האם לאפקט סדר הלידה יש השפעה על הבחירה התעסוקתית?

השפעת מיקום

במשפחה על קריירה

לפי התיאוריה הפסיכולוגית של אלפרד אדלר , סדר הלידה משפיע על אופן התקשורת של האדם עם העולם.

בפועל, סדר הלידה עצמו פחות חשוב, מה שחשוב זה הפירוש שאתם נותנים למיקומכם במשפחה והיחסים בתוך המשפחה עצמה.

אדלר טען כי ההנחה שילדים באותה משפחה גדלים באותה סביבה היא שגויה, משום שלמרות ההיבטים המשותפים, הסביבה הפסיכולוגית של כל ילד במשפחה היא שונה, בגלל סדר הלידה.

אדלר זיהה 5 סוגים של מיקומי סדר לידה במשפחה:

• הבכור

• המבוגר משני אחים

• הילד האמצעי - הסנדביץ'

• בן זקונים

• בן יחיד

הבן הבכור 

ילד זה מקבל תשומת לב רבה, הוא מפונק, נוטה להיות תלותי, עובד קשה ושאפתן. ברגע שנוסף אח למשפחה, אז אינו ייחודי ועשוי להאמין שהאח החדש ישדוד ממנו את האהבה אליה הוא רגיל.

הילד השני

בניגוד לבכור, מהרגע שנולד הוא חולק את תשומת הלב. מתנהג לרוב כאילו הוא במרוץ ועליו להדביק את הפער עם האח הגדול. מאבק תחרותי זה, בין שני הילדים הראשונים, משפיע על המסלול העתידי של חייהם בכלל וחיי הקריירה שלהם בפרט. הילד השני לרוב מתנהג באופן הופכי מהילד הבכור. הילד השני נוטה לזהות איפה אחיו כשל, ולהשיג הצלחה שם. כלומר, שאם אחד מוכשר בתחום מסוים, השני נוטה לפתח יכולות אחרות בכדי לזכות בהכרה.

הילד האמצעי

לעיתים קרובות מרגיש דחוק, חווה את החיים כחסרי הוגנות, או חש מרומה. כתוצאה מכך, ילד זה עשוי להפגין התנהגות "בעייתית". לעומת זאת, פעמים רבות נראה שהילד האמצעי יהפוך ל"משכין שלום" במשפחה, זה שמפייס בין הצדדים.

הילד הצעיר-בן הזקונים

 זהו ה"תינוק של המשפחה". על כן, נוטה להיות מפונק וללכת בדרכו שלו. האחים הגדולים כבר מימשו את שאיפותיהם של ההורים, וכעת מתאפשר לילד הצעיר לבחור היכן יוכל להגשים את עצמו, ללא תלות בציפיות הוריות.

ילד יחיד

על אף שקיימים מאפיינים משותפים עם הבכור (בעיקר הישגיות), ילד יחיד, בהיעדר אחים לגדול עימם, עשוי שלא ללמוד לשתף ולחלוק עם ילדים אחרים. ילד זה קשור להוריו ועשוי להיות תלותי לאחד או לשני הוריו, כנראה שיחפש תמיד את המקום המוכר לו וירצה להיות "במרכז הבמה".

לסדר הלידה ולאופן בו האדם מפרש את מיקומו במשפחה יש השפעה משמעותית על אופן האינטראקציה בחיים הבוגרים.

בילדות האדם רוכש סגנון התייחסות לאחרים, ויוצר תמונה של עצמו, אותה הוא לוקח עימו לעולמו כמבוגר.

אז כיצד אתם חושבים שהשפיע סדר הלידה במשפחתכם על הבחירה המקצועית שלכם?

ייתכן וילד אמצעי שגדל בעודו תמיד מפשר בין הצדדים, יגדל להיות ממש טוב במשא ומתן ויבחר לעצמו תפקיד של מגשר בין צדדים בסיטואציה תעסוקתית כלשהי (או אולי פסיכולוג ?).

יתכן וילד יחיד יתקשה לעבוד בצוות לאורך זמן, וירגיש יותר בנוח בעבודה עצמאית. יתכן וילדים בכורים, לצד האחריות הרבה שמפגינים, יטו גם להיות שאפתניים במיוחד בסביבתם, מכוונים את עצמם לעמוד בציפיות דמויות סמכות (כמו מנהלים), ולעבוד קשה כדי להגיע למטרות.  

אמנם למאפיינים בהם גדלנו, ביניהם סדר הלידה, השפעה ניכרת על אופן התנהלותינו העתידית, לרבות המקצוע בו בחרנו. אך גם אם אתם מוצאים את עצמכם מתחברים לאחד הדפוסים שתוארו, חשוב להבין שהבחירה בידיכם.

אפילו אם יש לנו נטייה לפעול בצורה מסויימת, סדר הלידה שלנו או כל מאפיין חיים אחר, לא חייב להכתיב לנו את ההתנהלות היום. אם נעלה למודעות את הדפוסים האוטומטיים שלנו, הנובעים (פעמים רבות ללא מודעותנו) מהאופן בו התרגלנו להתנהל בעבר, נוכל לשים לב כיצד והיכן הם באים לידי ביטוי ואיפה הם מובילים את התנהגותינו.

כך, נוכל להיטיב להתבונן גם על מה שמניע אותנו

בבואנו לבחור מקצוע, ולהחליט –

האם זו אכן הבחירה התעסוקתית בה אנו מעוניינים?

בואו נדבר על ייעוץ תעסוקתי:

072-3940004

צוות ייעוץ תעסוקתי

במכון טמיר תל אביב

כתיבה:

מירב פירק,

פסיכולוגית תעסוקתית מומחית

ד"ר הדס דורון, מטפלת זוגית, על אישיותו של הילד היחיד (מתוך 'וואלה') <