האם אני אלכוהוליסט? האם אני מגזים בשתיה? | איך מפחיתים שתייה?

 

דון דרייפר, גיבור הסדרה "מד מן", אמר פעם כך:

 

"אדם מוגדר אלכוהוליסט ברגע שהוא שואל את עצמו את השאלה -האם אני אלכוהוליסט".

 

יש בזה משהו - לאלכוהול יש נטיה להזדחל לתוך החיים בצורה מתוחכמת וערמומית:

 

הוא חוקי, נמצא חופשי על כל מדף, מבחינה ביוכימית הוא אלכוהול מפחית חרדה בערך כמו קלונקס, לכן הוא שכיח כל כך בהקשר חברתי ונוצרה סביבו תרבות נהנתנית שלמה (בעיקר יין, אבל לא רק. גם ויסקי, בירות ואפילו עראק).

 

 

מה זה אלכוהוליזם (Alcoholism)?

 

אלכוהוליזם היא התמכרות פיזית ונפשית למשקאות אלכוהוליים חריפים, או לחומר המולקולרי הפעיל - אתנול.

בדומה לכל ההתמכרויות הפסיכואקטיביות, מדובר בהתמכרות שפועלת פיזיולוגית כמו כדור שלג.

היא גורמת לתלות באלכוהול, לקשיי גמילה הולכים וגוברים, לסבילות שמתפתחת עם הזמן (נדרש יותר סם כדי להשיג את הסוטול) וברמות קיצוניות היא עלולה לגרום להרעלה מסכנת חיים, ולא רק במקרים של שימוש באלכוהול מזויף.

 

מבחינת סיווג פסיכיאטרי, אלכוהוליזם מוגדר ב-DSM-5 כהפרעת שימוש באלכוהול (Alcohol Use Disorder - AUD), ויש לה 3 רמות חומרה - קלה, מתונה וקשה.

 

מבחינה בריאותית, שתיית אלכוהול לאורך זמן עלולה לגרום למחלות כבד, בעיות בכליות ובלבלב, אינטוקסיטציה (הרעלה) עצבית ופגיעה מוחית ולפגיעות מוטוריות.

 

לצד הסכנות הבריאותיות, האלכוהול מטשטש את מוחו הצלול של האדם ואת היכולת לשיפוט תקין. השתיה עלולה לגרום להתנהגות אגרסיבית, אלימות כלפי העצמי או כלפי הזולת ולתרום לפריצת הפרעות נפשיות לצד פגיעה בשלל תחומי חיים ובשגרה התפקודית.

 

מחקר בינלאומי מקיף וסחי, שפורסם לאחרונה סקר בסיס נתונים מ-195 מדינות ושפך את כל הבקבוק: צריכת אלכוהול, בכל כמות, מזיקה. המחקר, שפורסם במקור בכתב העת Lancet, העלה כי אלכוהוליזם הוא גורם התמותה השביעי בחשיבותו, בקרב גברים ונשים כאחד.

 

מחקר שפורסם בכתב העת General Hospital Psychiatry, מלמד כי שתיית אלכוהול מעלה בטווח הקצר את הסיכון לאובדנות בקרב מטופלים שנעזרים בטיפול נפשי במסגרת אשפוז יום.

 

לבסוף, אלכוהוליזם מתבטא גם כקללה בין-דורית:

אנשים עם לפחות הורה אחד הסובל מהפרעת שימוש באלכוהול סובלים משיעור גבוה יותר של מחלות הקשורות לאלכוהול ומחלות אחרות בהשוואה לאנשים שלהוריהם לא היה AUD, כך עולה ממחקר שפורסם ב-2021 ב-Addiction.

 

 

איך משפיעה שתיית אלכוהול מופרזת על המוח?

 

בהיבט הנוירולוגי, שתייה גורמת להפחתה בניורוטרנמסיטר GABA, להתנוונות נוירונים, לפגיעה בקורטקס הפרונטלי (חשיבה) במוח הקטן (שיווי משקל) ועל ההיפוקמפוס (עיבוד והטמעה של זיכרונות חדשים.

