שקרנים פתולוגיים | על אבחון וטיפול פסיכולוגי בשקרנות כפייתיית

 

שקרנות כפייתית

טיפול בשקרנים פתולוגיים

  

 

במבחני אמינות, כמו גם במבחני אישיות שונים, נשאלת לעיתים השאלה "האם שיקרת פעם?".

אדם שעונה "לא" מסומן כשקרן, או לפחות חשוד בסיכום שהמבחן עלול לא להיות אמין דיו (סולמות התוקף). 

במלים אחרות, כולנו אמורים להכיר בזה שלא תמיד דיברנו אמת וששקרים הם חלק בלתי נפרד מהיותנו אנושיים.

 

יש כאלה שמתפייסים עם עצמם דרך "שקרים לבנים", יש מי שמרשה לעצמו מדי פעם לא לומר אמת, יש מי שמשקר רק במצבים הכרחיים ויש קונפבולציות.

 

אבל שקרנות כפייתית, המוכרת גם כשקרנות פתולוגית, הינה הפרעה נפשית של ממש, הגורמת לאדם לשקר ללא הפסקה.

השקר הופך להיות דרך חייו של השקרן המועד, מנהג קבוע, ולרוב ללא סיבה ממשית לשקר.

כלומר, האדם אינו חושש לפגוע, להיפגע, או כל סיבה אחרת שעשויה להרתיע אנשים מלשקר.

במרבית המקרים, השקרנות הפתולוגית מעידה על הפרעה נפשית עמוקה יותר ממנה סובל האדם.

 

 

מהי שקרנות פתולוגית?

 

שקרנות שיצאה משליטה ידועה כשקרנות כפייתית או פתולוגית.

שקרנות כפייתית מתבטאת בצורך לייפות ולהגזים, כלומר ״לספר את הסיפור שאנשים רוצים לשמוע״.

כאשר שואלים שקרן כפייתי לדעתו בנושא חשוב, הוא עשוי בהחלט לענות תשובה בסגנון ״זו החלטה טובה מאוד להיוועץ בי בנושא, הרבה אנשים עושים זאת, אפילו ראש העיר שאל אותי בעניין״.

שקרנות פתולוגית היא צורך כפייתי לשקר, המתחיל לרוב כבר בגילאי הילדות והופך להיות התשובה לכל שאלה שנשאל האדם, ואחד מהרגליו הבסיסיים. 

 

שקרנות פתולוגית לא חייבת. להית אינדיבידואלית.

היא יכולה להופיע גם בארגונים ואפילו במדינות (למשל המשטר של פוטין ברוסיה או של צ׳י בסין).

 

 

איך לזהות אדם שמשקר?

 

השקרן הפתולוגי אינו חושב על מחיר השקר, גם לא על השאלה האם יפגע בעצמו ובאחר.

לא משנה לו מה אמת ומה שקר, או ההשלכות לכך.

זה לא נעשה מתוך רוע, אלא ממקום של חוסר שליטה ודחף כפייתי לשקר.

השקרן הפתולוגי משקר בנושאים משמעותיים וזניחים כאחד.

השקר הוא דרך חייו ולרוב אינו מתבטא בתחום ספציפי אחד. 

כלומר, האדם יכול לשקר לגבי שאלות פשוטות ותמימות כדוגמת מה אכל לארוחת הבוקר, וגם לגבי שאלות משמעותיות מאוד, כמו למשל האם יש לו הורים ומשפחה והאם זקוק לעזרה.

 

 

אפקט פינוקיו

 

כל חוקר מתחיל יודע שכאשר אדם משקר הוא סובל בעל כורחו מתופעה המכונה ״אפקט פינוקיו״:

עלייה בטמפרטורה סביב האף ובשריר שנמצא בזווית הפנימית של העין.

עוד ידוע, שבמצב בו בני אדם מבצעים מאמץ נפשי טמפרטורת הפנים שלנו פוחתת וכשהם סובלים מהתקף חרדה, טמפרטורת הפנים עולה. 

