פרפקציוניזם, חרדה, דיכאון, בושה ואשמה | איך הם מתחברים?

פרפקציוניזם והערכה עצמית

 

אנשים עם רמות גבוהות של פרפקציוניזם מאופיינים בחתירה לשלמות ובקביעת סטנדרטים גבוהים מדי, לצד הערכות ביקורתיות של יכולותיהם וביצועיהם. 

 

הם משקיעים זמן ואנרגיה בהערכה עצמית – לעיתים קרובות הם מודדים את ערכם העצמי במונחים של השגת מטרות ופרודוקטיביות, וחייהם נשלטים על ידי הסטנדרטים הגבוהים שהם קבעו לעצמם. 

 

אנשים אלו נוטים לפתח מושגים נוקשים של הצלחה וכישלון ולהתייחס להצלחה בתור "הכול או כלום". כלומר, להאמין שעל מנת להצליח – דברים צריכים להיות מושלמים מכל הבחינות, ולשם כך נדרשת בדיקה מדוקדקת ומקיפה. בנוסף, הם נוטים להיות חסרי הבחנה ולדרוש שלמות גם בתחומים שבהם ביצועים גבוהים אינם חשובים, ולכן הם רואים כישלונות בטווח רחב של תוצאות.

 

בעקבות הערכה עצמית זו, אנשים פרפקציוניסטים עשויים לחוות קשיים פסיכולוגיים כגון:

 

• רומינציות (מחשבות חזרתיות).

• דיכאון - אבחנה בולטת שקשורה הפרפקציוניזם. למעשה, אנשים עם תכונות פרפקציוניסטיות הם בעלי נטייה גבוהה יותר לחוש מתח ודיכאון. חוויות ותחושות המתקשרות לפרפקציוניזם, ביניהן כישלון, כעס, חוסר אונים ואכזבה (Bell et al, 2010) כמו גם לדיכאון ולמחשבות אובדניות.

• חרדה- פרפקציוניזם קשור מאוד גם להפרעות חרדה. ספציפית, נמצא קשר בין חרדה חברתית לבין פרפקציוניזם, כאשר נמצא כי מטופלים הסובלים מחרדה חברתית מקדישים יותר קשב לפרטים באינטראקציות בין אישיות, מודאגים יותר מטעויות ומטילים ספק בנוגע ליכולתם הבינאישית לתקשר ביעילות. כל אלו מובילים לא פעם להימנעות מסיטואציות חברתיות. בהמשך לכך, מחקר אורך מקיף שנערך סביב הנושא חשף קשר חד-סטרי, בו נמצא כי חרדה חברתית מנבאת עלייה בפרפקציוניזם וביקורת עצמית, אך פרפקציוניזם לא ניבא שינוי ברמות החרדה החברתית ( Gautreau et al., 2015). 

• הפרעה טורדנית־כפייתית.

• הפרעות אכילה-  פרפקציוניזם נמצא קשור גם עם התפתחותן של הפרעות אכילה. למשל, פרפקציוניזם המכוון כלפי העצמי ופרפקציוניזם חברתי, נמצאו שניהם קשור לבולימיה ולאכילה בולמוסית, כמו גם לאנורקסיה נרבוזה  (Flett et al., 2011).

 

בנוסף, הם נוטים לחוש רגשות שליליים הקשורים להערכה עצמית – בושה ואשמה.

 

בנושא זה נדון כאן. 

 

 

פרפקציוניזם ובושה

 

פרפקציוניסטים עשויים להיות פגיעים במיוחד לתחושות של בושה. הנחותיהם לגבי ההשלכות החמורות של הטעויות והכישלונות שלהם – מובילות אותם לחוש בושה. 

 

בושה כוללת חשיבה שלילית על העצמי וכרוכה בתחושת חוסר ערך, חוסר אונים וחוסר יכולת. בהיבט החברתי, בושה מלווה ברגשי נחיתות וחוסר אטרקטיביות חברתית, לצד רצון לברוח ולהסתיר ליקויים. אומנם הבושה אינה דורשת שאחרים בהכרח ייחשפו לחסרונות האדם, אולם אנשים עם פרפקציוניזם לעיתים קרובות מדמיינים כי "האני הפגום" שלהם מוצג בפני אחרים. 

