מכון טמיר לפסיכותרפיה
דיכאון בתפקוד גבוה, דיכאון מתון או "דיסתימיה", בעגה המקצועית, הוא דיכאון סמוי יותר מן העין, בו האדם סובל ממצב רוח דכאוני לאורך רוב שעות היום, ברוב הימים, לאורך שנתיים לפחות וסובל מסימפטומים שונים, כגון תיאבון ירוד או מוגבר, בעיות שינה, עייפות ורמות אנרגיה נמוכות, בטחון עצמי ירוד, קשיי ריכוז או קבלת החלטות ותחושות של ייאוש.
הסימפטומים שמנינו עד כה מוכרים בעולם הפסיכולוגי כשייכים לדיכאון קליני, קלאסי וגלוי, בעוד במאמר זה אנו מתמקדים בדיכאון חמקמק וסמוי:
הסובלים מדיכאון בתפקוד גבוה ייראו מבחוץ, על פניו, כמו מי שמתפקדים כראוי - הם יקומו לעבוד, ינהלו קשרי זוגיות ומשפחה, יבצעו את משימות היומיום, אך יחושו שמשהו אינו כשורה.
דיכאון תפקודי בתוך האתגרים הפסיכולוגיים של מלחמת חרבות ברזל:
איך דיכאון בתפקוד גבוה מתבטא בחיי היומיום ומה ניתן לעשות אתו?
הנה 11 סימנים שצריכים להדליק נורות אזהרה למי שחווה אותם:
קושי לחוש שמחה
כשדיכאון תפקודי משתלט על האדם, הוא מתקשה ליהנות מהדברים שבעבר היו מקור לסיפוק ושמחה. זוהי תופעה הידועה בתור אנהדוניה, או אובדן היכולת לחוות הנאה.
דמיינו לעצמכם עולם שבו הצבעים דהו לאפור, הטעמים איבדו את עוצמתם והמוזיקה האהובה עליכם נשמעת כמו גירוי רקע חסר משמעות. זוהי החוויה האנהדונית של אדם הסובל מדיכאון תפקודי. הוא עדיין יכול לזהות באופן רציונלי את הדברים שאמורים לשמח אותו - הופעה של הזמר שהוא הכי אוהב, מפגש עם חברים, או הצלחה של הצוות בעבודה - אך התחושה הרגשית של שמחה והתרגשות פשוט לא מגיעה.
מה שמייחד את הדיכאון התפקודי הוא שלמרות הקושי הזה, האדם ממשיך לקחת חלק בפעילויות מגוונות. הוא עשוי ללכת להופעות, לצאת עם חברים, ולחגוג הישגים בעבודה - אך הכל נעשה מתוך תחושה של "חייב" ולא מתוך רצון אמיתי או הנאה. זה יכול להוביל לתסכול עמוק ולתחושת ניתוק מהעצמי ומהסביבה.
יתרה מכך, הקושי לחוות שמחה יכול להיות מלווה בתחושת אשמה. האדם עשוי לחוש שהוא "כפוי טובה" או "לא מעריך" את הדברים הטובים בחייו, מה שמעמיק את מעגל הדיכאון. זה יכול להוביל למאמצים מוגברים להעמיד פנים של שמחה כלפי חוץ, מה שמעמיק את הפער בין החוויה הפנימית לחיצונית.
חשוב להבין שהקושי לחוות שמחה אינו בחירה או מאמץ להשיג תשומת לב, אלא תסמין אמיתי של דיכאון תפקודי.
ביקורתיות מוגברת כלפי העצמי והאחרים
אדם הסובל מדיכאון בתפקוד גבוה יחוש שמחשבותיו נשלטות על ידי מחשבות ביקורתיות כלפי עצמו וכלפי אחרים.
שיפוטיות כזו מופיעה בדיסתימיה באופן קיצוני ושונה מהרגיל.
חרדה קבועה מכישלון
פחד מכישלון שכיח מאוד אצל המתמודדים עם דיכאון תפקודי. הם הולכים על חבל דק, מתוח גבוה מעל תהום.
כל צעד מחושב בזהירות, כל תנועה נשקלת בכובד ראש.
בעבודה, זה יכול להתבטא בבדיקה אובססיבית של כל מייל לפני שליחתו, או בהכנה מופרזת לפגישות עד השעות הקטנות של הלילה. אבל הפחד הזה לא נשאר רק בתחום העבודה - הוא נוטה להתגנב הביתה ולצבוע יחסים בינאישיים.