מחקרים מלמדים ששתיינים סובלים מהרבה יותר תופעות של בלאקאווט ומפגיעה בזיכרון לטווח קצר).

מחקר משנת 2008 העלה כי אנשים ששותים יותר מ-14 דרינקים בשבוע לאורך 20 שנה ויותר סובלים מהתכווצות המוח ב-1.5% יותר בהשוואה למי שאינו שותה.

מחקר אחר מלמד כי גברים עם צריכת אלכוהול מופרזת ומתמשכת, סובלים מליקויים בפונקציות הניהוליות.

 

הפגיעה בתפקודים הניהוליים מתבטאאת בנוקשות נפשית, לקות בתכנון, קשיים בעיכוב דחפים ובזיהוי הבעות פנים, לצד קשיי קשב וזכרון עבודה חלש יותר.

 

נכון להיום, קיימים מספר גורמי סיכון להתפתחות אלכוהוליזם, ביניהם אנשים שהוריהם סבלו מהתמכרויות לחומרים ממכרים לסוגיהם, אנשים בתקופות לחץ ודחק רגשי, גיל צעיר יותר בו החלה בעיית השתיה, וכן אנשים המושפעים מסביבה בעייתית אליה משתייכים (למשל, מתבגרים אשר החלו לשתות כמויות אלכוהול קיצוניות כתוצאה מלחץ חברתי).

 

 

לקריאה נוספת:

 

איך מתמודדים עם שתיית אלכוהול אצל בני נוער? >

על הקשר בין שתיית אלכוהול לבין פריצת פסיכוזה >

SOS?  עמותת אפשר - היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול - 03-6733228

מחקר: התערבות טלפונית יעילה לטיפול באלכוהוליזם <

 

אפרת גוש הנהדרת שיתפה אותנו 

בכך שהיא מתמודדת עם התמכרות לאלכוהול.

 

מקווים שתחזרי במהירה לבמות

ותמשיכי לראות ולהראות את האור:

 

 

 

מהו אלכוהוליסט בתפקוד גבוה (High-Functioning)? 

 

אלכוהוליסט לאו דווקא משקף סטריאוטיפ קלאסי של אדם המפריז בשתייה וחייו מתפרקים וישנם אנשים הסובלים מאלכוהוליזם מבלי שניתן לזהות זאת בנקל.

אנשים אלה מכונים בלשון מקצועית ״אלכוהוליסטים תפקודיים״ או ״אלכוהוליסט בתפקוד גבוה״ (High-Functioning Alcoholic).

הם עשויים להחזיק במשרה מכובדת ולנהל היטב משק בית, משפחה וקשרים חברתיים.

הפרעת שימוש באלכוהול, כפי שהיא נקראת באופן רשמי, יכולה להתקיים בדרגות שונות – מנמוכה דרך מתונה ועד חמורה, כאשר גם ברמה נמוכה מדובר בבעיית שתייה.

 

בניגוד למצופה, אלכוהוליסט תפקודי עשוי להיות אחראי ופרודוקטיבי ואפילו מצליחן של ממש.

למעשה, יתכן והצלחתו גורמת לסביבתו להעלים עין מהרגלי השתייה שלו.

שתיין תפקודי עשוי לחיות בהכחשה משום שחייו מתנהלים כשורה, או להמציא אמתלות בנוסח ״אני שותה רק יין יקר״ או ״לא הפסדתי הכל בגלל השתייה״, אך זוהי דרך הסתכלות שגויה - אדם אינו יכול להיות שתיין כבד ולעמוד בתחומי האחריות של חייו לאורך זמן. 

 

ועם זאת,, כפי שמלמדים מחקרים, המחירים הנפשיים שמשלמות בני/ות הזוג והילדים הם כבדים מנשוא, שהרי הם אלו שנאלצים להכיל את השלכות הצד הלא מתפקד של השתיין המתפקד. 

 

 

מה הקשר בין אלכוהול לכעס?

 

אלכוהול מעורב בלא פחות ממחצית מקרי הרצח, אונס ותקיפה חמורה.

יחד עם זאת, הדינמיקה של הקשר מסובכת ולא לינארית, וכל מחקר שמתמקד בניסיון להתחקות אחר יחסי סיבה-תוצאה שווה המון להרחבת ההבנה שלנו בנושא.

