קשה להיפרד מחפצים – הם נושאים עמם  זיכרונות, תחושת ביטחון ונוסטלגיה.

אבל עבור מי שמתמודד עם הפרעת אגרנות, הקשר לחפצים הופך מורכב ורגשי הרבה יותר.

חייהם מוצפים בערימות של חפצים, בלגן ופריטים חסרי שימוש, שהיו נזרקים בקלות על ידי אחרים. בכל חדר נערמים עוד ועוד חפצים, עד שהמרחב האישי כמעט נעלם.

הפרעת אגרנות היא אתגר טיפולי משמעותי, שמניע פסיכולוגים לחקור את לעומק שורשיה.

מחקר מעניין חושף קשרים בין דפוסי אישיות לבין ההפרעה, ומציע תובנות שעשויות לשנות את הדרך בה אנו מבינים ומטפלים באגרנות כפייתית.

תסמינים של אגרנות כפייתית

• קושי מתמשך לזרוק לפח, למסור או להיפרד מחפצים, בלי קשר לערכם המציאותי.  

• מצוקה רגשית משמעותית כאשר נעשה ניסיון להשתחרר ממה שנאסף.

• צבירה מופזרת עד כדי חסימה של אזורים בבית, שקשה להיכנס אליהם. לעיתים עד כדי צורך בהתערבות חיצונית.  

• השפעה שלילית של האגרנות על חייו של הסובל ממנה, כולל עבודה או מערכות יחסים עם חברים ומשפחה.  

• האגרנות אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה נפשית אחרת, כמו פגיעת ראש, התמכרות לקניות או OCD. 

קשר בין הפרעת אגרנות להפרעות אישיות

מחקר שנערך בקרב 72 חיילים משוחררים אמריקאים המאובחנים עם הפרעת אגרנות חושף תובנות חדשות על הקשר בין דפוסי אישיות להתנהגות אגרנות. 

המחקר מזהה ארבעה טיפוסי הפרעות אישיות מרכזיות המשפיעות על האופן שבו ההפרעה מתבטאת ומתפתחת:

הפרעת אישיות נמנעת

הפרעת אישיות נמנעת מצויה בקשר חזק עם אגרנות, ומתאפיינת ברגישות עמוקה לביקורת ודחייה חברתית.

מצבור התכונות של האישיות הנמנעת מתבטא בשלושה אופנים מרכזיים:

• פחד מקבלת החלטות שגויות הופך כל ניסיון להיפטר מחפץ למקור של חרדה וספק.

• הימנעות מאינטראקציות חברתיות מעמיקה את הבדידות ומחזקת את הקשר לחפצים כתחליף.

• תחושת חוסר הערך העצמי מקשה על היכולת להבחין בין חפצים בעלי ערך לאלו שאינם.

הפרעת אישיות תלותית

במקרה של הפרעת אישיות תלותית, האגרנות משקפת צורך עמוק בביטחון ובתחושת שליטה:

• הקושי בקבלת החלטות עצמאית מוביל לשמירה על כל חפץ מחשש לטעות.

• הפחד מנטישה ואובדן מתורגם לצבירת חפצים כמקור של נחמה וביטחון.

• הצורך המתמיד באישור חיצוני מקשה על תהליך הפרידה מחפצים.

אישיות דיכאונית

הדיכאון והאגרנות יוצרים מעגל של חיזוק הדדי:

• תחושת חוסר התקווה מפחיתה את המוטיבציה לשינוי ולארגון

• דימוי עצמי נמוך שמתבטא בקושי להעריך את שווי החפצים באופן מציאותי.

• עצב מתמשך שמוביל לחיפוש נחמה בצבירת חפצים.

הפרעת אישיות סכיזואידית

במקרה של הפרעת אישיות סכיזואידית, האגרנות מקבלת ממד ייחודי:

• העדפה לבדידות מפחיתה את ההזדמנויות לקבלת משוב ותמיכה חברתית.

• קושי בביטוי רגשי מקשה על יצירת קשר טיפולי משמעותי.

• ניתוק הרגשי יכול להוביל להצטברות חפצים ללא מודעות למשמעות הרגשית שלהם.

מה זה אומר לגבי הטיפול?

הבנת הקשר בין אישיות לאגרנות פותחת דלת לגישה טיפולית חדשה ומדויקת יותר לסוג האגרנות.

למשל, לאגרן הנמנע, ניתן יכול להציע סביבה בטוחה שמדגישה חוסר שיפוטיות, בה ניתן לתרגל קבלת החלטות בקצב אישי.

עבור האגרן התלותי, הדגש יהיה על בניית ביטחון פנימי שאינו תלוי בחפצים.

במקרים של אגרנות על רקע דיכאון, נשקול טיפול משולב, כזה המתמודד תחילה עם הדיכאון ורק לאחר מכן עם אתגר האגרנות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Dozier ME, Davidson EJ, Pittman JOE, Ayers CR. Personality traits in adults with hoarding disorder. J Affect Disord. 2020 Nov 1;276:191-196. doi: 10.1016/j.jad.2020.07.033. Epub 2020 Jul 16. PMID: 32697698.

אני אלישבע בן עמי מסדה, נשואה ואם לשניים, מטפלת פרטנית וזוגית בפתח תקווה ועמיתת מכון טמיר.

עובדת סוציאלית משנת 2013. מספר שנים כעו"ס מחלקה במרכז הרפואי "רעות" בתל- אביב, בליווי חולים ובני משפחותיהם במחלקות השונות (מחלקות שיקום ומחלקות טיפול כרוני).

משנת 2017 אני מטפלת בתחנות עירוניות לטיפול בפרט בזוג ובמשפחה - של השירותים החברתיים. בתחנות אלו אני מטפלת גם בפרטים ובמשפחות המופנים לתחנה על רקע אובדן ושכול פתע. 

אני מאמינה שלבית בו גדלנו והן הבית ממנו אנו יוצאים וחוזרים יום יום, ישנה משמעות גדולה ברווחה האישית ושביעות הרצון שאנו חווים בחיינו. לבית ולמשפחה תרומה אינטגראלית וייחודית באשר לחוסן, לאמונות, לתפקידים בחיינו, כמו גם לכאבים, לפצעים ולמחשבות המגבילות אותנו. מערכות היחסים הקרובות שלנו– הינן מרחב המייצר את הפגיעות הרבה ביותר כמו גם האפשרות לריפוי ופוטנציאל ההתפתחות הגדול ביותר. זה נכון ,שמשפחה לא בוחרים, עם זאת אני  מאמינה בכוחם של אנשים להתבונן ולהישיר מבט אל הקשרים הקרובים בחייהם  ואל המשמעות שהם מייחסים להם, ולייצר שינוי כשנדרש, "לבחור מחדש".  

אני מתרגשת ללוות אנשים בחיפוש אותנטי אחר קולם הייחודי, בנקודות שונות שעשויות לאתגר על רצף החיים האישי, הזוגי והמשפחתי. אירועים כמו מעבר להורות, רווקות מאוחרת, זוגיות טרום נישואים, גירושין, חזרה בשאלה/תשובה, מעברי דירה,פיטורין ושינויים מקצועיים וכדו. אני מלווה אנשים בדרכם לבירור צרכיהם, וזיהוי הדפוסים שאול אינם משרתים אותם כבר ומהם היו מבקשים להיפרד או לשנות.

