מכון טמיר לפסיכותרפיה
בינה מלאכותית (AI) משמשת כיום ככלי מבטיח להפחתת בדידות, ומציעה אינטראקציות חברתיות סינתטיות לאנשים החווים בדידות.
סוכני AI מסוגלים לנהל כיום שיחות די מורכבות ולספק תמיכה רגשית ברמה גבוהה.
מחקרים מצביעים על כך ש"מלווי AI" (או AI Companions) מפחיתים תחושות בדידות ברמה דומה לאינטראקציות אנושיות, ולעיתים יעילים הרבה יותר מצפייה פסיבית בסרטוני יוטיוב עם תוכן טיפולי.
ההשפעה החיובית של סוכני AI בהפחתת בדידות מחזיקה מעמד לאורך זמן. מחקרים ארוכי טווח הראו שהאפקט אינו זמני בלבד - הוא עשוי להישמר ולהעמיק עם התמדה בשימוש.
זה עובד לשני הכיוונים. תפיסת המשתמשים לגבי היכולת של AI להקל על בדידות משפיעה על מידת השימוש בו. רבים נוטים להמעיט בערכו של AI כפתרון לבדידות, מה שעשוי להוביל להימנעות משימוש בסוכנים מלווי AI. אבל מי שמנסה עשוי להיות מופתע לטובה.
ההרגשה שמישהו מקשיב לך היא גורם מפתח בהפחתת בדידות באמצעות AI, כאשר האמפתיה שהם מביעים, מלאכותית ככל שתהיה, משחקת תפקיד משמעותי ביצירת חוויה אותנטית דיה למטרות תמיכה רגשית.
איך מתפתח Generative AI בטיפול פסיכולוגי?
בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) היא תחום בבינה מלאכותית המתמקד ביצירת תוכן חדש, כמו טקסטים, תמונות, וידאו, מוזיקה ועוד.
המודלים האלה, כמו GPT, או Claude, לומדים מדפוסים קיימים בנתונים ומשתמשים בהם להפקת תכנים מקוריים.
התחום מתפתח בשלבים, כאשר כל אחד מהם מתאפיין ביכולות ובמאפיינים ייחודיים.
ההתפתחות של בינה מלאכותית בפסיכותרפיה משקפת את השלבים הכלליים של התפתחות ה-AI, עם יישומים ספציפיים למערכות טיפוליות ואבחוניות:
-
בינה מלאכותית צרה (Narrow AI): בשלב הנוכחי, של ימינו, מערכות AI מתוכננות לבצע משימות ספציפיות. בתחום הפסיכותרפיה, זה כולל צ'אטבוטים כמו Woebot ו-Wysa, המציעים תמיכה רגשית ראשונית באמצעות טכניקות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT). מערכות אלו מספקות כלים להתמודדות עם חרדה ודיכאון, אך פועלות במסגרת מוגדרת וללא מנטליזציה עמוקה של רגשות המשתמש.
-
בינה מלאכותית כללית (General AI): השלב העתידי בו מערכות AI יוכלו להבין ולבצע מגוון רחב של משימות, כולל זיהוי דקויות רגשיות והקשרים פסיכולוגיים מורכבים. בתחום הפסיכותרפיה, זה עשוי להתבטא במערכות שיכולות להתאים את הגישה הטיפולית לצרכיו הייחודיים של כל מטופל לזהות דפוסי חשיבה שליליים מורכבים, ולהציע התערבויות מותאמות אישית. יש לציין שזה קורה כבר היום, בתהליכי מחקר ופיתוח, גם בארץ.
-
בינה מלאכותית מודעת (Conscious AI): שלב היפותטי בו מערכות AI יהיו בעלות תודעה ומודעות עצמית. אצלנו בטיפול המשמעות תהיה מערכות שמסוגלות להשתמש באמפתיה אמיתית, הבנה עמוקה של חוויות אנושיות, ויכולת לנהל תהליכים טיפוליים מורכבים. מחכות לנו שם הרבה שאלות אתיות ומשפטיות משמעותיות, כך שההיתכנות עדיין לא ברורה.
כפי שמדרגים את הערכת האינטליגנציה של עוזרי AI (למשל PhD-level intelligence), כך ניתן להעריך את מידת הטיפוליות של סוכני AI.
סוכני בינה מלאכותית המגישים עזרה נפשית מצויים ב-2025 ברמה מקצועית שנעה בטווח מקצועי של בין מתנדב ער"ן עד מטפל CBT בעצימות נמוכה.
זה אומר שמערכות מתקדמות מציעות הפגת בדידות, הקשבה פעילה, אמפתיה, שיקופי תוכן ורגש ועוד.
