מה הקשר בין קשיי ויסות רגשי בילדות לבין אנורקסיה בהתבגרות?

על הקשר בין ויסות רגשות לפיתוח הפרעות אכילה

ניתן להגדיר ויסות רגשי כ״יכולת לנטר, להעריך ולשנות את המצב הרגשי באופן פנימי וחיצוני״. 

ידוע כי ויסות עצמי ורגשי חיוניים עד מאוד כדי לבסס מבנה אישיות בריא, שמאפשר ניהול דחפים, עיכוב התנהגות וחזרה לבייסליין רגשי לאחר התמודדות עם אירועי משבר נקודתיים.

ויסות רגשי מתחיל להתעצב בגיל מוקדם - כיצד בנייתו קשורה להפרעות אכילה בגיל הנעורים?

קשיי ויסות רגשי והתנהגויות המאפיינות הפרעות אכילה קשורים זה בזה,  הן באופן עצמאי והן בשילוב עם חששות לגבי דימוי גוף ומשקל (Trompeter et al, 2022).

ביולי 2021 התפרסם המחקר כמאמר בכתב העת Jama Psychiatry.  

קבוצת חוקרים בריטית השקיעה מאמץ והרבה סבלנות כדי לבחון את הקשר בין קשיי ויסות רגשי בשנות הילדות לבין תסמיני אנורקסיה בגיל ההתבגרות.  

כדי לעשות זאת, הם ביקשו מ-16,000 אמהות לדווח על המידה בה בנן/בתן מצליחה לווסת רגשות בשלוש נקודות בזמן: בהיותן בנות 3, 5 ו -7 (נשתמש בלשון נקבה, כי  90% ממי שפיתחו אנורקסיה היו בנות).

בכל אחת משלוש התחנות במחקר (3,5,7), הן דירגו את הילדה על סולם מ-0 עד 10, בחמש שאלות, כאשר ציונים גבוהים יותר מעידים על קשיים אינטנסיביים יותר בוויסות הרגשי. 

דיווחי האימהות התייחסו להתנהגות הבין-אישית של הילדה במהלך ששת החודשים החולפים מיום הדיווח. 

בהגיע הבנות לגיל 14, העריכו החוקרים את מצבן הגופני והנפשי. 

למטרת המחקר, הם הגדירו אבחנת כלאיים שנקראה ״אנורקסיה רחבה״, בה שילבו קריטריונים של שתי הפרעות ב-DSM-5 - אנורקסיה נרבוזה ואנורקסיה לא-טיפוסית.

מתבגרות שנכנסו לקטגוריה של אנורקסיה רחבה היו כאלה שעמדו בכל הקריטריונים הבאים: 

• מקפידות על דיאטה ופעילות גופנית שתכליתן לרדת במשקל.

• מדלגות בקביעות על ארוחת בוקר.

• מתארות את עצמן כבעותי משקל עודף למרות שציון ה-BMI תקין.

• בהערכת בעיות בדימוי הגוף הן יצאו מתחת לציון החציוני של כלל המדגם. 

מרבית המשתתפות (ששרדו את כל הדרך במחקר) הראו שיפור צפוי ביכולות הוויסות הרגשי בין גיל 3 ל-5. 

תוצאה צפויה נוספת הייתה שאחוז אחד מתוך כלל הבנות פיתחו תסמינים של אנורקסיה רחבה. 

החלק המרתק בממצאים הוא זה:

לא נמצא קשר בין יכולת ויסות רגשי נמוכה יותר בגיל 3 לבין סיכון גבוה יותר לדיווח מאוחר יותר על תסמינים של אנורקסיה רחבה. 

יחד עם זאת, נערות שהוויסות הרגשי שלהן לא השתפר במהלך הילדות היו בסיכויים גבוהים יותר לאנורקסיה רחבה בגיל 14.

באופן מובהק, מי שאובחנה כאנורקטית בגיל 14 קיבלה ציון ויסות רגשי דומה בגילאי 3 ו -7, בעוד שאצל רוב הנערות במחקר השתפרו הציונים (פחתו מציון ממוצע של 4.4 בגיל 3 ל -3.6 בגיל 7). 

הממצאים אינם מעידים על קשר סיבתי בין שינוי ביכולות הוויסות הרגשי בילדות לבין אנורקסיה בהתבגרות, אבל הקשר בהחלט קיים.

אם בכל זאת קיימת סיבתיות, ולו סיבתיות חלקית, יש לתוצאות הללו השלכות על התערבויות מוקדמות לשיפור מיומנויות ויסות רגשי אצל ילדות בגיל הגן ובית הספר. ניתן לשער כי הפרעות נוספות יכולות להתחבר כאן, שניתן לצמצם את ההסתברות לפריצתן כבר בגיל מוקדם. 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

טיפל, חקר ופירסם על טיפול בהפרעות אכילה; ראש המכון 

עדכון אחרון:

2 ביולי 2022

מקורות:

Henderson M, Bould H, Flouri E, et al. Association of Emotion Regulation Trajectories in Childhood With Anorexia Nervosa and Atypical Anorexia Nervosa in Early Adolescence. JAMA Psychiatry. Published online July 07, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.1599.

Trompeter, N., Bussey, K., Forbes, M.K. et al. Emotion Dysregulation and Eating Disorder Symptoms: Examining Distinct Associations and Interactions in Adolescents. Res Child Adolesc Psychopathol 50, 683–694 (2022). https://doi.org/10.1007/s10802-022-00898-1