הקושי לעזוב זוגיות רעה | רציונליזציה לצד מחירים נפשיים

לעיתים בני זוג נשארים במערכת יחסים גם כאשר הקשר לא טוב עבורם ואף מזיק להם.

הישארות בקשר עשויה לנבוע מתוך תחושת מחויבות, אשר מתבטאת כשמעוניינים לשמור על מערכת היחסים לאורך זמן ומרגישים קשורים אליה מבחינה פסיכולוגית.

ניתן להסביר מחויבות לקשר באמצעות מודל ההשקעה: 

מודל ההשקעה (The Investment Model)

מודל ההשקעה מספק מסגרת חברתית-פסיכולוגית להבנת הסיבות שגורמות למחויבות במערכת יחסים.

לפי מודל זה, מערכות יחסים נמשכות לא רק בגלל היבטים חיוביים שמחברים בין בני זוג (שביעות רצון), אלא גם בשל משאבים הקושרים אותם להיות שותפים (השקעות) והיעדר אופציה טובה יותר מהיחסים עם בן הזוג הנוכחי (היעדר אלטרנטיבות).

• שביעות רצון – שביעות הרצון גבוהה יותר כאשר האדם חווה בקשר השפעה חיובית, לעומת שלילית. שביעות רצון מושפעת מהמידה שבה בן הזוג ממלא צרכים חשובים ביותר, כגון: ביטחון, אינטימיות, מיניות ושייכות. ככל שסיפוק הצרכים גבוה יותר – כך שביעות הרצון גבוהה יותר ובני הזוג מרגישים תלות וצורך להישאר בקשר.

• השקעה – גודל ההשקעה מתייחס להיקף ולחשיבות של משאבים הקשורים למערכת היחסים. כשמערכת יחסים מתפתחת – בני זוג משקיעים בה משאבים רבים, מתוך תקווה שזה ישפר אותה וייצור בסיס חזק לעתיד מתמשך יחד.  ההשקעות כוללות חשיפה עצמית של מחשבות ורגשות בפני בן הזוג, השקעת זמן ומאמץ במערכת היחסים, וכן השקעות עקיפות יותר, כדוגמת: חברים משותפים, גיבוש זהות אישית, ילדים, צבירת רכוש חומרי משותף או מתן חפצים בעלי ערך לשותף.  מעשים של השקעה מחזקים את הקשר ומגבירים את התלות ואת הסבירות להישאר יחד.

• אלטרנטיבות – אלטרנטיבות לבן זוג באות לידי ביטוי כאשר האדם יכול לספק את צרכיו מחוץ לקשר. לא רק על ידי בן זוג אחר, אלא גם באמצעות בני משפחה, חברים ואף על ידי האדם עצמו (למשל באמצעות עיסוק בתחביבים ותחומי עניין). כשהפרט חושב שאין חלופה טובה יותר לקשר הנוכחי – התלות בבן הזוג הנוכחי גוברת, ואילו כשהוא מאמין שצרכיו החשובים יכולים להתממש מחוץ לקשר – התלות בבן הזוג הנוכחי פוחתת.

הישארות במערכת יחסים פוגענית לפי מודל ההשקעה

לעיתים אנשים מבלים זמן רב מדי במערכות יחסים לא מספקות, אלימות ומאופיינות בדפוסי תקשורת רעילים. 

אלימות במשפחה בין בני זוג היא בעיה רצינית בחברה.

ישנם מחקרים המראים כי רוב מערכות היחסים הפוגעניות ממשיכות להתקיים לאחר התקרית הפוגענית הראשונה. למעשה ישנו קושי לסיים מערכת יחסים כאשר חשים מחויבות לקשר ולבן הזוג.

על פי מודל ההשקעה, שביעות רצון רבה יותר, השקעה גדולה יותר ואלטרנטיבות פחותות – גורמות לתלות ומחויבות, אשר מובילות להחלטה להישאר במערכת יחסים זוגית. 

מודל ההשקעה מאפשר להבין מדוע נשים במערכות יחסים שליליות לא מסיימות את הקשר: 

השקעה

נשים הנמצאות במערכת יחסים שלילית חוששות מסיום מערכת היחסים, משום שבמקרה זה הן צפויות לאבד משאבים שבהם השקיעו בעבר. הן דואגות מאיבוד משאבים מוחשיים כמו ילדיהן, חברים משותפים ורכוש משותף, וכן חוששות מאיבוד משאבים לא מוחשיים, כדוגמת תחושת יציבות, מעמד חברתי או חלק בזהות המתקשר למערכת היחסים. כאשר יש השקעה רבה במערכת היחסים – לסיומה יש עלויות גבוהות.

לכן, סביר יותר שהמחויבות למערכת יחסים פוגענית תהיה גדולה יותר בקרב נשים שהיו בקשר ארוך שנים, אצל נשים נשואות (מאשר נשים הנמצאות בזוגיות ללא נישואין) ובקרב נשים שיש להן מספר רב יותר של ילדים עם בני זוגן.

ייתכן כי דווקא חשיפה תכופה להתנהגות פוגענית מגבירה את מחויבות הנשים למערכת היחסים, מכיוון שהחשיפה לאירועים פוגעניים – עשויה לגרום להן להשקיע אנרגיה, זמן ומאמץ רבים יותר בפתרון קונפליקטים (שהן דוגמאות להשקעות).