כבני אדם אנו מתמודים עם אובדנים, חלקם גם קשים מאוד אשר מובילים לזעזוע אמיתי של העולם החיצוני והפנימי כפי שהכרנו אותו עד כה. אירועים אלו מערערים ובכוחם לייצר "ליקוי מאורות" באמונות היסוד ובחווית המסוגלות והאונים בחיינו. אובדנים שונים על רצף מעגל החיים, הינם מגוונים -  אובדנים של זהות, מחלות, קשרים ועוד ,וכמובן גם אובדני חיים – מותם של אנשים משמעותיים. בהכשרתי אני מתמחה בטיפול בשכול ובאובדן. בעבודתי כמטפלת אני פוגשת אנשים בנקודות כאב עז בלבול, והתפרקות. אני מלווה אותם  בדרכם האישית, במעבר בין החיים שהכירו עד כה לחיים מנקודת השבר והלאה. בעזרת עדות, הקשבה לא שיפוטית, וכלים להתמודדות, הרגעה, לייצור תנועה וחיבור לעוגנים וכוחות אישיים. אני מאמינה גדולה ביכולתם של אנשים, להתאושש, לצמוח ממשבר ולמצוא בעולמם תקווה. 

כמטפלת זוגית ומשפחתית, אני מתבססת בעבודתי על הגישה הדינאמית, על הגישה המערכתית וכן משלבת גם כלים מתוך גישת הטיפול הנרטיבית.

אני משתדלת להכניס לחדר הטיפול, גם את הסקרנות הטבעית שלי, הומור, חמלה ואנושיות. אני מאמינה שאלו מהווים   מצע טוב ליצירת מרחב מוגן ומאפשר לגילוי עצמי.

הכשרות ותארים 

• תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית (M.S.W)

• בוגרת מסלול ההשלמות ללימודי טיפול זוגי ומשפחתי לצורך המשך תהליך ההסמכה, מכון ברקאי, המרכז להכשרת מטפלים נרטיביים- יפו.

• מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת מטעם האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי.

• השתלמות שנתית בנושא שכול ואובדן בהוראתה של ד"ר אתי אבלין, ביה"ס המרכזי לעבודה סוציאלית.

• קורס טיפול תומך (פליאטיבי)  לחולה ובני משפחתו, מטעם המרכז הרפואי "רעות"

• השתלמות שנתית (2024) בבית הספר המרכזי לעבודה סוציאלית בנושא " טיפול במשפחות עם קשיים בקשר הורה -ילד על רקע משבר פרידה וגירושין.

תאמו שיחת ייעוץ

עם ראש המכון:

בינה מלאכותית (AI) משמשת כיום ככלי מבטיח להפחתת בדידות, ומציעה אינטראקציות חברתיות סינתטיות לאנשים החווים בדידות.

סוכני AI מסוגלים לנהל כיום שיחות די מורכבות ולספק תמיכה רגשית ברמה גבוהה.

מחקרים מצביעים על כך ש"מלווי AI" (או AI Companions) מפחיתים תחושות בדידות ברמה דומה לאינטראקציות אנושיות, ולעיתים יעילים הרבה יותר מצפייה פסיבית בסרטוני יוטיוב עם תוכן טיפולי.

ההשפעה החיובית של סוכני AI בהפחתת בדידות מחזיקה מעמד לאורך זמן. מחקרים ארוכי טווח הראו שהאפקט אינו זמני בלבד - הוא עשוי להישמר ולהעמיק עם התמדה בשימוש.

זה עובד לשני הכיוונים. תפיסת המשתמשים לגבי היכולת של AI להקל על בדידות משפיעה על מידת השימוש בו. רבים נוטים להמעיט בערכו של AI כפתרון לבדידות, מה שעשוי להוביל להימנעות משימוש בסוכנים מלווי AI. אבל מי שמנסה עשוי להיות מופתע לטובה.

ההרגשה שמישהו מקשיב לך היא גורם מפתח בהפחתת בדידות באמצעות AI, כאשר האמפתיה שהם מביעים, מלאכותית ככל שתהיה, משחקת תפקיד משמעותי ביצירת חוויה אותנטית דיה למטרות תמיכה רגשית.

איך מתפתח Generative AI בטיפול פסיכולוגי?

בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) היא תחום בבינה מלאכותית המתמקד ביצירת תוכן חדש, כמו טקסטים, תמונות, וידאו, מוזיקה ועוד.

המודלים האלה, כמו GPT, או Claude, לומדים מדפוסים קיימים בנתונים ומשתמשים בהם להפקת תכנים מקוריים.

התחום מתפתח בשלבים, כאשר כל אחד מהם מתאפיין ביכולות ובמאפיינים ייחודיים.

ההתפתחות של בינה מלאכותית בפסיכותרפיה משקפת את השלבים הכלליים של התפתחות ה-AI, עם יישומים ספציפיים למערכות טיפוליות ואבחוניות:

• בינה מלאכותית צרה (Narrow AI): בשלב הנוכחי, של ימינו, מערכות AI מתוכננות לבצע משימות ספציפיות. בתחום הפסיכותרפיה, זה כולל צ'אטבוטים כמו Woebot ו-Wysa, המציעים תמיכה רגשית ראשונית באמצעות טכניקות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). מערכות אלו מספקות כלים להתמודדות עם חרדה ודיכאון, אך פועלות במסגרת מוגדרת וללא מנטליזציה עמוקה של רגשות המשתמש.

• בינה מלאכותית כללית (General AI): השלב העתידי בו מערכות AI יוכלו להבין ולבצע מגוון רחב של משימות, כולל זיהוי דקויות רגשיות והקשרים פסיכולוגיים מורכבים. בתחום הפסיכותרפיה, זה עשוי להתבטא במערכות שיכולות להתאים את הגישה הטיפולית לצרכיו הייחודיים של כל מטופל לזהות דפוסי חשיבה שליליים מורכבים, ולהציע התערבויות מותאמות אישית. יש לציין שזה קורה כבר היום, בתהליכי מחקר ופיתוח, גם בארץ. 

• בינה מלאכותית מודעת (Conscious AI): שלב היפותטי בו מערכות AI יהיו בעלות תודעה ומודעות עצמית. אצלנו בטיפול המשמעות תהיה מערכות שמסוגלות להשתמש באמפתיה אמיתית, הבנה עמוקה של חוויות אנושיות, ויכולת לנהל תהליכים טיפוליים מורכבים. מחכות לנו שם הרבה שאלות אתיות ומשפטיות משמעותיות, כך שההיתכנות עדיין לא ברורה.

כפי שמדרגים את הערכת האינטליגנציה של עוזרי AI (למשל PhD-level intelligence), כך ניתן להעריך את מידת הטיפוליות של סוכני AI.

סוכני בינה מלאכותית המגישים עזרה נפשית מצויים ב-2025 ברמה מקצועית שנעה בטווח מקצועי של בין מתנדב ער"ן עד מטפל CBT בעצימות נמוכה.

זה אומר שמערכות מתקדמות מציעות הפגת בדידות, הקשבה פעילה, אמפתיה, שיקופי תוכן ורגש ועוד.

