מכון טמיר לפסיכותרפיה
מאמצים של אדם להשתחרר מהתמכרות, כולל ממחשבות, רגשות או דחפים מאתגרים, עלולים לעיתים להחמיר את מצבו.
במקום זאת, ACT מעודד את המטופל המכור לקבל את נוכחותן של אותן חוויות פנימיות – למשל, להכיר בכך שהדחף להמר או לצפות בפורנו יעלה מפעם לפעם – מבלי להילחם בו.
טיפול בקבלה ומחויבות (Acceptance and Commitment Therapy – ACT) הוא גישה טיפולית חדשנית המשתייכת לגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי.
ACT משלב אלמנטים של מיינדפולנס יחד עם הבהרת ערכים אישיים ומחויבות לשינוי התנהגותי בהתאם לאותם ערכים.
קבלה אינה ויתור על שינוי, אלא יצירת מרחב נפשי בו אפשר לבחור כיצד להגיב לדחף, במקום לפעול באופן כפייתי.
במקביל, המטפל מסייע למטופל לזהות את הערכים העמוקים שלו בחיים –
מה חשוב ומשמעותי עבורו באמת (לדוגמה: משפחה, בריאות, יושר, הצלחה מקצועית).
הטיפול שואל: “אילו פעולות יקידמו אותך לכיוון הערכים הללו?” ואז מזמין את המטופל להתחייב לבצע פעולות הדרגתיות וקטנות לעבר אותם ערכים.
כך, במקום שהמטרה תהיה “להפסיק להרגיש דחף לשחק במשחקי וידאו”, המטרה היא למשל “להיות אב נוכח יותר עבור הילדים, כי ערך המשפחה חשוב לי”.
בטיפול ACT מתרגלים קשיבות וקבלה – טכניקות דומות למיינדפולנס, ותרגילי ניתוק קוגניטיבי שבהם המטופל לומד לראות את המחשבות שלו כארועים חולפים ולא כמציאות מוחלטת (“זו רק המחשבה שלי שאני לא מסוגל בלי זה”). בנוסף, נעשה שימוש בדימויים ומשלים כדי לעזור להפנים את רעיונות אלו – למשל דימוי של מזרון חול טובעני: ככל שאתה נלחם בו יותר (נאבק ברגשות) אתה שוקע יותר, ודווקא הקבלה מאפשרת ציפה.
חלק משמעותי הוא נקיטת צעדים בפועל: המטפל והמטופל יוצרים יחד תוכנית בה המטופל מנסה, בצעדים מדורגים, לעסוק יותר בהתנהגויות חיוביות בעלות ערך עבורו, תוך קבלת העובדה שלא תמיד יהיה “מצב מושלם” ללא דחפים.
בכך, ההתנהגות הממכרת הולכת ומאבדת מכוחה, כי האדם בונה חיים מלאים ומשמעותיים יותר בלעדיה.
טיפול ACT להתמכרויות
ACT צבר תאוצה בתור טיפול בהתמכרויות בעשור האחרון, כולל בתחום ההתמכרויות ההתנהגותיות.
טיפול זה נמצא ככלי יעיל במיוחד במקרים בהם יש רגשות קשים או טראומה ברקע ההתמכרות, שכן הוא מלמד את המטופל המטופל כלים להתמודד עם אותם רגשות מבלי לברוח אל דחפי ההתמכרות.
בסקירת מחקרים עדכנית (2023) צויין כי "התערבויות פסיכולוגיות כגון ACT עשויות להיות יעיליות להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) ו/או להפרעת הימורים.
במחקר נוסף שנערך על ותיקי צבא הסובלים מ-PTSD והימורים כפייתים במקביל התערבות מסוג ACT הביאה לשיפור הן בתסמיני הטראומה והן בהרגלי ההימורים.