 

ע״פ נתונים שפרסם ב-2015 המכון הלאומי של ארה״ב לשימוש מופרז באלכוהול ולאלכוהוליזם, באותה שנה כמעט 700,000 סטודנטים בגילי 18-24 הותקפו ע״י סטודנט שיכור, ו-97,000 סטודנטים באותם גילים דיווחו שחוו תקיפה מינית או ״אונס בדייט״ שהיו קשורים לאלכוהול.

 

 

שליטה רגשית 

 

נראה שכעס תכונתי מנבא תוקפנות בקרב גברים שיכורים שמדווחים על רמות נמוכות של שליטה בכעסים. 

שכרות מוציאה החוצה את הנטיות הטבעיות לבטא כעס, ומגבירה את הסיכוי של כעסנים תכונתיים ויהפכו אגרסיביים נוכח פרובוקציה.

 

אצל אנשים שנוטים מראש להחצין כעס, אלכוהול רק יגביר את עוצמת הביטוי. 

תגובה מוגברת תתרחש בסבירות גבוהה כאשר הפרובוקציה כלפי השיכור חזקה, ובסבירות נמוכה יותר כאשר הפרובוקציה נמוכה והוא פיכח.

 

 

רגישות לדחיה

 

כעס הוא לרוב תגובה למצב רגשי שאנו מתנגדים אליו. אם נעמיק במקורות הקשר בין כעס לשתייה, נוכל למצוא משתנים פסיכולוגיים מתווכים, כמו רגישות גבוהה לדחייה.

מחקר מצא כי פחד מוגבר מדחייה הוא היבט פסיכולוגי קריטי המופיע באישיותם של המתמודדים עם התמכרות חמורה לאלכוהול (Pabst et al, 2023).

החוקרים אפיינו את תופעת הרגישות לדחייה בתפיסה מוטה של ​​אותות דחייה, דאגות ומחשבות מטרידות לגבי דחייה ותגובות מוגזמות כלפיה. 

 

 

אלימות זוגית

 

תחום נוסף ומטריד בהקשר של אלכוהול והתקפי זעם אצל מבוגרים הוא זה של אלימות בזוגיות. הדבר חל הן על בוגרים בקשרים ארוכי טווח והן על מקרים של אלימות מינית או התנהגות פוגענית בדייטים.

 

מחקר שבוצע ב-2017 על סטודנטים לתואר ראשון שיצאו באותו הזמן עם פרטנרית קבועה, הראה שאלכוהול מגביר את הסיכויים לתוקפנות פיזית בקרב גברים עם דירוג גבוה של כעס כתכונה ומיומנויות מופחתות של שליטה בכעסים. עוד הראה המחקר שתוקפנות מינית הייתה גבוהה יותר עם צריכת אלכוהול, גם אצל גברים ללא כעס תכונתי וכאלה שהם בעלי מיומנויות סבירות של ניהול כעסים.

 

 

 

תְּנוּ-שֵׁכָר לְאוֹבֵד; וְיַיִן, לְמָרֵי נָפֶשׁ. 

יִשְׁתֶּה, וְיִשְׁכַּח רִישׁוֹ; וַעֲמָלוֹ, לֹא יִזְכָּר-עוֹד

 

(משלי ל"א, ה-ו)

 

 

איך יודעים אם אתה (או אדם קרוב) מפתח התמכרות לאלכוהול / בעיית שתייה?

  

 

דגלים אדומים 

 

• אתה צורך משקאות חריפים בכמויות מוגזמות, הרבה מעל לרמה הסבירה בנורמה. 

• אתה עושה שימוש באלכוהול כחומר פסיכואקטיבי להפחתת חרדה - ההשפעה של אלכוהול דומה להשפעתן של תרופות נוגדות חרדה. יש לגיטימציה להשתמש בו במידה באירועים חברתיים, למשל. אבל אם אתה מוצא את עצמך קונה שתייה לפני דייט, לפני פרזנטציה, לניהול חרדה במהלך טיסה, או ככלי שגרתי להפחתת מחשבות טורדניות - המשמעות היא שאתה צורך אלכוהול למטרת של ויסות רגשי. 