כפי שמראים המחקרים אליהם אתייחס בהמשך, ניתן לומר שפונקציה של ליווי רגשי מתמשך מתמלאת בהצלחה רבה: סימולציה של מערכת יחסים, בתוך setting בו "המטפל" זוכר היטב את פרטי המטופל ואת השיחות של מפגשים קודמים, נוכח 24/7 וממעט בכשלים אמפטיים ובאנאקטמנט.  זאת ועוד, מערכות AI הגיעו לרמה בה הן מספקות כלים, מיומנויות ואסטרטגיות  פסיכולוגיות שרלוונטיות בהתערבויות טראנסדיאגנוסטיות, עבור הפרעות חרדה ודיכאון ברמת חומרה נמוכה.

אני משער בזהירות שהרמה המקצועית של סוכני AI דומה כיום בערך לזו של מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים בעצימות נמוכה (LI-CBT), מודל קהילתי שפותח בהצלחה באנגליה ומיושם בישראל בתכנית הכשרה עצמאית בווינגייט.

מחקר: איך AI תורמים להפחתת תחושת בדידות?

תחושת בדידות, נובעת מתחושת נתק חברתי ומחוסר בחיבור משמעותי עם אחרים. בתקופה בה חוויות חברתיות רבות מתווכות בלאו הכי על ידי טכנולוגיה, חוקרים בדקו האם אינטראקציות מבוססות בינה מלאכותית יכולות לספק מענה.

מחקר חדש בחן את תפקידם של סוכני AI כשותפים אינטראקטיביים להפחתת תחושות של בדידות ומצוקה נפשית. הממצאים מראים כי היבטים כמו תחושת הקשבה, תגובה אמפתית ויכולת הבנה של הסוכן הדיגיטלי הם גורמים משמעותיים שמשפיעים על חוויית הקשר עם AI. 

מה בדיוק עוזר?

החוקרים בחנו את הגורמים המרכזיים להפחתת בדידות באמצעות סוכני AI. הסיבה העיקרית הייתה תחושה ש"מישהו שומע אותי".

כלומר, ככל שהמשתמש סבר והרגיש שהכלי הממוחשב קשוב, מבין ואמפתי כלפיו, כך מתגברת ההשפעה החיובית על הבדידות. מעניין לציין כי גורמים טכניים, כמו מהירות תגובה או ידע כללי, היו פחות משמעותיים.

כמה זמן נמשכת ההשפעה?

בניסוי נוסף, החוקרים בחנו את ההשפעה לאורך זמן וגילו כי הירידה בתחושת הבדידות נשמרת לאורך שבוע שלם. ההשפעה הייתה החזקה ביותר ביום הראשון, ולאחר מכן התייצבה ברמה נמוכה יותר אך יציבה.

הממצאים מעידים על כך שסוכני AI שעברו הכנה יסודית, בדגש על אמפתיה והקשבה, יכולים להיות כלי רב עוצמה להפחתת בדידות.

דרושים כמובן מחקרי המשך, אבל גם אם עולם המחקר הפסיכולוגי ירוץ בספרינט, קשה לראות איך הוא מצליח להדביק את קצב ההתקדמות של טיפול נפשי עם AI.

״מה, לא יצטרכו אותנו יותר?״ 

לא יודע, אבל אני פחות עסוק בשאלה הזו שעולה כאסוציאציה מיידית בכל דיון של מטפלים על AI -  הדאגה לגבי היעלמות הפרקטיקה הפסיכולוגית האנושית. 

ובכל זאת, הטיפול הפסיכולוגי משתנה. בעתיד הנראה לעין חייבים דמות אנושית, ולדעתי גם בהמשך. כבר היום ניתן להרגיש סממנים לכך שצריכת תוכן שמוגש ומופק על-ידי בני אדם מעוררת בנו עניין רב יותר. זה יכול להסביר אולי את פריחתם המפתיעה של פודקאסטים, אותם אני רואה כ"מספרי הסיפורים של המאה ה-21" (גם ספרים מסרבים להיעלם, וכנראה לא רק מתוך הרגל). 

עם כל הכבוד למכונות - ויש כבוד - הן לא מסוגלות כיום להיכנס לתפקיד של caregiver אנושי, אבל הן יכולות בהחלט לתמוך במטופל, מה שקורה סביבנו בתקופה זו כל הזמן.

תשאלו מטפלים, הם שומעים יותר ויותר על הקשר המשמעותי של מטופלים עם GPT. 

מילת סיכום, לבינתיים:

חברות טכנולוגיה משקיעות משאבים משמעותיים בפיתוח סוכני AI טיפוליים. זה מרוץ הקטי.

אני מייעץ השנה להנהלה של סטארטאפ ישראלי. מפגישה לפגישה אני למד על קצב ועוצמת השינויים ובמקביל משתאה מהגמישות שמגלים בחברה בהתאמת המפרשים לשינויים המתרחשים כמעט כל יום.

אישית זה מרגש כמו roller coaster.

מעשית זה מעיד על כך שהתחום עף קדימה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

De Freitas, J., Uguralp, A. K., Uguralp, Z. O., & Puntoni, S. (2024). AI companions reduce loneliness (Working Paper No. 24-078). Harvard Business School.

המושג פרוורסיה נרקיסיסטית, מתאר דפוס התנהגות בקשר, בו אדם מנסה להשיג שליטה רגשית על האחר בדרכים מניפולטיביות.

הוא עשוי להפעיל מערכת מגוונת של התנהגויות פוגעניות, המתאפיינות בהתעלמות מגבולות בין-אישיים, שימוש באכזריות רגשית והפעלת שליטה פסיכולוגית.

המונח פרוורסיה נרקיסיסטית אינו מתייחס דווקא לאספקט מיני, אלא למבנה מעוות רחב יותר בו אדם אחד שואף לשלוט בשיטתיות על האחר, תוך שהוא מחליש אותו ופוגע בו. 

האדם המפעיל דפוסים אלה פועל בדרך כלל באופן מתוחכם, טקטי ומתוכנן, תוך שהוא מנסה להצדיק את מעשיו ולהציג את עצמו כאדם צודק וקורבני.

וריאציות שונות של ההפרעה יכולות לבוא לידי ביטוי במערכות יחסים אישיות, תעסוקתיות או משפחתיות.

מי שפיתח את מושג הפרוורסיה הנרקיסיסטית הוא פול-קלוד רקמייה (1924–1996), פסיכואנליטיקאי צרפתי.  

במקביל להכשרתו כפסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי רקמיה תרם לפיתוח התיאוריה הפסיכואנליטית באמצעות כתביו הייחודיים. 

הוא הרחיב את מושג הפרוורסיה הנרקיסיסטית לרמת היחסים הבין-אישיים, ולא רק בפן המיני שלו, כאשר התנסויוית הקליניות שלו התבססו על טיפול במטופלים פסיכוטיים במחלקות אשפוז פסיכיאטרי, (כולל מרכז לבריאות הנפש שהקים בעצמו, La Velotte).

לאורך השנים הפך המונח פרוורסיה נרקיסיסטית לפחות דומיננטי ופחות שגור בשיח הקליני על אישיות פרוורטית.

משום מה החומרים שכתב רקמיה לא תורגמו לאנגלית, זאת על אף תרומתו ניכרת בהבנת הנרקיסיזם והפרוורסיה.

