דיכאון בגיל השלישי | תסמינים, אבחון וטיפול פסיכולוגי

 

 

אם אתם ילדים להורים מבוגרים, חשוב לדעת כי זיהוי מוקדם של דיכאון יכול לעזור להם לקבל את הטיפול הנכון ולשפר את איכות חייהם.

 

חה"כ אורי אורבך ז"ל, שהיה השר לאזרחים ותיקים ופעל רבות לקידום רווחת הקשישים, התייחס לבדידות ולדיכאון של האוכלוסיה הבוגרת כ"מחלת הדור". 

 

 

דיכאון הוא לא חלק נורמלי מתהליך ההזדקנות ויש לאבחן ולטפל בו.

 

בדומה להפרעות נפשיות אחרות בגיל השלישי, דיכאון בשנות הזיקנה כולל בדידות, בעיות שינה ובעיות בריאותיות אחרות.

יש להבחין בין דיכאון לבין מצבים הכוללים תסמינים דומים, כמו התמודדות עם אבל ואובדן, או מחלות אלצהיימר ופרקינסון.

 

 

הטיפול בדיכאון בגיל המבוגר כולל תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה.

לטיפול חשיבות גבוהה - המנעות מטיפול בדיכאון עלולה להחמיר מצבים רפואיים אחרים.

 

 

 

מה חשוב לדעת על אבחון דיכאון אצל הורה?

 

כשמדברים על דיכאון בגיל הזהב, חשוב להכיר בכך שההפרעה לא תמיד מתגלה ומאובחנת בקלות.

למעשה, ההערכה היא שקיים תת-אבחון, מצב בו 50% מהמתמודדים עם דיכאון קליני בגיל השלישי אינם מקבלים את האבחנה או את הטיפול המתאים.

 

 

סביר שהסיבה לכך היא כי התמונה הקלינית יכולה להיות מבלבלת למדי כשמנסים לאבחן דיכאון בקרב קשישים.

למשל, תסמינים כמו דמנציה או של עיבוד אבל יכולים להראות כמו דיכאון.

 

בנוסף, אצל קשישים הדיכאון נוטה להזדחל בהדרגתיות ופחות להתפרץ בפתאומיות, מה שמאפיין אנשים עם דיכאון בגיל צעיר.

 

לכן אבחון מדויק הוא נחוץ ביותר, במיוחד בהתייחס לעובדה שקשישים מגיבים היטב לטיפול- בין אם מדובר בטיפול תרופתי, בפסיכותרפיה או בשילוב של השניים.

 

 

דיכאון בפריצה מאוחרת

 

דיכאון בגיל השלישי יכול להיות חדש לחלוטין או מצב נפשי שמשקף הישנות של הפרעת דיכאון ממנה סבל המתמודד בעברו.

 

הסוג הראשון נקרא דיכאון בפריצה מאוחרת (Late-Life Depression / Late Onset Depression) - הפרעת דיכאון אצל מבוגרים בני 65 ומעלה, ללא היסטוריה קודמת של דיכאון.

 

דיכאון כזה יכול להיות תוצר של שינויים פיזיולוגיים במוח, כמו מחלות כלי דם או פגיעה נוירולוגית.

קשישים עם דיכאון מאוחר מצויים בסיכון גבוה יותר לתמותה מוקדמת, הם נוטים לחוות יותר בעיות קוגניטיביות, לפתח דמנציה, לסבול מפגיעה בתפקוד המוחי, כאבים כרוניים, חלואה נלווית רפואית. תחלואה נלווית רפואית וסבילות ירודה לתרופות נוגדות דיכאון.

 

שיעור ההפוגה אצל מטופלים עם דיכאון מאוחר בחיים שונים מעט מאלו שסבלו מדיכאון כבר באמצע החיים, אך שיעורי ההישנות של ההפרעה גבוהים יותר.

 

 

 

דיכאון בזיקנה - אבחנה מבדלת

 

בין דיכאון לעיבוד אבל

 

מצב נוסף שקשה להבחין בינו לבין דיכאון אצל קשישים הוא אבל:

אבל (Grief) אצל קשישים מתבטא בתחומים רבים - אובדן של יכולת העבודה, אובדן מכאיב של מיומנויות קוגניטיביות (בעיקר זיכרון), פגיעה בבריאות, מגבלות בניידות, אובדן ושכול של אדם קרוב, ופרידה מרעיונות עתידיים שכבר לא יתממשו בחיים אלו. 

