״הנרקיסיסט הנקי״ | האם ניתן לראות נרקיסיזם כהפרעת התמכרות?

 

 

לנרקיסיסטים יש לעתים קרובות יומרות לא מציאותיות לגבי כמה הם צריכים להיות גדולים, ידועים, מצליחים ויפים.

הרף הגבוה מביא להם להרגיש די רע עם עצמם. הם ניצבים בפני ציפיות אינסופיות, אותן הם סבורים שאחרים מגדירים עבורם.

התמכרות יכולה להיות דרך לברוח מהרגשות הקשים האלה. היא יכולה להקהות את הכאב ואת תחושת הריקנות המתמדת.

התנהגויות כפייתיות, כמו שימוש בחומרים, אלכוהול או הימורים יכולים להעניק להם הפוגה מחוסר הביטחון הזה, למרות שבטווח הארוך הם מכלים את עצמם בכל מובן. 

 

 

נרקיסיזם הוא דפוס אישיותי כרוני הרסני.

האם ניתן לראותו במסגרת ההתייחסות של התמכרות? 

 

נקודת מבט מקורית זו, לפיה לנרקיסיזם יש מאפיינים דומים לכל התנהגות מתמכרת, מוצעת ע״י באומייסטר וווהס, במאמר שפרסמו ב-2001.

 

השערה כזו פותחת צוהר להבנה עמוקה יותר של מקורות הסבל של שתי הפרעות אלו, שמבחינה אפידמיולוגית מצויות בעלייה מתמדת. 

ההבנה של נרקיסיזם כהתמכרות יכולה לסייע בפיתוח גישות טיפוליות יעילות יותר עבור נרקיסיסטים, הן עבור מכורים והן עבור האנשים הכאובים סביבם. 

ניתן אולי לומר שלנרקיסיסט יש אישיות התמכרותית. הוא מתנהל כמו כל מכור, רק שהסם שלו הוא הכרה והערכה מהזולת.

3 הרכיבים של כל התמכרות - כמיהה, סבילות ונסיגה - יכולים להיות מובנים גם באישיות זו.

   

 

״תקופה טובה״ או ניקיון משימוש?

 

בהקשר הטיפולי נדמה שהסוגיה הגורלית היא מידת השליטה וויסות הדחף. 

 

האם הטרגדיה הנרקיסיסטית נצרבה באישיות והפכה לרכיב קבוע באופי או שניתן לשלוט בה?

 

אם הנרקיסיסט הוא מכור, משתמש שהוא מסוגל לנהל את הדחף החבלני המבעבע בו ואולי לזכות בשינוי עמוק יציב ועמיד, להיות ״נרקיסיסט נקי״.

נקודת ראות כזו מתכתבת עם חלום של כל פסיכותרפיסט שעובד עם הפרעות אישיות, כלומר במקום הפוגה עם תקווה ל״תקופה טובה״ עם סוף סיזיפי ידוע מראש, אנחנו הולכים פה על שינוי של ממש בחיים:

כפי שהמכור לוקח אחריות על חייו ולומד כיצד להתמודד עם כאב נפשי בהיעדר חומר, הנרקיסיסט עשוי לפתח יכולות של ויסות רגשי ושליטה עצמית שיעזרו לו להתמודד עם הריקנות ללא ״שימוש״ בהכרת האחרים כדי להשביע את הרעב הפנימי.

הפתולוגיה של המטופל עלולה להישנות עקב מעידה ולסחוף את ההישגים שצבר בשדה הבינאישי, כמו בהתמכרות. אבל המבנה הנפשי הפנימי אינו יציב כמו תכונה, הוא אינו חלק מהאופי אלא ׳מחלה׳ שניתן לנהל היטב ולחיות חיים שראוי לחיותם. 

 

 

בואו נבחן יחד עם באומייסטר וווהס את שלושת הרכיבים הבסיסיים של התמכרות - כמיהה, סבילות ונסיגה - ונראה איך הם מתחברים לאישיות הנרקסיסטית:

כמיהה (Craving)

 

נרקיסיסטים מפגינים כמיהה עזה ורבת-עוצמה לתחושת עליונות על אחרים.