לגלות את רגעי הקסם – לשים לב לחוויות חיוביות

הרבה פעמים אני אומר למטופלים, וגם למטפלים, ש״היום נתמקד קודם במשהו חיובי״. ברירת המחדל היא ללכת לאזורים הקשים. אפשר להבין, אנחנו עוסקים בטיפול בעיות נפשיות, לא בהפקת מוזיקה בשמחות.

הרבה פעמים יש לנו נטייה לפספס את הרגעים היפים שבחיים. אולי זה קורה כי אנחנו שקועים במחשבות על מה שלא טוב, או כי אנחנו פשוט לא שמים לב למה שטוב. כדי לשנות את זה, אפשר ללמוד איך להקדיש תשומת לב לרגעים החיוביים.

אז לקחתי דף מתוך המדריך של לינהן לטיפול DBT שמתאר מיומנות של קשיבות (מיינדפולנס) לדברים חיוביים, כדי להרגיש יותר טוב.

מומלץ.

שימו לב למה שטוב – ברגע שזה קורה

אנחנו כל הזמן מוקפים ברגעים קטנים שיכולים לשמח אותנו – אבל הם נעלמים אם לא שמים לב אליהם. לפעמים זה דורש מאמץ להתמקד ברגעים האלה, במיוחד כשאנחנו עסוקים או כשיש הרבה הסחות דעת.

לדוגמה:

אתם שקועים בעבודה או בצפייה בטלוויזיה, ולא שמים לב שהילדים שלכם משחקים וצוחקים ממש לידכם. רגע כזה יכול להפוך את היום לנעים יותר אם רק תתבוננו בו ותשתתפו.

---

כשמחשבות שליליות תוקפות – נסו לחזור למה שטוב

כשאנחנו מוצפים במחשבות על מה שכואב או מכעיס, קשה לתת לרגעים חיוביים מקום. לפעמים נדמה לנו שלהרגיש טוב זה "לוותר" או "להיכנע". דווקא במצבים כאלה, פעולה הפוכה – כמו התמקדות בטוב – יכולה לשחרר אותנו מהכאב.

לדוגמה:

אתם כועסים על חבר שפגע בכם ומריצים שוב ושוב את מה שקרה. בינתיים, אתם לא מצליחים ליהנות מארוחת ערב טעימה עם חבר קרוב אחר. אם תבחרו להתמקד בשיחה ובטעמים, תוכלו לשנות את ההרגשה.

השתתפו בחיים – אל תסתכלו מהצד

שעמום הוא אחת התלונות הנפוצות ביותר כשמנסים להכניס יותר חוויות חיוביות לחיים. אבל האמת היא ששעמום מגיע כשאנחנו צופים מהצד ולא משתתפים באמת. החיים מרתקים יותר כשאנחנו בפנים, בתוך החוויה.

הגעתם למסיבה שציפיתם לה, אבל עכשיו אתם יושבים בפינה ומסתכלים על כולם רוקדים. זה לא יעשה לכם טוב כמו אם הייתם קמים, מצטרפים לשיחה, רוקדים ומשתתפים באווירה.

כמה טיפים לסיום

כדי לחוות את הרגעים הטובים בצורה מלאה, תרגול מיינדפולנס יכול לעזור:  

שימו לב לרגע, כמו שהוא. 

תארו לעצמכם מה אתם רואים ושומעים – בלי שיפוטיות.

היו נוכחים, במלואכם, במה שקורה סביבכם.  

נסו לחשוב על רגעים שבהם הייתם ממש נוכחים וקשובים לחוויות טובות, לעומת רגעים שבהם הייתם מנותקים או שקועים במחשבות. 

איזה הבדל זה יצר בהרגשה שלכם?

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

נרקיסיסטים סמויים ואנשים בעלי אישיות פסיבית-אגרסיבית חולקים מאפיינים דומים - מים שקטים חודרים עמוק-  אבל ההבדלים ביניהם מהותיים. 

הנרקיסיסט הסמוי מסתיר תחושת גדלות מאחורי חזות של ענווה מלאכותית, בעוד שהפסיבי-אגרסיבי מדחיק רגשות שליליים ומביע אותם בדרכים עקיפות ולא ישירות. 

שניהם מתקשים במערכות יחסים ונוטים לפגוע באחרים סביבם, אך מניעיהם שונים בתכלית. הפסיבי-אגרסיבי מכוון את פעולותיו לחתירה שקטה תחת סמכות או אנשים הקרובים אליו, כאמצעי לבטא כעס מודחק ללא עימות ישיר. לעומתו, הנרקיסיסט הסמוי מתאמץ לשמר תחושת עליונות פנימית ושברירית, גם אם הדבר גובה מחיר כבד מסביבתו.

הנרקיסיסט הסמוי חי בתוך פרדוקס פסיכולוגי. בניגוד לנרקיסיסט המוחצן, הוא מסתיר את תחושת העליונות שלו מאחורי מעטה של צניעות. מתחת לחזות השקטה מסתתרת אמונה עמוקה בייחודיות שלו, המלווה באופן פרדוקסלי ברגשי נחיתות וספק עצמי עמוק. הידע שלו לרוב שטחי - הוא יודע מעט דברים על המון תחומים - ונאסף בקפידה כדי לתחזק את יצירת הרושם של האינטלקטואל. אין שם סקרנות אמיתית.

לעומתו, אישיות פסיבית-אגרסיבית פועלת עם מכניזם פסיכולוגי שונה. זוהי דרך מאוד לא יעילה לביטוי רגשות שליליים, בעיקר כעס, בוז ותסכול. מתוך פחד והימנעות מעימות ישיר, הם בוחרים בדרכים עקיפות: דחיינות, חוסר יעילות מכוון, אוזלת יד מכוונת והתעלמות. ההתנהגות הזו נובעת דווקא מרצון עז לרצות אחרים, מה שמוביל לדיכוי הכעס וביטויו בדרכים עקיפות.

ההבדל המהותי טמון במניעים: הנרקיסיסט הסמוי מונע מהצורך לשמר את דימוי עצמי עליון, גם אם בינו לבין עצמו. ההפסיבי-אגרסיבי, לעומת זאת, מונע מתוך הצורך לעשות משהו עם רגשות שליליים מודחקים.  

בהתרסה שלהם כלפי סמכות, הנרקיסיסט הסמוי פועל מתוך אמונה בעליונות שלו, בעוד הפסיבי-אגרסיבי מצפה שהצד השני יקלוט את הרמיזות, כדרך לבטא כעס מושתק (המבין יבין).

ברמת התקשורת עם אחרים, הנרקיסיסט הסמוי הוא ממש אמן עדין על בימת החיים – הוא מעדיף מניפולציות רגשיות מלאות ניואנסים שעוזרות לסובבים אותו לאשרר את ערכו בלי לחשוף את הריקנות המוסתרת. הוא משתמש במחמאות מסויגות, אמירות עם כפל משמעות ושאלות רטוריות שמובילות את השיחה למקום בו הוא שולט בנרטיב. מנגד, הפסיבי-אגרסיבי פועל כמו צל שמרפרף בשולי השיחה. הוא תמיד על יד הזירה, מבטא את תחושותיו בעקיפין, ברמיזות סתומות, ומטשטש את אחר עם פעולות שסותרות את הדברים שאמר. הוא עשוי להתנדב לעזור מכל הלב, אבל באותה נשימה לשכוח מזה או להשתמט ממה שהתחייב הרגע לעשות, כדרך להביע כעס מודחק כך שמי שאמור לקבל את העזרה מנצל אותו. 

