מושגים בפסיכולוגיה (83)

    המונח בעיית מברשת שיניים (The Toothbrush Problem) מתייחס בפסיכולוגיה לנטייתם של חוקרים להימנע משימוש באמצעים ובכלים מחקריים שפותחו על ידי אחרים, בדומה לכך שאנו נמנעים לחלוק מברשת שיניים.   מטאפורה זו מדגישה את השימוש האישי והבלעדי בכלי מחקר, תופעה שמובילה לריבוי אמצעי הערכה פסיכולוגיים מבלי שנעשה בהם שימוש חוזר. …
  מגיפת הבדידות הולכת וגוברת ברחבי העולם, זו לא סיסמה -  שליש מהאמריקאים מעל גיל 45 מדווחים את חייהם בצלה של בדידות כרונית.   בדידות משנה את האופן בו אנו חושבים ומתנהגים. היא גורמת לנו לפחד מקשר עם אחרים ולראות את האינטראקציה עמם באור שלילי.  ברירת המחדל היא הימנעות, כמה…
    אחת מגישות הפסיכותרפיה המבטיחות ביותר כיום היא סכמה תרפיה (Schema Therapy).   גישה זו פותחה על ידי ד"ר ג'פרי יאנג, כהרחבה של טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים מסורתיים. היא משלב אלמנטים מטיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי, גישת יחסי אובייקט וטיפול בגישת גשטלט.     בחרנו מונחים מרכזיים בטיפול מבוסס סכמה, עם תיאור…
    אדישות לה בל (La Belle Indifference) מוגדרת כהיעדר פרדוקסלי של מצוקה פסיכולוגית אצל אדם שקיימת אצלו הפרעה, מחלה או תסמינים הקשורים למצב בריאותי / נפשי. מצב זה קשור לרוב להפרעת המרה, המכונה לפי DSM-5-TR גם הפרעת סימפטום נוירולוגי תפקודי (FNSD) .    דסימולציה פירושה הסתרה של תסמינים פסיכיאטריים או רפואיים אמיתיים בניסיון…
  מהי תסמונת מחילת הארנב?   תסמונת מחילת הארנב (Rabbit Hole Syndrome) היא השערה שמתחקה אחר תהליך ההתמסרות האנושי לאמונות קונספירטיביות. לפי השערה זו, בני אדם 'נקלעים' בשוגג לאמונות לגבי תיאוריות קונספירציה, תחילה מתוך סקרנות גרידא, ולאחר מכן בגלישה אוטומטית לתוך תהליך קוגניטיבי של חשיבה עם גוון פרנואידי. תהליך זה משתחזר ומשתקף…
    מהי אימפינג׳מנט בעולם הפסיכולוגיה?   הפסיכואנליטיקאי ורופא הילדים הבריטי דונלד ויניקוט טבע את המונח אימפינג׳מנט, כהתנסות בסביבה האימהית אותה התינוק חווה כמטרידה.   התנסויות כאלה תורמות להתפתחות של עצמיות כוזבת כיוון שהתינוק מפתח עם הזמן תגובות הגנתיות מגוונות במקום להיות מודע ולהצמיח מתוכו תגובות המבטאות את יכולותיו ונטיותיו האותנטיות.…
    סזורה היא מונח שטבע הפסיכואנליטיקאי וילפרד ביון, כדי לתאר הפסקה או הפרעה בזרימת המחשבה או התקשורת במהלך פגישה בטיפול פסיכואנליטי.   ככלל, ההמשגות של ביון מעלות צורך מהותי לפיו המטפל האנליטי אמור להתמקד במה שאינו ידוע למטפל ולמטופל ולהשתמש באינטואיציה, בחוויות הרגשיות, ברשמים וברגשות שעולים במטפל. הכיוון הזה מייצג…
  מהי תחושת זרימה ("FLOW")?   תחושת זרימה, המכונה גם "מצב זרימה" או "להיות ברגע הנוכחי", מתייחסת למצב של מיקוד, ריכוז והנאה מוגברים. תחושת זרימה עשויה להתרחש כאשר אדם עוסק במשימה שנתפסת בעיניו כמתגמלת ושיש לו מוטיבציה פנימית גבוהה עבור משימה זו. מצב זה מאופיין בתחושה חזקה של שליטה, בו…
  מהי חשיבה לטרלית?   חשיבה לטרלית (חשיבה אופקית) היא דרך של חשיבה יצירתית, בה בני אדם ניגשים לבעיות על ידי שימוש בהיגיון שונה מהרגיל, כזה שבמבט ראשון אינו מובן מאליו. הרעיון הוא להשתמש בשיטות עקיפות ויצירתיות, מחוץ לקופסא, תוך שאיפה להסתכל על הבעיות מזוויות חדשות, וכך לרכוש תובנות שיאפשרו…