תיאורי מקרה הראו ש-ACT יכול לסייע גם בהתמכרות לפורנוגרפיה. המטופלים שהשתתפו במחקר למדו כלים אשר עזרו להם לזהות את תחושת הבדידות והלחץ המיני שהובילה אותם לצפות בפורנו, לקבל את קיומה ואז לפנות לפעילות אחרת שתומכת בערכים שלהם (כגון להתקשר לחבר או לצאת לריצה) במקום לפנות לצפייה בפורנו. המטופלים דיווחו על ירידה בזמן הצפייה ועלייה בתחושת המסוגלות האישית.
ACT קיבל תמיכה מחקרית גם בטיפול בבעיות אכילה כפייתית- שילוב של ACT אשר מנחיל גישה של קבלה עצמית (במקום שנאה עצמית) יחד עם התחייבות להרגלי אכילה בריאים יותר הביא לשיפור בקרב המטופלות.
יתרונות
-
התמקדות בערכים ובמשמעות: בניגוד לגישות המתמקדות ב"להפסיק את ההתמכרות", ACT משנה את מוקד השיח ל"מה חשוב לך בחיים?". גישה חיובית זו יכולה לעורר השראה ולהניע שינוי מתוך רצון לבנות משהו טוב, ולא רק להימנע מרע.
-
כלים להתמודד עם רגשות קשים: ACT מעניק למטופל מיומנויות של קבלה, המאפשרות לו לשאת חרדה, דיכאון או טראומה בלי לברוח מיד להתנהגות ממכרת. זה משמעותי במיוחד כאשר ההתמכרות משמשת כבריחה מרגשות – כפי שקורה במקרים רבים של התמכרויות התנהגותיות.
-
גמישות ויצירתיות: השימוש במטאפורות, תרגילים חוויתיים וסיפורי משל ב-ACT הופך את הטיפול למעניין ושונה מטיפולים סטנדרטיים אחרים. מטופלים רבים מתחברים לגישה לא-פורמלית זו.
-
משלים גישות אחרות: ACT יכול להשתלב עם CBT, מיינדפולנס ושיטות נוספות. למעשה, רבים מהרכיבים שלו (כגון ניתוק קוגניטיבי, זיהוי ערכים) יכולים להעשיר כל תוכנית טיפול בהתמכרות, גם אם לא עושים טיפול ACT “טהור”.
חסרונות
-
דורש תפיסה מורכבת: הקונספט של "לקבל את הדחף אך לא לפעול עליו" עלול להיות קשה להבנה למטופלים מסוימים בתחילה. יש הנוטים לפרש את קבלת הדחף כהשלמה איתו וייאוש ממנו. נדרשת הדרכה טובה כדי למנוע פרשנות שגויה.
-
מחקר מוגבל יחסית: על אף תוצאות מבטיחות, ACT עודנו יחסית חדש בהקשר של התמכרויות התנהגותיות, ואין עליו אותה כמות ראיות ארוכות טווח שיש על כלי טיפול אחרים. מטפלים שמרניים יותר עשויים להירתע מאימוץ גישה שטרם בוססה מקיף.
-
היעדר מבנה נוקשה: הזרימה של מפגשי ACT גמישה ופחות מובנית, מה שמחייב מטפל מיומן כדי לשמור על התקדמות ולא להיגרר לשיחות פילוסופיות לא ממוקדות.
-
לא מנסה לשנות ישירות מחשבות מעוותות: בניגוד ל-CBT, כאן לא מתקנים באופן ישיר אמונות שגויות (למשל "אני לא יכול בלי זה") אלא מעוררים קבלה שלהם והפחתת חשיבותם בהיררכיית האישית ("אני מבין שאני מכור לאלכוהול, אך מערכת היחסים שלי חשובה לי יותר מלשתות כעת"). גישה זו יכולה להיות מורכבת יותר בקרב מטופלים מסוימים.
תיאור מקרה
גבר בן 50, בעל עסק עצמאי, סבל מהתמכרות להימורי קזינו מזה כ-20 שנה. הוא ניסה בעבר טיפולים שונים, אך לדבריו, “תמיד נלחמתי בעצמי ובסוף נכנעתי לדחף”. בטיפול ACT התגלה סיפור חייו – הוא גדל בעוני ורצה להוכיח לעולם (ולעצמו) שיצליח להתעשר. ההימורים היו עבורו דרך לחוש רגעי ניצחון (כשזכה) או לברוח מתחושת כישלון (כשאיבד כסף). המטפל עבד איתו על קבלה: הם תרגלו יחד נשימות כשהגבר דמיין את עצמו עומד מול קזינו, והוא למד לשאת את תחושת התשוקה בלי להיכנס פנימה.
