מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים (CBT) בחולון | המלצות מאומתות

 

טיפול CBT

בחולון ובת ים

  

 

אם אתם מחפשים טיפול CBT בחולון או בת ים, המטרה של הדף היא לכוון אותך למענה פסיכולוגי מתאים, מדויק ואישי, למטפל/ות CBT בחולון, במסגרת הפעילות הקלינית של מכון טמיר, לצד מענים מקצועיים נבחרים שאנו ממליצים עליהם. 

 

CBT לילדים ונוער? <

פסיכולוגים ומטפלים רגשיים מומלצים בתל אביב והמרכז <

  

 

מהו טיפול קוגניטיבי התנהגותי?

 

אנשים רבים נתקלים במהלך חייהם בקשיים עליהם מתקשים להתגבר, במכשולים ובתקופות קשות. בשל כך, בין היתר, קיים הטיפול הרגשי.

 

עם זאת, רבים נמנעים מלפנות לטיפול מסוג זה מתוך מחשבה שמדובר בתהליך שאינו נגמר, שידרוש נבירה עצמית פנימית וכואבת, אשר עשוי לא לעזור כלל. עם זאת, כיום קיימות שיטות טיפול יעילות ומעשיות ביותר, אשר מתמקדות בהווה, בהקלה בסבלו של האדם במהרה. 

 

אחת משיטות הטיפול הרווחות ביותר כיום הינה שיטת הטיפול CBT Cognitive Behavior Therapy, המוכרת בעברית כטיפול קוגניטיבי התנהגותי. התערבות מבוססת ראיות שמתאימה כמעט לכל בעיה. 

כפי שניתן להבין מהשם, הטיפול משלב עקרונות מהטיפול הקוגניטיבי, הכרתי, המתמקד בחשיבה ובפרשנות למציאות, וכן עקרונות מהטיפול ההתנהגותי, העוסק בשינוי התנהגותו הנצפית של המטופל. 

 

גישת CBT, תרפיה קוגניטיבית-התנהגותית נולדה כאשר התיאוריה והטכניקה מאחורי טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים אוחדו בשנות ה-60 של המאה הקודמת. בשילוב של עקרונות הטיפול הקוגניטיבי והטיפול ההתנהגותי, נוצרה גישה פסיכולוגית שמתבוננת ומנתחת את מערכת היחסים בין מחשבות, רגשות, תגובות פיזיולוגיות והתנהגות. במילים אחרות, המחשבות שיש לנו על חיינו משפיעות על האופן שבו אנו פועלים.

 

תומכי השיטה מאמינים כי קשייו הרגשיים של האדם קשורים כמעט תמיד באופן בו מפרש את המציאות ואת החוויות שחווה בחייו, ולכן אותה הסיטואציה יכולה להוביל להשלכות שונות בקרב אנשים שונים.

לכן, הטיפול מתמקד בשינוי הפרשנות שנותן המטופל לדברים שהביאו אותו להזדקק לטיפול רגשי, כמו חרדות, פוביות, ביטחון עצמי ירוד ודיכאון. 

 

מהם היתרונות היחסיים של CBT בהשוואה לשיטות טיפול אחרות? <

 

שרית גבאי, MSW, מטפלת CBT, מכון טמיר בחולון

 

 

לאילו בעיות CBT עוזר?

 

מאות מחקרים הראו שבאמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שבמקור פותח לפני 50 שנה כדי לטפל בדיכאון, ניתן לטפל ביעילות במגוון קשיים נפשיים:

 

תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), אינסומניה, דיכאון בילדים, כעס והתקפי זעם, בעיות בנישואים, התקפי חרדה, שימוש בחומרים והתמכרויות, אישיות גבולית והפרעות אישיות אחרות, הפרעות אכילה ומצבים נפשיים ופיזיים רבים אחרים, כמו כאב כרוני ומיסופוניה.

למעשה, מרוב שהגישה התפתחה והסתעפה, ההתייחסות ל-CBT כיום היא כאל משפחה של שיטות טיפול ולא כאל שיטה יחידה.

 

 

טיפול בחרדות

 

CBT הוא הטיפול הנפוץ ביותר בשימוש עבור הפרעות חרדה.

 

מחקרים הראו שהוא אפקטיבי בטיפול בהפרעת פאניקה, בפוביות שונות, כמו חרדה דנטלית ובהפרעת חרדה כללית (GAD), לצד מצבים רבים אחרים.

 

נתעכב רגע על חרדה חברתית, אתגר קליני שאנחנו פוגשים יותר יותר:

 

 

טיפול CBT בחרדה חברתית

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול הבחירה בחרדה חברתית.

באמצעות CBT לומדים המטופלים דרכים שונות להגיב למחשבות ולרגשות בסביבה בין-אישית ומתרגלים התנהגויות ומיומנויות שגורמות לירידה בפחד, בקבוצה, אונליין, או במפגשים אישיים.

