איך טיפול מבוסס מיינדפולנס עוזר בתהליך הגמילה מהתמכרות?

 

 

מיינדפולנס, או "סאטי" בשפת הפאלי, הוא חלק מרכזי מהדרך הבודהיסטית להתעוררות ולשחרור מהסבל. זהו התרגול של נוכחות מלאה ברגע הנוכחי, מבלי לשפוט או לנסות לשנות את מה שקורה.

כאשר אנחנו מתרגלים מיינדפולנס, אנחנו מתבוננים ברגשותינו, מחשבותינו, ותחושות גופנו בצורה ישירה ופתוחה. התרגול הזה מאפשר לנו לראות את הדברים כפי שהם באמת, ולשחרר את עצמנו מהתקשרות רגשית ודפוסי התנהגות שאינם מועילים.

מיינדפולנס היא כמו מראה צלולה המאפשרת לנו לראות את הטבע האמיתי של הדברים. באמצעות התרגול, אנחנו מפתחים חוכמה ויכולת להתמודד עם הקשיים בחיים בצורה נינוחה ומאוזנת יותר. זהו כלי חשוב בדרך להשגת שלווה פנימית וחיים מאושרים יותר.

במילים פשוטות, מיינדפולנס הוא דרך לחיות את החיים במלואם, להיות ערים לכל רגע ולהבין את המורכבות של הקיום שלנו בצורה עמוקה ואמיתית.

 

 

תרגול מיינדפולנס יכול להיות מועיל עבור מטופלים המתמודדים עם התמכרות. 

ובאמת, טיפול בגישת מיינדפולנס מראה תוצאות מבטיחות כטיפול יעיל בהתמכרויות (תיכף נסקור אותם). 

 

זאת ועוד, המרכז הלאומי לבריאות משלימה ואינטגרטיבית (NCCIH) עדכן את עמדתו לגבי מיינדפולנס כטיפול למכורים, לאור העדויות המצטברות.

הם זיהו שהתערבויות מבוססות מיינדפולנס הראו הצלחה כשהן משולבות בתוכניות טיפול בהתמכרות. תוכניות אלה יכולות לכלול גם שינויים התנהגותיים, תרופות, טיפול קבוצתי או ייעוץ ממוקד.

 

 

מהן הראיות ליעילות מיינדפולנס כטיפול בהתמכרות?

 

סקירה עדכנית מבהירה כי מיינדפולנס יכול להיות מרכיב מרכזי בטיפול בהתמכרויות, או כטיפול משלים לטיפולים מסורתיים כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

 

 

הנה שלושה מחקרי הערכה התומכים בהנחה הזאת: 

 

• במחקר שהתמקד במניעת הישנות מבוססת מיינדפולנס (MBRP), החוקרים הושוו את פרוטוקול המיינדפולנס למכורים עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBTRP) וטיפול פסיכולוגי סטנדרטי. התוצאות מראות כי מכורים שטופלו ב-MBRP חוו פחות ימי שימוש בסמים ובשתייה בחלוף שנה. החוקרים סבורים כי תרגילי מיינדפולנס ממוקדים עוזרים למתמודדים עם התמכרויות לנהל טוב יותר את המצוקה שקשורה בתשוקה לסם, מה שיכול לשפר את ההתאוששות לטווח ארוך.

 

• סקירה של 24 מחקרים בין 2011 ל-2014 על התערבויות מבוססות מיינדפולנס. הראיות מצביעות על כך שהתערבויות כאלה עשויות להפחית משמעותית את השימוש בחומרים, כמו אלכוהול, קוקאין, אמפטמינים, מריחואנה, סיגריות ואופיאטים. הפחתה זו הייתה משמעותית יותר בהשוואה לקבוצת ביקורת של רשימת המתנה, קבוצות תמיכה חינוכיות לא ספציפיות וכמה קבוצות ביקורת ספציפיות.

 

• בנוסף, שיטת Mindfulness Oriented Recovery Enhancement (MORE), שפותחה על ידי גרלנד, שולבה רבות בטיפולים בארה"ב בהפרעות שימוש בחומרים ונתמך ע"י למעלה מ-20 מחקרים, מה  שמדגיש את הפוטנציאל של מיינדפולנס בתהליכי ניקיון מהתמכרות. עוד נמצא כי MORE הביאה לשיפורים צנועים אך משמעותיים בתשוקה לחומר, בהפחתת מתח פוסט טראומטי וברגשות שליליים בהשוואה ל-CBT ולטיפול מסורתי.  

 

 

חשוב לציין כי מיינדפולנס אינה מתאימה לכל מי שסובל מהתמכרות.

יחד עם זאת תרגול קשיבות מגביר את הסבירות להצלחת הטיפול.

הנתונים העדכניים ביותר אומרים שמיינדפולנס, כאשר נעשה שימוש בשילוב עם שינוי התנהגות ותמיכה תרופתית (במידת הצורך), יכול לעזור לאנשים המתמודדים עם בעיות שתייה או שימוש בסמים לנהל את הכמיהה לחומר, לעבד רגשות ולהתמודד עם הלחץ והחרדה התורמים להישנות. 

 

 

מגבלות וחסרונות

 

לכל גישה טיפולית יש פלוסים ומינוסים.

 

 

להלן כמה החסרונות הפוטנציאליים של מיינדפולנס כטיפול בהתמכרות:

 

 

הצפה רגשית

 

למרות שזה לא שכיח, תרגול מיינדפולנס עלול להוביל להפגיש את המתרגל, באופן לא צפוי, עם תכנים נפשיים ורגשות שעברו הדחקה.

