מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו טיפול בהפעלה התנהגותית (Behavioral activation)?
אקטיבציה התנהגותית, או הפעלה התנהגותית (Behavioral activation) היא טכניקה תרפויטית בארגז הכלים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT).
המטרה של אקטיבציה התנהגותית היא לסייע למטופלים הסובלים מדיכאון לאמץ ולעסוק בתדירות גבוהה יותר בפעילויות חיוביות ומהנות ולפתח או לשפר מיומנויות לפתרון בעיות.
החשיבות של טיפולים חדשים בדיכאון
דיכאון הוא אחת מההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר, שהביטוי המרכזי שלה הוא תפקוד לקוי במרבית תחומי החיים.
בארה״ב לבדה, כ-16 מיליון איש בשנה חווים תקופת דיכאון משמעותית, בעוד שהתרופות הקונבנציונליות מקלות על תסמיני ההפרעה ב-50% מהמקרים בלבד, וזאת לצד תופעות לוואי הכרוכות בנטילתן.
בעוד שדיכאון נקשר בתהליכים פתולוגיים רבים, כמו דלקות במערכת החיסונית הפריפריאלית, נוגדי הדיכאון הקיימים בשוק מכוונים בעיקר למערכת המווסתת סרוטונין, דופמין, נוראפינפרין ומעבירים בין-עצביים אחרים.
ידוע לנו כיום כי טיפול תרופתי, בשילוב עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הם היעילים ביותר לטיפול בדיכאון.
אבל יש בעיה:
מתמודדים רבים שסובלים מדיכאון אינם נוטים לפנות לטיפול.
אקטיבציה התנהגותית, בזכות פשטותה וההגיון הבסיסי שקיים בה, נותנת מענה יעיל כטיפול עיקרי בדיכאון קליני, עם או בלי ליווי של מטפל CBT.
תהליך ההתפחחות של הפעלה התנהגותית
לפי התיאוריה ההתנהגותית להבנת דיכאון שפיתח פיטר לוינסון בשנות ה-70, ניתן להסביר את ההפרעה באמצעות היעדר של העצמה חיובית תלוית-תגובה בחיי המטופל.
כלומר, המטופל מקבל מעט מדי חיזוקים מהסביבה, בעיקר שכאלה שמושגים לאור התנהגותו.לפי ליוינסון, זו הסיבה שהדיכאוני נסוג ומתבודד לעתים קרובות ומדווח על תחושת חוסר אונים.
החל להתפחח הרעיון של הפעלה התנהגותית יזמוה כאסטרטגיה התנהגותית שעוזרת למטופלים לפעול מחדש בחייהם ע״י ביצוע פעילויות שמאפשרות להם לטפל בעצמם: לתרום למשפחה, למקצוע שלהם ולחברה, ולהביא לעצמם תחושת הישג וסיפוק.
לוינסון וגראף (1973) פיתחו טיפול התנהגותי לדיכאון שמבוסס על העקרונות הללו, ואהרון בק, מפתח הטיפול הקוגניטיבי בשנות ה-70, כלל שינוי התנהגותי בתוך הפרוטוקול של טיפול ה-CBT שלו בדיכאון.
אולם השימוש במונח ״אקטיבציה התנהגותית״ החל רק בסוף שנות ה-90, כאשר ניל ג׳ייקובסון ועמיתיו העריכו את הרכיב ההתנהגותי של CBT עבור דיכאון (כלומר, אקטיבציה התנהגותית) עם הבניה קוגניטיבית של מחשבות אוטומטיות כחלק מתכנית CBT מקיפה, המורכבת מאקטיבציה התנהגותית, הבניה קוגניטיבית של מחשבות אוטומטיות והבניה קוגניטיבית של אמונות ליבה.
בשנים האחרונות מוצעות מסגרות טיפול נוחות ונגישות יותר של הפעלה התנהגותית, למשל תכנית VR-BA, שיטת טיפול שפותחה באוניברסיטת סטנפורד ומציעה הפעלה התנהגותית באמצעות מכשור מציאות מדומה.
איך אקטיבציה התנהגותית עובדת?
אקטיבציה התנהגותית מבוססת על בניית שגרה חיובית שוטפת בחייהם של מתמודדים ומתמודדות עם דיכאון.
הפעילות החיובית מחוזקת באמצעות הנאה ותגמולים פנימיים וחיצוניים, שבכוחם לשפר את מצב הרוח השלילי שאופייני לדיכאון.
לדוגמא, פעילות גופנית, או מחויבות להתחיל ללמוד שפה חדשה, יכולות לייצר חוויה חיובית ובכך לחזק ולעודד המשך עשייה.
