מכון טמיר לפסיכותרפיה
דיספוריית דחייה
כמה פעמים מצאתם את עצמכם בסיטואציה בה לא הצלחתם להתערבב בקבוצה ולמצוא את מקומכם בחברת אחרים?
סביר שלא פעם.
אין אדם שאוהב להרגיש דחוי, אך יש כאלו שעבורם, תחושת הדחייה והרגשות השליליים שנלווים לה חזקים וקשים יותר להתמודדות.
תחושה חזקה זו נקראת דיספוריית דחייה (Rejection Sensitive Dysphoria), כאשר מדובר במצב בו אדם חווה כאב רגשי עוצמתי בעקבות תחושת דחייה הנובעת מתחושה של אי-עמידה בציפיות האחר.
יש לציין כי אותה חווית דחייה אינה משקפת בהכרח את המתרחש במציאות, לעיתים מדובר בתחושה סובייקטיבית (Bedrossian, 2021).
אדם הלוקה בתסמונת עלול לפרש סיטואציות מסוימות בצורה שאינה נכונה אובייקטיבית, ופירוש לקוי זה מביא לתחושה של כאב, פיזי ורגשי, עצום (Błaszczak, 2023).
דיספוריית הדחייה מאופיינת בשינויים משמעותיים במצב-הרוח המתרחשת לא רק בשל חוויה של דחייה, אלא גם כשהאדם נתקל בתחושה שמתגרים בו, או שהוא נתקל בביקורת חיצונית או פנימית (Dodson, 2023).
בין רגישות לדחייה לבין דיספוריה
מה ההבדל בין רגישות לדחייה לבין דיספוריית דחייה?
שני המושגים חולקים מאפיינים משותפים, אך בכל זאת קיים הבדל דק הנוגע קשיי ויסות רגשי.
כאשר אנו מדברים על ויסות רגשי, עלינו להבין את התמונה הכוללת קודם לכן; המוח שלנו מורכב מאיזורים שונים בעלי תפקודים שונים (למשל, עיבוד מידע, זיכרון, רגש), ביניהם צריכה להיות הרמוניה. על האיזורים והתפקודים השונים לפעול בצורה מסודרת ומאורגנת, והמוח הוא המווסת ביניהם.
קשיי ויסות רגשי מתייחסים למצב בו המוח לא מצליח לווסת את האותות הקשורים לרגשות שלנו, ופגיעה בניהול הויסות הרגשי מביאה למצב בו הרגשות שלנו הופכים חזקים מדי להתמודדות. חוסר הויסות הרגשי מביא לתחושות של עומס, כאב וחוסר נוחות.
ויסות רגשי לקוי קיים אצל אנשים עם רגישות לדחייה ועם דיספוריית דחייה.
כיצד באה לידי ביטוי רגישות לדחייה?
-
חרדה קשה או רגשות שליליים מפני דחייה צפויה.
-
קושי לראות אינטראקציה שלילית כמשהו שהוא שונה מדחייה.
-
תגובה מוגזמת לתחושת דחייה, המובילה להתנהגות שמשקפת רגשות שליליים כמו: כעס, זעם, עצב קיצוני או חרדה קשה.
כאשר אנו מדברים על דיספוריית דחייה, אנו נראה את שלושת המרכיבים הכתובים מעלה, אך השוני מתייחס לחוויה של כאב רגשי עוצמתי, כאב המייחד ומבדיל בין זה לבין רגישות לדחייה. כאב זה הוא כאב המופעל ע"י דחייה או חוסר הסכמה.
אנשים בעלי דיספוריית דחייה עשויים להציג לעתים קרובות את התכונות וההתנהגויות הבאות:
-
דיבור עצמי שלילי ומקטין.
-
דימוי עצמי נמוך וקושי באמונה עצמית.
-
נטייה לריצוי: התמקדות אינטנסיבית בהימנעות מחוסר הסכמה עם האחר.
-
קלות יתרה בהרגשת מבוכה או בושה.
-
הימנעות מיוזמה של פרויקטים או משימות שיש בהם סיכוי לכישלון.
-
פיצוי על הפחד מדחייה/כישלון ע"י פרפקציוניזם.
-
קושי בתחזוקת מערכות יחסים: בשל הרגישות הרבה, אנשים אלו חווים קושי בניהול קשרים בין-אישיים לאורך זמן. במקרים מסוימים, הפחד מדחייה עלול לגרום להם להסתגר חברתית.
-
קושי בהתמודדות עם רגשות כשהם מרגישים דחויים: בולט בעיקר אצל ילדים ומתבגרים. חלקם עשויים להגיב בהתפרצויות של כעס/זעם וחלקם עשויים לפרוץ בבכי בסיטואציות כאלו ואחרות.
-
אצל אנשים מסוימים לא נראה איבוד שליטה על רגשות באופן חיצוני, אלא נראה זאת כמו דיכאון חמור שמתחיל בפתאומיות. אלו יפנו את רגשותיהם פנימה, ולעתים זה עלול להתפרש כתנודות רגשיות פתאומיות שיכולות להידמות להפרעה דו-קוטבית או להפרעת אישיות גבולית.
גורמים
אין יישור קו או הבנה חד-משמעית לגבי היווצרות התופעה, עם זאת, מומחים חושדים כי יש קשר לבעיות במבנה המוח, וכי הדבר קורה מסיבות דומות להפרעת קשב וריכוז.
כשאנו מדברים על הפרעות קשב וריכוז, אנו מדברים על קשיי ויסות חושי.
המוח של אדם עם הפרעת קשב וריכוז לא מווסת כמו אצל אדם בלי ההפרעה.