 

לוסי איוב מסבירה לנו

איך קולטים פוליטיקאי שמשקר: 

 

 

 

בואו נתן עוד כמה סימנים בזה השקרן...  

 

• השקרן הפתולוגי עשוי להאמין בכל ליבו לשקרים שהוא בודה, מבלי להניח לעובדות האובייקטיביות להפריע.

• לעיתים לאדם אין סיבה נראית לעין לשקר, והוא גם אינו יודע לדווח על סיבה כזו.

• שפת גוף:  שקרנים נוטים להסמיק בעת אי-אמירת אמת. ישנם סיגנלים פיזיולוגיים עדינים יותר, שעל בסיסם עובד מכשור הפוליגרף. עם זאת, לא קיימות ראיות מדעיות חותכות לגבי תקפות של סינגלים בשפת הגוף. זו הסיבה לכך ששינויים בתקשורת בלתי מילולית במהלך חקירה אינם תקפים בבית המשפט. חשוב לציין גם כי לא קיימים כללי אצבע מוכחים מדעית (כמו -  אדם ממצמץ הרבה / נוגע באף / מכסה את הפה = משקר. לא מוכח). יחד עם זאת, שפת גוף יכולה לתת כיוונים לבניית הערכה וללקט רמזים לבניית השערות על אמת או שקר. הכיוונים והרמזים הללו יכולים לשרת אותנו בהרכבת הפאזל השלם.

• לפעמים השקרן אינו אדם מניפולטיבי ואינו יודע לדווח על מניעים מניפולטיביים, הדבר מעיד על כך שהשקר הוא הרגל עבורו ולא נועד להשגת מטרה כלשהי.

• השקרן אינו מצליח לשמור על עקביות בסיפורו. מרק טווין כתב שאם אתה דובר אמת אין לך צורך לזכור שום דבר. אותו דבר אצל השקרן, רק הפוך - הוא נדרש להחזיק בראש בדיות, סיפורי כיסוי  גוזמאות אין קץ. בסוף זה נהיה קשה. 

• לעיתים, השקרן הפתולוגי מאוד מעוניין בתשומת לב ומספר שקרים באופן אקטיבי לכל מי שמוכן לשמוע.

• לעיתים, השקרנות הפתולוגית מופיעה יחד עם בעיה נפשית אחרת אותה הוא מעוניין להסתיר, כגון התמכרות לסמים, לאלכוהול, להימורים, או הפרעות אכילה.

• לרוב, כשייתפס בשקר- השקרן הפתולוגי יודה ששיקר ויספר את האמת.

 

חשוב להבהיר שהשקרנות הכפייתית, על אף שאולי נשמעת קושי נקודתי יחסית, הינה מאפיין נפשי קשה ביותר, הפוגע בכל תחומי החיים.

השקרן הכפייתי מתקשה לעבוד ואינו יכול לשמור על מערכות יחסים תקינות.

לעיתים, קרוביו של האדם אינם מבינים ואינם מקבלים את ההפרעה ממנה סובל ומפנים לו עורף, השקרים שלו פוגעים בהם, למרות שלא הייתה לו כל כוונה לכך. לכן, השקרנות הפתולוגית מייצרת מצוקה ממשית הדורשת התערבות טיפולית מקצועית.

 

 

מכונת אמת - אמת או שקר?

 

בדיקת מכונת אמת היא כנראה אחד המונחים הכי מטעים ומזיקים בפסיכולוגיה, שלעתים קרובות משתמשים בו כמילה נרדפת למבחן פוליגרף.

אבל השם הזה ממש מוטעה: הלכה למעשה מדובר בגלאי עוררות ולא בגלאי שקר, כפי שמשתמע בטעות משם המכשיר באנגלית (Lie Detector):

המכשיר בודק עוררות פסיכופיזיולוגית לא-ספציפית ויש לו שיעור גבוה של תוצאות חיוביות שגויות, כלומר לעתים קרובות הוא מזהה אנשים ישרים ככאלה שהם לא.