בעקבות החשיבה של "הכול או כלום", המאפיינת פרפקציוניסטים, כאשר הביצוע אינו מושלם, הם חושבים שהוא שלילי ומהווה לכישלון.

יתרה מזאת, מנקודת מבטם, כישלון במשימה בנקודת זמן מסוימת, מעיד על דפוס כישלונות כולל ומקיף יותר.

כלומר, לא רק שהביצוע הספציפי נתפס בתור כישלון, אלא האדם חושב שהוא עצמו כישלון.

כך, האופן שבו פרפקציוניסטים מעריכים ומפרשים את החולשות, הטעויות והכישלונות שלהם – מוביל אותם להרגיש בושה.

למעשה לא משנה כמה הם השיגו, הם ירגישו שהם היו צריכים לעשות יותר. ולכן, עשויים להגיב בבושה להישגיהם, לצד תחושה שהם לא ראויים וחסרי יכולת. 

 

 

פרפקציוניזם ואשמה

 

ביצועים לא מושלמים גורמים לפרפקציוניסטים להשלכות רבות על תחושותיהם. מכיוון שהם מציבים לעצמם סטנדרטים גבוהים יתר על המידה, כאשר הם לא עומדים ביעדים של ביצועים, מתנהגים באופן לא מוסרי או מפרים נורמות חברתיות – הם חשים אשמה רבה. 

 

החיבור בין פרפקציוניזם, אשמה ודיכאון מתבהר גם דרך מחקרי מוח:

למשל, מחקר שפורסם לאחרונה, לפיו דפוסים מוחיים ספציפיים הקשורים להאשמה עצמית מופרזת מנבאים תוצאות טיפול אצל דיכאוניים שלא הגיבו היטב לטיפולים סטנדרטיים (Fennema et al, 2023).

 

אשמה נוטה להיות קשורה לפעולה ספציפית שבוצעה. בעקבות הביקורת העצמית, אנשים עם פרפקציוניזם מתמקדים שוב ושוב בפגם. וכן, הם מעוניינים לבטל את הנעשה ותוהים מדוע לא התנהגו אחרת. לכן, אשמה כוללת תחושת מתח וחרטה ועשויה להניע אנשים להתנצל בפני אחרים או לפצות אותם. 

 

בשונה מבושה, אשמה היא חוויה פרטית יותר שיכולה להישמר בסוד, מבלי שידעו על הפגמים, על האחריות למעשה לא מוסרי או על הפרת הנורמות החברתיות.

 

 

בושה ואשמה בפרפקציוניזם לא מסתגל

 

נראה שקיים הבדל ברגשות של אשמה, בושה וגאווה בין אנשים עם פרפקציוניזם מסתגל (חיובי ובריא) לבין אלו עם פרפקציוניזם לא מסתגל (שלילי ולא בריא).

לאנשים עם פרפקציוניזם מסתגל יש שאיפות וסטנדרטים אישיים גבוהים ואינם מאופיינים בדאגות פרפקציוניסטיות, למשל לא חוששים מטעויות. על כן, הם נהנים משאיפות ומצליחים להרגיש גאווה על הישגיהם, ללא תחושות מוגברות של בושה ואשמה.

 

לעומת זאת, אנשים עם פרפקציוניזם לא מסתגל מאופיינים בשאיפות ובסטנדרטים גבוהים לצד דאגות פרפקציוניסטיות גבוהות, כגון: ספקות לגבי פעולות, פחד מביקורתיות מצד אחרים וחשש מחוסר התאמה בין ציפיות לתוצאות. בעקבות כך, הם חווים רמות גבוהות של אשמה ובושה בכל הנוגע ליכולותיהם ולביצועיהם.

 

סטובר ועמיתיו הראו במחקרם כי פרפקציוניסטים השואפים לשלמות ומודאגים מהפגמים שלהם, עשויים לחוות פחות גאווה ויותר בושה ואשמה, בהשוואה לפרפקציוניסטים שאינם דואגים מפגמיהם. לפיכך, עבור פרפקציוניסטים אשר מקבלים את חוסר השלמות שלהם, חתירה לשלמות עשויה להיות בריאה ונורמטיבית. 