CBT עוזר גם לאנשים ללמוד ולתרגל כישורים בין-אישיים ומיומנויות חברתיות כאשר קיים בהם חסר. 

 

 

איך טיפול CBT עובד? 

 

טיפול CBT, שאינו ארוך טווח (בגדול, טיפול פסיכולוגי שאורך מעל לשנה נחשב ארוך טווח, טיפול קוגניטיבי התנהגותי אורך לרוב כ-3-6 חודשים), מתמקד בהקניית טכניקות וכלים פרקטיים לאדם, כלים להתמודדות אדפטיבית יותר עם קשייו הרגשיים.

 

מומחי CBT מתבססים על העובדה כי ניתן לשנות רגשות שליליים בדיוק בדרך בה הם נוצרו:

על ידי שינוי דפוסים שליליים של חשיבה או התנהגות. שלא כמו גישות מסורתיות של פסיכותרפיה, בעיקר טיפולים דינמיים,  הפרקטיקה הקלינית של CBT מתמקדת במפורש בבעיות בהווה, ולא בסוגיות שהתרחשו בעבר ודרושות פענוח ותובנה. 

 

לכל הפרעה נפשית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מזהה קוגניציות (דפוסי חשיבה) חשובות ומרכזיות, ששונים בין הפרעה אחת להפרעה שניה. למשל, הקוגניציות הבסיסיות בדיכאון שונות מאלה שבהפרעת פאניקה או מאלה של OCD.

המטופל אקטיבי בתהליך שנעשה בטיפול, פוגש את הקושי עימו הוא מתמודד בתהליך חשיפה הדרגתית (אחד מכלי ה-CBT השמישים והיעילים ביותר), רוכש דפוסי חשיבה אדפטיביים יותר המובילים להתנהגות מותאמת יותר.

מחקרים מראים פעם אחר פעם כי טיפול CBT מביא לתוצאות משמעותיות, אשר נשארות יציבות לאורך זמן.

יתירה מכך, הכלים שרכש האדם בטיפול נשארים עימו לאורך חייו ומסייעים לו בהתמודדויות ובקשיים נוספים בהם הוא נתקל.

לבסוף, הטיפול יעיל במגוון רחב ביותר של בעיות, מתאים לכל מטופל והינו מאוד פרקטי וממוקד, ולכן חסכוני כלכלית.

 

המטרה בCBT, היא לשנות את הדרך בה אדם חושב ומתנהג. בהתאם לכך, בCBT משתמשים הן בטכניקות קוגניטיביות והן בטכניקות התנהגותיות.

 

גילוי מונחה

 

מרכיב קוגניטיבי עיקרי ב-CBT הוא גילוי מונחה, או מודרך, המכונה גם תשאול סוקרטי.

מדובר בעמדה טיפולית, הכוללת הבנה של האופן בו המטופל רואה דברים, וניסיון לסייע לו להרחיב את החשיבה שלו כדי שיוכל להיות מודע להנחות יסוד נוספות, ולגלות נקודות מבט חלופיות ופתרונות.

 

גילוי מודרך נעשה בין היתר על ידי טכניקה של תשאול סוקרטי, זו מתבססת על האופן בו סוקרטס (הפילוסוף היווני), עזר לתלמידים שלו להגיע למסקנה מבלי להגיד להם אותה מפורשות.

מטרתו של תשאול זה הוא להסיט את תשומת הלב של המטופל לאיזורים שלא נגישים לו.

מטפלים משתמשים בשאלות אלו בכדי לבחון את הנחות היסוד של המטופל, לפקפק בסיבות ובראיות לאמונות שלו, להדגיש נקודות מבט אחרות ולבחון את ההשפעות של אמונותיו על חייו.

 

לדוגמא:

 

• "מה עוד אנו יכולים להניח?"

• "מה אתה חושב גורם ל..?",

• "באילו עוד דרכים ניתן להסתכל על זה?", 

• "למה לדעתך זה חשוב?".

 

גילוי מודרך הוא כלי מרכזי בכל רמה של חשיבה.

 

 

זיהוי הנחות יסוד

 

כדי לאתר אמונות יסוד לא אדפטיביות, ניתן לבקש מהמטופל לתעד באופן יום-יומי נתונים חיוביים, כלומר עליו לרשום את המקומות בהם הצליח להחזיק בסכמה חדשה ויותר אדפטיבית (למשל "אני אדם בעל ערך לאחרים"). אמונות יסוד הן הרמה הקוגניטיבית שהכי פחות נגישה לנו, ולכן ניגשים אליהן בשלב מאוחר יותר בטיפול, לאחר שניגשנו כבר להנחות יסוד של תפקוד לקוי ולמחשבות השליליות האוטומטיות.

כדי לאתר הנחות יסוד המקדמות תפקוד לקוי, המטפל מבקש מהמטופל לספק ראיות שתומכות או מפריכות את אותן הנחות.

