דיכאון אחרי לידה אצל גברים | אבחון וטיפול בדיכאון הורי אבהי

דיכאון של גברים אחרי לידה

 

דיכאון אחרי לידה

אצל אבות

 

  

 

מהו דִּכָּאוֹן לאחר לידה אצל גברים? 

 

דיכאון לאחר לידה אצל אבותדיכאון אבהי, שנקרא גם ֿ(PPND (Paternal Postnatal Depression - הוא מצב פסיכולוגי חמור שמחייב מעורבות של גורם מקצועי, בדומה לדיכאון לאחר לידה אצל נשים. 

ללא טיפול פסיכולוגי יעיל, דיכאון אבהי עלול להסב נזק נפשי ארוך טווח על חיי הגבר המתמודד, על חיי הילד או הילדה ועל עתיד המשפחה.

למעשה, קיימים מחקרים שמלמדים על עליה בסיכון של הילדים לאבות עם דיכאון אחרי לידה, לפתח בעצמם קשיים נפשיים בילדות, גיל ההתבגרות ושנות הבגרות. 

 

אבות מאותגרים בתקופה המוקדמת שלאחר הלידה, בתהליך הסתגלות שמזכיר לרבים מאיתנו חוויה של טירונות, כולל חוסר שינה, משמעת עצמית גבוהה, יכולת להתמודד בתנאי לחץ זוגיים ולמידת מגוון תפקידים ומשימות חדשים, שחלקם תובעניים ומתישים.

בכלל, חשוב לומר, מורכב להיות גבר בדיכאון. יש בדיכאון הגברי תיוג מגונה, שמוסיף כאב חברתי לכאבים הנפשיים, הגופניים והקוגניטיביים שקשים גם כך. 

 

  

 

חשוב לדעת:

 

נשים מראות, באופן כללי, שיפור משמעותי יותר מגברים במהלך טיפול נפשי, אבל גברים יודעים להיעזר לא רע בכלל. 

בעזרת טיפול פסיכולוגי בדיכאון אבהי אחרי לידה, מרבית הגברים מתאוששים ושבים לכוחותיהם.

מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ והכוונה לפסיכולוג קליני מומלץ / פסיכותרפיסט בתל אביב, בירושלים, בחיפה, בבאר שבע ובערים נוספות בכל הארץ.

 

 

 

טיפולים אפשריים בדיכאון הינם פסיכותרפיה בין-אישית (IPT), טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטיפול תרופתי, כאשר ניתן לשלב בין טיפול פסיכותרפי לתרופות. אפשרי גם לפנות לטיפול אלטרנטיבי, אך חשוב לבחון את מידת היעילות הקלינית ולהתייעץ עם רופא.

כאשר אדם מתחיל טיפול, השיפור במצבו יורגש רק לאחר זמן מה, כלומר, הוא אינו מיידי.

 

ליה רינג MSW מטפלת אישית וזוגית בפתח תקווה מכון טמיר

ליה רינג, MSW,  מטפלת בדיכאון אחרי הלידה בפתח תקווה

 

 

מה השכיחות של דיכאון אחרי לידה אצל אבות? 

 

מחקרים מהשנים האחרונות מגלים, כאמור, שלא רק נשים יולדות מועדות לפתח דיכאון לאחר לידה.

דיכאון פוסט-נטלי פורץ גם אצל גברים:

לפי נתוני APA, דיכאון לאחר לידה מופיע אצל עשירית מהאבות הטריים, בהשוואה ל-12% מהאימהות.

עם זאת, חשוב לציין כי השונות בנתונים, לגבי שיעור הגברים שמתמודדים עם ההפרעה, גבוהה למדי, וצריך להיזהר בשלב זה מהתייחסות לאחוז ספציפי ומוסכם.

חלק מהמחקרים, למשל, מוטים על ידי הבדלים משפחתיים סוציו-אקונומיים, מה שמקשה על הכללה לאוכלוסיית האבות כולה.  

סקירה של 3 מטה-אנליזות, שפורסמה לאחרונה, מצביעה על כך ש-8-10% מהגברים חווים דיכאון בתקופת המעבר להורות ובמהלך האבהות המוקדמת, כאשר השכיחות הגבוהה ביותר של דיכאון אחרי לידה אצל בקרב אבות מופיע בין 3 ל -6 חודשים מהולדת התינוק/ת. 

 

 

 

מה התסמינים של דיכאון אבהי ואיך מאבחנים? 

 

גברים עם דיכאון אחרי לידה מראים מגוון סימפטומים, מרביתם מצויים בהלימה עם סימנים של דיכאון אחרי לידה בקרב נשים. 

