טיפול פסיכולוגי לבני/ות נוער והדרכת הורים לפני גיוס לצבא

 

 

פסיכותרפיה

וטיפול פסיכולוגי

לבני ובנות נוער

לקראת גיוס לצה"ל

(מלש"בים) 

 

כתיבה:  

אביגיל וינר,

מתמחה בפסיכולוגיה קלינית; MA 

עם מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

   

 

קשיים נפשיים לקראת הגיוס לצבא

לגיל הגיוס, 18, מתייחסים פסיכולוגים לילדים ובני נוער כתקופה מורכבת בלאו הכי - מדובר על אמצע גיל ההתבגרות, תקופה פגיעה בה מתגבשת זהות, נפרדות ואוטונומיה, וגם, תקופה שמתגלים בה לעיתים ניצנים של הפרעות נפשיות.

בקיצור, גם בלי המתח הנפשי שעולה לקראת הגיוס לצבא, מדובר בגיל רווי מתחים נפשיים והשירות הצבאי אינו מקל ההתמודדות עמם.

 

צעירים רבים לפני גיוס (מלש״בים) חוששים מאוד מהגיוס ומהשירות הצבאי, חווים חרדה לגבי התפקיד אליו ישובצו וביחס ליכולתם לעמוד באתגר ו/או במידת שביעות הרצון וההשלמה עמו.

לצה״ל יש את הדרכים שלו, ולצד כל המאמצים והנכונות לשינוי, צבאות בכל העולם אינם יכולים להרשות לעצמם לראות את ״הפסיכולוגיה של החייל״ כמטרה מרכזית:

המערכת הצבאית כופה משמעת, צייתנות וקבלת חוקים ברורים ולא גמישים, היא נוקשה ומגבילה יצירתיות וקשיבות לאחר.

היא נוטה לטשטש, לפחות בתחילת הדרך, צרכים אישיים וכשרונות ייחודיים של מתגייסים ועסוקה בהתאמת היחיד לקולקטיב ולצרכיו, תוך ערעור יזום של הבדלים אינדיבידואליים בין החיילים החדשים.

מבאס, אבל הכרחי ולא עומד להשתנות.

 

 

איך משפיע הגיוס על תהליך ההתבגרות של בני נוער?

עבור בני ובנות נוער בישראל, מהווה השירות הצבאי בצה"ל מסלול התבגרות ייחודי ובעל השפעה, לפני, במהלך ולאחר השירות עצמו. בניגוד למדינות אחרות בעולם המערבי,  בהן מיד לאחר סיום בית הספר נהוג להמשיך ללימודים גבוהים או למצוא עבודה ולפתח קריירה, בישראל מהווה שירות החובה מסלול התפתחותי אלטרנטיבי, בעל אספקטים פסיכולוגיים ייחודיים שמציעים אפשרויות מגוונות לבניית זהות, להצטיינות, לפיתוח יכולות חברתיות, ולחוסן אישי.

 

היכרות עם החברה הישראלית

השירות בצבא מציע (ומחייב) מפגש אינטימי מאתגר עם אוכלוסיות מגוונות בחברה: חיילים חרדים, דתיים, חילוניים, דרוזים, צ'רקסים ומוסלמים; בנות בתפקידי לחימה, מפקדות לעומת מפקדים; לוחמים לעומת ג'ובניקים; מחזיקי דעות פוליטיות מכל גווני הקשת - מימניים קיצוניים ועד לסרבני שירות על רקע מצפוני פציפיסטי שאולצו בכל זאת לשרת; מתנדבים שנלחמו על זכותם לשרת בצבא לעומת חיילים שנלחמים על כוונתם להשתחרר מהצבא על פרופיל נפשי 21. 

השירות הסדיר הוא כור היתוך סוציו-דינמי מרתק, ואין זו קלישאה. 

מאידך, הגיוס חושף את המתבגרים והמתבגרות שלנו לאתגרים גופניים ותודעתיים שטרם פגשו, במפגש עם הנורמות הצבאיות במהלך הטירונות ולאורך השנה הראשונה שבסופה ניכרת התרגלות מסוימת.

אתגרים אלו כרוכים בהתמודדות עם תסמינים פסיכולוגיים מעמתים, שכאשר אינם מזוהים ומטופלים, עלולים להתבטא כמשברים נפשיים.

 

טל ברוורניק, MSW, מטפלת במתבגרים/ות ברמת גן

 

ציפיות מהשירות הצבאי 

לרוב, הגיוס לצה"ל משקף את המעבר הראשון שעושים הצעירים מחוץ לבית ההורים.

הוא נתפס בחברה הישראלית כשלב מעברי בין תקופת הנערות לבגרות הצעירה.

