מכון טמיר לפסיכותרפיה
אדישות לה בל (La Belle Indifference) מוגדרת כהיעדר פרדוקסלי של מצוקה פסיכולוגית אצל אדם שקיימת אצלו הפרעה, מחלה או תסמינים הקשורים למצב בריאותי / נפשי.
מצב זה קשור לרוב להפרעת המרה, המכונה לפי DSM-5-TR גם הפרעת סימפטום נוירולוגי תפקודי (FNSD) .
דסימולציה פירושה הסתרה של תסמינים פסיכיאטריים או רפואיים אמיתיים בניסיון להציג תמונת שווא של בריאות פסיכיאטרית תקינה.
המושג מצוי בחפיפה מסוימת עם תופעת מלינגרינג (התחלות).
מקור המושג בצרפתית, והוא מתורגם כ"בורות יפה".
דוגמאות של דיסימולציה
דיסימולציה יכולה להתבטא במגוון דרכים וסיבות בבריאות הנפש:
דיווח חסר
הדבר עשוי להיעשות כדי למנוע אשפוז או כל צורה של טיפול.
למשל, אדם שחווה מחשבות אובדניות ומסתיר הלך חשיבה זה מפסיכיאטר מתוך פחד שיאושפז.
הכחשה
יש מי שמתכחשים לחומרת הסימפטומים שלהם או לעצם הקיום של בעיה.
זה נפוץ במיוחד במצבים כמו התמכרויות, בהן אדם בעל אישיות מתמכרת נוטה לצמצם את ההערכה של היקף השימוש או של ההתנהגות המתמכרת.
הימנעות על רקע בושה וסטיגמה
למרות שהתקדמנו לא מעט, סטיגמה לגבי בריאות נפשית עדיין מרתיעה אנשים ומביאה אותם להסתיר סימפטומים פסיכיאטריים.
הם פוחדים מאפליה, שיפוטיות או כל השלכה שלילית אחרת מצד משפחה, חברים או עמיתים לחיי העבודה.
רווחים משניים
בעוד שסימולציה כרוכה בהעמדת תסמינים למען רווח (כמו השגת תרופות, הימנעות מעבודה או קבלת תשומת לב), דסימולציה עשויה להתרחש מכיוון שאדם רוצה להימנע מהיתרונות הנלווים לאבחנה.
לדוגמה, מפקד בצבא עלול לדווח בחסר על תסמינים כדי להימנע מלהיחשב בלתי כשיר לתפקיד.
הקשר משפטי
במסגרות משפטיות, אנשים עשויים להמעיט בחומרה של סימפטומים כדי להפגין יכולת, כגון במקרים של מאבק משמורת על ילדים או החלטות לגבי יכולתו של האדם לעמוד לדין.
סיבות תרבותיות
בתרבויות מסורתיות, הבעת רגשות מסוימים או הודאה בהתמודדויות נפשיות עשויים להיתפס כסימן לחולשה, עד כדי הוקעתה גטאבו תרבותי.
מקורות:
Caruso, K. A., Benedek, D. M., Auble, P. M., & Bernet, W. (2003). Concealment of psychopathology in forensic evaluations: a pilot study of intentional and uninsightful dissimulators. The journal of the American Academy of Psychiatry and the Law, 31(4), 444–450.
Khaddafi, M. R., & Amin, M. M. (2019). A Case Series from Rantauprapat, La Belle Indifference: A Coping Mechanism or Is There Something Organic Behind?. Open access Macedonian journal of medical sciences, 7(16), 2675–2678. https://doi.org/10.3889/oamjms.2019.405
Rogers, R. (2018). Structured interviews and dissimulation. In R. Rogers & S. D. Bender (Eds.), Clinical assessment of malingering and deception (pp. 422–448). The Guilford Press.