האזורים במוח שאחראים על סינון האותות לא פועלים באותו אופן, מה שאומר שיש פחות "סינון" במוח של מי שיש לו הפרעת קשב וריכוז.
בגלל זה אנשים עם הפרעת קשב וריכוז מתקשים לעבד מידע והם רגישים יותר לרעשים ולמראות.
בדומה לכך, דיספוריית דחייה קשורה לקושי בוויסות רגשי. כמו שהמוח של אדם עם הפרעת קשב לא מצליח לווסת את התחושה של כאב, גם בדיספוריית דחייה יש קושי בוויסות רגשות.
יש גם קשר גנטי בהפרעות קשב, ויש סיכוי שגם לדיספוריית דחייה יש קשר גנטי.
אבחון
מכיוון שדיספוריית דחייה לא נחשבת (עדיין) לאבחנה רפואית רשמית והמחקר בתחום מוגבל, יש מצב שמטפלים או רופאים לא יהיו מודעים לתופעה או שלא יהיה להם ניסיון רב איתה.
מטפל יכול לחשוד שיש לאדם דיספוריית דחייה על סמך התסמינים שהוא מתאר, ובמיוחד אם יש לו אבחנה של הפרעת קשב וריכוז, שכן לשתי ההפרעות יש מנגנון דומה.
דרכי טיפול בתופעת דיספוריית הדחייה
טיפול רגשי עשוי לסייע להתמודד עם רגישות יתר לדחייה דרך הבנת התגובות הרגשיות של האדם טוב יותר, ובפרט פסיכותרפיה דינמית ממוקדת וטיפול קוגניטיבי התנהגותי.
הטיפול עשוי לסייע גם בפיתוח הרגלים, בהקניית מיומנויות הירגעות, ביכולת הקשבה לאחר, בהשהיית תגובה, ביכולת לבקש עזרה או הבהרה נקודתית ובשיפור שליטה בדחפים.
זאת ועוד, פסיכותרפיה עשויה לסייע בפיתוח כלים ודרכי התמודדות מתוך מטרה לנהל את הרגשות ולשלוט בהם במצבים חברתיים שונים.
מה לגבי טיפול תרופתי?
אין תרופה או טיפול ספציפי לדיספוריית דחייה, אך טיפול תרופתי המשמש לטיפול בהפרעות קשב וריכוז עשוי לעזור בוויסות התגובות הרגשיות העוצמתיות.
לצד זאת, אפשרי כי טיפול תרופתי שמטרתו לסייע למוח לעבד ושפר את כישורי התקשורת יסייע כאן.
בכל מקרה, לגבי טיפול תרופתי מכל סוג, יש להתייעץ עם גורם מקצועי.
חוסר הויסות יכול לייצר תסכול רב, ואם ננסה להסתכל עמוק אל תוך נפשו של הלוקה בתסמונת, אפשר להבין איך אותו אדם יכול לחוש בשיגעון.
הרי כשיש חוסר ויסות, העוצמות הופכות לעוד יותר גדולות ומוחשיות, והפרופורציה הולכת לאיבוד. כשאנו מאבדים פרופורציה אותו אדם עשוי לחוש שאי-אפשר לחיות איתו או לצידו.
אולי אפילו נוצרת התחושה שאותו אדם הוא מעין פצצה מתקתקת, שאין לדעת מתי יבוא הפיצוץ הבא.
כשמסתכלים על זה כך, ניתן לראות כמה הדבר הקטן הזה, כמה חוסר הויסות הזה בעל השפעה ניכרת על חייו של האדם באופן שיכול לשנות את חייו מקצה לקצה.
בסופו של יום מדובר בביוכימיה, וכשאיננו מאוזנים, כל המערכת חוטפת חבטה רצינית.
הפגיעה אמנם יכולה להישמע כמו משהו שולי, ולמתבונן מהצד, שלא מבין או לא רואה את ההשלכות השונות, הדבר יכול להישמע כעניין זניח, אך לא כך הדבר!
מדובר בחוסר איזון שיכול להביא השלכות על חיים שלמים, על היכולת להתפתח ולהגיע לעתיד שהאדם רוצה לראות את עצמו בו.
זה קצת מרגיש כמו ניקוי האדים על עדשות המשקפיים, שברגע שניקינו אותן, פתאום אנו מסוגלים לראות בבהירות ולהסתכל על הדברים בצורה נקייה ושקולה.
וכן, גם אם כיום עדיין אין מספיק מידע או שהנושא עוד לא מספיק נחקר, עדיין ניתן להסתמך על התחושה האישית.
אפילו אם אין שם או סיווג, עדיין יש מה לעשות ויש איך לטפל.
הזדמנות לתת לעצמנו מתנה גדולה ולהגיע למקום בו רצוי וראוי שנהיה.
לפעמים כל מה שאנחנו צריכים זו עזרה והושטת יד מבחוץ. כל מה שנותר הוא רק להושיט יד.
דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,
מכון טמיר תל אביב
מקורות:
Bedrossian, L. (2021). Understand and address complexities of rejection sensitive dysphoria in students with ADHD. Disability Compliance for Higher Education, 26(10), 4-4.
Błaszczak, A. (2023). The Comorbidity of Attention Deficit/Hyperactivity Disorder and Rejection Sensitive Dysphoria as an Impediment in Foreign Language Learning. Acta Humanitatis, 1(2), 93-106.
Cleveland Clinic. (2022, August 30). Rejection sensitive dysphoria (RSD). Cleveland Clinic. https://my.clevelandclinic.org/health/diseases/23037-rejection-sensitive-dysphoria-rsd
Dodson, W. (2023). New insights into rejection sensitive dysphoria. ADDitude, Last modified October, 11