כמיהה זו אינה מסתכמת ברצון מובן לקבל מהעולם תשומת לב חיובית, אלא בתדלוק רגשי יומיומי שנתפס כהכרחי ובלתי נמנע לקיומם.

למרות שהרצון להיות מוערך על ידי אחרים הוא תגמול אנושי אוניברסלי, נרקיסיסטים תלויים בהערכה זו, היא נתפסת כבעלת חשיבות קריטית כמו מים ומזון.

מתוך עמדה השרדותית כזו, ניתן להבין טוב יותר את המוטיבציה לרדוף אחרי הערכת האחרים במקום לפתח תחושה יציבה ובריאה של ערך עצמי על בסיס נכסים  נפשיים אורגניים.

התשוקה המתמדת של הנרקיסיסט להכרה מהזולת מובילה אותו להתנהגויות מכוונות מטרה המבוססות על מימוש צורך זה.

פגיעה נרקיסיסטית עלולה לגרור התנהגות תוקפנית כאשר הם מרגישים שאינם זוכים להערכה. היעדרה מציף חרדה מפני מוות נפשי.

סבילות (Tolerance)

 

 

נרקיסיסטים אינם שבעי רצון מרמה קבועה של הערכה או אישור, מה שמוביל אותם לחיפוש תמידי אחר כיבושים חדשים וגרנדיוזיים יותר. הם תמיד מחפשים להרחיב את מימדי ההצלחה וההערכה שהם מקבלים, וזאת בניסיון לשמור על רמה מספקת וקבועה של הערכה עצמית. 

אנשים שמכורים לחומרים נרקוטיים מתמודדים עם תהליך של סבילות לסם, המתבטא בכך שנדרש יותר חומר כדי לחוות את ההשפעה הפסיכואקטיבית המקורית.

 

סבילות ניכרת גם בנרקיסיזם וגם בהתמכרות. נרקיסיסטים מצויים כל הזמן במרדף אובססיבי, חיפוש אחר הישגים חדשים שמביאים תהילה והאדרה רבות יותר. יחד עם זאת, לאורך זמן הם לא מסתפקים ברמה נתונה של הערצה. הם זקוקים ליותר, מה שיוצר דפוס התנהגותי שמקבע חוסר יציבות בהערכה העצמית. 

התהליך הפסיכלוגי הזה עלול להוביל את הנרקיסיסט למצב הו הוא מתרחקים יותר ויותר מהמציאות, תוך פיתוח תוכניות ורצונות שאינם ריאליים.

 

נסיגה (Withdrawal)

 

במצבים בהם הנרקיסיסטים אינם זוכים בהערכה שהם מחפשים, הם יכולים להראות תגובות של נסיגה, או במלים אחרות, קריז. 

כאשר הם נתקלים בביקורת, אדישות, או זלזול, ברירת המחדל היא להפוך לתוקפניים ותובעניים יותר, בדומה לתגובה של משתמשים בחומרים שלא מקבלים את החומר בו הם תלויים.

 

הנרקיסיסטים מתמודדים עם תחושות של דחייה והתעלמות כאילו הם מאבדים משהו מהותי לקיומם.

תחושות אלה יכולות להוביל להתפרצויות זעם או לתחושת קורבנות ולעיתים אף לניסיונות להשפיע או לשלוט בדעתם של אחרים כדי להשיב את ההערכה שאיבדו.

 

ספירלת הדעיכה בקשר עם נרקיסיסט

 

הנרקיסיסט מביא בתחילת הקשר את כל הכריזמטיות והקסם , תוך שהוא מושך אליו תשומת לב וחיזוקים חיוביים.

אנחנו מבינים שתחושת העליונות שלו תלויה בהערצה מבחוץ, מה שמהיא אותו להתמקד באופן כפייתי בהשגת האספקה הרגשית.

