רשת מצב ברירת המחדל (DMN) מתייחסת למקבץ של אזורי מוח שהאינטראקציה ביניהם פעילה יותר כאשר אדם מפנה את הקשב פנימה ואינו מרוכז בעולם החיצון.
מי שזיהה ואפיין את רשת ברירת המחדל הוא הנוירולוג האמריקאי מרקוס רייכל.
באמצעות טכניקת fMRI, רייכל מצא פעילות מטבולית מוגברת באזורי מוח מסוימים, זאת כאשר המוח לא היה מעורב בביצוע משימה, כמו שיחה או פעילות ממוקדת אחרת.
הוא הבחין גם בין מצב זה לבין המצב ההפוך, בו המוח שהה ב״מצב מנוחה״, אך הראה דווקא פעילות רבה יותר בהשוואה למצב שדרש מאמץ קוגניטיבי.
אזורי המוח המעורבים ברשת ברירת המחדל מראים תנודות חזקות בתדר נמוך שמופיעות במיוחד כשאנחנו מתמקדים בתהליכים נפשיים פנימיים.
למשל, עיבוד שמתייחס לעצמי, אינטרספציה, אחזור זיכרון אוטוביוגרפי מהעבר, או דימיון לגבי העתיד.
המוקד הוא פחות על המשימה המתבצעת ברגע הנוכחי, מה שמחבר לקשר בין פעילות-יתר של המערכת לבין הפרעות קשב.
ה-DMN ויצירתיות
מחקר מוחי מעניין התחקה אחר המקורות הנוירופסיכולוגיים העומדים בבסיס היכולת לחשיבה מסתעפת ולרעיונות יצירתיים (Beaty et al, 2014).
החוקרים גילו כי קוגניציה יצירתית מתאפיינת בקישוריות פונקציונלית מוגברת בין הקורטקס הפרה-פרונטלי התחתון לבין רשת ברירת המחדל.
הגילוי הזה מצביע על קשר בין יצירתיות לבין פעילות הדדית בין אזורי מוח הקשורים לשליטה קוגניטיבית ואזורים שאחראים על תהליכי דימיון ראשוני.
הקשר בין רשת ברירת המחדל עם פסיכופתולוגיה
ה-DMN מושכת עניין מחקרי רב כדרך נוספת להבנת המכניזמים המופעלים בבסיס הפרעות נפשיות.
שינוי בקישוריות ב-DMN נצפתה במגוון גדול של הפרעות ומחלות אורגניות, כמו מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, סכיזופרניה, דיכאון, אפילפסיה של האונה הטמפורלית, הפרעת קשב והיפראקטיביות, התמכרות לסמים ואוטיזם.
לגבי דיכאון מג'ורי, נמצא כי לרשת ה-DMN יש תפקיד חשוב ביצירת מחשבות של ייחוס עצמי, הרהורים שליליים (רומינציות) ותסמיני דיכאון נוספים.
בהפרעות על הספקטרום האוטיסטי נקשרה פעילות ה-DMN בקשיים סוציו-קוגניטיביים ויכולת מופחתת ל-Theory of mind.
ב-ADHD תועד נפח מוגבר של חומר אפור באיזורי המוח המעורבים ב-DMN.
איך לפתח את ה-DMN ולהיעזר בו?
חוסר איזון של ה-DMN יכול לגרום לנו הרבה סבל, אבל במצבים מסוימים הוא יכול להיות בן ברית רב-עוצמה.
המחשבה המתמשכת שמאפשרת רשת DMN מסונכרנת עוזרת לתכנן בתבונה את העתיד, לזהות חסמים בדרך להשגת מטרות, לפתח את הדמיון ולהגביר את הפוטנציאל היצירתי.
האם ניתן לווסת את רשת ברירת המחדל?
שאלה טובה:
מקורות:
Beaty, R. E., Benedek, M., Wilkins, R. W., Jauk, E., Fink, A., Silvia, P. J., Hodges, D. A., Koschutnig, K., & Neubauer, A. C. (2014). Creativity and the default network: A functional connectivity analysis of the creative brain at rest. Neuropsychologia, 64, 92–98. https://doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.2014.09.019
Padmanabhan, A., Lynch, C. J., Schaer, M., & Menon, V. (2017). The Default Mode Network in Autism. Biological psychiatry. Cognitive neuroscience and neuroimaging, 2(6), 476–486. https://doi.org/10.1016/j.bpsc.2017.04.004
Raichle ME. The brain's default mode network. Annu Rev Neurosci. 2015 Jul 8;38:433-47. doi: 10.1146/annurev-neuro-071013-014030. Epub 2015 May 4. PMID: 25938726.
Raichle M. E. (2015). The restless brain: how intrinsic activity organizes brain function. Philosophical transactions of the Royal Society of London. Series B, Biological sciences, 370(1668), 20140172. https://doi.org/10.1098/rstb.2014.0172