בחברה, אדם כזה עשוי לשקול כל מילה בשיחה, פוחד להגיד משהו "טיפשי".
בזוגיות, הוא עלול להימנע מלהביע רגשות או צרכים, מחשש שזה יוביל לדחייה.
כהורה, הפחד מכישלון יכול להתבטא בניסיון להיות "מושלם" כל הזמן, או בחרדה מתמדת שמא יגרום נזק בלתי הפיך.
הדיכאוני המתפקד חי עם שופט פנימי קשוח שאף פעם אינו מרוצה, שתמיד מוצא פגמים ומצביע על סכנות. התוצאה היא חיים במתח מתמיד, כשכל החלטה, גדולה כקטנה, הופכת למקור לחרדה.
הפרדוקס הוא שלעיתים קרובות, דווקא הפחד הזה מכישלון יכול להוביל לתת-הישגיות או להימנעות מהזדמנויות.
זה יוצר מעגל קסמים שלילי: הפחד מוביל להימנעות, ההימנעות מחזקת את תחושת חוסר המסוגלות, וזו בתורה מגבירה את הפחד.
שבירת המעגל הזה היא אחד האתגרים המשמעותיים בהתמודדות עם דיכאון תפקודי. זה מצריך עבודה על קבלה עצמית, על הגדרה מחודשת של מה נחשב "הצלחה", ועל פיתוח גמישות מחשבתית.
פקפוק עצמי תמידי
המתמודד עם דיכאון בתפקוד גבוה עלול לחוש פקפוק לגבי מגוון של דברים, למשל האם הוא בחר במקצוע הנכון, האם הוא בקשר הזוגי הנכון, האם הוא חי כראוי ועוד. דפוס מחשבתי זה יכול להיות מצבי או קבוע, אבל האדם יחוש שהוא לא מצליח להתגבר על המחשבות הללו.
היעדר אנרגיה
לאדם המתמודד עם דיכאון בתפקוד גבוה, קשה לעבור את ימים רגילים למדי. הוא ממצה את יכולותיו וכוחותיו, בדרך כלל אחרי מאמץ של כמה שעות אינטנסיביות ודרוכות.
בניגוד לתקופות מוקדמות יותר בחייו, הדיסתימי, חש כאילו עליו לטפס במאמץ רב על הר גבוה, עם תרמיל מלא אבנים.
הוא יחוש שאין לו את הכוחות הנפשיים, הרגשיים או הפיזיים להתמודד עם מטלות החיים.
עצבים
את החוויה של הסובל מדיכאון תפקודי ניתן להקביל לסיר לחץ שמתחמם לאטו על אש נמוכה.הכל נראה רגוע מבחוץ. אבל בפנים, הלחץ מצטבר, עולה, עד שמגיעה התפרצות מפתיעה. מבחוץ, הוא נראה מסודר, מאורגן, אולי אפילו רגוע. אבל מתחת לפני השטח, רגשות סוערים מבעבעים ומחפשים מקום.
ואז מגיע הרגע שהדיכאון התפקודי מקבל צורה של דיכאון סוער, אגטטיבי - אולי מישהו עקף אותו בתור לקופה, אולי הילד שפך מיץ על השטיח, או השותף לעבודה שאיחר כמה דקות. לאדם נורמטיבי, אלה אירועים מינוריים, שעוברים איתם לסדר היום. אבל לסובל מדיכאון תפקודי, זו הקש ששבר את גב הגמל.
החלק הסוער של הדיכאון יכול להיות מפתיע בעוצמתו - צעקות, האשמות, ואפילו תגובות פיזיות כמו טריקת דלתות או זריקת חפצים. כאילו כל התסכול, הכאב והעצב שנאגרו במשך שבועות, חודשים ואפילו שנים, מוצאים פתאום דרך החוצה.
העניין הוא שאחרי ההתפרצות מגיעים אשמה ובושה. "איך יכולתי לאבד שליטה ככה?", "מה חושבים עלי עכשיו?". האירוניה היא שלעיתים קרובות, דווקא האנשים הקרובים ביותר - בני משפחה, חברים קרובים - הם אלה שסופגים את עיקר הזעם. זה יכול להוביל לנזק ביחסים, לבידוד חברתי, ולתחושת בדידות עמוקה עוד יותר.