 

 

אבל מה קורה כשהקשר מתפתח?

כאן מתחילה ספירלת דעיכה הרסנית:

 

 

• הנרקיסיסט, שקיבל את התגמול המיוחל באמצעות התאהבות בן/בת הזוג, מתחיל להזניח את מערכת היחסים -  הוא פחות קשוב, פחות מתחשב והרבה יותר ממוקד בצרכים וברצונות שלו עצמו.

 

• ההזנחה מביאה את הפרטנר/ית ביחסים לחוש לא מוערך, לא אהוב, מתוסכל ופגוע. כתוצאה מכך, גם תשומת הלב וההערצה שהוא מעניק לנרקיסיסט פוחתות.

 

• הנרקיסיסט, שחש בשלב זה שעמום, מיצוי וחוסר סיפוק, מתחיל לתור אחר מקורות חדשים להערצה ותשומת לב. הוא ייטה לפלרטט עם אחרים או לחפש קשרים חדשים.

 

• התנהגותו זו מהווה טריגר למריבות, האשמות ולבסוף לפירוק הקשר. הנרקיסיסט, חסר מודעות לחלקו המשמעותי בהתרסקות עובר במהירה למערכת יחסים חדשה,מאשים את האקסית  וחוזר על אותו דפוס שוב ושוב.

 

 

התמקדות עצמית, חוסר אמפתיה וחוסר ביטחון עמוק הם רק חלק מהגורמים התורמים לספירלת הדעיכה. טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לנרקיסיסטים להבין את דפוסי ההתנהגות שלהם ולפתח מיומנויות תקשורת ויחסים בריאים יותר.

 

הבנה מעמיקה של ספירלת הדעיכה יכולה לעזור לבנות זוג של נרקיסיסטים להבין בבהירות רבה יותר את התהליך ולקבל החלטות מושכלות לגבי עתיד הקשר.

 

 

 

התמכרויות עקב היעדר אספקה נרקיסיסטית

 

אספקה נרקיסיסטית היא תחושת הערכה ותשומת לב, להן אנו זקוקים כדי לבנות ביטחון עצמי ותחושת ערך. ילדים זקוקים להמון אספקה נרקיסיסטית מההורים שלהם, מה שעוזר להם להתפתח להיות מבוגרים בריאים.

 

לפי הפסיכואנליטיקאי Otto Fenichel, מחסור באספקה נרקיסיסטית בילדות עלול להוביל לבעיות נפשיות רבות בבגרות, כולל נטייה להתמכרויות.

 

לפי Fenichel, אנשים עם נטייה להתמכרות סובלים ממחסור נרקיסיסטי עמוק. הם מרגישים חסרי ערך, לא אהובים, ולא ראויים לתשומת לב. כתוצאה מכך, הם פונים להתנהגויות התמכרותיות כניסיון נואש להשיג תחושת ערך עצמי ותשומת לב.

 

 

התמכרויות אותן מציין Fenichel בהקשר של נרקיסיזם הן:

 

• התמכרות לאהבה, חיפוש מתמיד אחר אישור מאחרים, כניסה למערכות יחסים רעילות, וצורך להיות בכל מצב במרכז תשומת הלב.

• התמכרות להימורים, מצב בו ההתמכרות מהווה תחליף לאספקה הנדרשת.  אנשים אלה מחפשים ריגושים חזקים ותחושת שליטה, ומוכנים לקחת סיכונים גדולים כדי להרגיש "חיים".

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביב / אונליין בזום

 

 

התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

24 במרץ 2024

 

 

 

 

מקורות:

 

Baumeister R. F., Vohs K. D. (2001). Narcissism as addiction to esteem. Psychological Inquiry, 12, 206–210

 

Kernberg, Otto F. (1974). "Contrasting Viewpoints Regarding the Nature and Psychoanalytic Treatment of Narcissistic Personalities: A Preliminary Communication". Journal of the American Psychoanalytic Association. 22: 255–67.