טיפול מילולי התנהגותי (VBT) באוטיזם
טיפול מילולי התנהגותי (VBT) מלמד תקשורת ושפה, והוא מבוסס על עקרונות של ניתוח התנהגות יישומי (טיפול ABA) ועל התיאוריות של הפסיכולוג הביהביוריסט ב.פ. סקינר. הגישה הזאת מעודדת אנשים עם אוטיזם ללמוד שפה על ידי חיבור מילים למטרות שלהן.
התלמידים לומדים את המילים שיכולות לעזור להם להשיג את החפצים והתוצאות שהם רוצים. VBT לא מתמקד במילים רק כתוויות (חתול, מכונית וכו׳) אלא מלמד מדוע אנחנו משתמשים במילים ואיך הן שימושיות לבקש בקשות ולהעביר רעיונות. שפה מחולקת לסוגים שנקראים ״אופרנטים״.
לכל אופרנט יש פונקציה שונה. VBT מתמקד ב-4 סוגים של מילים:
ציווי (Mand) – בקשה, כמו להגיד ״עוגייה״ כדי לבקש עוגייה
שיום (Tact) – הערה שמשתמשים בה בשביל לשתף חוויה או למשוך תשומת לב, כמו ״מטוס״ כדי להצביע על מטוס; שיחה (Intraverbal) – מילה שמשתמשים בה כדי להגיב או לענות לשאלה, כמו ״לאיזה בית ספר אתה הולך?״, ״חטיבה על שם בגין״
הדהוד (Echoic) – מילה שחוזרים עליה כמו הד, למשל ״עוגיה?״ ״עוגיה!״. הסוג של הדהוד הוא חשוב, כי חיקוי עוזר לתלמיד ללמוד.
VBT ו-ABA קלאסי משתמשים בטכניקות דומות בעבודה עם ילדים. שיטות של VBT יכולות לשלב תכניות ABA לעבודה על מטרות שקשורות לתקשורת. VBT מתחיל מלימוד של ציוויים (בקשות) בתור הסוג הכי בסיסי של שפה. למשל, ילד עם אוטיזם לומד שהמילה ״עוגייה״ יכולה לייצר עוגייה. ברגע שהתלמיד מבקש בקשה, המטפל חוזר על המילה ומראה לו את החפץ שהוא ביקש. אחרי זה המטפל משתמש במילה שוב באותו הקשר כדי לחזק את המשמעות שלה. הילד לא צריך להגיד את המילה המדויקת כדי לקבל את החפץ, ובהתחלה מספיק שהוא רק יבקש אותו בכל דרך, למשל יצביע עליו. הילד לומד שתקשורת מייצרת תוצאות חיוביות. עם הזמן המטפל עוזר לו לעצב תקשורת, עד שהוא אומר את המילה המדויקת. במפגש טיפוסי המטפל שואל סדרה של שאלות שמשלבות בקשות קלות וקשות, כדי שהתלמיד יוכל להצליח לעתים יותר קרובות והתסכול שלו יופחת. המטפל צריך לגוון את הסיטואציות ואת ההנחיות בדרכים שלא ישעממו את התלמיד.
VBT משתמש בטכניקה שנקראת ״למידה ללא שגיאות״ – שימוש בסימנים מידיים בתדירות גבוהה כדי להבטיח שהתלמיד ייתן את התגובה הנכונה בכל פעם. עם הזמן הסימנים האלה מופחתים עד שבסוף התלמיד כבר לא צריך אותם בשביל להגיב נכון. דוגמה:
שלב 1 – המטפל מחזיק עוגייה לפני הילד ואומר ״עוגייה״ כדי שהילד יגיב.
שלב 2 – המטפל מחזיק עוגייה ואומר ״עו״ כדי לעורר את התגובה.
שלב 3 – המטפל מחזיק עוגייה בגובה העיניים של הילד ומחכה לבקשה בלי לתת סימן.
המטרה הסופית היא שהילד יגיד ״עוגייה״ כשהוא רוצה עוגייה, בלי סימנים.
רוב התכניות של VBT כוללות לפחות 1-3 שעות טיפול בשבוע, ויש תכניות יותר אינטנסיביות שכוללות הרבה יותר שעות. המנחה מכשיר גם את ההורים והמטפלים האחרים של הילד להשתמש באסטרטגיות של השיטה ביומיום. VBT יכול לעזור לילדים קטנים שמתחילים ללמוד שפה, לתלמידים יותר גדולים שיש להם שפה מעוכבת או מבולגנת ולילדים ומבוגרים שמסמנים או משתמשים באמצעים חזותיים או אחרים כדי לעזור לעצמם לתקשר. מטפל מוסמך ל-VBT יכול להיות פסיכולוג, מנתח התנהגות מומחה (BCBA), מורה לחינוך מיוחד או פתולוג דיבור-שפה.
סקירה מ-2006 של 60 מחקרים שפורסמו הסיקה ש-VBT יכול לעזור להרבה ילדים עם אוטיזם לפתח שפה מדוברת. אבל הסקירה גם ציינה שאין ראיות אם יש לשיטה תועלות יותר רחבות במיומנויות של חיי היומיום או שהיא מביאה לשיפור תוצאות באופן כללי.
התייעצו איתנו
על התמודדות עם ASD
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
12 בדצמבר 2023