמנום).
-
עיבוד מידע חזותי (שימוש בחומרים מעוות את האופן בו אנשים רואים דברים, ולפעמים אפילו מעורר הזיות).
-
שפה (הדיבור יכול להפוך מקוטע או לא עקבי תחת השפעת חומרים).
-
תפקוד מוטורי (הרעלת חומרים יכולה לגרום לרעידות או קואורדינציה גופנית דלה, מה שמקשה על הליכה או עמידה).
מה היעילות של CRT?
מחקרים על אפקטיביות של תכניות CRT עדיין בתחילת הדרך, משום שזוהי פרקטיקה חדשה.
ואולם, מחקרים מסוימים כן מצביעים על שיפור במיומנויות במסגרת התכניות הללו, אך המטרה הסופית היא לשפר את התפקוד בבית, בעבודה ובמצבים חברתיים. עוד נראה שהשיטות הללו עובדות טוב יותר בשילוב עם שירותי תמיכה.
CRT יכול ליצור שיפור כשלעצמו, אך עדיין לא ברור אם הוא נשמר לאורך זמן. כן דווחו תוצאות מבטיחות בנוגע למיומנויות קוגניציה חברתית הנוגעות ליכולת לתפקד ולפרש מצבים חברתיים, ותרגול בתחומים אלה עשוי להיות בעל תועלות גם לשיפור חלקים אחרים של קוגניציה חברתית.
זאת ועוד, ניכרו תועלות בתחומים קוגניטיביים שהטיפול לא התמקד בהם, אך עוד נדרש מחקר בנושא.
אם נחזור למקרה של שימוש בחומרים, פעילויות רבות במסגרת ה-CRT יכולות להתנהל בצורה של משחק או חידה, ואפילו מציאות מדומה, שהיא אפשרות טובה יותר ממחשב ״רגיל״ במקרה של מיומנויות חברתיות, משום שהיא מאפשרת הדמיית מצבים בצורה שמטמיעה את המשתמש בתוכה ומאפשרת לו הזדמנות ללמידה בזמן אמת.
פעילויות אימון רבות הן ויזואליות, אך גם המילוליות חשובות, ויכולות לכלול זכירת כמה שניות של מוזיקה או לימוד כיצד להבדיל בין קולות מוקלטים שונים.
לקות קוגניטיבית משפיעה על רבים מהסובלים מהפרעת שימוש בחומרים, כאשר לפי מחקר אחד 44% מהמטופלים עם ההפרעה סבלו ממידה כלשהי של הנמכה קוגניטיבית.
מהם היתרונות היחסיים של CRT?
מכיוון שהנמכה קוגניטיבית נפוצה כ״כ בקרב אנשים עם הפרעות נפשיות בכלל ועם הפרעת שימוש בחומרים בפרט, CRT מציע מספר יתרונות, בהם:
-
הפחתת שיעור הנשירה מהטיפול (כמה מחקרים הצביעו על שיעור גבוה יותר של מסיימי הטיפול בהפרעת שימוש בחומרים כאשר הוא כלל CRT).
-
הפחתת תסמיני דיכאון (מחקר הראה ש-CRT יכול להפחית אותם לאחר כמה מפגשי תרגול שבועיים)
-
שיפור זיכרון (בעוד שמחקרים מראים שקשה יותר לשפר זיכרון מאשר תפקודים קוגניטיביים אחרים, CRT עדיין נחשב לאחת הדרכים היותר אפקטיביות לעשות זאת).
כמה זמן נמשך טיפול בשיקום קוגניטיבי?
משך טיפול CRT הוא לרוב 3-6 חודשים, כאשר ניתוח מחקרים חשף שאורך הטיפול הממוצע הוא 16 שבועות (32 שעות). מספר המפגשים תלוי בצרכי המטופל, ועליו להיות מסוגל להיות קשוב למטלה עד 20 דקות בכל מפגש.
אנשים עם הפרעות נפשיות קשות או מרובות, כמו סכיזופרניה, דיכאון כרוני, הפרעות פסיכוטיות או הפרעה דו-קוטבית, זקוקים לעתים קרובות לטיפול ממושך יותר.
בדיוק כמו שריר, גם המוח יכול לתרגל מיומנויות תפקודיות מסוימות ולשפר את התפקוד עם הזמן. CRT הוא גישה פשוטה אך מבטיחה לסיוע לאנשים שחווים הנמכה קוגניטיבית.
