איך מדברים עם ילדים על חרבות ברזל? | שני בלומברג צבי

אנחנו עוברים ימים קשים, וקשה לכולנו, מבוגרים וילדים.

ילדים שואלים שאלות שלפעמים מותירות אותנו ההורים קצת מבולבלים ממה נכון לומר ועד כמה להסביר.

קווים מנחים לתקשורת עם ילדים על המלחמה בעזה

איך מדברים עם הילדים על מציאות מורכבת כזו?

כמה קווים מנחים – 

הקשבה פעילה לשאלות הילד

להקשיב ולשים לב לשאלות שהם שואלים. זהו שביל הזהב מבחינתנו, כך הם מספרים לנו מה מעסיק אותם, ועם איזה רגשות הם מתמודדים. 

תשובות מותאמות לגיל הילד

התשובה צריכה להיות מותאמת גיל ושלב התפתחותי, ולפי יכולת ההבנה של הילד הספציפי שלי. תשובה לילד בן 5 תהיה שונה מתשובה לילד בן 10.

הצמדות לאמת

לענות תמיד אמת, תוך שמירה על חיבור לטוב, לכוחות ולתקווה. לנו המבוגרים יש צורך להרחיק את הילדים מאמת קשה. אבל, אם הם שאלו שאלה, הם זקוקים לתשובה אמיתית, שעדיף שתגיע מאתנו באופן מאורגן, מְווּסת, מְתָווך מציאות ושלא יקבלו תשובה מרסיסי אינפורמציה שהם מלקטים מהסביבה (מילדים אחרים או חלקי משפטים ששמעו מהמבוגרים), או אף מתוך עצמם והדמיון שלהם, וכך יגבשו לעצמם הבנות שגויות. 

למשל- הילד: האם הטיל יכול לשבור את הקיר בבית?

תשובה אפשרית – כן, ולכן אנחנו נכנסים למרחב מוגן, שאותו הטיל לא יכול לשבור ושם אנחנו מוגנים ובטוחים.

מתן תשובות מדויקות 

חשוב לענות על השאלה של הילד בדיוק, ולא להרחיב מעבר לכך. הילד שואל שאלה שהוא יכול להתמודד עם התשובה שלה. אם מגיעה שאלה נוספת, נענה גם עליה. רצוי להשיב באופן שנותן הכרה ברגשותיו, לתת הסבר לשאלה ולסיים במסר מרגיע. 

למשל בסיטואציה שאבא במילואים כעת והילד דואג לאביו-

הילד: אמא, אני דואג לאבא שנמצא באזור מסוכן.

תשובה אפשרית- אני מבינה שאתה דואג, גם אני קצת דואגת, אבל אני גם יודעת שאבא נמצא עם הרבה חיילים והם שומרים אחד על השני ועוזרים אחד לשני להיות בטוחים. והילד ממשיך – אבל איך הם עוזרים אחד לשני? תשובה: הם מספרים אחד לשני היכן נמצאים האנשים המסוכנים וככה הם יכולים להיזהר מהם. 

שיתוף ברגשות 

אפשר ורצוי לדבר על רגשות, גם אם הם שליליים. אפשר לשתף את הילד ברגשות שלנו בסיטואציה, זה מנרמל את הרגשות הלא נעימים ונותן להם לגיטימציה.

למשל בסיטואציה של משפחות שפונו מבתיהם- 

הילד: אמא אני עצוב ומתגעגע לבית שלי, אני רוצה לחזור לשם.

תשובה אפשרית- גם אני מאוד הייתי רוצה לחזור לבית שלנו, כרגע זה לא אפשרי כי לא בטוח להיות שם, העיקר שכולנו כאן יחד, וכאן אנחנו בטוחים.

לגיטימציה ואופטימיות בתשובות

חשוב לתת תוקף ולגיטימיות לרגשות שעולים, ולסיים במסר אופטימי, לחבר לכוחות, להגיד מה שומר עלינו – 

למשל, הילד: אמא האזעקה מבהילה אותי

תשובה אפשרית-זה באמת צליל מאוד חזק שמופיע ככה פתאום ויכול להבהיל. אתה יודע, האזעקה היא דבר טוב שעוזר לנו כי היא מזהירה אותנו מפני סכנה, וככה אנחנו יודעים שצריך להיכנס לממ"ד או אזור מוגן, ושם אנחנו בטוחים ומוגנים. 

תיאום זמן לשיחה

הזמן המומלץ לשיחה - אם אין לנו פניות לשיחה באותו רגע שעולה השאלה, כדאי לקבוע עם הילד זמן אחר כדי שהשיחה תוכל להתקיים ברוגע, ולקבוע זמן קונקרטי במרחק זמן סביר. קביעת הזמן לשיחה חשובה ונותנת עוגן, ואפשרות לילד להתארגן נפשית עד אז. כדאי לעשות זאת בזמן ששנינו פנויים ואין הסחות כמו ילדים קטנים שזקוקים לנו, או שהילד בזמן מסך...

אפשר לומר- חמודי, ממש חשוב לי להסביר לך ולענות לך על השאלה שלך אבל כרגע אני לא פנוי, בוא נקבע שנשב לדבר אחרי ארוחת הערב.

מסר תומך ומחזק

אפשר וכדאי לשאול את הילד בזמן רגוע- מה יעזור לך להרגיש יותר טוב כשאתה מפחד / עצוב? הרבה פעמים יש להם תשובות ורעיונות מצוינים. שיח כזה מחבר אותנו לעולם הפנימי של הילד, ונותן לו תחושת כוח ויכולת התמודדות- הילד יודע מה יכול לעזור לו. אם הוא לא יודע, נחשוב יחד.

 
כלים להתמודד עם הפחד

ילדים יכולים להרגיש פחד, בין אם בזמן שהות בממ"ד כשיש אזעקה, ובין אם בשיגרת היום שלהם. למשל, הפחדים מגיעים הרבה פעמים לפני השינה כשמנסים להירדם - מה יכול לעזור?

מגע- חיבוק (עדיף חיבוק ארוך, לפחות 20 שניות) נשיקה, ליטוף, דגדוג. 

חשיבה - אפשר לחשוב ביחד על משהו מצחיק שקרה לכם, או משהו טעים שאוהבים לאכול, או זיכרון נעים שיש לכם, או מקום שהילד אוהב להיות בו. לשהות בתוך הדמיון עם מה שעלה, למשל רחצה בים- ממש לדמיין את הגלים, הרוח בפנים, קרני שמש נעימות על הגוף, המגע של המים בכפות הרגליים.. המוח שלנו יכול לחשוב רק על דבר אחד, ולכן כשאנחנו חושבים על משהו נעים המוח שלנו רק עם זה באותו רגע.

לעשות משהו נחמד ביחד: לרקוד, לצייר, לשחק, לבשל, לאפות.. כל מה שעולה על דעתכם ואתם אוהבים לעשות עם הילדים. זה עוזר להם ועוזר גם לנו המבוגרים. אם זה עולה בזמן שינה, אפשר לתכנן מה נעשה מחר.

מי שצריך יעוץ או הכוונה ספציפיים,

מוזמן לפנות אלי ללא עלות, אשמח לעזור.

שני בלומברג צבי, עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית. עמיתת מכון טמיר,

מטפלת במבוגרים, נוער, ילדים והדרכות הורים.