  חשיבה מסתעפת (Divergent thinking) היא מושג חשוב בחקר היצירתיות, המתאר תהליך יצירתי בו מוצעים מספר פתרונות ורעיונות להתמודדות עם אתגר ספציפי.   צורה ייחודית זו של חשיבה זוהתה לראשונה ע״י גילפורד (1950), שהגדיר את המבנה התיאורטי של המונח ופיתח דרכים תקפות ומהימנות להעריך אותו.    חשיבה מסתעפת מתבטאת במאמץ לפתור…
  רשת מצב ברירת המחדל (DMN) מתייחסת למקבץ של אזורי מוח שהאינטראקציה ביניהם פעילה יותר כאשר אדם מפנה את הקשב פנימה ואינו מרוכז בעולם החיצון.   מי שזיהה ואפיין את רשת ברירת המחדל הוא הנוירולוג האמריקאי מרקוס רייכל.  באמצעות טכניקת fMRI, רייכל מצא פעילות מטבולית מוגברת באזורי מוח מסוימים, זאת כאשר…
    מהי האמיגדלה?   האמיגדלה קיבלה את שמה על שום הדמיון הצורני שלה לשקד.   היא מתבססת על מספר רב של גרעינים מוחיים, שניתן למיין חמש קבוצות עיקריות:ֿ   גרעינים בזולטרליים. גרעינים דמויי קליפת המוח. גרעינים מרכזיים. גרעינים אמיגדלואידים אחרים. האמיגדלה המורחבת.    האמיגדלה מופעלת באופן שגרתי בזמן שאנחנו…
  התקה   התקה היא היא מנגנון הגנה פסיכולוגי, בו אדם מפנה רגש שלילי ממקורו המקורי לנמען פחות מאיים.    מנגנון הגנה זה מתבטא בד״כ בהסטה של ביטוי תוקפנות מנמען פוגעני לנמען נייטרלי.      מהי התקת תוקפנות?    התקת תוקפנות היא מצב בו אדם נפגע מאדם אחר, כמו מנהל…
  נוירוביולוגיה בין-אישית (Interpersonal Neurobiology) הוא תחום מחקר אינטגרטיבי ונרחב, המאגד כמה תחומי ידע, ביניהם פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ביולוגיה, בלשנות, מתמטיקה, פיזיקה ועוד.   הגישה מפגישה בין התחומים הללו תוך שהיא חותרת לאפיין את הצרכים הנפשיים האנושיים, בשילוב משתנים מוחיים.   מוביל הגישה הוא פרופ׳ דן סיגל, פסיכיאטר ילדים ונוער, שכתב…
  מהי חציצה חברתית (Social buffering)?  אפקט החציצה (Buffering Effect) הוא מושג בפסיכולוגיה חברתית המתאר מצב בו משאב פסיכו-סוציאלי מפחית את ההשפעה השלילית של לחץ (סטרס) על רווחה פסיכולוגית.   תמיכה חברתית, למשל, היא גורם מוכר היטב של חציצה חברתית (Social buffering)  - אנשים עם תמיכה בינאישית גבוהה סובלים מהשפעה שלילית מופחתת…
  מהי הגנה של Disavowal?   פרויד התייחס למנגנוני הגנה כפעולות נפשיות לא מודעות.   מנגנוני הגנה מופעלים במצבים מעוררי חרדה, למשל כאשר מימוש של משאלה אינסטינקטיבית מאוים על ידי סכנה חיצונית, אובדן אוביקט, אובדן אהבת האוביקט או סירוס (פרויד, 1926).   איך התכחשות / התנערות מתפקדת כמנגנון הגנה? ניקח דוגמא…
  ׳הגנום האפל'(Dark Genome) הוא החלק הגנטי הלא ידוע ב-DNA. מאחורי חקר הגנום האפלף שמצוי עדיין בראשיתו, קיימת הנחה לפיה חקר הגניטיקה הנוכחי שמרני מדי.    חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת לסטר גילו כי חלבונים מיוצרים על ידי 248,135 אזורים של הגנום האפל, הנקראים מסגרות קריאה פתוחות חדשות (nORFs). חלק מהחלבונים…
  מהו ניבוי אפיזודי לעתיד?  ראייה אפיזודית של הנולד (Episodic Foresight) מאפשרת לנו להתנתק מהמצב הקוגניטיבי הנוכחי במטרה לתכנן צרכים עתידיים.  בעוד זיכרון אפיזודי נותן לנו סקירה לאחור, חיזוי אפיזודי מציע מבט אל האופק העתידי.    כיוון המחשבות סביב העתיד עשוי להשפיע על חוויה קיומית, כולל ליצור נבואה שמגשימה את עצמה. למשל,…
עמוד 2 מתוך 4

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2025