במקביל, ביררו את ערכיו – התברר שערכי המשפחה והיושר חשובים לו מאוד. הייתה לו בת צעירה שאיבדה אמון בו בשל הבטחותיו הכוזבות להפסיק להמר. המטופל הבין שמשפחתו היא הטעם האמיתי בחייו, וביטא רצון “להיות אבא טוב יותר ממה שאבא שלי היה לי”. הם הגדירו צעד מחויבות: לבלות כל שבת בבוקר עם בתו בפעילות משותפת (מה שלא עשה קודם לכן). בהתחלה היה לו קשה ליהנות – מחשבות על “כמה כסף אני מפסיד כשאני לא מהמר” הציפו אותו, אבל בעזרת הטכניקות שלמד הוא נתן למחשבות לחלוף והתמקד ברגעים היקרים עם בתו.
לאחר מספר חודשים, הוא החל לחוות שינוי עמוק: החשק להמר לא נעלם לגמרי, אבל הוא הרגיש שהוא כבר לא צריך לרדוף אחרי הזכייה הגדולה כדי להרגיש מוצלח – הוא משקיע בעסק שלו, מתקן יחסים עם אשתו, ומשתף בקבוצת תמיכה את סיפורו. כשמלאה שנה לניקיון שלו מהימורים, הוא אמר: “קיבלתי שכנראה לעולם יהיה בי חלק שרוצה להמר, אבל אני בוחר כל יום מחדש לא לתת לחלק הזה לנהל אותי, כי יש לי דברים יותר חשובים לחיות בשבילם”.
מקורות:
Hayes, S. C., Levin, M. E., Plumb-Vilardaga, J., Villatte, J. L., & Pistorello, J. (2013). Acceptance and commitment therapy and contextual behavioral science: Examining the progress of a distinctive model of behavioral and cognitive therapy. *Behavior Therapy, 44*(2), 180-198. https://doi.org/10.1016/j.beth.2009.08.002
Hayes, S. C., Strosahl, K. D., & Wilson, K. G. (2012). *Acceptance and commitment therapy: The process and practice of mindful change* (2nd ed.). Guilford Press.
Hitch, C., Leightley, D., Murphy, D., Trompeter, N., & Dymond, S. (2023). Acceptance and commitment therapy for co-occurring gambling disorder and posttraumatic stress disorder in veterans: A narrative review. *European Journal of Psychotraumatology, 14*(1), 2178203. https://doi.org/10.1080/20008066.2023.2178203
Lee, E. B., An, W., Levin, M. E., & Twohig, M. P. (2015). An initial meta-analysis of acceptance and commitment therapy for treating substance use disorders. *Drug and Alcohol Dependence, 155*, 1-7. https://doi.org/10.1016/j.drugalcdep.2015.08.004
Luoma, J. B., Kohlenberg, B. S., Hayes, S. C., Bunting, K., & Rye, A. K. (2008). Reducing self-stigma in substance abuse through acceptance and commitment therapy: Model, manual development, and pilot outcomes. *Addiction Research & Theory, 16*(2), 149-165. https://doi.org/10.1080/16066350701850295
Stotts, A. L., & Northrup, T. F. (2015). The promise of mindfulness and acceptance-based therapies for substance use disorders. *Current Opinion in Psychology, 2*, 51-55. https://doi.org/10.1016/j.copsyc.2015.01.017
Twohig, M. P., & Crosby, J. M. (2010). Acceptance and commitment therapy as a treatment for problematic internet pornography viewing. *Behavior Therapy, 41*(3), 285-295. https://doi.org/10.1016/j.beth.2009.06.002
מה זה טיפול בשיטת ACT? | טיפול בקבלה ומחויבות - מכון טמיר לפסיכותרפיה.