כפי שמראים המחקרים אליהם אתייחס בהמשך, ניתן לומר שפונקציה של ליווי רגשי מתמשך מתמלאת בהצלחה רבה: סימולציה של מערכת יחסים, בתוך setting בו "המטפל" זוכר היטב את פרטי המטופל ואת השיחות של מפגשים קודמים, נוכח 24/7 וממעט בכשלים אמפטיים ובאנאקטמנט. זאת ועוד, מערכות AI הגיעו לרמה בה הן מספקות כלים, מיומנויות ואסטרטגיות פסיכולוגיות שרלוונטיות בהתערבויות טראנסדיאגנוסטיות, עבור הפרעות חרדה ודיכאון ברמת חומרה נמוכה.
אני משער בזהירות שהרמה המקצועית של סוכני AI דומה כיום בערך לזו של מטפלים קוגניטיביים התנהגותיים בעצימות נמוכה (LI-CBT), מודל קהילתי שפותח בהצלחה באנגליה ומיושם בישראל בתכנית הכשרה עצמאית בווינגייט.
מחקר: איך AI תורמים להפחתת תחושת בדידות?
תחושת בדידות, נובעת מתחושת נתק חברתי ומחוסר בחיבור משמעותי עם אחרים. בתקופה בה חוויות חברתיות רבות מתווכות בלאו הכי על ידי טכנולוגיה, חוקרים בדקו האם אינטראקציות מבוססות בינה מלאכותית יכולות לספק מענה.
מחקר חדש בחן את תפקידם של סוכני AI כשותפים אינטראקטיביים להפחתת תחושות של בדידות ומצוקה נפשית. הממצאים מראים כי היבטים כמו תחושת הקשבה, תגובה אמפתית ויכולת הבנה של הסוכן הדיגיטלי הם גורמים משמעותיים שמשפיעים על חוויית הקשר עם AI.
מה בדיוק עוזר?
החוקרים בחנו את הגורמים המרכזיים להפחתת בדידות באמצעות סוכני AI. הסיבה העיקרית הייתה תחושה ש"מישהו שומע אותי".
כלומר, ככל שהמשתמש סבר והרגיש שהכלי הממוחשב קשוב, מבין ואמפתי כלפיו, כך מתגברת ההשפעה החיובית על הבדידות. מעניין לציין כי גורמים טכניים, כמו מהירות תגובה או ידע כללי, היו פחות משמעותיים.
כמה זמן נמשכת ההשפעה?
בניסוי נוסף, החוקרים בחנו את ההשפעה לאורך זמן וגילו כי הירידה בתחושת הבדידות נשמרת לאורך שבוע שלם. ההשפעה הייתה החזקה ביותר ביום הראשון, ולאחר מכן התייצבה ברמה נמוכה יותר אך יציבה.
הממצאים מעידים על כך שסוכני AI שעברו הכנה יסודית, בדגש על אמפתיה והקשבה, יכולים להיות כלי רב עוצמה להפחתת בדידות.
דרושים כמובן מחקרי המשך, אבל גם אם עולם המחקר הפסיכולוגי ירוץ בספרינט, קשה לראות איך הוא מצליח להדביק את קצב ההתקדמות של טיפול נפשי עם AI.
״מה, לא יצטרכו אותנו יותר?״
לא יודע, אבל אני פחות עסוק בשאלה הזו שעולה כאסוציאציה מיידית בכל דיון של מטפלים על AI - הדאגה לגבי היעלמות הפרקטיקה הפסיכולוגית האנושית.
ובכל זאת, הטיפול הפסיכולוגי משתנה. בעתיד הנראה לעין חייבים דמות אנושית, ולדעתי גם בהמשך. כבר היום ניתן להרגיש סממנים לכך שצריכת תוכן שמוגש ומופק על-ידי בני אדם מעוררת בנו עניין רב יותר. זה יכול להסביר אולי את פריחתם המפתיעה של פודקאסטים, אותם אני רואה כ"מספרי הסיפורים של המאה ה-21" (גם ספרים מסרבים להיעלם, וכנראה לא רק מתוך הרגל).
עם כל הכבוד למכונות - ויש כבוד - הן לא מסוגלות כיום להיכנס לתפקיד של caregiver אנושי, אבל הן יכולות בהחלט לתמוך במטופל, מה שקורה סביבנו בתקופה זו כל הזמן.
תשאלו מטפלים, הם שומעים יותר ויותר על הקשר המשמעותי של מטופלים עם GPT.
מילת סיכום, לבינתיים:
חברות טכנולוגיה משקיעות משאבים משמעותיים בפיתוח סוכני AI טיפוליים. זה מרוץ הקטי.
אני מייעץ השנה להנהלה של סטארטאפ ישראלי. מפגישה לפגישה אני למד על קצב ועוצמת השינויים ובמקביל משתאה מהגמישות שמגלים בחברה בהתאמת המפרשים לשינויים המתרחשים כמעט כל יום.
אישית זה מרגש כמו roller coaster.
מעשית זה מעיד על כך שהתחום עף קדימה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
להתאמה אישית -
עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
De Freitas, J., Uguralp, A. K., Uguralp, Z. O., & Puntoni, S. (2024). AI companions reduce loneliness (Working Paper No. 24-078). Harvard Business School.