סמי פיצוציות
טיפול בהתמכרות
לסמי פיצוציות
אם אתם מחפשים עזרה נפשית מיידית,
פנו אלינו לשיחת הכוונה
לפסיכותרפיה, טיפול פסיכולוגי, או טיפול CBT בתל אביב
להתמודדות עם התמכרות לסמי פיצוציות
מי הם הצרכנים העיקריים של סמי פיצוציות?
מהם הנזקים ואיך מטפלים בהתמכרויות ?
כתיבה:
המאמר נכתב ע״י לילך דומב ירושלמי, עו"ס קלינית (MSW)
מהם סמי פיצוציות?
סם פיצוציות (Designer Drug) הוא כינוי למגוון רחב של חומרים פסיכואקטיביים המיוצרים במעבדה.
יצרנים של סמי פיצוציות מפתחים נגזרות כימיות חדשות המחקות את פעילותם הפיזיולוגית של סמים אסורים, באמצעות שינוי מסוים במבנה הכימי המקורי של הסם.
בשנים האחרונות אנחנו רואים בפיצוציות יותר ויותר חומרים אופיאטים - משככי כאבים, תרופות ממכרות במרשם רופא, או חומרים ללא מרשם, כמו פנטניל (נקרא גם פנטילין או קפטגון).
סמי הפיצוציות משווקים לכל דורש בקיוסקים, פיצוציות, בכל דראג סטור פינתי תמים, בחנויות ספציפיות המיועדות לכך וגם באינטרנט.
במקרים רבים מספור מסתיים השימוש בסמי פיצוציות בטרגדיה:
למשל, מותו של צעיר בן 31 מחיפה בספטמבר 2021, אחרי שצרך מיסטר נייס גיא מהול ברעל עכברים.
משחקי תופסת בין פקודת הסמים לבין היצרנים
המאמץ של היצרנים הוא לעקוף את פקודת הסמים המסוכנים ולהציע למתשמשים סמים לא רשומים, שאינם מסווגים פרמקולוגית ואף עוברים בהצלחה בדיקת סמים.
הם משווקים כתחליפי סם תמימים שלכאורה אינם מזיקים, אך למעשה מדובר בחומרים פסיכואקטיביים עם פוטנטיות גבוהה והשפעה ביוכימית חזקה הנושאים בקרבם נזקים פוטנציאליים שמגיעים עד מקרי מוות פתאומי (לעיתים על רקע של Excited delirium - "תזזית מרוגשת"), סכנה אליה הצרכנים לא תמיד מודעים.
איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, מכון טמיר
סמי פיצוציות בישראל
אנחנו שומעים בתקשורת על אוזלת היד (היחסית) של מערכת החוק והאכיפה מול שוק פורח וחמקמק של סמי פיצוציות, ועל עשרות אלפי משתמשים שמתמכרים לחומרים הללו, תוך שהם מסתערים בהתלהבות מחודשת על כל חומר חדש שמסונטז ומופץ לממכר בחנויות.
עם זאת, המאמצים של משטרת ישראל למגר את המכירה החופשית של חומרים מסוכנים בפיצוציות נושאים פרי:
לפי דיווח של המשטרה לכנסת, מירב המסחר בסמי פיצוציות כבר אינו מתקיים בקיוסקים, אלא באמצעות הדואר.
החומר אליו לטושות עיני המשתמשים הוא קטמין - סם מסיבות מסוכן שמקבל יותר ויותר הכרה כתרופה לטיפול בדיכאון.
סמי פיצוציות מופיעים כל פעם בשם חדש ובעטיפה מעוצבת אחרת, תחת שמות יצירתיים כמו "חגיגת", "נייס גיא", "מבסוטון", "ונילה סקיי", "סקאנק", מלחי אמבט (Mephedrone), "דוסה" (2C) ועוד, כולם שייכים למשפחה עניפה והרסנית של חומרים מסוכנים, העונים לשם "סמי פיצוציות".
אבי יקיר, MSW, מומחה לטיפול בהתמכרויות בתל אביב
סוגים של סמי פיצוציות
סמי הפיצוציות מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:
-
הראשונה, נגזרות של "חגיגת" אשר פועלות כחומרים ממריצים ומעוררים אשר משפיעים על המוח ובשימוש לא מבוקר עשויים לגרום לנזקים למערכת העצבים. חומרים אלו ממכרים מאוד, גורמים לאופוריה ואי- שקט, ובמקרים קשים עלולים לגרום להתפרצות של פסיכוזה, חרדות קשות ואף התפרצויות זעם אלימות.
-
הקבוצה השניה היא הנגזרות הסינתטיות של קנאביס (קנאביס סינתטי) אשר השפעתם חזקה באופן משמעותי ביחס לקנאביס הטבעי ולכן עלולות לגרום לפגיעה בזכרון, נדודי שינה, סחרחורות, יובש בפה, פרנויות, מחשבות שווא (דלוזיות) והזיות שווא (הלוצינציות), שמבטאים התפרצות פסיכוטית.
שירלי מוריץ, MSW, מטפלת בהתמכרויות
ומטפלת CBT בבת ים, מכון טמיר
איך מתמכרים לסמי פיצוציות?
פעמים רבות השימוש בסמי פיצוציות נלווה לשימוש בחומרים משני תודעה נוספים- אלכוהול, חשיש, ריטלין ועוד.
תהליך ההתמכרות
רבים הם הגברים ונשים שמחפשים 'סטלה חוקית' - חומר משנה תודעה ומצב רוח ללא תופעות לוואי ונזקים משמעותיים.