• אתה מתחיל להתמצא בסוגים שונים של ויסקי, עוקב אחרי ימי טעימות ביקבים וצורך ידע באינטרנט על הבדלים בין בירות. למשתמשים באלכוהול, בניגוד לסמים פסיכואקטיביים אחרים, יש נטיה להתכסות בקלות במגננה נפשית של אינטלקטואליזציה והיכרות עם המגוון הרחב. אלכוהול מוכר אשליה של סטייל, יש בו תערוכות, תעודות ותחרויות בין יקבים, כך שקל להתפתות להאמין שאתה מעורב באמנות ולא בהתמכרות.

• התייחסויות של בני המשפחה - בת/בן הזוג, וכמובן הילדים. התחושות שנצרבות בתודעת הילדים נשמעות פעם אחר פעם בטיפול נפשי: הריח מהפה של אמא והציפייה של אבא לשתיית שיכר בערבי חג . 

• אתה לא שותה רק כחלק ממפגש חברתי, אלא גם לבדך, לעיתים בסתר בשעות לא שגרתיות (באמצע הלילה, בבוקר, באמצע היום).

• ברגע שהתחלת עם הכוס הראשונה, אתה מתקשה לעצור ולהפסיק לשתות, לא משנה אם אתה חש בטוב או ברע, לא משנה כמה שתית וכיצד האלכוהול השפיע עליך. גם כשבריאותך תלויה בכך, גם כשקרוביך אומרים "די" וגם כאשר אתה מעוניין בעצמך להפסיק. יתירה מכך, התחושה היא שהמודעות אינה באמת עוזרת. 

• אתה מזניח תחומי חיים אחרים, מאבד עניין גם בדברים שאתה אוהב לעשות, אתה מתקשה לשמור על מערכות יחסים יציבות ופוגע במערכות יחסים קיימות.

• אתה מתקשה לשמור על שגרת עבודה יציבה.

• אתה מפתח תלות פיזית בשתיה, מתקשה לתפקד שלא תחת השפעת האלכוהול, ומתגבשת תחושה שאתה זקוק לאלכוהול על מנת לתפקד. 

• מתחילה להתפתח סבילות פיזית לאלכוהול, כלומר - עם הזמן אתה זקוק ליותר ויותר משקאות חריפים על מנת לחוש את הסטלה וההקלה המוכרות.

• כשאתה לא שותה מתחילים להופיע סימני גמילה כגון רעד, הזעה, עצבנות, אגרסיביות ולעיתים גם הזיות, שדוחפים אותך לשוב ולשתות.

• מבחינת כמויות אבסלוטיות, מחקר עדכני שדווח באתר "הארץ" מדבר על 5 כוסות יין ו-5 כוסות בירה בשבוע. מעבר לכך, יורדת לך חצי שעת חיים כל יום... נניח.

 

 

גמילה מאלכוהול

 

מחקרים אחרונים מעידים על כך שאלכוהול יותר מסוכן מקנאביס לבריאות המוח.

התחושה הלא נעימה שמתעוררת בעקבות שתיית אלכוהול בשעות הבוקר, הופכת את ההתמכרות לקנאביס להרבה יותר שכיחה, אבל כאמור נראה שפחות הרסנית.

 

הגמילה מאלכוהול קשה ומייסרת, הן פיזית והן נפשית, לכן היא מושווית לא פעם לגמילה מסמים קשים במורכבותה.

בדומה לגמילה מסמים, תהליך הגמילה הינו ארוך וכולל כמה מישורים: מישור תרופתי של הקלה על תסמיני הגמילה הפיזיים, מישור נפשי של טיפול וייצוב עולמו הפנימי של האדם, ולאחר מכן שיקום תחומי החיים השונים בחייו (מערכות יחסים, עבודה יציבה, שגרת חיים תקינה).

 

  

מתי מומלץ לפנות לאיש מקצוע לאבחון אלכוהוליזם?