ככזה, הוא מלווה בתקופת הכנה מתמשכת, חשיבה ושיח שונה כבר בשלבים הדרגתיים שמקדימים את הגיוס:

• הצו הראשון והשני

• בניית שאיפות ורצונות

• ציפייה לזימונים ליחידות מיוחדות המאתרות מתגייסים פוטנציאליים

• בחירה במכינה קדם-צבאית או בקורס הכנה

• ההחלטה להתנדב לשנת שירות או שירות בגרעין נח"ל

• גיבושים לסיירות וקורסים מבוקשים ועוד..  

כל האפשרויות הללו מזמינות את המתבגרים לבחינה מעמיקה של גיבוש אידיאולוגיות אישיות אל מול הערכים שנרכשו במשפחת המקור ולבניית ציפיות שמבוססות לעיתים קרובות על משאלה לשינוי. 

לרוב, המתבגר, המשפחה והחברה כולה רואים בגיוס מעין "טקס מעבר" בין ימי הנעורים לעבר החיים הבוגרים. 

כל זה עומד מול המגמה העכשווית לעכב ולמתוח את סיום גיל ההתבגרות עד לשנים מאוחרות יותר בחיים. 

 

"סיירת או ניירת"

אחת ההחלטות הנפוצות בקרב בני נוער לקראת גיוס, בעיקר אצל בנים, היא ציפייה עמוקה לשרת ביחידות מובחרות.

הלך החשיבה הדיכוטומי שמנחה אותם מפצל בין מאמץ קיצוני טרום הגיוס, שתכליתו להתקבל ליחידה קרבית מובחרת ועטורת הילה לבין ייאוש מוחלט שיוביל אותם לערכים נגטיביסטיים, "ראש קטן" שמאמץ יעד אישי להתאמץ כמה שפחות. 

מקורו של פיצול זה בעיוות חשיבה של הכל או כלום:

או שאהיה לוחם, מלח הארץ, שומר סוד שעומד בדרישות ייחודיות או שאתבטל לחלוטין ואלעג לחובה לשרת לאורך שלוש שנים תמימות.

יתכן שבמהלך המיתוגי המוצלח, שבנה צה"ל לאורך שנים באמצעות יחסי ציבור המבוססים על פעילויות נועזות ומציאותיות, סטתה המטוטלת המוטיבציונית והתודעתית של המתגייסים, בעוצמה רבה מדי, לעבר קידוש הצטיינות של בודדים על חשבון פעילות קרבית חיונית והכרחית של רבים.

כך, בעוד שיעור המתנדבים המבקשים לשרת ביחידות מיוחדות, כמו סיירת מטכ"ל, שלדג, 669, קורס טיס, הקומנדו הימי, דובדבן ו-8200, עולה על גדותיו, מידת הנכונות לשרת בשדה, ביחידות לחימה 'אפורות', כמו שיריון, גדודי חי"ר ותותחנים  פוחתת בחדות, תוך פיתוח אשליה שיחידות אלה אינן מחזיקות במהות הקיומית של כוחות הביטחון הסדירים בישראל.

תפיסה מוטיבציונית מעוותת זו מתחזקת מאוד עם התגברות הערכים הסוציולוגיים ברוח התקופה, ערכים המתמקדים במצוינות והישגיות אינדיבידואלית על חשבון תרומה קהילתית שוחקת שאינה טומנת בחובה תהילה נתפסת והזנה נרקיסיסיטית .

צה"ל מנסה כיום להחזיר ולהעלות כיום את המוטיבציה לשרת ביחידות שדה, וזה יפה:

 

 

פרפקציוניזם 

בדומה לקשיים בציפיות חברתיות ותרבותיות שמעמיד הסעיף הקודם, גם ציפיות עצמיות משחקות תפקיד משמעותי בגרימת מצוקות נפשיות ורגשיות בקרב חיילים ומתגייסים.

עבור רבים, מהווה השירות בצה"ל שילוב מורכב בין גיבוש ערכים, מימוש עצמי, עיצוב זהות ובחינת היכולות האישיות עד לקצה גבול היכולת, הפיזית והרגשית.

יחידות לוחמות ממקמות את החייל במסגרת קבוצתית קבועה, שבדרך כלל נותרת במבנה מחלקתי יציב עד לאמצע השירות (סוף מסלול).

 

מצד אחד, ההשתייכות לצוות אורגני מעודדת רעות, ערבות הדדית, גיבוש ולכידות סביב ערכים אידיאולוגיים משותפים, אך מצד שני היא מאלצת את כל החברים בקבוצה קטנה זו להתמודד 24/7 עם השוואה חברתית מתמדת, משא ומתן על תפקידים קבוצתיים, היענות לנורמות ייחודיות ועמידה נאותה בסטנדרטים השגיים המוכתבים על ידי המפקדים. כאשר נוצר פער בין תפיסת היכולת העצמית לבין התפקוד וההסתגלות במציאות, כאשר מרגיש לוחם שהוא זנב לאריות, עלולים להתעורר מחירים פסיכולוגיים לא פשוטים.