עם זאת, דיכאון אחרי לידה אצל אבות לא זכה עדיין להופיע כקטגוריה אבחונית נפרדת במהדורה העדכנית של מדריך האבחנות הפסיכיאטרי, ה-DSM-5.  

לפיכך, אבחון של PPND מתבסס על ׳אבחנת כלאיים זמנית׳, שילוב בין שתי אבחנות פסיכיאטריות קיימות:  

דיכאון קליני ודיכאון אחרי לידה (PPD).

 

ריטה רוזמרין MSW פסיכותרפיסטית מדריכה מטפלת זוגית ומטפלת CBT ודינמי מכון טמיר תל אביב

ריטה רוזמרין, MSW, מטפלת בדיכאון אחרי לידה, מכון טמיר תל אביב

 

דיכאון אצל גברים 

 

דיכאון הוא מצב שמשלב מצוקה נפשית ובריאותית, לכן יש לו גם סימפטומים פיזיים.

 

גברים עם דיכאון עשויים לחוות:

 

  • כאבי ראש

  • כאבים בגב

  • כאבי מפרקים

  • בעיות עיכול

  • עייפות

  • שינה רבה מדי או מועטה מדי

  • הרגשה של חוסר מנוחה או סערות רגשיות תכופות

  • אכילה רבה מדי או מועטה מדי

  • ירידה לא מתוכננת במשקל

 

 

 

בנוסף, יש תסמינים שרלוונטיים לניסיון ההורי של אבות:

למשל, אבות עם ילד ראשון מדווחים על רמות חרדה גבוהות יותר בתקופה המוקדמת שלאחר הלידה.

 

כמו כןו, מהלך ההפרעה של דיכאון גברי אחרי לידה מתפתח בהדרגה ובאיטיות בהשוואה לדיכאון אימהי אחרי לידה.

מחקרי אורך מצביעים על כך שאצל גברים, שיעור הדיכאון לפני הלידה אפילו פוחת מיידית לאחר הלידה, אבל מראה עליה משמעותית במהלך השנה הראשונה להורות. 

 

יש גם אמצעים לערה עצמית שעוזרים במיוחד לדיכאון אצל גברים.

למשל, תזונה לפי דיאטה ים תיכונית נמצאה יעילה בהפחתת תסמיני דיכאון בקרב גברים צעירים.

 

 

 

להלן חלק מצומצם מהסממנים של דיכאון אחרי לידה בקרב גברים:  

 

  • תחושות אפלות של פחד - במקרים מסוימים, תסמיני החרדה והדיכאון של האב עלולים אף להיתרגם להתנהגויות אלימות כלפי בת הזוג. 

  • חוסר תקווה

  • מתח קיצוני - מרבית הלחץ הנפשי של אבות לאחר הלידה מופיע עם השיבה הביתה, בעיקר סביב האכלת התינוק, הרגעת בכי, שאלות של כשירות להיות הורה ודאגנות לרווחת התינוק (בעיקר במקרים של לידה מוקדמת ומצבים בריאותיים אחרים). 

  • התקפי חרדה 

  • חרדה ודאגות - 10% מהאבות החדשים חווים תסמינים מוגברים של חרדה לאחר הלידה

  • רגשות ייאוש ועצבות

  • אכזבה מיכולות התפקוד כהורה

  • אשמה

להופעתם של תסמינים אלו, שכיחותם ועוצמתם, יש השפעה מצטברת שפוגעת במסוגלות ההורית של האב - הן בתפיסה העצמית שלו והן במבחן המציאות התפקודי. 

חשוב להבין מדוע האבחון והטיפול  בדיכאון אבהי כל כך חשובים|:

טיפול מסור של האבא בתינוק מייצר למעשה חיץ מגונן, שבכוחו לצמצם את הנזקים ההתפחותיים אליהם חשוף התינוק במקרים של דיכאון אחרי לידה אצל האמא. 

 

נועה רוזן פסיכותרפיסטית טיפול רגשי לילדים נוער ומבוגרים בתא

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

 

 

מה הגורמים לדיכאון אבהי אחרי הלידה?

 

קיימת הסכמה מחקרית גורפת כי דיכאון אימהי לאחר הלידה הוא גורם הסיכון החשוב ביותר לדיכאון של אבות, הן לפני לידה והן לאחריה.

למעשה, אחד המחקרים העלה כי בתקופה של 6 שבועות לאחר הלידה, ממריא ה​​סיכון לדיכאון אבהי בקרב אבות עם בנות זוג שסובלות מדיכאון לאחר לידה,  ומגיע עד פי 2.5 בהשוואה לאבות שנשותיהן אינן סובלות מדיכאון.