 

עבודת האבל חיונית, הגיוני וגם רצויה. התהליך הפסיכולוגי של עיבוד אבל נמשך בדרך כלל עד שנה בממוצע על אובדן של אדם אהוב - אובדן הורה, בן זוג, אח או חבר- וזה נורמלי שתהליך האבל לוקח את הזמן שלו. אבל ממושך דומה יותר לדיכאון ונקרא אבל מתמשך, או אבל פתולוגי.

 

 

הבדלים בין אבל נורמלי לדיכאון קליני

 

הנה כמה הבדלים עיקריים בין אבל נורמלי לדיכאון קליני:

 

• משך הזמן: אבל נורמלי נמשך בדרך כלל בין חצי שנה לשנה. דיכאון קליני, לעומת זאת, יכול להימשך שבועות, חודשים ואף שנים.

• תנועתיות: אבל נורמלי מתאפיין בתנועה נפשית ובשינויי מצב רוח , כאשר המתאבל חווה רגשות מגוונים, כמו עצב, כעס, אשמה, שמחה ותקווה. דיכאון קליני, לעומת זאת, מתאפיין בתחושות של ריקנות, קדרות וחוסר תקווה, שנותרים סטטיים לאורך זמן.

• השפעה על התפקוד: אבל נורמלי מגביל את התפקוד היומיומי של המתאבל, אבל הוא אינו מונע ממנו לתפקד באופן מלא. דיכאון קליני, לעומת זאת, עלול לגרום לקושי משמעותי בתפקוד היומיומי, בעבודה, במשפחה ובחברה.

 

מחקרים עדכניים מלמדים כי דיכאון בקרב קשישים תורם להאצה אינטנסיבית בתהליכי הזדקנות של נוירונים במוח, מה שמאיץ ומגביר את ההסתברות להתפתחות דמנציה. 

יתירה מכך, מחקר מ-2023 מעלה כי מי שאובחנו עם דיכאון לאורך בגרותם נוטים יותר ללקות מאוחר יותר בחיים בדמנציה.

הקשר הזה נמשך גם כאשר הזמן שחלף מאז מועד קבלת האבחנה עלה על 20 שנה וכאשר הדיכאון אובחן בתחילת החיים, באמצע החיים או בגיל העמידה. במילים אחרות, דיכאון הוא גם סימפטום מוקדם של דמנציה וגם קשור סטטיסטית לעלייה בסיכון לדמנציה.

 

 

בין דיכאון לאפתיה

 

חשוב להבחין בין דיכאון דיסתימי לבין אפתיה, שהם שני מצבים שונים:

דיסתימיה היא צורה של דיכאון כרוני ועדין, שבו האדם חווה תחושות של עצבות או דיכאון באופן מתמשך.

אפתיה, לעומת זאת, היא מצב של אדישות, חוסר עניין או היעדר מוטיבציה, שיכולים להופיע במגוון הפרעות נפשיות ונוירולוגיות.

 

מחקר שממחיש למה חשוב להבדיל בין שני המצבים מתייחס לצרכים הטיפוליים השונים ובתכנון אחר של ההתערבות (Ishizak & Mimura, 2011): 

טיפול בדיסתימיה נעשה באמצעות תרופות נגד דיכאון ופסיכותרפיה, שהשילוב ביניהם נועד להקל על התסמינים הדיכאוניים. באשר לאפתיה, נדרשת גישה טיפולית שונה, המתמקדת בשיפור המוטיבציה והעניין. 

  

 

זיהוי סימנים שכיחים

 

דיכאון אצל מבוגרים הוא לא רק עצבות שחולפת.

 

יש כמה סימנים שיכולים לעזור לכם לזהות דיכאון אצל ההורים:

 

 

חרדתיות

 

אם אתם רואים שההורה שלכם חש חרדה לא רגילה ומתקשה להרגע, זה יכול להיות סימן לדיכאון.

מצב חרדתי יכול לתרום גם לבעיות שינה, לעייפות ולהתרחקות של חברים ובני משפחה.

 

 

פסאודו-דמנציה

 

ירידה בריכוז ובזיכרון היא תופעה תואמת גיל, שהחל מרמת חומרה מסוימת חשודה כשיטיון (דמנטיה).