חוץ מזה, מבחן הפוליגרף רגיש לתוצאות חיוביות שגויות שנגרמות משימוש ב״אמצעי נגד״ פיזיים (למשל לנשוך את הלשון) ומנטליים (למשל לבצע חישוב מתמטי מסובך).

 

ברוח התקופה, בה טכנולוגיות בינה המלאכותית פורצות לתוך חיינו, נראה כי פתרונות AI ניתנים ליישום גם כגלאי אמת ושקר:

למשל, חוקרים מאוניברסיטת טוקיו הצליחו לזהות הונאה באמצעות למידת מכונה על ידי ניתוח הבעות פנים וקצבי דופק (Tsuchiya et al, 2023).

הם הגיעו לדיוק מרשים של 90% בקירוב. 

 

 

מה קורה אם שקרן פתולוגי מקבל סם אמת? 

 

כביכול, סם אמת הוא חומר חומר שכשנותנים אותו כעירוי דרך הווריד הוא מוביל את האדם לחשוף מידע מדויק, מעבר לרצונו להסתירו. 

 

בפועל ״סמי אמת״ הם תרופות הרגעה כמו סודיום אמיטל או סודיום פנטוטל.

אנשים יכולים לשקר בכוונה תחת השפעת ״סם אמת״ ואין ראיות לכך ש״סמי אמת״ חושפים מידע אמיתי על אירועים מהעבר, כמו התעללות מינית בילדות. לעומת זאת, כמו בתהליכים דומים להעלאת זיכרונות באופן סוגסטיבי, פרוצדורה של מתן סם אמת קשורה לסיכון מוגבר לזיכרונות כוזבים ולעדויות שקר, כנראה משום שהם מפחיתים את סף התגובה לדיווח על המידע – מדויק ולא מדויק כאחד. 

 

אפילו היום יש פסיכיאטרים בולטים שעדיין מתייחסים לחומרים כאלה כמו אל סמי אמת ועדיין משתמשים בהם בצורה חוקית במדינות מסוימות, כמו הודו.

 

 

בין שקרן פתולוגי לשקרן כפייתי

 

מה ההבדל בין השניים?

 

פעמים רבות שקרנים כפייתיים הם שקרנים טובים למדי ואנשים נוטים להאמין להם, לפחות לפרק זמן מה, אך שקרנים פתולוגיים נועזים אפילו יותר וממשיכים לשקר למרות שהם כבר מבינים שלא מאמינים להם.

שני סוגי השקרנים דומים זה לזה, ואדם יכול להיות שקרן כפייתי ופתולוגי גם יחד.

ואולם אף אחד מהמצבים הללו לא נחקר בצורה מקפת:

לא ברורים הגורמים להם ולא ידוע אם ניתן להתייחס אליהם כאל הפרעה נפשית או אם מדובר בסימפטומים של מחלה.

כן ידוע שאימפולסיביות וצורך להרשים קשורים להתנהגויות הללו.

מוחותיהם של שקרנים עשויים להיות בעלי מבנה שונה מהמוח הממוצע. מחקר הראה שסריקות מוח של שקרנים פתולוגיים כללו יותר חומר לבן בקליפת המוח הקדם-מצחית.

מבצעי המחקר הסיקו כי הכמות המוגברת של חומר לבן עשויה אולי לספק ל״סופר-שקרנים״ הללו ״יכולת קוגניטיבית לשקר״.

בעוד ששקרי היומיום מכוונים למטרה מסוימת (למשל לא לפגוע ברגשותיו של אדם קרוב), לעתים קרובות שקרים פתולוגיים נדמים כחסרי תכלית, ואף עשויים להפליל את עצמם,

מה שרק הופך את קיומם מובן פחות. בהשוואה לשקרנים פתולוגיים, שקרנים כפייתיים יכולים להסתדר די טוב בחיים, משום שהם פשוט אומרים את הדברים שאחרים רוצים לשמוע.