בנפרד מהאם, נובע הדיכאון האבהי מגורמים אנדוקרינולוגיים (טסטוסטרון, אסטרוגן, קורטיזול) ומגורמים פסיכולוגיים (קונפליקטים בנישואים, הסתגלות למבנה המשפחתי החדש ומאפייני אישיות).

 

 

 

גורמים הורמונליים

 

 

קורטיזול

 

קורטיזול, המכונה "הורמון הדחק", משפיע משמעותית על חיי הנפש. הוא מפעיל את תגובת "הילחם או ברח" בגוף בעת לחץ, מה שמשפיע על מצב הרוח ורמות החרדה.

כאשר אנחנו חווים מתח כרוני, רמות גבוהות של קורטיזול עלולות לגרום לדיכאון, שינויי מצב רוח, ובעיות בזיכרון ובחשיבה. מחקרים מראים שרמות גבוהות של קורטיזול יכולות להחמיר בעיות זיכרון וקוגניציה. בנוסף, קורטיזול משפיע על מערכת החיסון ודלקות במוח, מה שעלול לתרום לתסמיני דיכאון כמו אובדן תיאבון ועוד.

 

רמות נמוכות יותר של קורטיזול אצל אבות קשורות לקשיים בהתקשרות של אב-תינוק ולמצבי רוח מדוכאים של האב.

זאת בעוד קיימים נתונים על כך שרמות גבוהות של קורטיזול אצל האם קשורות לבונדינג חזק יותר בקשר בינה לבין התינוק.  

 

 

טסטוסטרון

 

ב-2017 נערך באוניברסיטת דרום קליפורניה מחקר שמצא קשר בין דיכאון לבין צניחה ברמות הטסטוסטרון של אבות טריים, אך נכון לעכשיו לא ידועה הסיבה לירידה ברמות ההורמון.

מעניין:

בעוד שרמות טסטוסטרון גבוהות אצל אבות סייעו כגורם מגן מפני דיכאון, אצל אימהות הביאו רמות גבוהות אלו לתוצאה הפוכה:  אצל נשים מתבטא עודף טסטוסטרון דווקא בסיכון מוגבר ללקות בדיכאון. 

 

  

אסטרוגן

 

דיכאון אבהי קשור גם לרמות נמוכות מהנורמה של ההורמון אסטרוגן.

רמת האסטרוגן של גברים מתחילה לעלות בחודש האחרון לפני הלידה וחוזר לרמה נורמלית במהלך התקופה המוקדמת שלאחר הלידה. מחקר מעניין העלה כי ככל שמעורבות האב גבוהה יותר בהורות, כך גבוהה גם רמת האסטרוגן שלו בהשוואה לאבות אחרים!

 

 

גורמים פסיכולוגיים

מבחינה פסיכולוגית, הן אבות והן אמהות מדווחים על ירידה דרמטית בשביעות הרצון מהנישואין במהלך ששת החודשים הראשונים לאחר לידת הילד, בעיקר בגלל תחושות של היעדר תמיכה של הפרטנר וכניסה לפינות זוגיות לא יציבות ועמוסות קונפליקט. 

האב מוצא את עצמו לבד בתוך המשולש החדש, ומרגיש קצת בצד ליד הדיאדה רבת העוצמה שנוצרת בין האם לתינוק.  

בנוסף, לפני הגיעו של התינוק לגיל חודשיים, אבות מדווחים על חיבור רגשי מצומצם יותר לתינוק, בהשוואה לאם.  

 

דר איה גולן טיפול במבוגרים ילדים ונוער מכון טמיר במרכז וצפון תל אביב

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בדיכאון, מכון טמיר תל אביב 

 

מודל חיקוי - מה זה להיות אבא טוב?

 

לאבות רבים לא היה מודל חיקוי אבהי טוב דיו והם נדרשים ״להמציא״ את האבהות שלהם בעצמם (כזכור, אין בית ספר או קורס בתחום קריטי זה). 

המסוגלות ההורית של אבות מושפעת באופן משמעותי מאוד מתפיסת האב במשפחת המקור (הסבא של התינוק) מבחינת תפקודו ההורי, הזוגי, התעסוקתי והמשפחתי. 

 

 

 מה ההבדלים בין דיכאון אחרי לידה אצל נשים וגברים?  

 

למרות שהרעיון שניתן ללקות בדיכאון מבלי ללדת איננו חדש ומחקרים כבר הראו תסמינים דומים של דיכאון הורי אצל הורים שאימצו ילדים, נשאלת השאלה:

 

האם חווית הדיכאון של אבות חדשים דומה לדיכאון שחוות אימהות?