שני הסגנונות יוצרים מתח סמוי: 

הראשון בונה ציפייה להערצה שקטה, בעוד השני מותיר את האחרים עם ציפייה לנחש את שפת הסתרים הבינאישית שהוא ממציא ביצירתיות לא מודעת.

שתי התופעות משפיעות בדרכים שונות על מערכות יחסים. הנרקיסיסט הסמוי מתקשה ליצור קשרים אותנטיים עקב ההתמקדות בעצמו והקנאה בהצלחת אחרים. הפסיבי-אגרסיבי יוצר מתח מבלבל, לרוה באמצעות אשמה,  דרך התנגדותו העקיפה וחוסר יכולתו לבטא רגש בכנות.

בעוד שכל נרקיסיסט סמוי מפגין התנהגויות פסיבית-אגרסיביות, לא כל אדם פסיבי-אגרסיבי הוא נרקיסיסט סמוי. המפתח טמון בזיהוי המניעים: האם מדובר בשימור תחושת ההתנשאות המופנמת או בביטוי רגשות שליליים שצריכים למצוא ערוץ ניקוז.

דני ושירה: דיאלוג בין נרקיסיסט סמוי לפסיבית-אגרסיבית

מוגש בחיוך:

דני: (מכין את המטבח בקפידה כמו במאי תפאורה) "היום אני מפנק אותנו במשהו מיוחד. בפריז..." (משתהה בצניעות מעושה) "כשעבדתי במישלן, למדתי כמה סודות שרק המאסטרים מכירים".

שירה: (מתבוננת בו דרך מסך הטלפון) "אהה, מרגש. אתה צריך פה עזרה עם משהו?"

דני: (פורס עשבי תיבול בסידור אמנותי) "לא, זה דורש מיומנות מיוחדת. הצרפתים קוראים לזה 'La Précision'".

שירה: "אה, כן, כמו בסרטון ששלחת לי אתמול?"

דני: (קופא לשנייה) "כן... אבל אני למדתי את זה הרבה לפני. לדעתי השף בסרטון למד ממישהו שלמד מהשף שלי"

שירה: "מדהים" (מתחילה לצלם אותו בסטורי) "תגיד, איך קראו למסעדה ההיא?"

דני: (מערבב במרץ) "זה היה מקום קטן, אינטימי. לא בטוח שתכירי..." (שופך קצת רוטב על החולצה) "זה... זה חלק מהטכניקה".

שירה: (מחייכת) "בטח. הכתם הזה ממש משדרג את המנה". 

דני: "את פשוט לא מבינה את הניואנסים של המטבח הצרפתי" (הרוטב נשרף) "זה קרמול למתקדמים".

שירה: "כן, ממש כמו במישלן" (מראה לו את המסך, היא מזמינה בוולט) "הזמנתי סושי. אלא אם כן אתה רוצה להמשיך עם ה... איך אומרים בצרפתית 'שריפה'?"

דני: (בפגיעה) "את פשוט לא מעריכה אמנות אמיתית" (ממלמל) "La Cuisine..."

שירה: (לוחשת לעצמה) "בערך כמו שאתה לא מעריך גוגל טרנסלייט"

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

סקר של ה-APA שפורסם במרץ 2021 העלה כי 61% מהמבוגרים חוו שינויים לא רצויים במשקל. 42% דיווחו שעלו במשקל, 12 קילו בממוצע! 

סקר שפורסם ע״י צוות מהאוניברסיטה העברית, מחזק את המסקנות של סקר APA לגבי השפעות הקורונה על אכילת-יתר - למעלה ממחצית הנשאלים/ות דיווחו על עלייה במשקל וכ-70% התאמנו פחות מכפי שהם נוהגים בימות שגרה. 

מחקר של מכבי ומכון KI, שפורסם בתחילת 2022, מלמד על עלייה של 55% בשיעור האבחונים של הפרעות אכילה בקרב בני נוער בישראל  (67% אצל מתבגרות).

הנתונים נאספו לפני ובמהלך הקורונה ומתבססים על מדגם נרחב של 200,000 סיכומי פגישות, בטווח הגילים 12-17.

אם הפרעת האכילה שלכם מחמירה, אם אתם מתדרדרים אחורה, לא משתמשים בכלים שלמדתם בטיפול, אוכלים רגשית או אוכלים בכפייתיות כדי למלא את החלל - אתם לא לבד.

כפי שמעידים הנתונים מישראל ומהעולם, הפרעות האכילה ודפוסי האכילה הרגשית מחמירים בעקבות אירועים מעוררי לחץ מתמשך.

איפה מוצאים מענה דיגיטלי?

ברגיל, טיפול אונליין להפרעות אכילה לא מומלץ, כי הרבה פעמים חשוב שאיש מקצוע יציע למטופל ״שקילה עיוורת״, שהיא שיטת מדידה שבה המטופל נשקל בלי שהוא רואה את התוצאה. 

ככה הצוות המטפל יודע מה המשקל של המטופל לאורך הטיפול ועוקבת אחר התקדמותו, בלי שהמטופל חשוף לנתונים שיכולים להזיק לו.

אבל יותר חשוב מזה, הפרעות אכילה קשורות לגוף ולתחושה של האדם שהוא באמת חי בתוכו ולא סתם ראש או מוח שמנהלים את העניינים.  תחושת ״גופניות״ כזו גורמת לאנשים להרגיש בטוחים ושלמים, ודרך אחת שבה אפשר להשיג אותה היא לבלות זמן עם אנשים אחרים שמרגישים ״גופיות״ כוללת והכלה. 

כשנמצאים עם מטפל שבאמת מקשיב לכם, אפשר להגיע לתהודה לימבית – מונח נוירולוגי שמבטא מצב שבו המוח הימני פעיל מאוד ואפשר לגשת לרגשות בקלות.

זהו מרכיב הכרחי בריפוי של הפרעות אכילה.

אז טיפול אונליין בהפרעות אכילה יכול לעזור כשאי אפשר לגשת לטיפול פנים אל פנים.

טיפול אונליין הוא אופציה הרבה יותר טובה מלא לקבל טיפול כלל.

גופניות ותהודה לימבית צריכות להיות חלק מטיפול בהפרעות אכילה בשלב כלשהו, זה נכון, אבל בינתיים טיפול אונליין עשוי להיות יעיל ביותר ואפשר אפילו להגיע באמצעותו לרמה גבוהה של שיפור בתסמינים.

חשוב שתקבלו תמיכה, כך שלא תרגישו שאתם נלחמים בהפרעת האכילה לבד.

הפרעות אכילה יכולות לגמרי להשתלט לכם על המחשבות וחשוב לקבל פרספקטיבה חיצונית וחומלת.

חברים ומשפחה יכולים לתמוך בכם, אבל בלי הכשרה זה יכול להיות מאוד קשה להגיד את הדבר הנכון ולעזור, ואפילו קל מאוד להגיד את הדבר הלא נכון ובטעות להחמיר את העניינים.

