מכון טמיר לפסיכותרפיה
מגיפת הבדידות הולכת וגוברת ברחבי העולם, זו לא סיסמה -
שליש מהאמריקאים מעל גיל 45 מדווחים את חייהם בצלה של בדידות כרונית.
בדידות משנה את האופן בו אנו חושבים ומתנהגים.
היא גורמת לנו לפחד מקשר עם אחרים ולראות את האינטראקציה עמם באור שלילי.
ברירת המחדל היא הימנעות, כמה שפחות להסתבך בדינמיקה של יחסים אנושיים.
הבדידות פוגעת גם בגוף, לצד הפגיעה הנפשית: על פני ההשפעות הנפשיות, ההשפעות הפיזיולוגיות של בדידות יכולות להיות קשות לאורך זמן. במחקרי תצפית, בדידות נקשרה לסיכונים גבוהים יותר לסרטן ומחלות לב, ולתוחלת חיים קצרה יותר.
מחקרים ראשוניים מצביעים על כך ש-MDMA יכול להגביר תחושות של חיבור חברתי ולהפחית הגנות נפשיות אצל חלק מהאנשים. יחד עם טיפו פסיכולוגי טוב, ההשפעה המעשית יכולה להיות ניצחון מול בדידות.
MDMA מפחית בדידות
לא ברור עדיין מהו מכניזם הפעולה המדויק, אבל נראה ש-MDMA ופסיכדלים אחרים, מחוללים מצב פלסטי בו אנשים יכולים להניע שינוי.
הם מרגישים פתוחים, הם מרגישים שהרבה דברים אפשריים, גם כאלה שנראים בשגרה כמטרה שהדרך אליה עמוסת חרדות ופחד מדחייה.
בליווי איש טיפול טוב, ניתן לעזור להם להשתנות בתנאים כאלה.
במחקר שפורסם 2023 ע"י חוקרים מבוסטון, נמצא כי MDMA הוביל בתנאים מבוקרים לעלייה משמעותית בתחושות של חיבור עם אנשים אחרים:
משתתפים בניסוי קיבלו MDMA או פלצבו והתבקשו לשוחח עם אדם זר.
החוקרים מצאו כי משתתפים שקיבלו MDMA דיווחו כי האדם ששוחחו איתו היה תגובתי וקשוב יותר, וגם שהיו להם הרבה נקודות משותפות.
הסם גם הגביר את הדירוגים של המשתתפים ביחס לאהדה, לתחושת הקשר ולהנאה והמשמעות שמצאו בשיחה.
המחקר היה אמנם קטן - רק 18 משתתפים, אבל לתוצאות שלו יש השלכות על טיפול בסיוע MDMA.
התחושה הזו של חיבור לבני אדם אחרים, מגבירה את האמון האפיסטמי ועשויה לעזור למטופלים להרגיש בטוחים ומאמינים, ובכך לקדם חקירה רגשית עמוקה יותר.
הגברת התנאים האופטימליים לחיבור אנושי, נמצאת בהלימה עם מחקרים קודמים בהקשר של בדידות, בעיקר טיפול בדיכאון נתמך פסיכדלים, כמו LSD או פסילוציבין.
בנוסף, ידוע כי טיפול בו נעשה שימוש בפסיכדליים נחשב לפורץ דרך, כאשר הוא חוצה בהצלחה מגוון ניסויים קליניים. גולת הכותרת היא טיפול נתמך MDMA בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
התכלית של טיפול ב-MDMA ופסיכדלים אחרים יכולה להיות רבת-ערך בהפחתת בדידות כרונית.
חשוב לציין שכל התערבות הכוללת MDMA או פסיכדלים היא טיפול בסיוע סמים פסיכואקטיביים משני תודעה - כלומר, בשילוב עם הטיפול המתאים הכולל פרוטוקול טיפולי מפורט.
כל התהליך חייב להתבצע תחת פיקוח מקצועי והקפדה על קווים מנחים ברורים.
MDMA עוזר לנו להרגיש טוב עם אחרים
מחקר מ-2024 מלמד כי MD עשוי לחזק את התגובות הרגשיות שלנו לאינטראקציות חברתיות חיוביות.
הוא פשוט גורם לנו להרגיש שמחים ומקובלים יותר, בעיקר כשאנשים אחרים מחבבים אותנו.
המחקר כלל 36 אנשים בריאים שנטלו MDMA, פלצבו או חומר ממריץ אחר (מתאמפטמין) במסגרת קבוצת ביקורת.
לאחר מכן, הם המשתתפים נטלו חלק במשימה בה קיבלו מאנשים אחרים משוב חיובי או שלילי.
התוצאות הראו כי משתתפים שנטלו MDMA במינון גבוה דיווחו על תחושות חזקות יותר של אושר והרגשה שקיבלו אותם, כאשר קיבלו משוב חיובי.
לעומת זאת, לא היה שינוי משמעותי בדיווחים שלהם כאשר קיבלו משוב שלילי.
החוקרים מאמינים שגילוי זה יכול להוביל להבנה טובה יותר על האופן בו MDMA משפיע על תפיסות חברתיות, על הפגת בדידות ועל גורמים לקשיים חברתיים.
עדכון אחרון:
26 בפברואר 2024
כתיבה:
איתן טמיר, MA,
ראש המכון
מקורות:
Bershad, A. K., Hsu, D. T., & de Wit, H. (2024). MDMA enhances positive affective responses to social feedback. Journal of Psychopharmacology, 0(0). https://doi.org/10.1177/02698811231224153
Molla, H., Lee, R., Lyubomirsky, S. et al. (2023). Drug-induced social connection: both MDMA and methamphetamine increase feelings of connectedness during controlled dyadic conversations. Scientific Reports, 13, 15846. https://doi.org/10.1038/s41598-023-43156-0
Zaraska, M. (2023, December 5). MDMA Therapy for Loneliness? Researchers Say It Could Work. Medscape Medical News. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/mdma-therapy-loneliness-researchers-say-it-could-work-2023a1000uay