 

׳ראיות׳ אלו יוכלו לעזור לעצב את החוקים שהמטופל אימץ לעצמו, לכדי הגדרה יותר גמישה ומדויקת. 

 

 

אתגור מחשבות לא יעילות

 

תיעוד המחשבות עוזר למטופל להיות מודע למחשבות השליליות האוטומטיות שלו, בשונה מעובדות ולראות כיצד אלו משפיעות על מצב רוחו.

הרעיון הוא לעודד מחשבות אלטרנטיביות שישפיעו בתורן גם על הרגשות. ה

תהליך כולל רישום בו המטופל: מפרט על הסיטואציה, מצב הרוח שלו, המחשבה השלילית האוטומטית, ראיות לאותה מחשבה, ראיות נגד אותה מחשבה, חשיבה על תגובה רציונלית אחרת ודירוג מחודש של מצב הרוח. 

 

 

דירוג מצוקה ורווחה

 

חלק מהטכניקה ההתנהגותית היא הגדרת פעילויות, ותכנון כל יום מראש, בכדי להעצים תחושות הנאה ויעילות.

המטפל והמטופל עובדים יחד כדי להפחית את כמות המטלות שמציב לעצמו לכמות הגיונית, מה שגם מונע את הצורך לקבל החלטות באופן חזרתי. 

 

כמו כן נעשה דירוג של המטלות, כדי לייצר שלבים מותאמים לביצוען, שיוכלו לעזור להתמודד עם דחיינות ועם מצבים מעוררי חרדה.

המטרה היא לשמר בסיס מסוים של מטלות במהלך היום/ השבוע, דירוג פעילויות על ציר של הנאה מול שליטה, ובהתאם יוצרים שינויים שיעזרו למטופל לחוש יותר הנאה בחייו או לשנות דפוסים של התבודדות או דחייה. כך עוזרים ביצירת שגרה יום-יומית.

 

טכניקות התנהגותיות לרוב מתאימות יותר להפרעות חרדה. טכניקה כזו תוכל לעזור לאדם לבחון את התחזיות הקטסטרופליות שלו (למשל: "אם אצא מהבית, משהו נורא יקרה") ולהתמודד עם חרדה.

המטופל בונה תחזית מסוימת לפני ביצוע של משימה (למשל הליכה לחנות) ואז הוא מתעד האם אותה תחזית התגשמה או לא.

לאורך זמן, המטופל יתחיל לבחון מחדש את אותן מחשבות קטסטרופאליות, בכך שיפתח ראיות הנוגדות את אותן תחזיות. המטפל יחד עם המטפל מגדירים מטלות לטיפול באופן היררכי, מתחילים מהמטלה הכי פחות מעוררת חרדה וכך עולים בסולם.

 

 

החלפת התנהגויות ביטחון

 

טכניקות התנהגותיות עוזרות למטופלים לצבור ראיות שמזהות ומאתגרות התנהגויות ביטחון, שהן למעשה הימנעות ובריחה.

 

לפי המודל הקוניגטיבי, התנהגויות ביטחון מחזקות חרדה שכן אינן מאפשרות להגיע למצב בו סותרים את הנחות היסוד הלא תפוקדיות ואת המחשבות השליליות האוטומטיות.

למשל, אם מטופל נמנע מנסיעה ברכבת בגלל חשש עמוק שיקרה לו משהו נורא, סביר שתיבנה אצלו האמונה כי הימנעות מתחבורה ציבורית מצילה אותו מאסון פוטנציאלי.

טכניקה התנהגותית יעילה בטיפול CBT תהיה לעזור למטופל לצבור ראיות סותרות להנחה שגויה זו, ויגרמו לו להבין שניתן להפחית בהתנהגות הביטחון ועדיין להישאר מחוץ לטווח הסכנה.

 

 

הרפיה ודימיון מודרך

 

תרגילי הרפיה ונשימה, כמו PMR, מיינדפולנס או נשימה סרעפתית, הם חלק חלק בלתי נפרד מארגז הכלים של מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים.

יכולים לעזור להפחית עוררות המקושרת לחרדה, וכן לסייע להתמודד עם התקפי חרדה או סימפטומים אחרים של הפרעות חרדה.

 

  

 

מכון טמיר מציע טיפול CBT פרטי באינטרנט

או בקליניקה,  לילדים, בני נוער ומבוגרים, 

 טיפול CBT לתושבי חולון ובת ים,

תל אביב , בראשון לציון, רחובות,

גבעתיים, רמת גן,

פתח תקווה, כפר סבא ורעננה, קריית אונו

יהוד, מונוסון, ראש העין, בני ברק ועוד

 

המטפלים והפסיכולוגים של מכון טמיר בחולון

 

 

 

מקורות:

 

Fenn, K., & Byrne, M. (2013). The key principles of cognitive behavioural therapy. InnovAiT, 6(9), 579–585. https://doi.org/10.1177/1755738012471029