כמות התמיכה שנדרשת כדי להילחם בהפרעות אכילה יכולה להכניס מתח למערכות יחסים וזה לוקח מתשומת הלב שאנחנו צריכים לתת לאנשים שאנחנו אוהבים. עם צוות מיומן לטיפול בהפרעות אכילה, אפשר להתחיל לנרמל את דפוסי האכילה גם בטיפול אונליין.

אפשר ללמוד על ההשפעה של הפרעות אכילה על הגוף והמוח וביחד להסתכל על דפוסי החשיבה שמשפיעים על ההפרעה. דפוסים כאלה כוללים חשיבה בשחור או לבן, ביקורת עצמית ופרפקציוניזם. 

בקשו עזרה – אם דחיתם קבלת עזרה להפרעות האכילה ואתם חווים חרדה מוגברת, עכשיו זה בדיוק הזמן הנכון לקבל עזרה. יש מלא מטפלים, דיאטנים ומרכזי טיפול שמספקים שירותים פסיכולוגיים מרחוק. חוץ מזה, הרבה מרכזי טיפול הוסיפו קבוצות תמיכה וירטואליות והרבה מטפלים מציעים תמיכה דרך פייסבוק או אינסטגרם בשידור חי.

נציין בקצרה כי למגיפה הייתה גם השפעה נפשית שלילית, לרבות בעיות אכילה, על אנשי מקצוע.

למשל, מחקר שפורסם לאחרונה זיהה מגוון התנהגויות אכילה בעייתיות בקרב מדגם של עובדי בריאות מרוקאים בקורונה.

בהשוואה לתקופה שלפני המגפה, שיעורי הדיכאון והפרעות האכילה אצל אנשי המקצע עלו. 

קבלו את זה שטיפול אונליין עובד – אם זה חדש לכם לראות את המטפל, הפסיכיאטר או הדיאטנית דרך זום, צריך להבין שזה חדש לרובנו. 

הטיפול הפסיכיאטרי הראשון בווידיאו היה ב-1997 ומחקרים לימדו לאורך השנים שזהו מדיום טיפולי מתאים להרבה אוכלוסיות, ושיכול להיות יעיל ממש כמו פגישה פנים אל פנים.

פשוט צריך לעשות אדפטציה מסוימת ולהתחבר לזה.

כל העבודה הבסיסית הזאת יכולה לעזור לכם לרוץ קדימה כשתחזרו לטיפול פנים אל פנים.

יעילות הטיפול אונליין בהפרעות אכילה

כמה מחקרים כבר הוכיחו את יעילות הטלפסיכולוגיה.

מחקר עדכני הראה תוצאות יפות לגבי יעילות של תוכנית טיפול קוגניטיבי התנהגותי דיגיטלי, שמטרתה לסייע למתמודדים.ות עם הפרעת אכילה בולמוסית.

במחקר השתתפו 154 מבוגרים באירופה, בעיקר נשים, שהשתתפו בתוכנית מקוונת בת 12 שבועות או שהוכנסו לרשימת המתנה. התוכנית כללה מודולים על ניטור הרגלי אכילה, למידה על ההפרעה וניהול רגשות, בתוספת מודולים אחרים בחירה. משתתפים שהשתמשו בתוכנית הדיגיטלית הראו ירידה ניכרת בפרקי אכילה מוגזמת - פחות כ-9 בינג׳ים בחודש - בהשוואה לאלו ברשימת ההמתנה, שהראו שינוי מינימלי.  

מחקר שביצעה ד״ר ג׳נין טרנר, מרצה לתקשורת, תרבות וטכנולוגיה באוניברסיטת ג׳ורג׳טאון, אשר עקבה אחר הגידול בשירותי רפואה מרחוק במהלך שני העשורים האחרונים, הראה שלרוב הן המטופלים והן הקלינאים המשתמשים בטיפול בווידאו הם בעלי עמדה אוהדת כלפיה.

בעוד שהטכנולוגיה והתשתיות של רפואה מרחוק היו זמינות כבר באמצע שנות ה-90, טרנר טוענת שתעשיית שירותי הרפואה לא הייתה מאמצת לעולם את הרפואה מרחוק במלואה בהיעדר אירוע מכונן כמו מגפה:

״בשנה שעברה, תוך שבועות המערכת ספגה את כל אתגרי האימוץ בקנה מידה רחב,״ אומרת טרנר. ״כעת, הדבר המריא ואין דרך חזרה.״

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Costandache, G. I., Munteanu, O., Salaru, A., & Oroian, B. (2023). An overview of the treatment of eating disorders in adults and adolescents: Pharmacology and psychotherapy. Advances in Psychiatry & Neurology, 32(1), 40-48. https://doi.org/10.5114/ppn.2023.127237

Haghshomar M, Shobeiri P, Brand S, Rossell SL, Akhavan Malayeri A, Rezaei N. Changes of symptoms of eating disorders (ED) and their related psychological health issues during the COVID-19 pandemic: a systematic review and meta-analysis. J Eat Disord. 2022 Apr 13;10(1):51. doi: 10.1186/s40337-022-00550-9. PMID: 35418108; PMCID: PMC9006500.

Menouni A, Berni I, Abchouch T, Khouchoua M, Filali-Zegzouti Y, Janssen P, Kestemont MP, Godderis L, El Jaafari S. Mental health among the Moroccan population during SARS-CoV-2 outbreak: MAROCOVID study. J Affect Disord. 2022 Jul 1;308:343-352. doi: 10.1016/j.jad.2022.04.052. Epub 2022 Apr 13. PMID: 35429534; PMCID: PMC9006471.

Murphy, R., Calugi, S., Cooper, Z., & Dalle Grave, R. (2020). Challenges and Opportunities for enhanced cognitive behaviour therapy (CBT-E) in light of COVID-19. The Cognitive Behaviour Therapist, 1-31. doi:10.1017/S1754470X20000161

Pruessner, L., Timm, C., Barnow, S., Rubel, J. A., Lalk, C., & Hartmann, S. (2024). Effectiveness of a web-based cognitive behavioral self-help intervention for binge eating disorder: A randomized clinical trial. JAMA Network Open, 7(5), e2411127. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2024.11127

אצל רובנו מתעוררים קשיים בתקופות של חוסר ודאות, אבל אצל מתמודדים עם הפרעות אכילה, שנוטים להיות יותר נוקשים ופחות גמישים, הקושי אפילו יותר גדול.

בזמנים של מתח, כמו במלחמת חרבות ברזל, אנשים נוטים אוטומטית לחזור לאסטרטגיות התמודדות לא יעילות שלהם מהעבר, ואצל מי שיש לו הפרעות אכילה האסטרטגיות האלה הרבה פעמים כוללות התנהגויות לא בריאות שקשורות באכילה.

בשביל אדם כזה אפילו קניות בסופר יכולות להיות חוויה מציפה, ובשילוב עם תורים ארוכים והתנהגות מטורפת של אנשים שממלאים את העגלה ואוגרים מזון, זה אפילו עוד יותר טעון.

מאגרי אוכל בסופר יכולים לגרום לחרדה רצינית אצל מי שחווה מניעת מזון בצורת דיאטה חריפה וזה יכול להיות טריגר לדחף לזלילה או לאגירת מזון.

טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה מוכר כבר מאז שנות ה-90 נעשה בה שימוש לאיתגור בעיות נפשיות, ובכלל זה הפרעות אכילה.