זה יכול להיות מאתגר, בעיקר כאשר אין הדרכה מתאימה.

 

דורש עקביות

 

תרגול קבוע של מיינדפולנס, אפילו 5 דקות ביום, חיוני כדי להניע שינוי.

 

עבודה יומיומית על קשיבות היא מאתגרת עבור כל אחד, קל וחומר עבור מי שכבר נאבק עם קשיים בהתמדה, כמו רבים מהמכורים.

 

 

שימוש כהגנה

 

חלק מהמכורים עשויים להשתמש במיינדפולנס כסוג של אסקפיזם, כלומר הימנעות מטיפול בגורמים השורשיים בבסיס ההתמכרות.

יחד עם זאת, אציין שזו בריחה בריאה מאוד ביחס לאחרות.

 

 

ציפיות לא מציאותיות

 

יש מתמודדים  המצפים לתוצאות מיידיות ומהירות.

זה עלול  להוביל לאכזבה שיכולה להגביר פוטנציאל להישנות.

 

 

 

 איך מיינדפולנס עוזר למתמודדים עם התמכרות?

 

מעניין להבין את הממדים השונים של תרומת מיינדפולנס כטיפול בהתמכרויות.

 

קודם כל, מיינדפולנס עוזר לאנשים לזהות ולהיות מודעים לתגובות אוטומטיות, בייחוד אלה הקשורות לרמזים סביבתיים הקשורים לסמים. על ידי נוכחות קשובה, אנשים יכולים להבחין בדפוסים הללו בלי לשפוט את עצמם.

 

שנית, התמכרות מערבת מצבים רגשיים אינטנסיביים, בין אם הם חיוביים, כמו האופוריה משימוש בסמים, או שליליים, כמו חרדה או דיכאון שמובילים לשימוש בסמים. אימון במיינדפולנס מלמד כיצד להתנתק (detach) ממצבים רגשיים רבי-עוצמה (באמצעות התבוננות, תיאור והשתתפות ברגע) ולהפחית את הכפייתיות המאפיינת משתמשים.

 

לבסוף, על ידי טיפוח של קשיבות ומודעות - לחשיבה, לרגש ולגוף -מיינדפולנס עשויה להפחית אימפולסיביות. כאשר קיימת היענות מופחתת לדחפים, מתאפשרת קבלת החלטות הרבה יותר רציונליות לגבי התנהגות. בהקשר של הפרעות שימוש בסמים, קבלת החלטות זו תומכת בניקיון ובהחלמה ארוכת טווח.

 

 

 זוית נוירולוגית 

 

מנקודת המבט של מדעי המוח, נמצא כי מיינדפולנס משפיע על אזורי מוח השולטים בקשב, ויסות רגש ושליטה בהתנהגות.

אזורים אלה פחות מתפקדים במוחו של המכור ותרגול מיינדפולנס מאפשר לכייל אותם מחדש.

 

מחקר בו נעשה שימוש ב- fMRI מלמד כי מכניזם הפעולה של מיינדפולנס מושתת על שינויים תפקודיים במוח, במיוחד באזורים הקשורים לעיבוד תגמול ושליטה קוגניטיבית, כמו הקורטקס הקדמי והסטריאטום.

 

 

לסיכום, אם אתה מטפלים בהתמכרויות, טוב לדעת שמיינדפולנס יכול להיות כלי רב ערך.

הוא משלים את הטיפולים המסורתיים ומציע גישה הוליסטית המשלבת שינוי בהיבטים הפיזיולוגיים והפסיכולוגיים של ההתמכרות.

גישה משולבת זו לא רק מסייעת בהשגת ניקיון אלא גם במניעת מעידה לאורך זמן.

 

 אם אתם מתמודדים עם התמכרות והחלטתם להתקדם, אנו מזמינים אתכם להתחיל תהליך טיפולי מבוסס מיינדפולנס עם מטפל/ת המומחה בטיפול בהתמכרויות.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

 

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

 

 

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

  

מקורות:

 

Chiesa, A., & Serretti, A. (2014). Are mindfulness-based interventions effective for substance use disorders? A systematic review of the evidence. Substance use & misuse, 49(5), 492–512. https://doi.org/10.3109/10826084.2013.770027

 

Bowen, S., Witkiewitz, K., Clifasefi, S. L., Grow, J., Chawla, N., Hsu, S. H., Carroll, H. A., Harrop, E., Collins, S. E., Lustyk, M. K., & Larimer, M. E. (2014). Relative efficacy of mindfulness-based relapse prevention, standard relapse prevention, and treatment as usual for substance use disorders: a randomized clinical trial. JAMA psychiatry, 71(5), 547–556. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2013.4546

 

Garland, E. L. (n.d.). Research. Eric L. Garland, Ph.D. https://drericgarland.com/research/

 

Lorenzetti, V., Gaillard, A., Beyer, E. et al. (2023). Do mindfulness-based interventions change brain function in people with substance dependence? A systematic review of the fMRI evidence. BMC Psychiatry, 23, 407. https://doi.org/10.1186/s12888-023-04789-7

 

Pinnacle Treatment Centers. (2019, July 19). The evidence for mindfulness in addiction treatment. Pinnacle Blog. https://pinnacletreatment.com/blog/mindfulness-addiction-treatment/

 

Priddy, S. E., Howard, M. O., Hanley, A. W., Riquino, M. R., Friberg-Felsted, K., & Garland, E. L. (2018). Mindfulness meditation in the treatment of substance use disorders and preventing future relapse: neurocognitive mechanisms and clinical implications. Substance abuse and rehabilitation, 9, 103–114. https://doi.org/10.2147/SAR.S145201