הרבה פעמים הם יחפשו קיצורי דרך בחיים, 'קומבינות', שהן על קו התפר בין חוקי ללא חוקי, כל דבר שיכניס קצת ריגוש ואדרנלין למציאות.
החיים ללא חומרים נחווים אצלם כמשעממים, נטולי עניין, והשגרה בלתי נסבלת.
הסם מהווה מפלט מתחושות של ריקנות וסתמיות ומשמש 'מענה' זמני שהופך במהרה לכדור שלג אכזרי - האפקט הפסיכולוגי הראשוני של הסם פוחת באופן הדרגתי בשימוש קבוע, תופעה שמצריכה הגברה קבועה של המינונים או חיפוש כפייתי אחר חומרים חדשים.
התלות בחומר גוברת ובמקביל פוחתת יכולת השליטה העצמית ורמת הסיכון לפגיעות ונזקים שצוינו קודם עולה פלאים.
המשתמש הקבוע שבוי בתוך מעגל שקשה מאוד להיחלץ ממנו ללא עזרה מקצועית.
צרכנים של סמי פיצוציות
הצרכנים העיקריים של סמי הפיצוציות הם בני נוער וחבר'ה צעירים, אם כי השימוש קיים גם בקרב בני 30-40 ויותר.
פרופיל המשתמשים מגוון למדי. הוא נע בין שימוש מזדמן של אנשים נורמטיביים המחפשים גיוון וריגוש, שיתווסף לשתיית אלכוהול בסופי שבוע וביציאות לבילויים. עבור המשתמש המזדמן, השימוש בסמי פיצוציות ייפסק לאחר תקופה קצרה מבלי שייגרמו למשתמשים נזקים משמעותיים.
בקצה האחר של הספקטרום מצויים משתמשים המצויים בקבוצת סיכון להתמכרות חמורה - הרבה פעמים נראה אצלם קושי להתחייב ולהשתלב לפעילות קבועה במסגרות תפקודיות נורמטיביות, כמו לימודים, עבודה, זוגיות.
נרקומנים מכורים לנייס-גיא,
כספומטים גלויים, זנות
והזנחה של העירייה והמשטרה
בנווה שאנן, דרום תל אביב:
טיפול פסיכולוגי בהתמכרות לסמי פיצוציות
טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT יודע כיצד לחסל את הבעיה, אבל לא רק הוא. גם טיפול DBT בהתמכרויות נמצא יעיל, גם טיפול בגישת הראיון המוטיבציוני, וכמובן השיטה הטיפולית של 12 הצעדים.
מטרות כל הטיפולים הנפשיים במתמכרים לסמי פיצוציות
-
הבנת הגורמים הנפשיים להתמכרות - כולל הקניית מידע פסיכו-חנוכי, זיהוי הטריגרים הגופניים, הרגשיים והסביבתיים המעוררים שוב ושוב את המוטיבציה להשתמש, או שעלולים לתרום למעידה לסם לאחר תהליך הגמילה.
-
רכישת כלים מעשיים להפסקת השימוש - לפסיכולוגיה יש כיום טכניקות ודרכים יעילות ומוכחות להתמודדות עם ההתמכרות, ועם זאת, המוטיבציה והמחויבות לשינוי חייבות להיות חלק מהמאמץ. הטיפול כולל תרגול והכנת שיעורי בית, לצד מימוש של החלטה יציבה להיגמל בכל מחיר מהחומר.
-
חיזוק היסודות הפנימיים שיאפשרו לאדם לחוות חיים מספקים ומלאים ללא צורך בשימוש בחומרים פסיכואקטיביים - הבחירה ב"ניקיון" איננה מצטמצמת רק לסמי פיצוציות, אלא לכל חומר משנה תודעה, כולל ניקוטין בעישון סיגריות ונרגילה, סטימולנטים כמו הירואין וקוקאין או חומרים פסיכדליים, כמו LSD, MDMA, אסיד, קטמין, פטריות (פסילוסיבין) ואחרים.
הטיפול בהפסקת השימוש בסמי פיצוציות במכון טמיר משלב כלים קוגניטיביים-התנהגותיים לעבודה על מחשבות אוטומטיות שליליות, עיוותי חשיבה, שינוי דפוסים ומעגלים קוגנטיביים, זיהוי מצבי סיכון ומניעת מעידות לשימוש חוזר וכן טיפול רגשי אשר יאפשר עבודה טיפולית דינמית על החלקים האישיים שהובילו לתלות ותורמים לשימור השימוש בחומרים ממכרים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
מקורות:
"סמי פיצוציות" וחומרים מסכנים. מתוך אתר משרד הבריאות: https://www.health.gov.il/Subjects/PharmAndCosmetics/pharm_crime/Pages/piz.aspx
תחקיר "הארץ": יותר פיצוציות בישראל סוחרות באופן פיראטי במשככי כאבים. מערכת דוקטורס אונלי, יוני 2018: https://pallmed.doctorsonly.co.il/2018/06/143093/
המשטרה: כבר אין סמי פיצוציות על המדפים וברחוב, אך תפוצת סם האונס קטמין גואה; המכס: 80% מההברחות – באמצעות הדואר. אתר הכנסת, מאי 2018: https://m.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press01.05.18hh.aspx
עידו אפרתי, אתר הארץ. באופן רשמי: סמי פיצוציות כבר לא חוקיים, באתר הארץ, אוגוסט 2014: https://www.haaretz.co.il/.premium-1.2412748