 

שאלה זו מקבלת משנה תוקף, לאור מחקרים רבים שפורסמו והעלו כי דיכאון אחרי לידה אצל אחד מהורים מעלה משמעותית את הסיכוי לדיכאון אצל השני.

חוקרים מתחום הרפואה סבורים שלאור תהליך הלידה והכאוס ההורמונלי בגוף האישה לא ניתן באמת להשוות בין שתי התופעות, אך אחרים מצביעים על כך שמלבד טסטוסטרון גם הורמונים אחרים שמזוהים עם לידות בנשים, כמו אסטרדיול ופרולקטין, רושמים תנודות חריפות במערכת ההורמונלית אצל אבות אחרי לידה. 

בנוסף, קיימים ממצאים מחקריים שמצביעים על כך שדיכאון אחרי לידה אצל גברים מתפתח בקצב איטי והדרגתי יותר בהשוואה לנשים, תהליך פסיכולוגי מתמשך שעשוי לארוך אפילו עד שנה לאחר הלידה אצל גברים.  

 

 

בנות של גברים שחוו דיכאון לאחר לידה מצויות בסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון כמתבגרות

 

מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת JAMA psychiatry וכלל 3,176 זוגות של אבות ובנות, מצא קשר מובהק בין תסמינים דיכאוניים שדווחו על ידי האב,  8 שבועות לאחר הלידה, לבין סימפטומים דיכאוניים שהופיעו אצל הבנות לאורך שנות התבגרותן.

למרות שקיימים משתני רקע נוספים שיכולים להשפיע על הימצאותו של קשר סטטיסטי זה - כמו דיכאון לאחר לידה אצל האם ובעיות התנהגות שהופיעו אצל בנות סביב גיל 3.5 -  הקשר בין דיכאון לאחר לידה אצל האב לבין דיכאון אצל הנערה במהלך גיל ההתבגרות נותר מובהק.  

לפי תוצאות המחקר, 7% מהנערות שהשתתפו, קיבלו אבחנה של דיכאון קליני בהגיען לגיל 18:

הנערות שאבותיהן סבלו מדיכאון אחרי הלידה, נמצאו בסבירות גבוהה יותר פי 1.5 לפתח דיכאון בעצמן, זאת בהשוואה לנערות שאבותיהן לא דיווחו על דיכאון לאחר לידתן.

באופן מפתיע למדי, יחסים קונפליקטואליים בין ההורים, כמו גם מדדים של מעורבות הורית, ממש לא השפיעו על נטיות דיכאוניות אצל בנות הנוער. 

החוקרים מעידים כי אין בידם מדגם עשיר מספיק של נתונים על מנת להסיק על הקשר בין דיכאון אצל ההורים לדיכאון אצל הילדים, אך ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של זיהוי מוקדם, אבחון וטיפול פסיכולוגי בדיכאון לאחר לידה, אצל שני ההורים, ולא רק אצל האם.

מחקרים אחרים מצאו קשרים מעניינים אחרים, שמעידים על הכיוון הבעייתי וההשלכות מרחיקות הלכת של דיכאון אבהי: 

אבות שהיו בדיכאון לאחר הלידה נטו להכות יותר את ילדיהם ואף להקריא להם פחות סיפורים. 

חשוב להזכיר כי קורלציות כאלה אינן עדות ליחסי סיבה ותוצאה.

  

חשיבה גברית / טור של אורי פריד 

קבוצת תמיכה לאבות חדשים נפתחת במודיעין <

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

  

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון

 

19 ביולי 2024 

 
 

 

קראו המלצות 

 

 

 

 

מקורות:

 

איתן לשם (2019). המחלה הסמויה שתוקפת גברים רבים ללא ידיעתם. מתוך הארץ: https://www.haaretz.co.il/family/eitanleshem/BLOG-1.7680775

 

Jessica Bayes, Janet Schloss, David Sibbritt, The effect of a Mediterranean diet on the symptoms of depression in young males (the “AMMEND” study): A Randomized Control Trial, The American Journal of Clinical Nutrition, 2022;, nqac106, https://doi.org/10.1093/ajcn/nqac106

 

Kim, P., & Swain, J. E. (2007). Sad dads: paternal postpartum depression. Psychiatry (Edgmont (Pa. : Township)), 4(2), 35-47

 

Solantaus and Salo S. (2005). Paternal postnatal depression: fathers emerge from the wings. Lancet ;365(9478):2158-9

 

 

כתיבה:

 

הגר ליניק, MSW

יחד עם מומחי מכון טמיר

    

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

מטפלים בדיכאון בקרבת מגוריך

 

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

 

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024