 

תשובה חיובית על שאלה אחת או יותר משאלות אלה בהחלט מצדיקה פנייה לאבחון, ייעוץ, תמיכה וסיוע, ומוקדם ככל האפשר:

 

1. האם אתה שותה אלכוהול בכמויות גדולות או בתדירות גבוהה מהרגיל להגדרתך?

2. האם אתה מרגיש אשם סביב הרגלי השתייה שלך?

3. האם אתה זקוק לאלכוהול על מנת לפעול ולתפקד?

4. האם ייתכן שחייך היו משתפרים לו היית מפסיק לשתות?

5. האם אי פעם ניסית, וכשלת, להיגמל משתיית אלכוהול?

6. האם הרגלי השתייה שלך פוגעים ביקרים לך?

7. האם אתה נלחץ או חש אי נוחות כשאין משקה חריף בהישג ידך?

8. האם אתה מסתיר את הרגלי השתייה שלך או נוהג לשתות לבדך?

 

 

טיפול בשיטת AA

 

שיטת 12 הצעדים אשר פותחה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי בוב סמית וביל ווילסון, נועדה במקור לעזור לאנשים עם בעיות שתייה להתמודד עם ההתמכרות, תוך התבססות על עקרונות פסיכולוגיים, הומניסטיים, קבוצתיים ורוחניים.

 

הנישה המקצועית של קבוצות אלה מכונה "קבוצות לעזרה עצמית", מתוך הרציונל של הפסיכולוגיה הקהילתית, לפיו המטפלים הינם פרא-מקצועיים (הם לא בהכרח אנשי מקצוע שעברו הכשרה פורמלית בבריאות הנפש)  שעברו בעצמם את הקושי בו מטפלת הקבוצה. בשיטת 12 הצעדים מכונים המטפלים "ספונסרים", מכורים לשעבר שמספקים תמיכה טלפונית עבור המכורים בהווה ומנחים את קבוצת ה-AA. 

 

שיטה זו מוכרת גם ביכולתה יוצאת הדופן לסייע לאדם להשיב לחייו את האיזון, מתוך לקיחת אחריות על הטעויות ועל תיקונן, וכך גם על העתיד. בשני העשורים האחרונים התבססו וריאציות של השיטה המקורית למגווון סוגי התמכרויות.

 

 

טיפול תרופתי באלכוהוליזם

 

טיפול תרופתי לחסימת רצפטורים במוח, שמונע את ההשפעה הפסיכואקטיבית של אלכוהול, מצוי במחקר כבר עשרות שנים, כאשר חלק מהטיפול באלכוהוליסטים משלב גם תרופות.

 

 

נלטרקסון

 

נלטרקסון (Naltrexone) היא כנראה התרופה המוכרת ביותר בטיפול בגמילה הגופנית מאלכוהול ומאופיואידים.

נלטרקסון אושרה ע״י FDA ב-1994, היא חומר אנטגוניסט לרצפטורים אופיאטים ומשווקת גנרית כמלח הידרוכלוריד, בשמות Revia ו-Depade.

בחלק מהמדינות, כמו ארה״ב, התרופה ניתנת בזריקות לטווח ממושך שנלקחות אחת לחודש  (ויויטרול). 

 

תרופה נוספת שמטפלת בגמילה מאלכוהול באמצעות חסימה של קולטנים אופיאטיים נקראת סלינקרו (Nalmefene).

 

 

תרופות ללחץ דם

 

אחת התרופות המבטיחות בתקופה זה היא תרופה לאיזון לחץ דם, שנקראת פראזוסין. מחקר חדש מוכיח שהיא עשויה להועיל להתמודד עם תסמיני הגמילה מאלכוהול.

 

 

תרופות נגד פרכוסים 

 

גם גאבאפנטין, תרופה נוגדת פרכוסים שנועדה לטפל גם בכאב נוירופטי ובאפילפסיה, נמצאה יעילה בהפחתת שתיה בקרב שתיינים כבדים, כמו גם בקידום הימנעות בקרב מתמודדים עם הפרעת שימוש באלכוהול (Alcohol Use disorder - AUD), ובייחוד אלה עם תסמיני גמילה חזקים, כך מדווח מחקר שפורסם במרץ 2020 ב- JAMA Internal Medicine.