למרבה המזל, אף אחד מסוגי השקרנות הללו אינו נפוץ, ורק 5% מהאנשים יהיו שקרנים כפייתיים או פתולוגיים.

 

 

אבחון 

 

למרות ששקרנות כפייתית אינה מוכרת כאבחנה פסיכיאטרית רשמית, רבים מאנשי המקצוע מסכימים שהתופעה יכולה לבטא הפרעות אישיות, כמו הפרעת אישיות נרקיסיסטית או אנטי-חברתית.

 

מושג אבחוני מעניין הזוכה לאחרונה לעדנה הוא "הפרעת השקר של סנטוס",. מצב נפשי זה נקרא על שם מטופל שהפגין דפוס של שקר כפייתי, כרוכה בנטייה מתמשכת לשקר או לרמות אחרים, לרוב ללא סיבה נראית לעין.

 

 

"סודה של נסיעה נעימה הוא לדעת להקשיב לשקריו

של הזולת ולגרום לו להאמין כי הכל אפשרי".

 

- פיודור דוסטויבסקי

 

 

 

 

איך מטפלים בשקרנות כפייתית?

 

מרביתם של אלה אינם רוצים בשינוי התנהגותי, לפחות לא במידה מספקת להסכמה לטיפול.

 

לרוב הם ייגשו לטיפול רק אם בית משפט יורה להם לעשות זאת לאחר שהסתבכו, או במצב בו הביאו השקרים לתוצאת קשות, כמו פשיטת רגל, גירושים או אובדן קריירה. מעט מחקר קיים בנושא הטיפול בסוגי השקרנות הללו, אך ייעוץ או פסיכותרפיה עם התמקדות בהפחתת הכפייתיות יכולים לעזור. קשה לומר מפגישה אחת עם עומד מולכם שקרן כזה, אך אם אחרי חצי השעה הראשונה במחיצתו אתם חשים שמתחשק לכם להזמין אותו לארוחה בביתכם – כדאי להיזהר: שקרנים כאלה הם מלאי קסם. אדם הנמצא במערכת יחסים עם שקרן כפייתי או פתולוגי צריך להבין שהוא לא ישתנה. שקרנים כאלה הם לא רק מעולים בלגרום לאנשים להאמין בשקריהם, אלא שהם גם אינם מביעים חרטה, והם מסתכלים על כל מצב רק מהפרספקטיבה שלהם. אין להם כל יחס לרגשותיהם של אחרים בנוגע לתוצאות האפשריות של שקריהם.

 

בדומה לכל בעיה נפשית, השלב הראשון בטיפול הוא הכרה בבעיה. מרגע שהאדם מכיר בבעייתו- הוא עשה צעד משמעותי אל עבר הריפוי. לאחר מכן, איש המקצוע צריך להבין מה יצר את הבעיה, והאם היא מלווה במצוקה רגשית נוספת או הפרעות רגשיות נוספות. כאמור, שקרנות כפייתית קשורה לעיתים להפרעות אישיות שונות, בעיקר לאישיות אנטי סוציאלית, להתמכרויות ולהפרעות אכילה. כאשר הבעיות מהן סובל האדם ברורות, מאובחנות ומוגדרות, קל יותר להחליט על מערך הטיפול המתאים: סוג הפסיכותרפיה וטיפול תרופתי פסיכיאטרי במידת הצורך.

 

הטיפול בשקרנות כפייתית יכול להיות פרטני אך גם קבוצתי. האדם לעיתים מובך מאוד מההפרעה שהתגלתה, עליה לא הייתה לו שליטה בשום מידה, ומפגש עם אחרים אשר סובלים מהפרעה דומה יקל על תחושת המבוכה והבושה הקשים שחש, ויסייע לאדם לפתוח את ליבו ונפשו לריפוי.

מארק טווין הגאון אמר ש"מי שדובר אמת אינו צריך להשקיע בזכירת הדברים שאמר.