יחד עם זאת, ובלי סתירה בין אחד לשני, הפגיעה ביכולות החשיבתיות יכולה להיות גם ביטוי לדיכאון.

 

מצב כזה מכונה פסאודו-דמנציה (Pseudodementia), בו מקבץ של תסמינים מחקים את אלה של דמנציה, אבל מקורותיהם נובעים מסיבות אחרות, כגון דיכאון.

  

מה שחשוב לזכור זה שליקויים קוגניטיביים מלווים לעיתים קרובות דיכאון, והם יכולים להיות מספיק חמורים כדי לבלבל בין דמנציה לדיכאון.

 

 

בעיות שינה

 

שינה היא רכיב חשוב מאוד בשמירה על איכות חיים ובריאות פסיכולוגית בגיל הזהב.

 

אם ההורה שלכם לא מצליח לישון או קם מוקדם מדי באופן קבוע, זה יכול להיות משהו יותר עמוק מעייפות רגילה. 

 

איכות השינה יורדת בשלבים מאוחרים של החיים, אבל אם אתם שמים לב שההורה מתקשה להירדם באופן תדיר, קם מוקדם מדי, או מתקשה לחזור לישון אחרי התעוררות, יתכן שזה יותר מסתם עייפות או אפילו הפרעות שינה 'רגילות'.

 

 

עצבנות או רגזנות

 

אך טבעי שקשישים יהיו קצת עצבניים, לפעמים זה בגלל כאב פיזי או מתוך תסכול על אובדן יכולות.

.אבל אם חוסר השקט הרגשי נמשך זמן מה אצל אבא או אמא ואין הלימה עם האישיות שלהם שאתם מכירים, זה יכול להיות סימן לדיכאון

 

 

התבודדות

 

אנשים מבוגרים לא נוטים להתבודד בלי סיבה. כאשר קשישים מצויים במצב נפשי תקין הם מוצאים את עצמם בדרך כלל פעילים יחד עם אחרים ומעורבים חברתית, עם לו"ז פעילויות עמוס (לפעמים עמוס מדי).

 

התבודדות יכולה להיות סימן להרמת ידיים מהתקווה והסקרנות לקראת מה שמציעים החיים כל בוקר.

זה נכון אף יותר אם יש ברקע אובדן חברים, אם ההורים חיים בגפם או אם הם סובלים מהדרדרות בשמיעה, שמאתגרת אינטראקציות בין אישיות.

 

 

שינויים בתיאבון

 

אם ההורה מפסיק לאכול ומפספס ארוחות, או לחלופין עולה במשקל עקב אכילת יתר, יתכן וזהו ביטוי להפרעת מצב רוח. 

 

 

החמרה בכאבים

 

ביחס לצעירים, אנשים מבוגרים מתכחשים פחות לבעיות בריאות - יש להם יותר זמן פנוי, הם נתקלים באנשים בני גילם שהסתבכו בגלל בעיות בריאות והזמינות של הרהורים על סיום החיים גבוהה מבעבר. 

יחד עם זאת חשוב לדעת שמעבר לעיסוק היתר, דיכאון נוטה להחריף כאבים גופניים קיימים, כמו כאבי פרקים, וגם ליצור מיחושים חדשים שאין להם הסבר אורגני.

  

 

מחשבות על מוות והתאבדות

 

אם ההורה שלכם חושב הרבה על מוות או מדבר על התאבדות, נדרשת הערכה פסיכיאטרית דחופה.

גם אם נאמרים דברים עמומים (כמו "אין טעם יותר לחיים שלי"), חשוב שתפתחו שיחה ותשאלו כדי להבין מה זה אומר. 

 

חשוב לדעת שמבוגרים הסובלים מדיכאון נוטים להתאבד יותר מאנשים צעירים יותר הסובלים מדיכאון.

למעשה, בני 65 ומעלה מהווים 19% מכלל מקרי המוות כתוצאה מהתאבדות.

 

זכרו, זיהוי מוקדם של דיכאון יכול לעזור להם לקבל את הטיפול הנכון.

אם אתם מבחינים באחד או יותר מהסימנים האלה, חשוב לדבר עם ההורה שלכם ולשקול לפנות לעזרה מקצועית.