 

 

תרופות אנטי דלקתיות

 

מחקר שפורסם באמצע 2021 מציע כי התרופה האנטי-דלקתית איבודילסט - שתפקידה לדכא ייצור של מולקולות דלקתיות במוח ויעילה גם לטיפול בטרשת נפוצ ה- עשויה להפחית באופן משמעותי שתיית אלכוהול מרובה אצל מבוגרים הסובלים מהפרעת שימוש באלכוהול. 

 

 

MDMA

 

מחקר אחר שפורסם על ידי חוקרים בבריטניה, מציע כי תרפיה נתמכת MDMA עשויה לתרום לתהליך ניקוי הרעלים בגמילה מאלכוהול. 

MDMA מפחית את תחושת הפחד שמלווה את תיאור האירועים הטראומטיים וגורם למטופלים לחוות את סביבתם כחיובית יותר (כולל את המטפל). 

הממצאים מעוררים מחלוקת בקרב פסיכולוגים ופסיכיאטרים, כאשר הביקורת המרכזית היא כי MDMA הוא בעצמו סם פסיכדלי שעלול לגרום לנזקים פסיכולוגיים ומוחיים מסכני חיים.

המחקר מלמד שלא...

המשתתתפים במחקר נעזרו בסם הפסיכדלי כחלק תומך בטיפול פסיכותרפי.

למעשה, הם קיבלו מנת MDMA רק בשבוע השלישי והשישי, ולא היוו גורם מסכן להתמכרות או שימוש לרעה. 

יתירה מכך, ראש צוות המחקר מתייחסת להתמכרות לאלכוהול כפועל יוצא של טראומה, שבעטיה התפתחה ההתמכרות, זאת כאשר MDMA לטיפול ב-PTSD נחשב כיום לטיפול פורץ דרך, מחקר חובק עולם שמתקיים גם במרכז הרפואי באר יעקב. 

 

 

קטמין

 

ובהמשך לאקסטזי, שילוב בין טיפול בקטמין לבין טיפול מבוסס מיינדפולנס המיועד להתמכרויות עשוי להוביל להתנזרות רבה יותר משתייה, בהשוואה להעברת מידע פסיכו-חינוכי על ההתמכרות (Grabski et al, 2022).

זה נשמע מאוד הגיוני ומובן מאליו (ידע דידקטי נשמע יעיל בערך כמו הטפות המניעה של היועץ החינוכי מסאות׳פארק) אולם הכיוון של שילוב ביו חומרים פסיכדליים, קשיבות וגמילה מתחיל להסתמן כיותר ויותר מבטיח. 

 

 

איך אפליה עדתית תורמת להתמכרות לאלכוהול?

 

האם קיים הקשר בין אפליה עדתית לבין התמכרות לשתיה? 

 

אפליה על רקע גזעי ועדתי קשורה להגברת הסיכון של קבוצות מיעוט לחוות התמכרות חמורה לאלכוהול (AUD), כך לפי ממצאי מחקר חדש, שיכולים אולי להסביר הרבה על הפגיעות של אוכלוסיות עולים וקבוצות מוחלשות בחברה הישראלית לתלות בטיפה המרה.

 

המחקר נערך במכון קייזר פרמננטה למחקרי בריאות בוושינגטון, ופורסם באוגוסט 2020 בכתב העת Drug and Alcohol Dependence.

 

החוקרים ניתחו נתונים של 17,115 חברי קבוצות מיעוט, שהשתתפו בסקר האפידמיולוגי הלאומי בארה״ב, בנושא מצבים הקשורים לאלכוהול, במהלך 2012-2013.

 

על בסיס ראיונות אישיים של מגוון בני מיעוטים שנבחרו למדגם, המשתתפים הוערכו באמצעות סקלת AUD ומגבלות קשורות ( AUD and Associated Disabilities Interview Schedule-5). רמות החומרה של AUD סווגו כמתונות, בינוניות או חמורות.

  

במקביל, המשתתפים נשאלו באיזו תדירות בשנה האחרונה הם הרגישו מופלים, במידה שמנעה מהם להשתתף בפעילות מסוימת, שהוטרדו או שהסביבה גרמה להם להרגיש נחותים בגלל הגזע או מוצא אתני.