 

כשניתחתי בבלוג מיוחד את אחת העונות של הישרדות, כתבתי: 

"הזכרון של חברינו בהישרדות, אוהו, כמה שהוא סלקטיבי ודורש זכירה. אילו היינו מונים את הסתירות הפנימיות שעלו במהלך פרקי העונה, היינו מגיעים לגיבוש של דמויות מניפולטיביות למדי. צריך לזכור שהיאחזות של אנשים בצדק ואמת משקפת לא אחת סיבות הרבה יותר עמוקות. המרדף הצדקני בעקבות אמת וצדק עלול לשמש רציונליזציה (עמידה למדי) בפני תוקפנות, קינאה וצרות עין. טילטיל, למשל, בכל פעם שהוא מבטא את דבר השבט דרך נפשו המיוסרת והמעונה, משלב בטקסט את אשתו והילדים כארגומנטים לחיזוק עמדתו. טילטיל אינו רמאי, אבל האם הוא אינו משקר? האם המחוות של "הערס", אלה שעולות מדי פעם בשילוב מודגש "חית" ו"עין" גרוניות, הן אמיתיות? האם כאשר הוא מתקומם על ההתייחסות כלפיו כטיפש, לעומת המצבים בהם הוא מאמץ בתבונה חזות של טיפש, אינה אסטרטגיה שקרית? אבל נעזוב את טילטיל, האם חברות ההפקה של תכניות הריאליטי דוברות אמת כאשר הן מציתות את תקוות המשתתפים לחוויה מתקנת של הפגיעות הנרקיסיסטיות שלהם?"

 

אנשים, קבוצות וארגונים משקרים בכל מיני דרכים. לא רק בתוכן. שקרים שמתבטאים במילים הם הכי פשוטים, ולדעתי אף נסלחים וגלויים יותר לעומת שקרים שהמשקר אינו ער להם (ולכן משקר גם לעצמו). אלה, השקרים הלא מודעים, מכאיבים הרבה יותר, פוגעניים הרבה יותר: שקרים של בן זוג שאהבתו דעכה אך מתקשה לקבל החלטה לוותר על ה"נכס" ולשחרר לחופשי את בת זוגו, שקרים ראשוניים של מערכת או ארגון שלוקים במוסר כפול, שקרים של מורים, מחנכים מטפלים, who do'nt practice what they preach, שקרים של חיצוניות לעומת פנימיות, שמוליכים אנשים לתהליכים של שנאה והרס עצמיים. יש עוד המון. לכן ניתן לומר שכולנו קצת שקרנים. וילפרד ביון (Bion), פסיכולוג קליני שנאבק יחד עם המטופלים שלו על חיפוש האמת הפנימית שלהם, דיבר על הצורך העמוק של הנפש ב'אמת', צורך כל כך חשוב, שביון השווה אותו לצרכי הגוף במזון ובשתייה.

 

"זה לא מוזר שאני אוהב שאנשים ירמו אותי

כדי לצחוק על חשבון אלה שחושבים

שאני לא יודע שהם מרמים אותי?"

 

- ג'ובראן חליל ג'ובראן

 

 

נסיים באופטימיות, בשקרים של אנשים שאוהבים,

שמשקרים לעצמם ולעיתים לבני זוגם.

יצא מזה שיר מדהים שכתבה תרצה אתר,

בביצוע יהודית רביץ:

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

עדכון אחרון: 

 

31 ביולי 2023

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

Sarzynska-Wawer, J., Pawlak, A., Szymanowska, J., Hanusz, K., & Wawer, A. (2023). Truth or lie: Exploring the language of deception. PloS one, 18(2), e0281179. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0281179

 

Tsuchiya, K., Hatano, R. & Nishiyama, H. Detecting deception using machine learning with facial expressions and pulse rate. Artif Life Robotics 28, 509–519 (2023). https://doi.org/10.1007/s10015-023-00869-9