דוגמאות:

"בן הזוג שלי ואני חולקים זיכרונות משנים רבות יחד ולא הייתי רוצה לסיים את הקשר הזה".

"השקעתי זמן ומאמצים רבים במערכת היחסים שלי וחבל לי לוותר עליה".

"היבטים רבים בחיים שלי הפכו להיות קשורים לבן הזוג שלי (פעילויות פנאי וכו') ואני אפסיד את כל זה אם ניפרד".

אלטרנטיבות

נשים בזוגיות שלילית עשויות להישאר בקשר מתוך אמונה שלא ניתן למלא את צרכיהן החשובים ביעילות מחוץ למערכת היחסים הנוכחית. כשהן מאמינות שאין אלטרנטיבות אחרות לקשר הנוכחי – התלות בבן הזוג גוברת.

לכן, כאשר אישה שחוותה התעללות מרגישה שאין לה מקום טוב יותר ללכת אליו ומתקשה לצאת לחיים עצמאיים מבן זוגה, למשל עקב הכנסה אישית נמוכה,  היא עלולה להמשיך בקשר, גם אם הוא לא מספק.

דוגמאות: 

"לא ניתן למלא את הצרכים שלי לאינטימיות, חברות, מיניות וביטחון במערכות יחסים אחרות".

"אם לא הייתי במערכת יחסים עם בן זוגי, לא הייתי מצליחה למצוא זוגיות אחרת".

שביעות רצון

חשיפה לאלימות רגשית או מילולית גורמת לרמות נמוכות יותר של שביעות רצון ממערכת יחסים.

ככל הנראה לשביעות הרצון מהקשר יש פחות השפעה על ההישארות בקשר, מכיוון שפעמים רבות גם כשנשים אינן שבעות רצון מהקשר – הן בוחרות להישאר בו. 

אדוארדס ועמיתיו ערכו מחקר שמטרתו הייתה להבין טוב יותר תהליכי עזיבה של נשים במערכות יחסים פוגעניות.

הם בחנו נשים בשתי נקודות זמן, בהפרש של ארבעה חודשים, על מנת לבדוק האם הן נשארו במערכת יחסים מתעללת או עזבו אותה.

במחקר נמצא כי מידה רבה של שביעות רצון, רמות גבוהות של השקעה ביחסים ותפיסה שאין הרבה אלטרנטיבות לבן הזוג – קשורות למחויבות, שבתורה ניבאה את החלטת הנשים האם להישאר או לעזוב מערכת יחסים פוגענית.

כך, מודל ההשקעה מסייע להבין טוב יותר תהליך קבלת החלטות בנוגע להישארות או סיום מערכות יחסים. 

פנייה לעזרה מקצועית

כאשר היחסים פוגעניים ולא טובים ניתן לפנות לטיפול פסיכולוגי. 

הטיפול עשוי לשפר את ההערכה העצמית ולהעלים תחושות של חוסר אונים. וכן, חשוב להעמיק בגורמים המשפיעים על ההחלטה האם להישאר או לעזוב את הקשר.

לדוגמה, ייתכן שהטיפול ישפר את התפיסה לגבי האלטרנטיבות שיש לקשר עם בן הזוג הנוכחי, וכך יפחית תלות בבן זוג אלים או פוגעני.

במקרים שבהם מעורבת אלימות חשוב לפנות לגורמי סיוע, כמו המשטרה או הרווחה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה: 

צופית טסלר,

פסיכולוגית בהתמחות קלינית,

מכון טמיר ת״א

מקורות:

Edwards, K. M., Gidycz, C. A., & Murphy, M. J. (2011). College women’s stay/leave decisions in abusive dating relationships: A prospective analysis of an expanded investment model. Journal of interpersonal violence, 26(7), 1446-1462.‏

Edwards, K. M., Gidycz, C. A., & Murphy, M. J. (2015). Leaving an abusive dating relationship: A prospective analysis of the investment model and theory of planned behavior. Journal of interpersonal violence, 30(16), 2908-2927.‏

Horan S. M. (2013). Will it last? Four factors that predict whether or not you'll be together for the long haul. Psychology today. 

Mikkelson, A. C., & Pauley, P. M. (2013). Maximizing relationship possibilities: Relational maximization in romantic relationships. The Journal of social psychology, 153(4), 467-485.‏

Rhatigan, D. L., & Axsom, D. K. (2006). Using the investment model to understand battered women's commitment to abusive relationships. Journal of Family Violence, 21(2), 153-162.‏

Rhatigan, D. L., & Street, A. E. (2005). The impact of intimate partner violence on decisions to leave dating relationships: A test of the investment model. Journal of interpersonal violence, 20(12), 1580-1597.‏

Rusbult, C. E., & Martz, J. M. (1995). Remaining in an abusive relationship: An investment model analysis of nonvoluntary dependence. Personality and Social Psychology Bulletin, 21(6), 558-571.‏

Rusbult, C. E., Martz, J. M., & Agnew, C. R. (1998). The investment model scale: Measuring commitment level, satisfaction level, quality of alternatives, and investment size. Personal relationships, 5(4), 357-387.‏