מכון טמיר לפסיכותרפיה
כאשר אנו מדברים על AuDHD, מדובר על דו-קיום של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בשילוב הפרעה של הספקטרום האוטיסטי (ASD).
מדובר בשתי הפרעות בעלות תמונה נוירו-התפתחותית מובחנת, אך לעתים עלולות שתיהן להופיע עם תסמינים חופפים.
משום כך, אבחון ההפרעה עשוי להיות מאתגר, שכן אפשרי כי שני המצבים יתרחשו במקביל אצל אותו המאובחן.
אם מסתכלים על שתי ההפרעות, ניתן לראות תסמינים חופפים במספר היבטים שונים כאשר בחלקם המופע מוצג באופן שונה:
-
אימפולסיביות והיפראקטיביות: מדובר בתסמינים שניתן לראות אצל שתי ההפרעות, אך בקרב הסובלים מהפרעות קשב וריכוז נראה זאת באופן בולט יותר. באוטיזם, תסמינים של היפראקטיביות עשויים להיות קיימים, אך אלו יופיעו כהתנהגויות חוזרות כאשר הם עוסקים בתחומי עניין מסוימים.
-
חוסר תשומת לב וקושי במיקוד: גם כאן מדובר בתסמין שקיים בשתי ההפרעות. בספקטרום האוטיסטי, אנשים אלו עשויים להפגין עניין בתחומים ספציפיים באופן אינטנסיבי שיכולים להיחשב כבעיות הקשורות לתשומת לב על אף שלא מדובר בתשומת לב. כאן, אנשים בעלי אוטיזם עשויים להיאבק על התמקדות במשימה בשל חוסר מוטיבציה להשלימה או בשל התקבעות על גירוי אחר. לעומת זאת, אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז נראה קושי ביכולת להתמקד במשימות בשל הסחות דעת שמוציאות אותם מריכוז. כאן מדובר בקושי להתרכז הנובע מקושי בשימת לב.
-
קשיים הנוגעים לתפקוד ניהולי: מדובר במיומנויות שעשויות להיפגע בקרב הלוקים בכל אחת מההפרעות. מדובר בתפקודים הכוללים ארגון, ניהול זמן, תכנון משימות והשלמתן.
-
אתגרים חברתיים: בהפרעות של הספקטרום האוטיסטי אנו רואים את האתגר החברתי כמאפיין בולט. עם זאת, גם בהפרעות קשב וריכוז קיים פן של אתגר חברתי, כשהוא נוגע לאימפולסיביות המפריעה לאינטראקציה חברתית. יש לראות כי אתגר התקשורת החברתי בולט יותר אצל הפרעות של הספקטרום האוטיסטי הנובעת מתחומי עניין מוגבלים והתנהגויות חוזרות.
-
רגישות חושית: בשתי ההפרעות אפשרי להיווכח לרגישות תחושתית הנוגעת לרגש, מגע או מרקמים מסוימים.
-
ויסות רגשי: בשתי ההפרעות ניתן להיווכח בקושי בוויסות הרגשי. קושי זה עשוי להוביל לשינויים במצב הרוח ולהתפרצויות זעם הנובעות מתסכול בנשיאת הרגשות שעולים.
מלבד התסמינים החופפים, קיימים תסמינים שונים המבחינים בין ההפרעות:
-
תסמיני ליבה: בהפרעות קשב וריכוז, התסמינים המרכזיים נוגעים לחוסר תשומת לב, אימפולסיביות והיפראקטיביות. הסובלים מההפרעה עשויים לפגוש בקושי בשמירה על מיקוד במשימות ובמעקב אחר הוראות. בנוסף, האימפולסיביות עשויה להוביל לפעולה מבלי שקדמה לה מחשבה, ומצב זה עשוי להפריע לאחרים. בהפרעות הנוגעות לספקטרום האוטיסטי התסמינים המרכזיים נוגעים לאתגר תקשורתי ואינטראקציה חברתית, לתחומי עניין מוגבלים והתנהגויות חוזרות.
-
מיומנויות חברתיות: בקרב הפרעות קשב וריכוז, האתגר החברתי נוגע לאימפולסיביות והיפראקטיביות, בעוד שבהפרעות של הספקטרום האוטיסטי האתגרים יהיו בהבנת הנורמות החברתיות וביצירת מערכות יחסים הדדיות.
