המושג פרוורסיה נרקיסיסטית, מתאר דפוס התנהגות בקשר, בו אדם מנסה להשיג שליטה רגשית על האחר בדרכים מניפולטיביות.
הוא עשוי להפעיל מערכת מגוונת של התנהגויות פוגעניות, המתאפיינות בהתעלמות מגבולות בין-אישיים, שימוש באכזריות רגשית והפעלת שליטה פסיכולוגית.
המונח פרוורסיה נרקיסיסטית אינו מתייחס דווקא לאספקט מיני, אלא למבנה מעוות רחב יותר בו אדם אחד שואף לשלוט בשיטתיות על האחר, תוך שהוא מחליש אותו ופוגע בו.
האדם המפעיל דפוסים אלה פועל בדרך כלל באופן מתוחכם, טקטי ומתוכנן, תוך שהוא מנסה להצדיק את מעשיו ולהציג את עצמו כאדם צודק וקורבני.
וריאציות שונות של ההפרעה יכולות לבוא לידי ביטוי במערכות יחסים אישיות, תעסוקתיות או משפחתיות.
מי שפיתח את מושג הפרוורסיה הנרקיסיסטית הוא פול-קלוד רקמייה (1924–1996), פסיכואנליטיקאי צרפתי.
במקביל להכשרתו כפסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי רקמיה תרם לפיתוח התיאוריה הפסיכואנליטית באמצעות כתביו הייחודיים.
הוא הרחיב את מושג הפרוורסיה הנרקיסיסטית לרמת היחסים הבין-אישיים, ולא רק בפן המיני שלו, כאשר התנסויוית הקליניות שלו התבססו על טיפול במטופלים פסיכוטיים במחלקות אשפוז פסיכיאטרי, (כולל מרכז לבריאות הנפש שהקים בעצמו, La Velotte).
לאורך השנים הפך המונח פרוורסיה נרקיסיסטית לפחות דומיננטי ופחות שגור בשיח הקליני על אישיות פרוורטית.
משום מה החומרים שכתב רקמיה לא תורגמו לאנגלית, זאת על אף תרומתו ניכרת בהבנת הנרקיסיזם והפרוורסיה.