 

 

מעגל הפרפקציוניזם

 

חלק מהבעייתיות של פרפקציוניזם היא התפקיד הכרוני של עיוותים קוגניטיביים וקשב סלקטיבי.

הנטייה האנושית להאיר את הפרטים המדגישים חסרונות, תוך התעלמות מראיות הפוכות, מחזקת את האשליה כאילו החסרונות הללו מציגים את כל התמונה.

תופעה דומה המובילה לתוכחה עצמית חמורה מתרחשת כאשר אדם מפרש נתונים באופן עקבי לכיוון המאשר את האמונות הקיימות שלו, מה שמכונה בפסיכולוגיה הטיית האישוש.

 

עבור אנשים עם נטיות פרפקציוניסטיות, קשב סלקטיבי מחמיר את המצב ומנציח אותו. הם נוטים להתעכב רק על המינוסים ולפרש אפילו רמזים מעורפלים כהוכחה ברת-תוקף לכישלון, אשר בתורו מוסיף שמן למדורת הדימוי העצמי השלילי שלהם. החזרתיות הזו מחזקת את הצורך הכפייתי לשאוף ללא הרף לשלמות ובכך להנציח את מעגל הפרפקציוניזם.

 

מעבר לרגשות המעיקים שמעוררת הביקורת העצמית המתמדת של הפרפקציוניסט, היא גם מחזקת את ההכרח לחיות בסטנדרטים בלתי אפשריים. כך נופל הפרפקציוניסט פעם אחר פעם לדפוסי חשיבה מעוותים המחייבים אותם להציב ולעמוד ברף דרישות גבוה מדי, לראות מצבים בשחור-לבן ותמיד לדון את המציאות לכף חובה.

 

 

בושה, אשמה ודיכאון: תיאור מקרה

 

אנשים עם רמות גבוהות של פרפקציוניזם נוטים להתאפיין בביקורת עצמית, להעריך עצמם באופן לקוי, לחוות תחושות עזות של כישלון ולהרגיש אשמה ובושה.

כך, התמקדות זו בערך העצמי שלהם עלולה לגרום להם לחוות דיכאון.

 

במאמרם של מתוס וסטינדי מתואר מקרה של אישה המתמודדת עם פרפקציוניזם ודיכאון:

 

מרי, בת 28, סטודנטית שנה ג' לחשבונאות, אובחנה כסובלת מהפרעת דיכאון מג'ורי עם מאפיינים של פרפקציוניזם, בושה וביקורת עצמית. היא התקרבה למבחני סיום התואר והרגישה שלא מסוגלת לסיימם. מצב רוחה הדיכאוני, קשיי השינה, הירידה במוטיבציה וחוסר הריכוז – השפיעו לרעה על יכולותיה הלימודיות. לדבריה, היא החלה להתמודד עם דיכאון לפני כחצי שנה, בדיוק כשהתקרבה לתקופת המבחנים של הסמסטר שעבר. עד אותה עת, היא הצליחה מאוד בלימודיה, ותיארה כי מטרתה להמשיך ללימודי תואר שני הובילה אותה ללחץ מוגבר להמשיך לקבל ציונים מעולים, למרות שהיה לה ממוצע ציונים מצוין עד כה. אומנם היא קיבלה שבחים והישגים על ביצועיה, אך חשה מודאגת משמירה על תוצאות אלו ולא ראתה בהצלחתה כעדות ליכולת שלה להצליח בעתיד. מרי הציגה סגנונות חשיבה פרפקציוניסטיים וביקורתיים: "אסור לי לטעות, אני כישלון מוחלט, אם לא אכנס ללימודי התואר השני זה אומר שאני חסרת ערך, אני צריכה להצליח יותר משאר הסטודנטים, אני צריכה לעבוד קשה יותר, שום דבר לא טוב מספיק". היא אופיינה בפרפקציוניזם ארוך שנים, כאשר ביקורת עצמית ובושה מילאו תפקידים מרכזיים בהחרפת המצב. הבושה באה לידי ביטוי בכך שהיא דאגה ממה שאחרים חושבים עליה וניסתה לרצות אותם.

 

מרי טופלה בטיפול ממוקד חמלה (CFT) שכלל:

• חינוך פסיכולוגי (פסיכואדיוקציה) שסייע לפתח מודעות והבנה נפשית.