דיכאון מחויך
דיכאון מחויך (Smiling Depression) הוא תת-סוג של דיכאון בתפקוד גבוה, המתאפיין בפער בין המצב הפנימי של האדם לבין המצג החיצוני שלו.
נרחיב קצת יותר:
אנשים הסובלים מדיכאון מחויך נראים מבחוץ שמחים, מתפקדים ואף מצליחים, אך מבפנים הם חווים תסמינים של דיכאון. הם עשויים להיות פרפקציוניסטים או שאפתנים, המקפידים לשמור על חזות חיובית כלפי חוץ. מצב זה עלול להיות מסוכן במיוחד, שכן הסביבה אינה מזהה את מצוקתם של הסובלים, והם עצמם עלולים להתקשות לבקש עזרה בשל הבושה או הסטיגמה. חשוב להיות מודעים לתופעה זו ולעודד פתיחות ושיח על רגשות אמיתיים, גם כאשר החזות החיצונית נראית חיובית.
הסיבות לשימוש בחיוך ובמסכה החיצונית החיובית אצל הסובלים מדיכאון מחויך מגוונות ומורכבות. ראשית, רבים מהם חוששים מהסטיגמה החברתית הקשורה לבעיות נפשיות ומנסים להימנע מתיוג שלילי. שנית, הם עשויים לחוש אשמה או בושה על תחושותיהם, ומאמינים שעליהם להיות "חזקים" ולהתמודד לבד.
בנוסף, החיוך משמש כמנגנון הגנה, המאפשר להם לשמור על תחושת שליטה ולהימנע מעימות עם רגשותיהם הקשים.
עבור חלקם, השמירה על חזות חיובית היא דרך לשמר את הדימוי העצמי ואת מעמדם החברתי או המקצועי.
לבסוף, יש שמשתמשים בחיוך כאסטרטגיה להתמודדות, בתקווה שהצגת שמחה חיצונית תוביל בסופו של דבר לשיפור במצב הרוח הפנימי. הבנת מורכבות זו חיונית לזיהוי וטיפול נכון בדיכאון מחויך.
התבססות הולכת וגוברת על אסטרטגיות קבועות
לכל אדם אסטרטגיות התמודדות שונות עם מצבים קשים בחיים. יש שצוללים אל תוך מרתון בינג׳ טוב של סדרות, יש שיוצאים לריצת לילה.
אבל אם אתם מוצאים את עצמכם פונים יותר ויותר לאסטרטגיות ההתמודדות שלכם, נניח מבלים שעות במשחקי מחשב, מעייפים את עצמכם במרתון סדרות בלתי נדלה, צורכים כמויות של אלכוהול וכדומה, יתכן שאתם סובלים מדיכאון סמוי שראוי להתמודד איתו בהקדם.
תחושת עצב
אנשים עם דיסתימיה חווים תחושת עצבות מתמשכת שמקורותיה אינם בדיוק ברורים. זוהי תחושה כרונית של דכדוך וכבדות רגשית שמלווה אותם לאורך רוב שעות היום, ברוב הימים, למשך תקופה ארוכה של לפחות שנתיים.
בניגוד לדיכאון קליני חמור, שבו העצב נוטה להיות עמוק ומשתק, בדיכאון תפקודי העצב הוא יותר מעין "רעש רקע" רגשי מתמיד.
הסובל מדיכאון תפקודי עשוי להתקשות להסביר את מקור העצבות, שכן לעיתים קרובות אין אירוע או סיבה ספציפית שמצדיקה תחושה זו. זה יכול להוביל לתסכול נוסף ולתחושת חוסר הבנה עצמית. העצב הזה משפיע על איכות החיים, על היכולת ליהנות מחוויות חיוביות ועל הגישה הכללית לחיים, גם אם האדם ממשיך לתפקד ביומיום.
למרות שהעצב הוא מתון יותר מאשר בדיכאון קליני, ההשפעה המצטברת שלו לאורך זמן עלולה להיות משמעותית ומזיקה. זה יכול להוביל לירידה הדרגתית באיכות החיים, לפגיעה ביחסים בינאישיים ולהשפעה שלילית על הבריאות הפיזית והנפשית. לכן, זיהוי וטיפול בתחושת העצב הכרונית הזו הם חיוניים לשיפור איכות החיים של הסובלים מדיכאון תפקודי.