-
התנהגויות חוזרות ואינטרסים מוגבלים: אנשים בעלי הפרעות קשב וריכוז עשויים להראות התנהגויות חוזרות אך אלו אינן מאפיין עיקרי של ההפרעה- הן קשורות לאימפולסיביות או היפראקטיביות. אצל הפרעות של הספקטרום האוטיסטי ההתנהגויות החוזרות והאינטרסים המוגבלים הם מרכיב מרכזי.
-
רגישות חושית: מדובר במרכיב מרכזי שנראה אצל אנשים על הספקטרום האוטיסטי, אשר עשויים לחוות רגישות מוגברת או מופחתת לגירויים תחושתיים (טעם, ריח, מגע, שמע וכו'). אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, מדובר בעניין שקיים אצל הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, אך אין מדובר בתופעה מרכזית.
-
הופעת התסמינים והצגתם: אצל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז לרוב נראה את התסמינים בילדות המוקדמת, לפני גיל 12, ואלו עשויים להשתנות לפי סוג ההפרעה (היפראקטיביות, אימפולסיביות, חוסר תשומת לב או מספר סוגים ביחד). בקרב הפרעות של הספקטרום האוטיסטי, אנו נראה את התסמינים לרוב כבר מהילדות המוקדמת, ואלו נמשכים לאורך חיי האדם. באשר לחומרת התסמינים ואופן הופעתם, אלו משתנים בין אדם לאדם.
לאחרונה אנו רואים עלייה בהופעת ההפרעה המשלבת בין הפרעות קשב וריכוז לבין הפרעות של הספקטרום האוטיסטי, על-אף שקיומה שכיחה יחסית. סיבה עיקרית לכך מדברת על חוסר יכולת באבחנת שתי ההפרעות אצל אדם אחד עד שנת 2013.
כלומר, אדם לא יכל לקבל אבחנה של השתיים עד שהדבר שונה במדריך לאבחון ההפרעות הנפשיות (DSM).
זאת ועוד, מחקרים גילו חפיפה גנטית משמעותית בין שתי ההפרעות. כלומר, הגנטיקה בעלת תפקיד בקיום ההפרעות במידה מסוימת, וזו (הגנטיקה) עשויה להוביל לקיום ההפרעות הללו.
עם זאת, מחקרים נוספים מראים כי התרחשות שתי ההפרעות עשויה לנבוע ממנגנונים נוירו-ביולוגיים משותפים הכוללים תפקוד מנהלי, תפקודי קשב ומערכות תגמול.
כלומר, חלקים במוח המשפיעים על ארגון, ניהול זמן, תכנון וניהול דופאמין הינם דומים עבור הסובלים משתי ההפרעות הללו.
בנוסף לכל הסיבות הנ"ל, הסיבה העיקרית להיכרות הגוברת לתופעת ה-AuDHD היא הפיתוח והקידמה; האינטרנט מלא במידע המופץ באופן המוני ומיידי, וכך הוא מסייע במתן הדרכה ראשונית המאפשר לבודקים ללמוד על עצמם.
כיום, המונח AuDHD אינו קיים עדיין כאבחנה רשמית, אך באפשרותם של אנשי מקצוע לאבחן את שתי ההפרעות יחדיו אצל אדם העומד בקריטריונים של שתי ההפרעות.
כמובן שיש צורך במיומנות בזיהוי ההפרעות שכן ישנם סימפטומים שעשויים להיות בולטים יותר אצל הפרעה אחת מתוך השתיים, בעוד ששתי ההפרעות בעלות השפעה ניכרת על חיי האדם.
האבחנה חשובה, שכן אדם הסובל מהפרעה ללא ידיעה במה מדובר, ללא איזושהי חותמת שתיתן שם למה שהאדם עובר, עשוי לסבול, להרגיש אינו מובן ואף אבוד.
לא סתם אנשים מסוימים מדווחים על הקלה כאשר הם מקבלים אבחנה כלשהי, שכן עד אותו הרגע הרגישו מנותקים, לא מובנים, אבודים ובודדים.
נכון, החותמת של האבחנה עשויה להביא איתה גם קושי, כמו כל קבלה של דבר שצריך להתמודד איתו, אך עם זאת היא מאפשרת גם תחושת הקלה היות וקבלת האבחנה מאפשרת הגעה לתחילת התמודדות ועבודה עצמית בעזרת טיפול מתאים.
דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,
מכון טמיר תל אביב