• פיתוח מיומנויות.

• התמקדות בפרפקציוניזם.

 

בזכות הטיפול, חל שיפור משמעותי במצבה - הופחתו הפרפקציוניזם, הביקורת העצמית ורגשות הבושה.

 

 

התערבויות טיפוליות

 

באמצעות התערבויות טיפוליות ניתן להקל על מצבו של האדם הפרפקציוניסט.

 

בטיפול פסיכולוגי רגשי ניתן לפתח הבנה של מקורות הבעיה; לספק למטופל הבנה של עצמו; ולבחון זיכרונות מחוויות מוקדמות, במיוחד זיכרונות רגשיים של חום וביטחון לעומת איום ובושה.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מסייע לטפל במחשבות ובאמונות ליבה אוטומטיות ולהפחית את הדאגות הפרפקציוניסטיות. 

 

סכמה תרפיה (ST) יעילה כאשר חששות פרפקציוניסטיות עשויות להיחשב כביטוי לסכמה של סטנדרטים גבוהים בלתי פוסקים, המלווים באשמה ובושה.

 

טיפול ממוקד חמלה (CFT) המתמקד בקידום חמלה עצמית ועבודה על ביקורת עצמית, מתאים לאנשים שפרפקציוניזם הוא מאפיין מרכזי במצג הקליני שלהם. שכן, לפרפקציוניזם ישנו תפקיד משמעותי בפסיכופתולוגיה, וחמלה עצמית יכולה להגן מפני ההשפעה הפתוגנית של פרפקציוניזם, למשל להפחית דיכאון. 

 

התערבויות טיפוליות עשויות להפחית דאגות פרפקציוניסטיות, לצמצם תחושות של בושה ואשמה ולשפר את מצבו הנפשי של הפרט.

 

 

כתיבה: 

 

 

צופית טסלר, MA, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית, 

מכון טמיר ת״א, עם מומחי המכון

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

Ashby, J. S., Rice, K. G., & Martin, J. L. (2006). Perfectionism, shame, and depressive symptoms. Journal of Counseling & Development, 84(2), 148-156.

 

 Bell, J., Stanley, N., Mallon, S., & Manthorpe, J. (2010). The Role of Perfectionism in Student Suicide: Three Case Studies from the UK. Journal of Death and Dying, 61, 251-267.
https://doi.org/10.2190/OM.61.3.e

 

Fennema, D., Barker, G. J., O'Daly, O., Duan, S., Carr, E., Goldsmith, K., Young, A. H., Moll, J., & Zahn, R. (2023). Self-blame-selective hyper-connectivity between anterior temporal and subgenual cortices predicts prognosis in major depressive disorder. NeuroImage. Clinical, 39, 103453. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.nicl.2023.103453‏

 

Flett, G. L., Panico, T., & Hewitt, P. L. (2011). Perfectionism, Type a Behavior, and Self-Efficacy in Depression and Health Symptoms among Adolescents. Current Psychology, 30, 105-116.
https://doi.org/10.1007/s12144-011-9103-4

 

Gautreau, C. M., Sherry, S. B., Mushquash, A. R., & Stewart, S. H. (2015). Is Self-Critical Perfectionism an Antecedent of or a Consequence of Social Anxiety, or Both? A 12-Month, Three-Wave Longitudinal Study. Personality and Individual Differences, 82, 125-130.

 

Matos, M., & Steindl, S. R. (2020). "You are already all you need to be": A case illustration of compassion‐focused therapy for shame and perfectionism. Journal of Clinical Psychology, 76(11), 2079-2096.‏

 

Piotrowski, K., Bojanowska, A., Nowicka, A., & Janasek, B. (2021). Perfectionism and community-identity integration: the mediating role of shame, guilt and self-esteem. Current Psychology, 1-9.‏

 

Stoeber, J., Harris, R. A., & Moon, P. S. (2007). Perfectionism and the experience of pride, shame, and guilt: Comparing healthy perfectionists, unhealthy perfectionists, and non-perfectionists. Personality and Individual Differences, 43(1), 131-141.‏

 

Tangney, J. P. (2002). Perfectionism and the self-conscious emotions: Shame, guilt, embarrassment, and pride.‏