  

 

 

טיפול בדיכאון בגיל המבוגר

 

הסטטיסטיקות על דיכאון אצל קשישים מלמדות שהמצב אכן קשה:

 

רק עשירית מבין הקשישים הסובלים מדיכאון מקבלים טיפול נפשי.

 

 

מהלך הטיפול העיקרי בטיפול בדיכאון בקרב קשישים.ות כולל טיפול בשיחות ו/או טיפול פסיכאטרי. 

במקרים של דיכאון קל עד בינוני, פסיכותרפיה, או טיפול פסיכולוגי, היא יעילה מאוד.

 

טיפול פסיכותרפי יכול להינתן בנפרד (מונותרפיה) או בשילוב עם טיפול תרופתי.

 

טיפול תרופתי בדיכאון אצל מבוגרים מתבסס לעיתים קרובות על תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, הידועות ביעילותן בשיפור מצב הרוח.

הבחירה וההתאמה של התרופות נעשות בקפדנות על ידי הרופא המטפל, תוך התחשבות בפרופיל תופעות הלוואי של כל תרופה ביחס לבמצבו של המטופל.

בדרך כלל, תופעות הלוואי הללו נסבלות, במיוחד לאחר תקופת הסתגלות ראשונית.

חשוב לדעת שגם אם תרופה מסוימת לא עוזרת, קיים סיכוי גבוה ששינוי במינון או החלפת התרופה יביאו לתוצאות טובות יותר. 

 

טיפול תרופתי יכול להינתן על ידי רופא משפחה או פסיכיאטר. עם זאת, במבוגרים הסובלים ממחלות גופניות מורכבות ועוברים טיפולים רפואיים שונים, רצוי לפנות לפסיכוגריאטר או גריאטר.

קשישים שסובלים מדיכאון יחד עם חולשה, תשישות גופנית נוטים להראות פרוגנוזה פחות טובה לטיפול נוגדי דיכאון, בהשוואה לקשישים עם דיכאון בעלי כוחות פיזיים חזקים יותר, כך על פי דיווח מחקרי.

 

 

 טיפולים פסיכולוגיים שעובדים 

 

הטיפולים הבאים הראו יעילות והשפעה ניכרת בהפחתת הסימפטומים הדיכאוניים אצל אנשים מבוגרים:

 

• טיפול קוגניטיבי / קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) - קשישים יכולים לקבל המון בטיפול CBT. הם ראו כבר הכל נראה שיש להם יכולת להתבונן עמוק יותר ולהיות מסוגלים לשאת עמדות שונות ומורכבות. 

• טיפול התנהגותי.

• טיפול פסיכודינמי.

• IPT - טיפול בין-אישי (נמצא כמפחית סיכויים של הישנות דיכאון).

•  טיפול קבוצתי גם הוא נמצא אפקטיבי ויכול להציע יתרונות עבור רבים מהמטופלים המבוגרים.

 

 

למרות שהגיל מאתגר, רק מעטים מקבלים סיוע נפשי, או רוצים בכך.

 

מבוגרים רבים מפקפקים בפוטנציאל של טיפול נפשי לסייע להם בבעיותיהם, כיוון שהן כה מהותיות וקשות.

אחרים מתקשים להשלים עם העובדה שסובלים מקשיים רגשיים, רואים בכך חולשה גדולה ומסרבים לקבל סיוע בכך.

וכמובן, לרבים דאגות כלכליות כבדות שאינן מאפשרות להם להיכנס למסגרת טיפולית שתהיה דורשנית מבחינה כלכלית.

 

כל זאת למרות העדויות על יעילות הטיפול:

מחקר עדכני בחן כיצד טיפולים פסיכולוגיים משפיעים על דיכאון אצל קשישים המתגוררים במוסדות סיעודיים.

התוצאות הראו שגישות פסיכותרפיה, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, טיפול התנהגותי, או חזרה לזיכרונות מהעבר (רמיניסצנציה) יכולים לעזור להפחית את הדיכאון בצורה טובה יותר מאשר טיפולים תרופתיים בלבד.

החוקרים מצאו כי טיפולים פסיכולוגיים יכולים גם לשפר את איכות החיים וההרגשה הכללית של הקשישים לתקופה קצרה (עד שלושה חודשים), אבל עדיין אין מספיק מידע כדי לדעת אם הם משפיעים גם על חרדה או דיכאון בטווח הארוך.

