טראומת חרם בילדות קשורה בפיתוח הפרעות אישיות

חרם הוא תהליך בו אדם מוצא את עצמו דחוי או שקוף בקבוצה חברתית.

כשהילד נתקל בחרם כזה, הוא עלול לחוות תחושות של כאב, עצב וכעס עזים. 

החוויה של דחייה חברתית במהלך חרם קבוצתי יכולה לפגוע בצרכים הבסיסיים של הילד להרגיש שייך ומקובל, ולגרום לו להסתגר מחד או לפתח התנהגויות תוקפניות מנגד.  

תהא התגובה אשר תהא, מדובר בחוויה שמעוררת כאב עמוק, פגיעה בהערכה העצמית ותחושת דחייה.

כפי שכתבתי בעבר, חרם קשור למצוקה נפשית בבגרות, כמו דיכאון וחרדה, אבל לאור מה שאני פוגש בקליניקה ובהתערבויות של הרבה שנים בקבוצות, חרם קיצוני גורם בהרבה מקרים לעיצוב אישיותי של ממש. זו לא רק צלקת נפשית, אלא אירוע טראומטי מכונן, כזה שיש חיים לפניו וחיים אחריו. 

על זה נדבר כאן. 

השלכות פסיכולוגיות של חרם על מבנה האישיות

ילדות היא תקופה קריטית בהתפתחות האישיות, וחרם חברתי שמתרחש במהלך תקופה זו עלול להשאיר צלקות עמוקות, לעיתים צלקות שלא לגמרי מגלידות.

מחקר עדכני מצביע על ההשפעות הדרמטיות של חרם חברתי - 

טראומה התייחסותית זו עלולה להוביל להתפתחות של הפרעות אישיות, שבהן האדם עשוי לחוות תחושת נחיתות, חשש תמידי מדחייה נוספת, ולעיתים אף אימוץ התנהגויות אלימות כתוצאה מהצורך להגנה עצמית מפני פגיעות נוספות.

המחקר מראה כי ילדים שחוו חרם חברתי סובלים מפגיעות נפשיות שמעלות את הסיכון לפיתוח נטיות אישיותיות פרנואידיות. תחושת האיום והבידוד שהם חווים בקבוצת השווים גורמת להם לפתח חוסר אמון בסיסי באנשים שסביבם, דבר שמוביל לחשדנות יתר כלפי כוונותיהם של אחרים.

בנוסף, חרם אינטנסיבי עלול להוביל להיווצרות של הפרעות אישיות נוספות, כמו הפרעת אישיות גבולית, המאופיינת בחוסר יציבות רגשי קיצוני, חרדה מתמדת מנטישה והתפרצויות זעם, או הפרעת אישיות נרקיסיסטית, שבה הילד עשוי לפתח תחושת עליונות כפיצוי מול תחושת הדחייה וההשפלה שחווה.

מעבר לכך, המחקר מתאר כיצד צורות שונות של אלימות, כמו אלימות מילולית או פיזית, משפיעות על התפתחות האישיות:

אלימות מילולית בילדות נמצאה קשורה באופן ישיר להתפתחות של הפרעות אישיות בבגרות, בעיקר בהפרעת אישיות גבולית, בה נפגעים מתקשים באיזון רגשי ונוטים להתפרצויות זעם ותוקפנות.

מעניין שאלימות פיזית, שאינה כוללת פגיעה רגשית חמורה, כמו גם אלימות מינית, פחות סביר שתוביל להפרעת אישיות.

המחקר מראה שחרם חברתי ובריונות בילדות הם גורמים שעלולים לגרום להפרעות אישיות בבגרות, אך התוצאה הסופית תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו התמיכה שהילד מקבל מהסביבה, יכולתו להתמודד עם הפגיעות, והאופן בו הוא מצליח להסתגל לחיים אחרי הטראומה. 

 לא כל ילד שחווה חרם או אלימות בילדותו יפתח הפרעת אישיות בבגרות.

יש ילדים שמצליחים להתמודד עם הפגיעות הנפשיות שחוו, ואפילו לצמוח מהן ולפתח תכונות אישיות חיוביות כמו עצמאות, ביטחון וחוסן.

עם זאת, הפגיעות הנפשיות שחווים הילדים הללו עשויות להשפיע על יכולתם להתמודד עם לחצים נפשיים בבגרות ולהגביר את הסיכון לפסיכופתולוגיה עתידית.

טיפול מתקן בעיוות האישיותי שיצר החרם

טיפול מוקדם בילדים שחוו טראומות חרם חברתי או אלימות בילדות הוא קריטי. 

התערבות מוקדמת, הכוללת טיפול פסיכולוגי אישי וקבוצתי, תמיכה רגשית והתערבות מותאמת ספציפית למקרה, יכולה למנוע את התעצמות הפגיעה הנפשית ולסייע לילדים לפתח מנגנוני התמודדות בריאים יותר. 

באמצעות ייעוץ מותאם שמגיע קרוב לליבת האירוע, ניתן להפחית את ההשפעות המזיקות של הטראומה על התפתחות האישיות ולמנוע את ההתדרדרות של הנפגעים לדפוסים נפשיים הרסניים. 

מעבר לשיקום תחושת הערך העצמי והביטחון של הילדים, הטיפול מקנה לנפגעים כלים שעוזרים להתגבר על מצבי דחייה עתידיים ומשיב את הילד אל דרך המלך חרף הטראומות, דרך נורמטיבית בה מתפתחת אישיות יציבה, יצירתית ובריאה. 

בואו נדבר

על הדברים החשובים באמת  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Zhang, W. (2024). The influence of social ostracism and traumatic experiences in childhood on personality disorder. Journal of Education, Humanities and Social Sciences, 26, 723-728.