חיפוש אחר שלמות
אם המרדף אחר שלמות גולש מהציפיות המציאותיות והאדם מתחיל להציב לעצמו דרישות לא-הגיוניות, לצד רגשות אשם שלא מומשו המטרות (המופרזות) שהוצבו, זה מתחיל להישמע כמו דיסתימיה.
תחושת המתח הנלווית לחיפוש כושל אחר שלמות הוא אחד מהסימנים להפרעה זו.
חוסר יכולת לנוח ולהאט את הקצב
אנשים שסובלים מדיכאון מתון ותפקודי חשים צורך בלתי נשלט לפעול, לרוב באופן חיובי -
לנקות כל הזמן, לסדר, לבשל, לארגן, לתכנן, לבדוק מיילים ולהשיב עליהם, העיקר לא לשחרר שליטה ובקרה.
אם אינם מאפשרים לעצמם פרקי זמן מפרגנים של מנוחה, למרות שהרוויחו כבר את לחמם לאחר יום מפרך בעבודה.
הפחד להאט ולנוח נובע מחשש עמוק מפני הצפה של מחשבות טורדניות שחשוב ללמוד כיצד להתמודד איתן.
איך מטפלים בדיכאון תפקודי?
כיוון שדיכאון בתפקוד גבוה אינו אבחנה קלינית, אין אפשרויות טיפול שנבדקו עבורו ספציפית.
יחד עם זאת, אם נחפש מה עובד בדיסתימיה, ההפרעה הקרובה ביותר לתופעה של דיכאון בתפקוד גבוה, נמצא בד"כ שילוב בין פסיכותרפיה (הידועה גם כטיפול בדיבור) לבין טיפול תרופתי.
רופא עשוי לרשום תרופות שונות, כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות (TCA) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין (SNRI).
כמו בכל תהליך התאמה של תרופות פסיכיאטריות, יכול להיות שייקח קצת זמן למצוא את השילוב המדויק והמותאם אישית של טיפול פסיכותרפי ותרופתי.
אחת הסיבות שחשוב להתייעץ עם פסיכיאטר היא שלא כולם מגיבים לתרופות באותה צורה. למשל, מחקר על דיסתימיה מצביע על כך שתרופות SSRI עשויות להיות לא יעילות בטיפול באדישות (אפתיה) בקרב אנשים מבוגרים עם דיכאון, ואולי אפילו להחמיר אותו (Ishizak & Mimura, 2011).
נרחיב קצת על טיפול פסיכולוגי בדיכאון תפקודי:
קיימות שיטות פסיכולוגי רבות שמתאימות להתמודדות יעילה עם דיכאון בתפקוד גבוה.
אחת מהן היא טיפול CBT, שנקרא גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול CBT מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה ההרסניים של המטופל, אשר יוצרים מחשבות והתנהגות לא אדפטיביות.
מזה שנים רבות ידוע ומוכח כי הטיפול יכול לסייע מאוד למתמודדים עם דיסתימיה.
באמצעות cbt, המטופל לומד לשנות את הפרשנות שנותן לחוויות שחווה ולעולמו, מחליף את דרכי ההתמודדות שלו בדרכים אדפטיביות יותר, מעלה את תחושת המסוגלות שלו וכן את דימויו העצמי. כלים חשובים אלה, נרכשים תוך תקופת זמן לא ממושכת, לרוב של עד כחצי שנה (זו תקופה טיפולית קצרה יחסית - טיפול פסיכולוגי מסורתי נמשך לרוב מעל לשנה).
חשוב לא להיכנע למרה השחורה, לא לקבל את הדכדוך המתמשך, כך לא אמורים להיראות חייו של אף אחד.
חשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי, לפתור את הבעיה ולתת לאדם הזדמנות ליצור עבור עצמו חיי סיפוק ואושר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
עדכון אחרון:
17 ביולי 2024
מקורות:
Coelho, S. (2020, June 9). What is high-functioning depression? Medical News Today. Medically reviewed by Timothy J. Legg, PhD, PsyD. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/high-functioning-depression
Gunnerson, T. (2022, September 7). Smiling depression: What you need to know. WebMD. https://www.webmd.com/depression/smiling-depression-overview
Ishizaki, J., & Mimura, M. (2011). Dysthymia and apathy: diagnosis and treatment. Depression research and treatment, 2011, 893905. https://doi.org/10.1155/2011/893905