 

 

למרות הספקות, סיוע נפשי למבוגרים הינו בעל חשיבות ייחודית ורבה.

 

כיום אין כלל ספק לקשר החזק ביותר שבין הגוף לנפש, לכך שנפש בריאה מסייעת לגוף בריא.

 

מעבר לכך, מבוגרים רבים חושבים מחשבות אובדניות, ולא מספרים על כך לאף אחד, מחוסר רצון להפריע או להטריח.

כאן, מגיע התפקיד החשוב שיש למשפחתו הקרובה של המבוגר. 

 

 

גורמי סיכון

 

גורמי סיכון לדיכאון בגיל הזהב כוללים: 

 

• נשים, בעיקר רווקות או אלמנות.

• אירועים מתוחים בחיים.

• רשת תמיכה חברתית לקויה. 

• מחלות כמו שבץ, סרטן ודמנציה.

• תרופות מסוימות.

• אובדן אהובים.

• כאבים כרוניים.

• פגיעה בדימוי הגוף.

• פחד ממוות.

• היסטוריה של דיכאון.

• היסטוריה משפחתית של הפרעות מצב רוח.

• ניסיונות התאבדות בעבר.

• שימוש בחומרים ממכרים.

 

 

השלמה במקום ייאוש - פנו להתייעץ

 

כל אדם עלול לסבול מדיכאון, בכל גיל וללא קשר לרקע המשפחתי או האישי.

כשניתן, חשוב לחשוב על דרכים לעזור להורים לחיות טוב ולהנות, גם בשנות הזקנה, אפילו כאשר הם שרויים בדיכאון, מתמודדים עם מחלות כרוניות או מעבדים אובדן משמעותי.

 

 

הפסיכולוג אריק אריקסון פיתח את המודל הפסיכו-סוציאלי בהתפתחות האדם. הוא חילק את החיים ל-8 שלבים של מצבי עצמי, בכל שלב יש צד חיובי או שלילי. 

 

השלב האחרון, שרלוונטי לתקופת הבגרות המאוחרת בחיים, נקרא השלמה מול ייאוש.

 

ייאוש, בהקשר שלנו, הוא דיכאון.  

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 
 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

  

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בספטמבר 2024

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

 

National Institute on Aging. (n.d.). Depression and older adults. Retrieved Dec 30 2023, from https://www.nia.nih.gov/health/mental-and-emotional-health/depression-and-older-adults

 

Davison, T. E., Bhar, S., Wells, Y., Owen, P. J., You, E., Doyle, C., Bowe, S. J., & Flicker, L. (2024). Psychological therapies for depression in older adults residing in long-term care settings. Cochrane Database of Systematic Reviews, 2024(3), CD013059. https://doi.org/10.1002/14651858.CD013059.pub2 

 

Elser H, Horváth-Puhó E, Gradus JL, et al. Association of Early-, Middle-, and Late-Life Depression With Incident Dementia in a Danish Cohort. JAMA Neurol. Published online July 24, 2023. doi:10.1001/jamaneurol.2023.2309

 

Fiske A, Wetherell JL, Gatz M. Depression in older adults. Annu Rev Clin Psychol. 2009;5:363-89. doi: 10.1146/annurev.clinpsy.032408.153621. PMID: 19327033; PMCID: PMC2852580.

 

Ishizaki, J., & Mimura, M. (2011). Dysthymia and apathy: diagnosis and treatment. Depression research and treatment, 2011, 893905. https://doi.org/10.1155/2011/893905

 

Kang H, Zhao F, You L, Giorgetta C, D V, Sarkhel S, Prakash R. Pseudo-dementia: A neuropsychological review. Ann Indian Acad Neurol. 2014 Apr;17(2):147-54. doi: 10.4103/0972-2327.132613. PMID: 25024563; PMCID: PMC4090838.

 

Sekhon S, Patel J, Sapra A. Late-Life Depression. 2023 Jun 26. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan–. PMID: 31855351.

 

Small G. W. (2009). Differential diagnoses and assessment of depression in elderly patients. The Journal of clinical psychiatry, 70(12), e47. https://doi.org/10.4088/JCP.8001tx20c

 

Tracy, N. (2008, December 14). Depression in Elderly, HealthyPlace. Retrieved on 2023, December 30 from https://www.healthyplace.com/depression/articles/depression-in-elderly