  

באופן ספציפי, המשתתפים נשאלו לגבי אפליה במספר מצבים, כמו בסיטואציה של קבלת טיפול רפואי, פנייה להשכרת דירה, תהליכי מיון לעבודה ובתקשורת עם המשטרה. 

 

מה יצא?

 

ובכן, בהשוואה לאלה שלא חוו אפליה, מי שחווה אפליה כלשהי היה בסיכון גבוה פי 1.5 לפתח AUD קל, פי 1.6 ל-AUD בינוני ופי 2.3 ל- AUD חמור.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

  

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם  מומחי מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

Bonny-Noach, H., Cohen-Louck, K., & Levy, I. (2021). Substances use between early and later stages of the COVID-19 pandemic in Israel. Isr J Health Policy Res, 10, 46. https://doi.org/10.1186/s13584-021-00484-8

 

Charlotte Holst, Janne S. Tolstrup, Ulrik Becker. (2021). Risk of somatic disease and mortality in individuals of parents with alcohol use disorder: a register-based cohort study. https://doi.org/10.1111/add.15722

 

Gilpin, N. W., & Koob, G. F. (2008). Neurobiology of Alcohol Dependence: Focus on Motivational Mechanisms. Alcohol Research & Health, 31(3), 185–195.

 

Grabski, M., McAndrew, A., Lawn, W., Marsh, B., Raymen, L., Stevens, T., Hardy, L., Warren, F., Bloomfield, M., Borissova, A., Maschauer, E., Broomby, R., Price, R., Coathup, R., Gilhooly, D., Palmer, E., Gordon-Williams, R., Hill, R., Harris, J., Mollaahmetoglu, O. M., Curran, H. V., Brandner, B., Lingford-Hughes, A., Morgan, C. J. A. (2022). Adjunctive Ketamine With Relapse Prevention-Based Psychological Therapy in the Treatment of Alcohol Use Disorder. American Journal of Psychiatry. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2021.21030277

 

Moya-Salazar, J., Nuñez, E., Jaime-Quispe, A., Zuñiga, N., Loaiza-Barboza, I. L., Balabarca, E. A., Chicoma-Flores, K., Cañari, B., & Contreras-Pulache, H. (2022). Substance Use in Healthcare Professionals During the COVID-19 Pandemic in Latin America: A Systematic Review and a Call for Reports. Substance abuse : research and treatment, 16, 11782218221085592. https://doi.org/10.1177/11782218221085592

 

National Institute on Alcohol Abuse and Alcoholism. (2018, August). Alcohol Facts and Statistics.

 

Pabst, A., Billaux, P., Gautier, M., & Maurage, P. (2023). Rejection sensitivity in severe alcohol use disorder: Increased anxious anticipation of rejection. Journal of Psychiatric Research, 164, 23-27. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2023.05.083

 

Paul, C. A., Au, R., Fredman, L., Massaro, J. M., Seshadri, S., DeCarli, C., & Wolf, P. A. (2008). Association of Alcohol Consumption with Brain Volume in the Framingham Study. Archives of Neurology, 65(10), 1363–1367.

 

Rehm, J. (2011). The Risks Associated With Alcohol Use and Alcoholism. Alcohol Research & Health, 34(2), 135–143.

 

Richards, J. E., et al. (2019). Short-term risk of suicide attempt associated with patterns of patient-reported alcohol use determined by routine AUDIT-C among adults receiving mental healthcare. General Hospital Psychiatry.

 

Seddon, J., & Wadd, S. (2023). The characteristics and treatment outcomes of people with very late onset of problem drinking. Alcohol: Clinical and Experimental Research, 47, 756–762. https://doi.org/10.1111/acer.15029

 

Wood, A. M., et al. (2018, April 14). Risk thresholds for alcohol consumption: combined analysis of individual-participant data for 599,912 current drinkers in 83 prospective studies. Lancet.

 

Controversies in Alcoholism and Substance Abuse. Edited by Barry Stimmel. (2022, April 30). Routledge.

 

Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016.

 

http://www.abct.org/Information/?m=mInformation&fa=fs_ALCOHOL