בייחוד פגיעים כאן בעלי נטיה פרפקציוניסטית, שעלולים לפתח  תסמינים אובססיביים-קומפולסיביים, גלויים (בטקסים קומפולסיביים התנהגותיים) או נסתרים (בטקסים מנטליים סמויים).

 

מעניין לצפות בסדרה המרתקת "יחידה מעורבת", של תאגיד השידור "כאן". הנה הפרק הראשון בו ניתן להבחין בקשיים המתעוררים סביב המפגש הסטריאוטיפי לגבי יכולות לחימה של חיילים לעומת חיילות:

 

 

 

האם היסטוריה של מחלות נפשיות משפיעה על הצו הראשון? <

 

קראו על התמודדות עם פחד פני הגיוס <

טיפול פסיכולוגי לבני נוער <

איך מזהים סיכון להתאבדות אצל בני נוער? <

 

 

טיפול פסיכולוגי לצד הטיפול הצבאי

במכון טמיר מוצעים כיום שירותים פסיכולוגיים ייחודים, שירותי נישה חדשים, שפותחו במיוחד לצרכים של מתגייסים.

אנו מציעים, למשל, שירותי אבחון פסיכולוגי, טיפול נפשי ממוקד וקצר ואפילו הפניה ליעוץ משפטי למתגייסים ולחיילים בסדיר, קבע או מילואים.

מכון טמיר עושה כל מאמץ במטרה לסייע לפונים, במידת האפשר, להשלים את השירות הצבאי בהצלחה.

ה"אני מאמין" שלנו מתמקד בחשיבות השירות הצה"ל, הן למדינה והן כחוויה מעצימה עבור החייל, אך לא במחיר של בריאות נפשית.

המכון תומך במעורבות הורים מתוך הבנת חשיבותם בחיי הצעירים והצעירות וביכולת לעזור להם להשלים את השירות.

המטרה אינה להחליף את מערכת בריאות הנפש הצבאית, כי אם להשלים אותה, מתוך הבנה שהחיילים הצעירים נזקקים לעיתים לליווי מנטלי גם מחוץ למערכת הצבאית.

הטיפול המוצע אצלנו מבטיח סודיות ופרטיות מלאים וכן טיפול המותאם פרטנית לכל אדם.

ייחודו של המכון הוא היותו מוכוון לגיוס, והידע הרב שברשות אנשי המקצוע המרכיבים אותו אודות השירות הצבאי לסוגיו. במקרים רבים, הצבא נעזר בחוות דעת של אנשי מקצוע טיפוליים בנוגע לחיילים, והמכון מציע חוות דעת, וכן טיפול פסיכולוגי, המכוונים לשירות הצבאי וליכולתו של הצעירים והצעירות לצלוח אותם בהצלחה.

המכון מסייע לגופים טיפוליים ולאנשי מקצוע לגשר על הפער שביניהם לבין המערכת הצבאית מתוך היכרות עמוקה עם שני העולמות, לצורך יצירת תקשורת יעילה ביניהם.

מתגייסים וחיילים רבים נקלעים למצוקה בשלב מסוים לפני או במהלך השירות, המקשה עליהם להמשיך את שירותם כרגיל וכן מעמיסה עליהם רבות גם בתחומי חיים נוספים.

רבים מהסובלים מקשיים רגשיים בוחרים שלא לפנות לקב"ן מסיבות שונות, הקשורות לחוסר אמון במערכת, חוויה שלילית עם מערכת בריאות הנפש הצבאית וכיוצא באלה.

בדיוק עבור צעירים אלה, חשובה הידיעה שיש למי לפנות.

גופים טיפוליים מחוץ למערכת הצבאית, כדוגמת מכון טמיר, או מכון שערים לגיוס, מנוסים מאוד בטיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה וייעוץ במתגייסים וחיילים, מתוך הבנת הקושי הרב שיוצרת המערכת הצבאית והמצוקה אליה נקלעים צעירים כה רבים.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

לקריאה נוספת: 

טיפול פסיכולוגי לחיילים במכון טמיר

  

 

 

 

מקורות:

 

השירות הצבאי בישראל: אתגרים, חלופות ומשמעויות. מאיר אלרן וגבי שפר, עורכים. הוצאת INSS המכון למחקרי ביטחון לאומי. 2015. http://www.inss.org.il/he/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/memo148271382385.pdf

 

שני, ד. (2008). אימון אישי והכנה פסיכולוגית של לקויי למידה לקראת הגיוס לצה"ל. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 14/7/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1824

 

יחידה מעורבת: 2018. ערוץ תאגיד כאן ביוטיוב: https://youtu.be/NZma8_9BN5k

 

יאיר מחיל השריון. ערוץ אח שיודע ביוטיוב: https://youtu.be/D4HGgSejB0s

 

Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: Second Edition: The Nuts and Bolts. Robert D. Friedberg and Jessica M. McClure, 2018. Guilford press