כחלק משיטת הטיפול, המטופלים עצמם עוקבים, מנטרים ומפקחים על פעילויותיהם בחיי היומיום, מציבים מטרות ברות השגה ומזינים באופן מכוון ללוח הזמנים שלהם פעילויות בעלות ערך חיובי שמקדם את היעדים הקליניים.
מיכל שני, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר כפר סבא
מה ההבדל בין אקטיבציה התנהגותית לטיפול דינמי?
הרציונל התיאורטי של אקטיבציה התנהגותית שונה מטיפולים פסיכולוגיים מסורתיים:
במקום שהמטופל ימתין עד שירגיש מוכן לשינוי, באקטיבציה התנהגותית הוא מקבל הנחיה לפעול מבחוץ על הפנים, כלומר, לנהוג בהתאם לתכנית מוגדרת מראש.
הרעיון הוא שניתן לשנות לחיוב את מצב הרוח על ידי התנהגות, שלאחריה מופיע הרגש החיובי המיוחל.
ההתחלה קשה, אולם לאורך הזמן מטופלים לומדים כיצד התנהגותם יכולה להשפיע על רגשותיהם והחיזוק המצטבר מעורר מוטיבציה.
כוחה של השיטה בפשטותה:
המטופלים מקבלים חיזוקים חיוביים על תיעוד ומעקב אחר בניית השגרה האישית, וממש עוקבים אחר ההרגשה שעולה אצלם אחרי ביצוע הפעילויות הספציפיות.
מחויבות כזו מצליחה לתעל את המכשולים בהם נתקלים המטופלים בחיי היומיום לעבר עשייה יצירתית ופעלתנות.
האקטיבציה ההתנהגותית מכוונת את הזרקור לפעילויות חיוביות בעלות משמעות למטופל ולא עבור כל פעילות מהנה (צפייה בסדרות בנטפליקס, למשל).
לכן, כחלק מהתהליך הראשוני, על המטופל והמטפל ההתנהגותי להבין ולהגדיר מהן אותן פעילויות עבור המטופל, אשר מפתחות כישורים ומספקות תחושת הצלחה.
לאחר מכן, המטופל מתחייב לעשות כל שביכולתו כדי להתמיד בהן.
האם אקטיבציה התנהגותית יעילה כטיפול קו ראשון בדיכאון?
ישנן עדויות מחקריות ליעילותה של האקטיבציה ההתנהגותית ככלי בלעדי או משני לטיפול בדיכאון קליני:
למשל, בטיפול במבוגרים, היא נמצאה יעילה יותר לטיפול בדיכאון, במעקב סימפטומטי כעבור שנתיים, בהשוואה לטיפול פסיכולוגי רגיל.
גם במחקרים שבחנו את יעילות השיטה עם בני נוער עלו ממצאים חיוביים.
היישומיות התפעולית של השיטה מביאה לפיתוח אפליקציות לטיפול עצמי בהפעלה התנהגותית, והן מראות תוצאות מעוררות תקווה.
נרחיב על הידע המחקרי שנצבר לגבי יעילות השיטה:
אקטיבציה התנהגותית לטיפול בדיכאון אצל מבוגרים
מחקר שפורסם לאחרונה עקב אחרי שתי קבוצות נבדקים שהראו סימפטומים דיכאוניים למשך שנתיים.
הקבוצה הראשונה קיבלה טיפול באמצעות אקטיבציה התנהגותית, בעוד השניה קיבלה טיפול פסיכולוגי מסורתי.
במהלך השנתיים, בהן קיימו החוקרים מעקב אחר מצבם הנפשי של הנבדקים במחקר, קבוצת האקטיבציה ההתנהגותית הראתה ירידה בסימפטומים ושיפור משמעותי יותר ביכולת התפקודית, זאת בהשוואה לקבוצת הטיפול הסטנדרטי.
מחקר הולנדי מציע כי שימוש באקטיבציה התנהגותית בטיפול אישי אחד על אחד יעיל כטיפול בדיכאון (Cuijpers et al, 2023).
החוקרים חיפשו מחקרים רלוונטיים וניתחו את הנתונים באמצעות מטה-אנליזה. הם כללו 22 מחקרים אקראיים מבוקרים בהם השתתפו 819 נבדקים המתמודדים/ות עם דיכאון קליני.
הניסויים השוו בין אקטיבציה התנהגותית המועברת אינדיבידואלית לבין תנאים קליניים אחרים, למשל רשימת המתנה או טיפול פסיכולוגי מסורתי.
למרות שהייתה שונות בין המחקרים, החוקרים מצאו השפעה חיובית משמעותית של אקטיבציה התנהגותית פרטנית על תוצאות הטיפול.
אקטיבציה התנהגותית לטיפול בדיכאון אצל בני נוער
דיכאון אצל בני נוער נחשב לאחת ההפרעות הקשות ביותר, שקשורה גם בחשיבה והתנהגות אובדנית ומצויה בעליה מתמדת בחברה המערבית כולה.
מחקר חדש בחן את יעילותו של טיפול קצר מועד באקטיבציה התנהגותית עבור בני נוער הסובלים מדיכאון.
הטיפול נמשך בסך הכל 5 שבועות, ונערך על מדגם של בני נוער עם סימפטומים דיכאוניים התנהגותיים.
במהלך מעקב שנערך שנה לאחר הטיפול המקוצר, בני הנוער שהשתתפו בקבוצת האקטיביציה ההתנהגותית הראו ירידה משמעותית מובהקת בסימפטומים הדיכאוניים בהשוואה לקבוצת הביקורת.
חשוב לציין כי במקרה של דיכאון, אקטיבציה התנהגותית יכולה להתקיים לבד או במקביל לטיפולים נוספים.
יישומים דיגיטליים של אקטיבציה התנהגותית
ברוח התקופה ולאור היתרונות של הפעלה התנהגותית כשיטה בהירה, נהירה ויישומית מאוד, קיימים ניסיונות קליניים לבחון יעילות טיפולית של אפליקציות אונליין לעזרה עצמית, שמאפשרות למטופלים ללמוד ולקבל הדרכה על אקטיבציה התנהגותית, בשילוב גישות טיפול פונקציונליות נוספות.
למשל, מחקר של Huguet ועמיתיו (2018) הראה כי אקטיבציה התנהגותית אינטרנטית (iBA) עשויה להיות יעילה כמו טיפולים מקוונים אחרים.
עם זאת, תוצאות מעורבות במחקרים אחרים הובילו להמלצה על iBA כטיפול קו שני בלבד, בתמיכת מטפל מקצועי.
בתחום היישומונים, יש התפתחויות מעניינות. אחת המובילות בהן היא אפליקציית Moodivate, בה המשתמשים מתבקשים להשלים הדרכה אינטראקטיבית, בגישה פסיכו-חינוכית, אשר ממחישה את הקשר בין מחשבות, רגשות, והתנהגות.
רכיבים נוספים של האפליקציה כוללים עזרה בפיתוח ערכים אישיים חיוביים ומקדמי מטרות, פיתוח כל ערך להמשגה של פעילויות עקביות, תזמון ומעקב אחר השלמת הפעילויות שהוגדרו, גיוס תמיכה חברתית ומשפחתית בסביבת המטופל כדי כאשר נדרש סיוע בהשלמת פעילויות קשות יותר, ניהול יומן מעקב דיגיטלי לניטור יומי של מצב הרוח וחיזוקים חיוביים על התקדמות במפת הדרכים של האפליקציה.
מחקר הערכת יעילות על היישומון Moodivate העלה כי יש לו פוטנציאל גבוה ומבטיח ככלי פסיכותרפי פופולרי ומבוסס ראיות לטיפול בדיכאון.
האפליקציה מוסיפה למגוון הטכניקות הטיפוליות שמוצע למטופלים עם תסמיני דיכאון, על ידי רופאי משפחה ופסיכולוגים קליניים.
היא מתאימה היטב לקווים המנחים הטיפוליים הנוכחיים, אשר ממליצים על הערכה יסודית, טיפול ומעקב אחר דיכאון.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
עדכון אחרון:
19 ביולי 2024
מטפלים בדיכאון ליד הבית
ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.
מקורות:
Dahne, J., Lejuez, C. W., Kustanowitz, J., Felton, J. W., Diaz, V. A., Player, M. S., & Carpenter, M. J. (2017). Moodivate: A self-help behavioral activation mobile app for utilization in primary care-Development and clinical considerations. International journal of psychiatry in medicine, 52(2), 160-175
Ekers, D., Webster, L., Van Straten, A., Cuijpers, P., Richards, D., & Gilbody, S. (2014). Behavioural activation for depression; an update of meta-analysis of effectiveness and sub group analysis. PloS one, 9(6)
Huguet, A., Miller, A., Kisely, S., Rao, S., Saadat, N., & McGrath, P. J. (2018). A systematic review and meta-analysis on the efficacy of Internet-delivered behavioral activation. Journal of affective disorders, 235, 27–38. https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.02.073
Jacobson, N.S., Martell, C.R. and Dimidjian, S. (2001), Behavioral Activation Treatment for Depression: Returning to Contextual Roots. Clinical Psychology: Science and Practice, 8: 255-270. https://doi.org/10.1093/clipsy.8.3.255
Martell, C. R., Dimidjian, S., & Herman-Dunn, R. (2010). Behavioral activation for depression: A clinician's guide. New York: Guilford Press