עם הזמן מפותחות סביבות וירטואליות המותאמות לצרכים הספציפיים ולקצב האישי של כל מטופל.

למשל, עבור מתמודדים עם OCD הקשור לזיהום, נבנו סצנות של מטבח וירטואלי עם רמות שונות של לכלוך. המטופלים נחשפים בהדרגה לסיטואציות מאתגרות יותר, תוך מעקב אחר רמות החרדה והגועל שלהם.

בווראציה מושקעת של הטיפול צולמו סרטוני 360 מעולמו הפרטי של המטופל, מה שאפשר חשיפה מציאותית במיוחד.

עבור פוביה מעכבישים, פותחו תרחישים שונים כמו חיפוש וירטואלי והתקרבות הדרגתית לעכביש.

מחקר עכשווי על טיפול VR בהפרעות אכילה חקר את פוטנציאל השימוש בטכנולוגיית המציאות המדומה בפסיכותרפיה, באופן הבא:

החוקרים השתמשו בהערכת דימוי גוף אונליין של 130 נשים צעירות, לאיתור כאלה העשויות להיות בסיכון להפרעות אכילה.

14 מתוכן אותרו ככאלה, ונקראו לחדר נפרד, בו חבשו קסדות מציאות מדומה והונחו על ידי מטפלים שנכחו במקום. תחילה, הן התבקשו ליצור אווטאר (תמונה אישית המייצגת משתמש) של עצמן, במידותיהן, שתסייע להן לראות תמונה מדויקת של שלהן. לאחר מכן, המטפלים השתמשו במערך הווירטואלי לשם טיפול בחשיפה, שבאמצעותו סייעו לנבדקות לפתח קבלה עצמית גדולה יותר.

בתרגיל אחד, למשל, האווטאר פשט עוד ועוד בגדים, עד שנותר בתחתוניו בלבד, תוך כדי הדרכה של הנשים בנוגע למחשבותיהן ולתחושותיהן.

טיפול בחשיפה בהקשר של VR

טיפול בחשיפה עוזר לסובלים מתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), פוביות והפרעות חרדה להתייצב בסביבה תומכת ובטוחה מול האלמנטים שמפחידים אותם.

הטיפול כולל התמודדות עם רגשות ולמידת טכניקות לקרקוע והרפיה.

הטיפול רלוונטי גם להפרעות אכילה, משום שסימן היכר שלהן הוא התעסקות מייצרת-חרדה בנוגע למראה ולמשקל. טיפול בחשיפה למראה, כמו זה שנעשה באמצעות המציאות המדומה, יכול לסייע להתמודד עם הרגשות שליליים שצצים כשהמטופל ניצב מול גופו.

כיום, מטפלים רבים מאמינים שהתמודדות עם הפרעת אכילה דורשת טיפול הוליסטי ורב-מקצועי שנותן מענה למצבו המנטלי של המטופל, לשינוי התנהגות ולתזונה נכונה.

טיפול באמנות, למשל, עוזר להבין את היחסים בין פרפקציוניזם, דימוי גוף וערך עצמי. למשל באמצעות ציור חופשי (בלי למחוק), המטופל לומד לקבל טעויות ולבטא את עצמו מבלי להתרכז בכך שהתוצאה ״תראי טוב״ או תהיי ״מושלמת״.

במקרה של מציאות מדומה, הטיפול יכול להיות אפקטיבי להפרעות אכילה ולדימוי גוף שלילי, ככזה המטפח תפיסה עצמית מדויקת יותר.

יחד עם זאת, טיפול במציאות מדומה עדיין אינו מספיק מבוסס כטיפול עצמי בלבד. הוא חייב להיות מגובה בטיפולים מוכחים (שמצטברים) ולהיעשות בתמיכה ובהכוונה של מטפל מקצועי.

לעתים קרובות עיוותים בדימוי הגוף משחקים תפקיד ברצונם של אנשים הסובלים מהפרעות אכילה לרדת במשקל, ובפחד שלהם לעלות במשקל. הדבר עלול לגרום להתנהגות של ״בדיקות גוף״ תכופות, דיאטה קיצונית ו/או התעמלות מוגזמת.

העיוותים הללו יכולים להתקיים גם ללא הפרעת אכילה, או להיות סימפטום של הפרעת גוף דיסמורפית (BDD), ולא רק שהם עלולים להחמיר/להוביל לסימפטומים של הפרעות אכילה ו-BDD, אלא שהם יכולים, לאור המתח שהם יוצרים, להיות גורמים מעכבים גם במערכות יחסים, בעבודה ובפעילויות חברתיות.

לא קל להילחם בעיוותים התפיסתיים הללו, שטבועים במטופלים עמוקות. הטיפול בשינוי דימוי הגוף כולל עבודה על קבלה עצמית, הבנה של המחשבות והרגשות שלנו, הבנה של היחסים בין המחשבות, הרגשות וההתנהגויות שלנו, וניסיון לחשוב בדרכים חדשות.

מחקרים הראו שיש טיפולים אפקטיביים להפרעות אכילה ולבעיות בדימוי גוף, בהם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT).

למעשה, לצד המציאות המדומה, המחקר הנ״ל, שתוצאותיו היו אופטימיות, עשה שימוש הן בטיפול בחשיפה והן ב-ACT בהנחיית מטפלים, ואולי זוהי הסיבה לאפקטיביות שהדגים. בטיפול בהפרעות בדימוי גוף, לא משנה באיזו שיטה משתמשים - חשוב שהמטפל יהיה מומחה בעיוותי חשיבה. עוד חשוב לזכור שהתהליך אינו ליניארי, ושגם אם חוזרים אחורה - אפשר בכל רגע לבחור לנסות שוב, ללא שיפוט עצמי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Ferraioli, F., Culicetto, L., Cecchetti, L., Falzone, A., Tomaiuolo, F., Quartarone, A., & Vicario, C. M. (2024). Virtual Reality Exposure Therapy for Treating Fear of Contamination Disorders: A Systematic Review of Healthy and Clinical Populations. Brain sciences, 14(5), 510. https://doi.org/10.3390/brainsci14050510

Matsangidou M, Otkhmezuri B, Ang CS, et al. “Now i can see me” designing a multi-user virtual reality remote psychotherapy for body weight and shape concerns. Hum Comput Interact. 2020;1-27. doi:10.1080/07370024.2020.1788945

הפרעות אכילה הן בין ההפרעות הנפשיות המורכבות ביותר לטיפול.

הן כוללות ספקטרום רחב של אמונות בעייתיות שנוגעות לגוף, למזון ולעצמי, ומחלחלות לכל תחום בחיי המטופל.

מחקרים מראים כי אחד הגורמים המרכזיים לשימור ההפרעות הללו הוא האופן שבו המטופלים חושבים על עצמם ועל סביבתם, ויותר מזה – האמונות שלהם לגבי אוכל, משקל, דימוי גוף והתנהגותם במצבים שונים.

כאן בדיוק נכנס לתמונה התשאול הסוקרטי, כלי מרכזי בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המיועד לעזור למטופלים לבחון ולערער חלק מהאמונות הללו.

מהו תשאול סוקרטי?

תשאול סוקרטי הוא שיטה שמטרתה לעזור למטופלים לזהות את האמונות המגבילות והמעוותות שלהם, ובאמצעות סדרת שאלות מדויקות ואפקטיביות, לאתגר אותן.

השאלות אינן מיועדות להטיף או ללמד את המטופל מה נכון, אלא לגרום לו לחשוב מחדש על תוקף אמונותיו, דרך תהליך חקירה עצמי.

שיטה זו שונה ממתן עצות או מאקסזפלורציה רגשית בלבד, והיא מיועדת לעורר שינויים משמעותיים במחשבות ובתפיסות המניעות את ההפרעה.

אמונות שמנהלות הפרעות אכילה

מטופלים הסובלים מהפרעות אכילה נוטים להחזיק במגוון של אמונות מגבילות, כמו:

• אמונות מוטיבציוניות: "בחיים אני לא אצליח, אז למה לנסות בכלל?"

• אמונות על דימוי גוף: "אני שמן כי אני לא רואה את הצלעות שלי".

• אמונות על בחירת אוכל "אוכל דל שומן יעזור לי לרדת במשקל".

• אמונות לגבי כשלונות: "אם נכשלתי פעם אחת, אין טעם לנסות שוב".

אמונות אלה ואחרות מחזקות את ההתנהגויות הפוגעניות ומובילות לתחושת כישלון שחוזרת על עצמה.

תשאול סוקרטי מאפשר למטופלים לזהות אמונות אלו ולהתחיל לפרק אותן יחד עם המטפל.

איך התשאול הסוקרטי מסייע?

בתהליך של טיפול CBT, מטפלים משתמשים בשאלות כמו: "מהן הראיות שיש לך לכך שאם לא תרדי במשקל לא יהיו לך חברים?", או "מה יקרה אם לא תאכלי ביום אחד? איך זה ישפיע עלייך בטווח הארוך?" שאלות כאלה עוזרות למטופלים לזהות ולבחון מחשבות אוטומטיות ואז להביןה אם הן מבוססות על עובדות או מיתוסים שאינם מוצדקים.

בזכות השימוש בשאלות אלו, המטופל מקבל הזדמנות לבחון את המציאות באופן מאוזן יותר ולגלות כי אמונות הקשורות האכילה ומשקל עשויות להיות מעוותות.

באופן זה, התשאול הסוקרטי הופך לכלי חשוב בהפחתת התנגדות לטיפול, ומגביר את סיכויי ההצלחה שלו.

טיפול בהפרעות אכילה מצריך הבנה מעמיקה של האמונות המניעות את ההפרעה.

תשאול סוקרטי, ככלי ב-CBT, מעניק למטפלים דרך אפקטיבית לעזור למטופלים לזהות את האמונות המגבילות שלהם ולערער אותן.

שילוב של תשאול זה בתהליך הטיפול יכול להביא לשינויים משמעותיים ולשיפור באיכות החיים של המטופלים.

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

סביר ששמעתם כבר על טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, או CBT. 

זהו טיפול נפוץ ויעיל להרבה אישוז נפשיים, שמציע פרוטוקולים טיפוליים ספציפיים שפותחו עבור הפרעות נפשיות ספציפיות. 

לאחרונה פותחה גרסה ייחודית של טיפול CBT שתכליתה טיפול בהפרעות אכילה, המכונה CBT-E – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משופר. 

הטיפול הזה נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר לטיפול בהפרעות אכילה כמו אנורקסיה, בולימיה והפרעת אכילה כפייתית (BED), והוא מבוסס על עקרונות ה-CBT הקלאסי אך מכיל שינויים ותוספות ספציפיות.

מה זה CBT-E?

CBT-E הוא גרסה משופרת של CBT שפותחה במיוחד לטיפול בהפרעות אכילה. 

בניגוד ל-CBT רגיל, המטפל עובד עם המטופל בצורה מאוד אישית עם התאמה לצרכי המטופל, תוך התמקדות במנגנונים שמתחזקים את ההפרעה. 

הטיפול מורכב מארבעה שלבים עיקריים, שכל אחד מהם מתמקד בנושאים שונים לפי התקדמות הטיפול והצרכים של המטופל:

• שלב ראשון: "התחלה טובה" – המטופל מקבל חינוך מותאם אישית והבנה ראשונית על ההפרעה שלו. הפגישות מתקיימות פעמיים בשבוע במטרה להתחיל לשנות את דפוסי האכילה הלא בריאים.

• שלב שני: "לקחת מלאי" – המטופל והמטפל מבצעים סקירה של ההתקדמות עד כה, ומתחילים ליישם תהליכים לניטור מטרות והתקדמות.

• שלב שלישי: טיפול מותאם אישית – השלב העיקרי שבו מתבצע טיפול לפי הצרכים הייחודיים של המטופל. לדוגמה, התמקדות בתמונה הגוף, שיקום משקל, התמודדות עם רגשות הקשורים לאכילה, ושבירת הגבלות תזונתיות קיצוניות.

• שלב רביעי: "סיום טוב" – בסיום הטיפול, יש התמקדות בשימור השינויים והכנה לעתיד, כולל תכנון להתמודד עם משברים ושינויים אפשריים.

איך CBT-E שונה מ-CBT רגיל?

בבסיסו, CBT מיועד לעזור למטופלים לזהות מחשבות שליליות ולערער אותן. זהו טיפול מוביל לחרדה, דיכאון והפרעות נפשיות אחרות.

 לעומת זאת, CBT-E מתמקד באופן ספציפי בהפרעות אכילה, תוך שילוב של פסיכו-חינוך על ההפרעה ושימוש במגוון כלים מותאמים אישית, כמו ניטור עצמי של התנהגות האכילה ושימוש בניסויים התנהגותיים לשבירת המחשבות המוטעות.

מה אומרים המחקרים על CBT-E?

המחקרים על CBT-E מעודדים מאוד. 

הוא נחשב לטיפול המבוסס על ראיות המדעיות הטוב ביותר להפרעות אכילה, במיוחד עבור בולימיה והפרעת אכילה בולמוסית, אך גם לטיפול באנורקסיה. 

מחקר משנת 2017 מצא כי שני שליש מהמטופלים שסיימו את הטיפול ב-CBT-E השיגו הפוגה מלאה מההפרעה. מחקר נוסף משנת 2013 הראה כי הטיפול יעיל גם עבור מתבגרים, עם עלייה משמעותית במשקל וירידה בפתולוגיית הפרעת האכילה.

מה מטופלים ובני משפחות יכולים לצפות מ-CBT-E?

CBT-E הוא טיפול שמותאם אישית לכל מטופל בהתאם לצרכים הייחודיים שלו, ומטרתו היא לטפל בגורמים שמחזקים ומשמרים את הפרעת האכילה. במהלך הטיפול, המטופל נפגש עם מטפל ודיאטנית לפגישות שבועיות, ומקבל תמיכה גם ממשפחתו או ממקורבים אחרים. 

משך הטיפול משתנה בהתאם למצבו של המטופל ויכול להימשך בין 20 ל-40 שבועות. במקרים שבהם המטופל זקוק לעלייה במשקל, הטיפול עשוי להימשך זמן רב יותר.

בסופו של דבר, CBT-E מהווה גישה מותאמת אישית, מבוססת מחקר ויעילה מאוד לטיפול להפרעות אכילה, עם דגש על שינויים משמעותיים וארוכי טווח בתפיסות ובהתנהגות של המטופל.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות: