הבעיה היא שהמאגר הנפשי של האחר תמיד מתרוקן, בסוף שכן הנרקיסיסט אינו יודע כיצד להשיב באהבה ובאמפתיה לאחרים (גם כשהוא ממש רוצה).
לא כל הנרקיסיסטים זהים.
נרקיסיסטים גרנדיוזיים יפגינו דפוס של עליונות ויומרנות השונה מזה שמפגינים סוגים אחרים שלל נרקיסיסטים.
לנרקיסיזם יש מוניטין של עמידות בפני טיפול פסיכולוגי, אבל היכרות עם הסימנים ועם דרכי ההתמודדות יכולה לעזור לנהל את ההפרעה ולהגיע למערכות יחסים שניתן לחיות בהן בטוב.
נרקיסיזם גרנדיוזי אינו אבחנה נפשית העומדת בפני עצמה.
מדובר על הגדרה המתארת אדם בעל הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD) שמפגין סימפטומים קצת שונים מהקריטריונים האבחוניים הקלאסיים, או מהפרוטוטיפ של הנרקיסיסט.
בעוד שבסוגים אחרים של נרקיסיסטים קיימת מידה של חוסר ביטחון ושבריריות, אדם עם נרקיסיזם גרנדיוזי משוכנע מעבר לכל ספק שהוא מיוחד, ייחודי ונישא.
של נעליך מעל רגליך ובוא נקרא...
תסמיני נרקיסיזם גרנדיוזי
אדם צריך לענות רק על 5 מתוך הקריטריונים הללו כדי להיות מאובחן ב-NPD:
חוסר אמפתיה. קשה להם לאהוב וזה נכון, למרבה הטרגיות, גם כאשר הם מאוד רוצים לאהוב.
תחושת חשיבות מופרזת. הם נוטים ליהירות והתרברבות תכופה לגבי הישגיהם.
פנטזיות עיקשות על יותר הצלחה, כוח, אושר, אהבה, אינטליגנציה או הופעה חיצונית. למשל, הם בעד נראות נוצצת וראוותנית, עם מכוניות ייחודיות ומותגי יוקרה.
אמונה שהאדם כה מיוחד עד שעליו להתרועע רק עם אנשים מיוחדים אחרים.
אמונה ש״מגיע לי לקבל״ תשומת לב מיוחדת מאחרים (מה שמכונה גם תחושת זכאות). הם נוטים לבקש יחס או התחשבות מיוחדים.
נטייה לנצל אחרים או מצבים להגשמת מטרות אישיות. הם חווים מעט מאוד אשמה ובושה.
חוסר דאגה, חמלה או אמפתיה לאחרים. הם מעוררים באחרים תחושה שהמחמאות שהם מחלקים אינן אותנטיות.
התנהגות שחצנית, יהירה או מרוכזת בעצמו. כאשר ייפגשו ברקס מהצד השני, הם יכולים להיות מהירי חימה.
נרקיסיסטים גרנדיוזיים דומים מאוד לאנשים אחרים עם NPD, אבל כמה מהסימפטומים שלהם יכולים להיות בולטים יותר.
למשל, אנשים עם נרקיסיזם גרנדיוזי הם אסרטיביים ומוחצנים יותר מאשר נרקיסיסטים סטנדרטיים.
מכיוון שנרקיסיסטים גרנדיוזיים מאמינים אמונה שלמה ביכולותיהם ובאינטליגנציה שלהם, הם יפגינו חוסר אמון בולט במומחים.
הם הרי יודעים הכל.
לפי הנרקיסיסט הגרנדיוזי, המומחה לעולם לא יגיע לרמת הידע שלו, כך שכל אחד שאינו מסכים עם הנרקיסיסט תמיד טועה בעיניהם.
כמו אנשים עם הפרעות אישיות אחרות, זיהוי הנרקיסיסט הגרנדיוזי עשוי להיות מאתגר בהתחלה.
הם עשויים להיות חברים מתפקדים בקהילה, מנהיגים עסקיים ואנשיחם מצליחים מאוד, אך עם הזמן ייטו לקרוס לעמדה גרנדיוזיות, שקשה לקבלה במסגרות.
ברמה הבינאישית, הסימן המובהק ביותר לנרקיסיזם גרנדיוזי הוא היעדר הדדיות.
אנשים במצב זה יבקשו תמיד זמן, סבלנות, מאמץ, הקרבה וכסף מאחרים בעוד שלעולם לא יתעניינו בהחזרת טובה. יחסים עם אנשים כאלה הם תמיד חד-צדדיים ולא מאוזנים. נרקיסיסט גרנדיוזי יכול להיות אדם מצליח ביותר, כמו מנכ״ל שמוביל חברה או דמות ציבורית שרבים מעריצים.
אנשים כאלה מונעים להשגת דברים גדולים ע״מ להפגין את עליונותם.
מבחוץ, תכונות הנרקיסיסט נראות לעיתים מושכות או מפתות, אבל תחושה זו עשויה להיות זמנית בלבד או כזו שאפשרית רק מרחוק.
כשמתקרבים, מבחינים שנרקיסיסטים גרנדיוזיים דואגים רק לצרכים ולאינטרסים שלהם.
החלטותיהם עשויות שלא להיות לתועלת לקבוצה בכללותה או לארגון.
הוא נוטה לסיסמאות מנהיגותיות וליצירת תכניות מרהיבות, אבל לאורך הזמן הן מתגלות חלולות.
בחיי העבודה, נרקיסיסט שהוא מנכ״ל בעל חברה לא יהיה אכפת כל כך מהעובדים.
האנוכיות שבנרקיסיזם הגרנדיוזי מבטיח שאנשים אחרים יתגומלו כיאות.
כל עוד הנרקיסיסט מפיק מהם וחי את סגנון החיים הרצוי מבחינתו, יהיה לו מעט מאוד עניין באחרים, וגם לא יהיה לו אכפת מדעתם עד כדי כך שיתייחס למצב ברצינות.
גרנדיוזיות מופיעה בדרך כלל עם בוחן מציאות תקין.
בקצה הפסיכוטי של התופעה, מצויים אנשים הסובלים מדלוזיות גרנדיוזיות.
בקצה האחד של הספקטרום מצוי הנרקיסיסט הגרנדיוזי, אדם עם ביטחון עצמי, הערכה עצמית ותחושת עליונות מוגזמים ביותר, ובקצה השני מצוי הנרקיסיסט הפגיע, הסובל מביטחון עצמי שברירי וערך עצמי נמוך.
במקום לנהוג על טסלה יקרה, ללבוש בגדים יוקרתיים, לחיות בבית מנקר עיניים ולהיות בעל אישיות רברבנית וחצופה, הנרקיסיסט הפגיע עשוי להיות מופנם ומוכה חרדה, בושה וסימפטומים דיכאוניים.
מבחינה תפקודית, הנרקיסיסט הפגיע קרוב יותר להפרעת אישיות גבולית (Euler, 2018).
נרקיסיזם גרנדיוזי, לעומת זאת, עשוי להיות מובן טוב יותר כביטוי של פסיכופתיה (Windell, 2004).
אין סוג ״טוב יותר״ של נרקיסיסט: כל אחד מהם הוא גרסה בעייתית של אותו מצב.
סביר שאדם עם נרקיסיזם גרנדיוזי יהיה מאושר יותר, משום שהוא חי בבורות מאושרת בנוגע לאופן בו אחרים תופסים אותו ולאופן בו פעולותיו משפיעות על אחרים.
הוא יכעס ויהפוך מתוסכל רק כאשר יטילו בו ספק או לא יענו על ציפיותיו.
נרקיסיסטים פגיעים, מנגד, עשויים להיות מודאגים ועצובים. הם יהפכו מתגוננים וכועסים ביחס לאחרים כדרך להסוואת הפגיעות שלהם.
קשה לחיות במערכת יחסים או לעבוד עם נרקיסיסט גרנדיוזי.
לא רק שלא יהיה אכפת לו מהשקפותיהם של אחרים אם לא יישרו איתו קו, אלא שגם לא יאמין לשום ביקורת כלפיו.
אם יגיב, סביר להניח שיכעס מאוד ובכך יגרום לדובר שלא לרצות להעלות את טענותיו שוב.
הנרקיסיסט הקהילתי (Communal Narcissist)
נרקיסיזם קהילתי / קומיונלי מתאפיין בכל תכונות הגרנדיוזיות המוכרות, בהן כל האנרגיה מופנית לעבר הגברת הערך העצמי על ידי חיפוש אישור מאחרים, אבל עם הבדל חשוב:
בניגוד לנרקיסיזם המסורתי, בו אנשים מחפשים הכרה דרך האדרה עצמית של מאפיינים אישיים, בנרקיסיזם קהילתי יש מופע של בני אדם נטולי אגו לכאורה, שנותנים את הנשמה בלי לצפות לקבל שום דבר בחזרה. נרקיסיסטים קהילתיים חיים על הרעיון הפופוליסטי של "אלטרואיסט בכאילו", גם אם המניעים מאחורי התנהגותם הפרו-חברתית הפוכים ממה שהם מציגים למראית עין.
הם מוכרים לכולנו סיפור של הקרבה למען הזולת, והם לעיתים באמת תורמים לאחרים, אבל הצורך הבסיסי שיוצר את ההתנהגות המושקעת באחר היא לזכות בהערצה ושבחים מהסובבים אותם.
מכירים מישהו.י כזה?
סביר שכן.
גרנדיוזיות אצל מנהיגים נרקיסיסטיים
לא כל אדם חולם להיות מנהיג.
בבסיס המוטיבציה של מנהיגים לעבור את דרך החתחתים אל הפיסגה מחייבת מידה של נרקיסיזם, שבספרות המקצועית התייחסו אליו כנרקיסיזם חיובי או בריא (Paul Federn, 1970).
בחפיפה מסוימת עם מנהיגים טרנספורמטיביים, שבאים לעשות למען העולם ולמען עצמם, יש גם מנהיגים בעייתיים יותר, כאלה שמתאימים לסיווג האבחוני של ה-DSM כהפרעת אישיות נרקיסיסטית.
למרות האתגרים, יש צעדים שיוכלו לשמור על אנשים שמתמודדים עם נרקיסיסט
לזהות את הנרקיסיסט
בשל השוני בין נרקיסיסט גרנדיוזי לנרקיסיסט פגיע, הטיפול והתגובה להם צריכים להיות שונים. קחו את הזמן לזהות את מאפייני הליבה של האדם שאתם נמצאים איתו באינטראקציה: איך הוא מציג את עצמו? איך הוא מגיב לגיוון? איך הוא מתקשר לאחרים? הנרקיסיסט הגרנדיוזי ייראה לרוב שמח, בטוח בעצמו, קולני ובמרכז תשומת הלב. נרקיסיסט פגיע יכול להתחמק מסיטואציות חברתיות ולהיראות שקט ומופנם יותר.
להציב ציפיות הגיוניות
מי שרוצה להתמודד עם נרקיסיסט גרנדיוזי צריך להיות הגיוני וריאליסטי. כמו במקרה של הפרעות אישיות אחרות, נרקיסיזם זו תכונת אופי שנוטה להיות סטטית ויציבה לאורך זמן, ובניגוד לדיכאון או חרדה היא אינה נוטה להשתנות. במצבים רבים, הנרקיסיסט לא יהיה מעוניין להשתנות או לעשות את הדברים אחרת, כי לדעתו חייו מושלמים. לחץ גדול מדי על הנרקיסיסט יכול לגרום למתח ותסכול, אז יש להנמיך ציפיות מראש.
להציע מידע ועזרה
במקום לנסות לפעול באופן סמוי, כדאי ליידע את הנרקיסיסט שהבחנתם במצבו ושהדבר עלול לפגוע בו אם ימשיך לנהוג כך. הבהירו לו שאתם מעוניינים לעזור לו במסירות להתמודד עם הנרקיסיזם הגרנדיוזי, אך גם שיצירת שינוי תלויה בו.
הציבו גבולות והיצמדו אליהם
אנשים עם נרקיסיזם גרנדיוזי הם מניפולטיביים ואנוכיים ביותר. בהינתן הזדמנות, הם עלולים להציב חברים, בני משפחה ועובדים במצבים מסוכנים או כאלה שיגרמו להם למצוקה, מבלי לחשוב על הסיכונים. תנו לנרקיסיסט בחייכם להבין שלא תסבלו יותר את ההתנהגות הזו ותארו בפניו את השלכות המניפולציות שלו. כאן הדבר החשוב ביותר יהיה לעקוב אחר אמצעי הזהירות המתוכננים, אחרת המניפולציה תימשך.
היו מוכנים לעזוב
לעתים הדרך היחידה להתמודד נכונה עם נרקיסיסט גרנדיוזי היא לעזוב אותו, בעיקר אם מדובר בקשר רומנטי.
בין אם מדובר בבן משפחה, בחבר, בקולגה, בבוס או בבן זוג, צריך לדעת מתי נוכחותו בחייכם גורמת ליותר מדי כאב, מתח וקושי.
הנרקיסיסט עשוי שלא להיות מוכן או מסוגל להשתנות, אבל ניתן לשנות את מידת המגע איתו.
Euler, S., Stöbi, D., Sowislo, J., Ritzler, F., Huber, C. G., Lang, U. E., & Wrege, J. (2018). Grandiose and vulnerable narcissism in borderline personality disorder. Psychopathology, 51(2), 110-121. https://doi.org/10.1159/000486601
Federn, Paul (1929). "Narcissism in the Structure of Ego" (PDF). Mindsplain. Retrieved 2020-11-03.
Jim Windell (2004). What Drives Narcissism?. Retrived from Michigan Psychological Association.
Nehrlich, A. D., Gebauer, J. E., Sedikides, C., & Schoel, C. (2019). Agentic narcissism, communal narcissism, and prosociality. Journal of personality and social psychology, 117(1), 142–165. https://doi.org/10.1037/pspp0000190
במקביל לפרקטיקה הפרטית אני עובדת כמטפלת במרפאת בריאות הנפש של קופת חולים בצוות רב מקצועי. שם אני מטפלת במבוגרות ומבוגרים החווים מגוון קשיים נפשיים כגון חרדה, דיכאון, טראומה, קשיי מצב רוח, ניתוק רגשי ועוד.
בנוסף יש לי ניסיון רב בטיפול פרטני וקבוצתי באנשים החווים משברים ומעברים בחיים.
גם מעברים טבעיים ורגילים של החיים הם שינוי שדורש הסתגלות, מעבר להורות, מעבר לזוגיות, קשיים בתקשורת בינאישית, הורות לילד עם צרכים מיוחדים, גירושין, משברי אמצע החיים, גיל המעבר לנשים ולגברים, התמודדות עם מחלה, חיפוש כיוון עבודה ועוד.
כמו כן עוסקת בעיבוד חוויות קשות מהעבר, המשפיעות עלינו עד היום.
בקליניקה הפרטית אני עובדת עם מבוגרים החל מגיל 21 ועוזרת להתמודד ולצמוח ולהשתחרר מתחושות של:
מצוקה ובלבול.
חוסר מימוש, חוסר סיפוק, חוסר טעם בחיים, חיפוש משמעות.
חרדה והצפה, קושי בוויסות רגשות סוערים.
חוסר יכולת להרגיש, דיכאון וביקורת עצמית.
כעס וזעם כלפי מישהו אחר, עסק לא פתור עם אדם אחר.
בדידות מכאיבה.
תקיעות, קושי בקבלת החלטות.
קונפליקט פנימי.
התמודדות עם מחלה.
הנעת תהליכי יצירה.
כל חוויה אנושית אחרת.
אני מאמינה
אני מאמינה כי התהליך טיפולי עשוי להיות יעיל יותר כאשר הוא ממוקד ב"כאן ועכשיו" של המטופל, בחוויה המיידית המעוגנת בגוף ובקשר עם המטפל.
הקשר הטיפולי בעיני הוא בגובה העיניים ואני רואה את המטפל והמטופל כשותפים לתהליך.
בטיפול מתהווים יחסים המבוססים על אמפטיה, כיוונון בלתי-פוסק פנימה אל עולמו הרגשי של המטופל, עבודה חווייתית ישירה שמטרתה להגיע אל הכאב הרגשי הבסיסי ולחשוף אותו אל רגשות ראשוניים אדפטיביים המחזקים את המטופל, עוזרים לו להתחבר לצרכיו, ויצור משמעויות חדשות.
אני מאמינה כי מודעות לבעיה וחשיבה עליה, אינה תמיד מספיקה לנו כדי לעשות שינוי, וכי עצירה והקשבה פנימה, לחוויה הגופנית רגשית, מאפשרת מגע עם רבדים עמוקים של הנפש.
לאחר סשן של טיפול חוויתי תמיד נרגיש טוב יותר, וקרוב יותר אל עצמנו, גם אם נפגשנו בכאב וניפתח לעושר של חוויה ומשמעות אישית שלא הכרנו קודם.
חוויה רגשית עמוקה בתוך הטיפול עוזרת לנו לגעת בכאב ולרפא אותו כך שסיטואציות המעוררות את הכאב לא יפעילו אותנו יותר.
על פי גישת ההתמקדות כל אדם יכול לחוש את האיזור שבין המודע ללא מודע (ג'נדלין, 1978).
לדוגמא, אם מישהו בוכה, הוא יכול לכוון את תשומת הלב שלו פנימה ולחוש את "המקום הבוכה" ממנו עולות הדמעות, ממנו עולים רגשות, דימויים, מחשבות.
כל אלה עוזרים לנו לחוש ולהבין את המשמעות המורגשת של הדברים, הבנה של מה שלא ניתן היה להבין קודם לכן.
הגוף-נפש שלנו מאותת לנו איך נוכל לרפא את עצמנו ועלינו להקשיב לו שכן אין באמת הפרדה בין התחושות והחשיבה, מדובר בתהליך אחד.
במהלך הפגישה נקשיב יחד להתנסות החווייתית המתרחשת ברגע הזה בתוכנו, בתשומת לב, בקבלה מלאה, באמפתיה נפתח יכולת לשאת חרדה, מצוקה, בלבול, פחד, התרגשות, התלהבות וכל מה שעולה בנו ברגע זה, לאט לאט נסמוך על עצמנו וננוע הלאה למחוזות שלא התאפשרו לנו קודם.
נזהה את רגשות הליבה של הכאב שלנו, משם נדע מה הצורך שלנו שלא נענה ונרגיש ראויים.
למרות שזיגמונד פרויד לא השתמש במונח ״קונקרטיזציה״ באופן מפורש, המשמעות הבסיסית של המונח נרמזת בתיאוריה הפסיכואנליטית שלו.
ראשית, התיאוריה של פרויד על נפש האדם, הפסיכואנליזה, מומשגת ככזו שיש לה מערכת מבנית תלת-צדדית, אותו מודל סטרוקטורלי, המורכב מסופר אגו, אגו ואיד.
פרויד נעזר בקונקרטיזציה כדי להבחין בין חלקים של הנפש המופשטת של המטופל באנליזה.
מבחינתו, כאשר רגשותיו המודחקים של המטופל עוברים התקה ומועברים באופן לא מודע אל המטפל, תוכן של טרנספרנס מקבל את הצורה הקונקרטית והספציפית של ה״כאן ועכשיו״ במערכת היחסים הטיפולית.
קונקרטיות לעומת אבסטרקטיות
כאשר אומרים על מטופל או מאובחן כי שהוא נוטה לקונקרטיות, הכוונה היא ליכולתו המוגבלת יחסית לחשוב בצורה מופשטת דיה, כלומר, בחשיבה שלו יש דגש חזק מדי על פרטים מוחשיים והתנסות מיידית.
אדם קונקרטי מדי מתקשה ביכולת לאבסטרקטיות, המתבטאת ביצירת רעיונות או מושגים כלליים על ידי זיהוי קווי דמיון וחילוצם מתוך מקרים ספציפיים.
התהליכים הקוגניטיביים המדויקים בהם מתרחשות חשיבה קונקרקטית וחשיבה אבסטרקטית הם עדיין אתגרים מחקריים מורכבים.
אריקסון השתמש בסיפורים מטאפוריים כדרכים עקיפות לנפש המטופל.
לפי אריקסון, גישה לחומרים הנפשיים המודחקים של המטופל דורשת כלי שיכול לעקוף תקשורת מילולית רגילה.
סיפורים מטאפוריים אינם רק עשירים במידע ובאלמנטים, אלא גם מאפשרים למטופל לבטא אירוע נפשי באופן מרוחק ומרוסן שמילים רגילות אינן מאפשרות.
לכן, סיפור מטאפורי יכול להיראות כקונקרטיזציה של חומר מופשט מנפש הלקוח שיכול להיות מזוהה ומנותח עם המטפל.
קונקרטיזציה לפי פיאז׳ה
ז׳אן פיאז׳ה, מאבות הפסיכולוגיה ההתפתחותית, השתמש באופן מפורש במונח אופרציות קונקרטיות כדי לתאר את השלב השלישי בתיאוריה של ההתפתחות הקוגניטיבית.
שלב זה מתרחש סד״כ בין גיל 7 ל-11 ומאופיין בהתפתחות של חשיבה מאורגנת ורציונלית.
ילדים בשלב הזה מסוגלים ליישם לוגיקה רק על חפצים פיזיים (״אופרציות קונקרטיות״) ולרוב אינם יכולים עדיין לחשוב באופן מופשט או לפתח השערות.
לכן, פיאז׳ה משתמש במונח ״קונקרטי״ לתיאור היכולת הבסיסית של הילד לנתח מציאות מוחשית שנתונה לו פיזית.
קונקרטיזציה בפסיכותרפיה
מושג הקונקרטיזציה שולב גם בשיטות פסיכותרפיות מסוימות ורכש משמעויות וצורות שונות.
באופן כללי, כמו תיאוריות פסיכולוגיות, גם גישות שונות של טיפול מיישמות הגדרות שונות של המונח קונקרטיזציה. אחד הדברים המשותפים לשיטות האלה הוא הצורך בייחודיות ליצירת הפרדה קונקרטית – פיזית או מנטלית – בין הלקוח לבעיה שלו.
להלן דוגמאות לקונקרטיזציה בצורות אחרות של פסיכותרפיה.
טיפול ממוקד רגש (EFT)
טיפול ממוקד רגש הוא גישה טיפולית בעלת תמיכה אמפירית שמתמקדת בעיבוד רגשי עמוק, כולל מודעות ו-ויסות רגשיים מוגברים, כמו גם טרנספורמציה של תגובות רגשיות שאינן סתגלניות לבעיות אישיות ובינאישיות,
למשל חסימה של חוויות וביטוי רגשיים. שני הליכים מרכזיים שמשתמשים בהם ב-EFT מקלים על הקונקרטיזציה,
האחד הוא ״דיאלוג הכיסא הריק״ לעניינים שאינם פתורים ולרגשות שליליים כלפי אדם חשוב בחיי הלקוח, והשני הוא ״דיאלוג שני הכיסאות״, בו שני היבטים של העצמי נמצאים באופוזיציה זה לזה.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא פסיכותרפיה מובנית, קצרת טווח ומכוונת להווה שנועדה לפתרון בעיות עכשוויות ולשינוי חשיבה דיספונקציונלית, שמייצר שיפור במצב הרוח ובהתנהגות.
CBT כולל כמה טכניקות של פיקוח עצמי לשם טרנספורמציה של מחשבות ורגשות פנימיים ואוטומטיים לכדי מחשבות ורגשות גלויים וחיצוניים (בליבת דפוסי ההתנהגות) ולהבחנה בין האדם לרגשותיו ומחשבותיו.
במובן זה, ההפרדה והגמישות של מערכת היחסים בין המטופל למחשבות והרגשות שלו הופכות אפשריות ע״י תהליך הקונקרטיזציה תוך שימוש היעוד מוחשית וכתובהשל קוגניציות ורגשות פנימיים.
טיפול נרטיבי
טיפול נרטיבי מבוסס על הפרדת הלקוח מבעיותיו והחלפת נרטיב דומיננטי רווי-בעיות בנרטיב אלטרנטיבי.
האפשרות שניתנת למטופל להחצין את בעיותיו במקום להפנים אותן נותנת לו פרספקטיבה חדשה על הבעיה, לצד זיהוי עובדות חיוביות חדשות שנבלעו בחוויה השלילית הכללית.
החצנה (אקסטרנליזציה) של בעיות מאפשרת למטופל ליצור דיאלוג רב-ממדי על בעיותיו ולנסח מחדש את הנרטיב של חייו.
טיפול באמנויות
טיפול באמנויות יכול להעלות לדיון בהדרגה נושאים מופשטים ולהציג אותם באופן מוחשי יותר בדרכים רבות, למשל:
דרך שימוש בצבעים, צורות וקומפוזיציות (תרפיה באמנות).
שימוש המגולם בפעולה דרמטית (פסיכודרמה / דרמה תרפיה).
שימוש בתנועה פיזית, ביציבה ובמחווה (טיפול בתנועה).
שימוש בצליל, בקול ובנגינה (טיפול במוזיקה).
שימוש בביטוי כתוב (ביבליותרפיה).
הדבר עשוי לאפשר למטופל, ילד, מתבגר או מבוגר, לחוות את הדינמיקות הלא-מודעות שלו בצורה צבעונית וקונקרטית יותר לצד מתן גישה לחוויות פרה-ורבליות.
התצפית החיצונית של הלקוח על החוויה הפנימית שלו עשויה להגביר את יכולתו להרהר ולנתח את עצמו ולקבל פידבק מהמטפל ומחברי קבוצת הטיפול.
פסיכודרמה
קונקרטיזציה בפסיכודרמה עשויה לאפשר למטופל לצבור תובנות פעולה אל תוך חוויה פנימית מופשטת.
Kushnir, A., & Orkibi, H. (2021). Concretization as a Mechanism of Change in Psychodrama: Procedures and Benefits. Frontiers in psychology, 12, 633069. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.633069
שירה אליאס רוטר | MSW | טיפול רגשי ופוקוסינג ברמת השרון
שירה אליאס רוטר
שמי שירה אליאס רוטר, MSW, אני מטפלת רגשית ברמת השרון, מטפלת בשיחות בשילוב "קונסטלציה משפחתית" ופוקוסינג לטיפול עומק.
כמו כן, מורה לקונסטלציה משפחתית בביה"ס "דרך הקונסטלציה" .
ניסיון מקצועי
מנחת אומנה ב"שחר – אומנה טיפולית" (case manager).
עבודה עם מכורים לסמים במגזר הציבורי.
טיפול בקליניקה פרטית ברמת השרון.
מורה ל"קונסטלציה משפחתית" בביה"ס דרך הקונסטלציה.
מורה ל"התמקדות" בתכנית ללימודי נטורופתיה, וינגייט.
פירוט ההשכלה
תואר שני MSW בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת תל אביב.
לימודי הסבה לתואר ראשון בעבודה סוציאלית, אוניברסיטת אריאל.
לימודי "קונסטלציה המשפחתית" מטעם בית הספר לקונסטלציה משפחתית.
לימודי הסמכה בטיפול בשיטת ה"התמקדות" מטעם המכון הבנל"א להתמקדות בניו יורק במרכז גופנפש רמה"ש.
הכשרה דו שנתית בהנחיית קבוצות בסמינר הקיבוצים.
1999-2001: תואר שני (M.A), בפסיכולוגיה חברתית בהצטיינות, (המחלקה לסוציולוגיה) באוניברסיטת בר-אילן.
1995-1998: תואר ראשון (B.A), בפסיכולוגיה וסוציולוגיה במכללה האקדמית של ת"א-יפו.
אני מאמינה
אני מאמינה שטיפול יכול לתת מענה טוב לצאת ממצוקה, לשפר קשרים בינאישיים, לשפר את חוויית היומיום, לצאת מתקיעויות, לצמוח ולעבור שינויים מיוחלים.
אני מאמינה שטיפול טוב מתחיל בהעדר שיפוטיות, בהיותו מיכל עבור המטופל.ת להביא את עצמו.ה כפי שהינו.ה באותנטיות ולעבור דרך, לעיתים מהירה יותר, לעיתים איטית, בה יש למטופל.ת מקום לגדול ולהשתנות .
אני מאמינה שטיפול טוב מתמקד בהתבוננות עצמית של המטופל.ת על חייו.ה, הדפוסים שלו.ה וקווי החשיבה והתחושות.
המטפל.ת יכול לעזור למטופל.ת להעמיק את המגע והחיבור לעצמי האותנטי שלו.ה, לגעת בכאב במטרה לרפא פצעים ישנים ולברוא יחד מציאות טובה יותר, בה אט אט אנו עוזבים תגובות אוטומאטיות וחווים דרגות גבוהות יותר של חופש, אותנטיות, יחסים בריאים יותר עם עצמנו ועם הסביבה.
אני מאמינה שחוויות משבריות יש להן את הכוח והפוטנציאל להצמיח את האדם קדימה, למרות הסבל והכאב, כאשר הוא מעובד ומטופל.
תחומי טיפול
משברי חיים.
קשיים ומשברים בתחום הזוגי וההורי.
חרדה.
דיכאון.
קבלת החלטות / צמתים.
עיבוד פרידה / אובדן.
מתבגרים ומבוגרים מעל גיל 18.
קונסטלציה משפחתית
אחת לחודש אני מקיימת סדנה פתוחה לקהל הרחב בקונסטלציה משפחתית, ופותחת כל חודשיים- שלושה קורסים חדשים בקונסטלציה משפחתית, המתאים גם למטפלים וגם לאנשים שמעוניינים להתפתח מבחינה אישית, נפשית ורוחנית וללכת בדרך הקונסטלציה.
הקונסטלציה המשפחתית מאפשרת:
עבודת עומק על העברה בינדורית - שיחרור דפוסים עמוקים שנטמעו בנו מהדורות מהם אנו מגיעים.
חיבור עמוק לשורשים שלנו וקבלת תמיכה וכוח מהדורות שהיו כאן לפנינו.
תפיסה של מערכת - קונסטלציה - לא כל האחריות היא על האדם עצמו, הוא חלק ממערכת שלמה, ובאופן לא מודע, לקח על עצמו או "שמו עליו" דברים לא פתורים ולא מעובדים מהדורות הקודמים. בעבודה נגיע לפתרון ושחרור.
חיבור עמוק לרמות של נפש, נשמה ורוח.
הרחבת המיכל הפנימי – כאשר יכולת ההכלה הפנימית של סיטואציית החיים מתרחבת – אנו מקבלים יותר כוחות להתמודד עם מה שהחיים מזמנים לנו.
פיתוח ראיה אנרגטית, ראיה עמוקה של האחר, פיתוח אמפטיה לאחר והבנה של המערכת.
שחרור מנוקשות, שיפוט וביקורת.
חוויית חיים של חופש פנימי גדול יותר, פחות אוטומאטיים בלתי נשלטים ויותר בחירה, הקלה ושקט נפשי.
שינויים עמוקים במקומות המבקשים מאיתנו מקום, הכרה וריפוי.
בעבודתי הציבורית כיום אני עוסקת בפסיכותרפיה במרפאה לבריאות הנפש השייכת לקופ"ח כללית. אני מעניקה טיפול נפשי לאנשים המתמודדים עם מגוון רחב של קשיים ומצוקות. במקביל, אני מדריכה סטודנטים לעבודה סוציאלית על עבודתם הטיפולית במרפאה.
בנוסף, אני מבצעת הערכות ממוקדות במטרה להבין לעומק את סוג הטיפול הנדרש ולחדד את המענה המיטבי עבור כל מטופל.
במהלך השנים עבדתי ביחידה לטיפול בהתמכרויות השייכת לעריית תל- אביב יפו, שם טיפלתי באופן פרטני באנשים המתמודדים עם בעיית התמכרות לסמים, אלכוהול והימורים והנחיתי קבוצות טיפוליות של מכורים ובני זוגם.
בנוסף, עסקתי בטיפול פסיכותרפי בילדים ובהדרכת הורים במרפאה לבריאות הנפש של כללית.
כמו כן, במסגרת עבודתי בעמותת אנוש עסקתי בשיקום של מתמודדים עם בעיה נפשית באופן פרטני וקבוצתי.
השכלה והכשרה קלינית
לימודי פסיכותרפיה תלת שנתיים ב- ה.ל.פ.ב.א - המרכז ללימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית.
תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות, אוניברסיטת בר אילן.
תואר ראשון בעבודה סוציאלית בהצטיינות, אוניברסיטת בר אילן.
הכשרה מקיפה בטיפול בהתמכרויות- גישות, מיומנויות וכלים בטיפול באנשים על רצף ההתמכרות.
השתלמויות קליניות נוספות כגון: מיינדפולנס, CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי+גל שלישי), CFT (טיפול ממוקד חמלה), טיפול דיאדי ממוקד טראומה והנחיית קבוצות.
אני מאמינה
אני מאמינה כי בטיפול מתקיים קשר מיוחד ומשמעותי שלא קיים בשום מקום אחר. זהו מרחב בטוח ודיסקרטי המאפשר לאדם להתחבר לעצמו ולהיות במגע עם חלקים בנפשו שיתכן שללא המפגש הטיפולי הייחודי, לא יתאפשר להם מקום. טיפול בבסיסו בנוי על קשר בין מטפל למטופל המאפשר למטופל הכרה ברגשותיו ובמצבי חיים מורכבים שעובר, כך שבהדרגה ייווצר תהליך של התפתחות ושינוי.
גישתי הטיפולית הבסיסית היא הגישה הפסיכודינמית אשר מעודדת התבוננות על התפתחות חייו של המטופל והיווצרות הסימפטומים מהם סובל. לצד זאת, ישנה חשיבה מתמדת על הקשר הטיפולי שנוצר עם המטפל. להבנתי, הקשבה עמוקה לקשר הטיפולי הנרקם ב"כאן ועכשיו" מספרת רבות על האופן שבו המטופל חווה את העולם ועל דרכי התקשורת שלו עם דמויות משמעותיות.
התבוננות וחשיבה אודות הקשר הנרקם בחדר הטיפול, עשויה להועיל רבות לקשייו של המטופל ולרכך מנגנוני ההגנה שאינם יעילים עבורו וגורמים לו לסבל רב ובכך לגרום לשינוי חיובי בחייו.
כאשר אדם מגיע לטיפול הוא סובל ממצוקה וכאב לעיתים סביב חרדה, דיכאון או משבר נפשי שעובר. אולם כל אדם חווה מצוקה באופן הייחודי לו ולעולמו הפנימי. מטרתי היא להפנות קשב ותשומת לב לחווייתו האינדיבידואלית של האדם הפונה אלי לעזרה, בכדי להבין לעומק את המקום שבו הוא נמצא ולהיות עמו. אני מאמינה שיחד נוכל למצוא דרך לחולל שינוי פנימי ולעיתים גם חיצוני ולהוביל לשיפור איכות החיים ולהעלאת תחושת הרווחה הנפשית.
כמעט כל אחד יודע שאלכוהול וקלונקס מורידים, ריטלין וקוקאין מרימים ואסיד ו-MDMA פותחים.
אבל מה נסגר עם קנאביס?
המציאות מלמדת שגראס אינו משפיע על כולם אותו דבר. יש זנים שונים, הקשרים אישיים שונים ומצבים חברתיים שונים, כך שגם מעשן קבוע יכול לחוות סטלה שונה בכל שימוש.
יש מי שוויד עבורם זה החומר הכי מרגיע בעולם. הוא עוזר להירדם, מפחית מחשבות ומעניק קצת שקט מתודעה חסרת מנוח. לפעמים הכל עובד כמצופה, בין אם העישון נועד להקל על סימפטומים נפשיים ובין אם כדי לפתוח את התיאבון.
בקצה השני של הספקטרום מצויים מעשנים שחווים מידה של חשדנות עד רודפנות של ממש, חוסר שקט מאיים, מחשבות קשות על עצמם וגם התקפי חרדה. השאכטה עלולה להגביר את תחושת המתח והחרדה, בעיקר כאשר החומר חזק מדי, כלומר יש בו ריכוז גבוה של THC (טטראהידרוקנאבינול).
על זה נדבר כאן:
מה הקשר בין עישון מריחואנה לבין התקפי פאניקה ואיך להקל על החרדה אם פגשתם בדיוק את ההיפך ממה שקיוויתם לו.
חווית לאחרונה התקף חרדה תחת השפעת קנאביס? המומחים שלנו מציעים ייעוץ אישי:
תחילה, זכרו שאם חוויתם חרדה או התקף חרדה במהלך העישון, אתם לא לבד.
במחקר שבחן את המצב באוכלוסייה הכללית נמצא כי מבין 1,135 פונים שהגיעו למיון על רקע הרעלת קנאביס, 17.3% סבלו מחרדה כתלונה עיקרית (Keung et al, 2023).
אלה שדיווחו על חרדה סבלו מהתקפי חרדה (11.7%), תוקפנות והתנהגות מאנית (9.2%) והזיות (6.1%).
עוד נמצא כי אלה שהפגינו תסמיני חרדה היו בסבירות גבוהה צעירים יותר, נטלו את הקנאביס בצורה של אכילה, סבלו ממחלות נלוות פסיכיאטריות או שהייתה להם היסטוריה של התמכרויות לחומרים.
חרדה בעקבות שימוש בקנאביס נחווית לעיתים כמו התקף פאניקה, שעלול לגרום להזעה או רעידות, תחושת אבדון פתאומית ובלתי מוסברת.
המחשבות מתרוצצות, הלב דוהר והנשימה מהירה מדי, קשה להסביר מה קורה לך.
לעיתים עולים פחדים שאנשים אחרים צופים בנו ושופטים אותנו.
ברמה הקוגניטיבית, בולטים חשש מאובדן שליטה, ומחשבות קשות על מוות מתקרב.
מצב מפחיד, אין מה לומר, אבל חשוב לציין כי הסימפטומים האלה די שכיחים בהתקף חרדה.
החדשות הטובות הן שתקף חרדה אינו מהווים סכנה ממשית והוא חולף ספונטנית, בדרך כלל תוך כ-10 דקות שנראות כמו נצח.
שאלות נפוצות: התקפי חרדה וקנאביס
האם יש הבדל בין שימוש בקנאביס בישראל לבין שימוש במהלך טיול בחו"ל מבחינת הסיכון לחוות התקף חרדה?
שימוש בקנאביס בחו"ל יכול להיות מסוכן יותר מבחינת חרדה ממספר סיבות. ראשית, הזנים והריכוז של THC יכולים להיות שונים משמעותית ממה שאתם רגילים בארץ. שנית, הסביבה הלא מוכרת והריחוק מסביבת התמיכה הטבעית שלכם יכולים להגביר חרדה. בנוסף, טיול עצמו מלווה לעתים בהפרעות שינה, שינויים בתזונה ועומס פסיכולוגי - כל אלה מגבירים את הסיכון לחוות תגובה קשה.
מכון טמיר מציע שירות ייעוץ בזום למטיילים הישראלים בחו"ל המתמודדים עם התקפי חרדה על רקע שימוש בסמים. הייעוץ ניתן בעברית, ברוב שעות היממה, ומאפשר לקבל תמיכה מקצועית מיידית גם כשאתם רחוקים מהבית.
אחרי שחוויתי התקף חרדה קשה בעקבות שימוש בקנאביס, האם זה אומר שאני לא יכול כבר לעשן?
לא בהכרח, אך בהחלט התרומם כאן דגל. רבים שחוו התקף חרדה מקנאביס מדווחים על "זיכרון גופני" שנוטה להתעורר בשימושים הבאים. אנשים עם נטייה לחרדה או עם היסטוריה של התקפי פאניקה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות אותם שוב.
איך לעזור לחבר/ה שחווה התקף חרדה בעקבות שימוש בקנאביס?
הישארו רגועים - החרדה שלהם עלולה להחמיר אם תגיבו בלחץ. הבטיחו להם שהם בטוחים ושהתסמינים יחלפו, בדרך כלל תוך שעה או פחות. דברו בקול רגוע ומרגיע, והזכירו להם לנשום לאט ועמוק. עודדו אותם לשתות מים והציעו אוכל קל כמו פירות או עוגיות.
הרחיקו אותם מסביבות רועשות או מוארות מדי, ואל תשאירו אותם לבד. חשוב לא לצחוק או להקל ראש בתחושות שלהם - עבורם, החוויה מפחידה מאוד ואמיתית לחלוטין. אם המצב לא משתפר או אם הם מתלוננים על תסמינים פיזיים קיצוניים, אל תהססו לפנות לעזרה רפואית. מומחי מכון טמיר זמינים גם לשיחות חירום עם בני משפחה או חברים המתמודדים עם מצב כזה.
האם יש קשר בין שימוש בקנאביס רפואי לבין חרדה, ואיך אפשר למנוע תופעות לוואי חרדתיות?
קנאביס רפואי הוא בדרך כלל בעל פרופיל בטוח יותר מבחינת חרדה, הודות ליחס מאוזן יותר בין THC ל-CBD ולמינון מבוקר. עם זאת, גם משתמשי קנאביס רפואי עלולים לחוות חרדה, במיוחד בתחילת הטיפול או בשינויי מינון.
להפחתת הסיכון, המומחים ממכון טמיר ממליצים:
להתחיל במינון נמוך מאוד ולהעלות בהדרגה
להעדיף צריכה דרך שמנים או כמוסות על פני עישון (שמגביר את עוצמת האפקט ומהירותו)
להקפיד על סביבה תומכת בעת השימוש
להימנע משילוב עם אלכוהול או חומרים פסיכואקטיביים אחרים
חשוב במיוחד לעבוד בצמוד עם הרופא המטפל ולדווח על כל תגובה לא רצויה.
האם יש הבדל בין התקף חרדה "רגיל" לבין התקף חרדה הנגרם מקנאביס, ואיך הטיפול שונה?
התקף חרדה מקנאביס דומה במהותו להתקף חרדה "רגיל", אך לעתים קרובות מלווה בתחושות סובייקטיביות חריפות יותר של דפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי), דראליזציה (תחושה שהמציאות מעוותת), ולעתים גם חוויות חושיות מוגברות. בעוד שהתקף חרדה רגיל נמשך בדרך כלל 10-30 דקות, התקף הקשור לקנאביס יכול להימשך לאורך משך ההשפעה של החומר, לפעמים מספר שעות.
הטיפול המיידי דומה — טכניקות הרגעה ונשימה, חזרה לסביבה בטוחה ומוכרת, והרגעה עצמית. אולם בטיפול ארוך טווח, מטפלי מכון טמיר מתייחסים גם לשאלת השימוש בקנאביס והאם הוא מתאים למטופל הספציפי, תוך בחינת דפוסי השימוש והקשר שלהם לחרדה.
האם יש קשר בין התקפי חרדה מקנאביס לבין הפרעות נפשיות אחרות, ומתי חשוב במיוחד לפנות לטיפול מקצועי?
מחקרים מראים כי אנשים עם נטייה להפרעות חרדה, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה נמצאים בסיכון מוגבר לחוות תגובות שליליות לקנאביס, כולל התקפי חרדה. לעתים, שימוש בקנאביס יכול אף לחשוף נטיות שטרם אובחנו או לזרז הופעת סימפטומים של הפרעה נפשית.
חשוב במיוחד לפנות לטיפול מקצועי אם:
התקפי החרדה חוזרים ונשנים גם ללא שימוש נוסף
הופיעו מחשבות אובדניות או פסיכוטיות במהלך ההתקף
אתם מרגישים שאתם ממשיכים להשתמש למרות התגובות השליליות
ההתקף השפיע משמעותית על תפקודכם היומיומי
אצלנו מוצעים טיפולים מרחוק בזום למטיילים בחו"ל ולמטופלים ברחבי הארץ, וכמובן פגישות פנים-אל-פנים במרכז בתל אביב.
המחקר בחן סימנים ותסמינים של פאניקה אצל מבוגרים בארה״ב המשתמשים בקביעות במריחואנה, תוך שליטה במשתנים שונים, כמו גיל, הכנסה, גזע, השכלה ומצב סוציו-אקונומי.
המסקנה הייתה ששימוש במריחואנה נמצא בקורלציה עם עלייה בסבירות לחוות התקף חרדה.
למעשה, המחקר מצא גם כי מעשני גראס לאורך תקופות ממושכות נטו יותר להיות מאובחנים עם הפרעת פאניקה.
אבל נראה שהתמונה יותר מורכבת:
עד למינון מסוים של החומר הפעיל, קנאביס מרגיע, אבל במינון גבוה הוא מתחיל לעשות בדיוק ההיפך.
מחקר שבחן 42 מבוגרים בריאים מצא כי צריכת 7.5 מיליגרם של THC הפחיתה רגשות שליליים הקשורים למשימה אינטנסיבית ומלחיצה.
לעומת זאת, מינון גבוה יותר, של 12.5 מ"ג ומעלה, השפיע הפוך - התחושות השליליות עלו והביצועים במשימה נפגעו.
נמצא כי שימוש תכוף בקנאביס מפחית את היעילות של טיפולים פסיכולוגיים בחרדה. כלומר מי שמשתמש בקנאביס בקביעות יפיק כנראה תועלת משיטות הטיפול המסורתיות בחרדה.
איך להתמודד עם התקף פאניקה בגלל שימוש בגראס?
להלן דרכים להקלה על התחושה במהלך הדקות האלה:
הזכירו לעצמכם שאתם לא בסכנה
כל אדם יכול להרגיש שונה בהתקף פאניקה, אך רבים תוהים אם הם חווים משהו חמור כמו התקף לב או מנת יתר, בעיקר אם לא חוו התקף פאניקה בעבר.
הפחד עצמו הוא ממשי מאוד, אך האיום איננו.
כדי להירגע, חשוב שתזכירו לעצמכם שההתקף יעבור.
ייתכן מאוד שלאחר צריכה גבוהה מדי של חומר פעיל בקנאביס תחוו תסמינים לא נעימים, כפי שתואר לעיל, אבל המצב כשלעצמו אינו מסכן חיים.
הנה תרגיל הירגעות שתמיד עוזר:
שבו במקום נוח - אפשר על הספה, על הכיסא, או על הרצפה, מה שנוח.
עצמו עיניים וקחו נשימה עמוקה.
אמרו לעצמכם משהו כזה: ״אני בטוח כאן. יש לי כנראה התקף חרדה בגלל הבאנג / הג׳וינט שעישנתי מקודם. לאט לאט זה עובר לי״.
חזרו על המנטרה הזו (״״אני בטוח...״) ונשמו לאט ובטבעיות עד שתחושת התבהלה תתחיל לדעוך.
תאכלו משהו
שימוש בקנאביס על קיבה ריקה יכול להעצים את האפקטים של ה-THC, מה שעלול להוביל ל״היי״ רציני יותר מהמצופה.
ניתן לתקן זאת בקלות באמצעות חטיף ויש תגמול נוסף, כי החומר הפעיל מגביר תיאבון.
גם אם לא הייתם רעבים לפני שהשתמשתם בקנאביס, ארוחה קלה יכולה לעזור לשכך את האפקט ולרכך את האימה.
טרפנים
יש מחקרים שמראים כי טרפנים (Terpenes) ו-לינלולים (Linalool), חומרים אורגניים המצויים בצמחים, שמנים ובשרף של עצים יכולים לעזור להפחית את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC.
אחד מהם הוא לימונן, מצוי בלימונים,
כך שהכנת לימונדה מלימון טרי יכולה מציעה מענה יעיל להפחתת ההשפעה הפסיכואקטיבית.
פלפל שחור הוא גם מקור לטרפינים.
אפשר ללעוס כמה גרעיני פלפל שחור או לאכול אותם לאחר גריסה (מה שבטוח, לא מסניפים את האבקה!).
קחו כמה נשימות עמוקות
היפרוונטילציה, או נשימת יתר, מתרחשת לעתים קרובות במהלך התקפי פאניקה.
נשימה מהירה מדי יכולה למנוע מכם לקבל מספיק פחמן דו-חמצני, מה שגורם לעקצוצים בגפיים ולסחרחורת ואפילו התעלפות.
הסימפטומים האלה יכולים להפחיד עוד יותר ולהחמיר את עוצמת ההתקף.
לפעמים האטת הנשימה יכולה לעזור להרגיש טוב יותר באופן מיידי.
הנה כמה תרגילי נשימה שיוכלו לסייע לכם:
תרגיל נשימה עמוקה
בתרגיל זה תנשמו דרך הפה.
מצאו תנוחה נוחה – שבו או עמדו כשאתם נשענים על משהו תומך. שאפו אוויר באיטיות משך 3-4 שניות, כשאתם קשובים לתחושה של הריאות המתמלאות באוויר.
אפשר גם להניח יד על הבטן כדי להרגיש אותה מתרחבת עם כל נשימה. עצרו את הנשימה משך 1-2 שניות.
נשפו באיטיות משך 3-4 שניות.
המשיכו כך עד שתחושת הסחרחורת תחלוף ותוכלו לנשום בצורה טבעית יותר.
נשימת נחיריים מתחלפת
בטכניקה זו תשתמשו באף, כך שהפה יהיה סגור.
סגרו נחיר אחד.
שאפו באיטיות דרך הנחיר השני משך 2-4 שניות.
החזיקו את הנשימה לשנייה-שתיים ואז נשפו באיטיות.
חזרו על כך פעמיים.
סגרו את הנחיר השני וחזרו על התהליך.
המשיכו להחליף צדדים ולנשום דרך נחיר אחד כל פעם עד שהנשימה תואט ותרגישו רגועים יותר.
תרגלו טכניקות קרקוע (גראונדינג)
אם אתם מבינים שאתם חווים התקף פאניקה, או שמישהו אחר מציע שזה מה שקורה לכם, זה עדיין לא אומר שמגיעה רגיעה אוטומטית. כלומר, תבונה אינה ערובה לשחרור מההתקף ולסיומו.
אתם יודעים שאתם לא עומדים למות אבל עדיין מרגישים נורא.
למרות שקצת מאתגר להישאר נוכחים בחוויה שבה החרדה והפאניקה מציפות כ״כ, טכניקות קרקוע יכולות לעזור לקחת צעד אחורה מגלי הפחד ולהינטע בקרקע.
כמה תרגילים מומלצים להפחתת הסוטול:
להזרים מים קרים או חמים על הידיים.
לגעת או להרים את 3 החפצים הראשונים שאתם רואים (שמיכה, ספר, שלט הטלוויזיה...), להעביר את האצבעות על מתאר החפצים ולהתמקד בצבע שלהם ובתחושה. אפשר גם סתם להחזיק משהו ביד כדי להרגיש חיבור למציאות.
לחבק או ללטף את הכלב או החתול.
להשתמש בטכניקת ה-5-4-3-2-1 ע״מ לזהות ולמנות דברים בסביבתכם: 5 צלילים, 4 מרקמים, 3 חפצים נראים, 2 ריחות שונים וטעם אחד.
לזוז – התקף פאניקה בהחלט אינו הזמן לאימון, אך התעמלות קלה יכולה להקל על תחושות החרדה והפאניקה. לא רק שהזזת הגוף תסיח אתכם מהפחד ומתחושות מציפות אחרות, אלא שפעילות גופנית מעודדת שחרור של אנדורפינים שיכולים לעזור מעט לתחושת הרגיעה. נסו לעשות הליכה קצרה בשכונה או בחצר. אם אינכם מרגישים בטוחים לצאת מהבית, נסו יוגה, מתיחות איטיות, קפיצות כוכב או ריצה במקום. אפילו צעידה בסלון יכולה לעזור, וניתן להפוך אותה לתרגיל קרקוע קשוב, ע״י נקיבה בשמם של החפצים שעוברים בדרך: ספה, טלוויזיה, נרות, צעצוע של החתול וכו׳.
בקיצור, יש דרכים להתמודד, אבל אם התנסית בטריפ רע, לא כדאי לתרגל את זה שוב ושוב.
נכון, קנאביס משמח הרבה אנשים ומסייע לרבים הסובלים ממחלות גופניות ומהפרעות נפשיות (כמו טיפול ב-PTSD או ADHD), פשוט סביר שעבורך לא.
Childs E, Lutz JA, de Wit H. Dose-related effects of delta-9-THC on emotional responses to acute psychosocial stress. Drug Alcohol Depend. 2017 Aug 1;177:136-144. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2017.03.030. Epub 2017 May 30. PMID: 28599212; PMCID: PMC6349031.
Keung MY, Leach E, Kreuser K, Emmerich BW, Ilko S, Singh M, Sapp T, Barnes M, Ouellette L, Jones JS. Cannabis-Induced Anxiety Disorder in the Emergency Department. Cureus. 2023 Apr 26;15(4):e38158. doi: 10.7759/cureus.38158. PMID: 37252542; PMCID: PMC10218760.
Ouellette MJ, Rowa K, Cameron DH, Elcock A, Soreni N, Pawluk EJ, McCabe RE. Does cannabis use impact cognitive behavioural therapy outcomes for anxiety and related disorders? A preliminary examination. J Psychiatr Res. 2022 Dec;156:690-697. doi: 10.1016/j.jpsychires.2022.10.054. Epub 2022 Oct 31. PMID: 36401953.
Russo E. B. (2011). Taming THC: potential cannabis synergy and phytocannabinoid-terpenoid entourage effects. British journal of pharmacology, 163(7), 1344–1364. https://doi.org/10.1111/j.1476-5381.2011.01238.x
Zvolensky, M. J., Cougle, J. R., Johnson, K. A., Bonn-Miller, M. O., & Bernstein, A. (2010). Marijuana use and panic psychopathology among a representative sample of adults. Experimental and clinical psychopharmacology, 18(2), 129–134. https://doi.org/10.1037/a0019022
אם הילד שלך אובחן עם הפרעת אכילה, הנה מה שאתה יכול לעשות כדי לעזור.
אם הילד מתכנס, מסוגר ותנודתי במצב רוח, השיחה איתו תהיה יותר מאתגרת. זה עלול להיות קשה אף יותר כאשר הילד מתכחש לכך שקיימת בעיה.
אל תוותרו עליו - חשוב להתעקש, בתבונה ובנחישות: יש לילד צורך לדבר על מצבו ויש מצב שישחרר יותר. חפשו את החלונות בהם קיימת הזדמנות לתקשורת אתו והמשיכו לנסות.
הילד עלול להיראות כועס, חסר סבלנות ואף מתריס, אבל מה שהוא באמת מרגיש בפנים זה בעיקר פחד, בושה וחוסר ביטחון. סביר שיהיה לו קשה לדבר על רגשות. אפשר להבין את זה ולתקף שזה באמת לא קל. לצד זה, היו סובלניים והקשיבו למה שהוא מנסה להגיד.
הישארו רגועים והכינו מראש מה שאתם הולכים להגיד - אל תאשימו, אל תשפטו, רק התמקדו באמפתיה. למשל, איך הם מרגישים. חושבים או חשים גופנית.
הימנעו מלדבר על המראה של הילד, אין מקום כל כך להומור שחור ולציניות, גם אם אתם רגילים לדבר ככה בסערות רגשיות.
השתמשו במשפטים שמתחילים במילה "אני", כמו "אני מודאג כי אתה לא נראה לי מאושר", במקום משפטים שמתחילים ב"אתה".
הימנעו מדיון על דיאטות או בבעיות משקל.
אל תתפתו להיפגע ולהיעלב. נכון, אנחנו כבר רלוונטיים עבורם כמו פעם, זה נכון בכל גיל, אבל במיוחד בשנות הילדות, הילדים זקוקים להורים תומכים, מתקפים וקשובים.
פנייה לטיפול מקצועי הכרחית במצב של הפרעת אכילה אולם לעיתים היא לא מספיקה בקליניקה פרטית. ברמת חומרה מסוימת נדרש אשפוז בבית חולים או טיפול רב-מקצועי במרפאה המתמחה בטיפול הפרעות אכילה. בשתי המסגרות הללו ניתן לעקוב מקרוב אחר הטיפול וההתקדמות בכמה הקשרים: פסיכאטר, פסיכולוגית קלינית, עו״ס קלינית ותזונאית תורמים את חלקם בניהול המקרה. .
איך לשוחח עם נער/ה שאובחן עם הפרעת אכילה?
אל תתעצבנו אם המתבגר/ת ׳בונקר׳ ואינו משתף. חשוב לדעת שלעיתים ההסתרה מבטאת נפרדות, לא הכל זה הסיפור של הפרעת האכילה, בלי קשר להפרעה, ככה זה שיחות של הורים עם מתבגרים.
בני נוער רבים לא מוכנים לקבל עזרה מהוריהם, לפעמים קל להם יותר לשתף את המחנכת או את היועצת בבית הספר. לא להיעלב מזה. כל ערוץ תקשורת אותנטי ותומך מבורך ומצוין לנו.
מוקשים. בני משפחה ומקורבים למשפחה שואלים את המתבגר/ת בתמימות לשלומו. בתחום העדין שאנחנו נמצאים בו תיתכן הטיה של המתמודד/ת, שייראה בשאלה כזו פידבק עם ביקורת סמויה. למשל, ההנחה המוקדמת היא חוויית כישלון בעיקר במצבים בו הופסק או נדחה מסלול לימודים או קריירה. המתמודד הרי נכנס לאינסטגרם ורואה בכאב את בני גילו מתקדמים בזמן שהוא תקוע במקום. עוד דוגמא למוקש - אמירה מפרגנת כמו "את נראית ממש טוב, חזר לך הצבע הפנים, את נראית בריאה ומלאת חיוניות". בתודעת המתמודדת יכולה אמירה כזו להתפרש כמו משהו אחר לגמרי, למשל: ״כולם קולטים ומדברים על כמה אני שמנה. אני צריכה להפסיק לאכול עכשיו".
באחת הסצנות הידועות במחזה 'מקבת' של שייקספיר, דמותה של ליידי מקבת הולכת בשנתה ומנסה לשטוף דם דמיוני מידיה.
פעולה זו נעשית עקב רגשות אשמה הולכים וגוברים שחשה לאחר שרצחה את המלך דאנקן.
לייידי מקבת מקווה שמעט מים ייפטרו אותה מהאשמה על הרצח הבוגדני.
במחזה זה מתגלה הבנה פסיכולוגית בסיסית אודות נפש האדם, על הצורך שלו בטיהור על מנת להתנקות מאשמה - האובססיה הנואשת של ליידי מקבת, שמנסה לשטוף ולטהר את מצפונה בזמן שהיא בוכה, לא הייתה לגמרי לשווא.
סצנה זו מובילה אותנו ל'אפקט מקבת', המתאר כי מצב של איום מוסרי מעלה את הצורך בניקוי והיטהרות גופניים.
בנוסף, ישנו קשר בין איום מוסרי להתנהגות אלטרואיסטית. כאשר המוסר מאוים ישנו צורך בהתנהגות מפצה, כמו רצון לעזור לאחר.
למשל, לאורך השנים התגבשו מנגנוני התמודדות עימו בדמות של טקסים דתיים המכונים ׳רחיצת חטאים׳, אשר בבסיסם האמונה כי טיהור גופני עשוי להשיג גם את טיהור המצפון והנפש.
הטיהור הגופני, הכולל גם רחצה או שטיפת ידיים, לרוב מהווה את החלק העיקרי בטקסים אלה.
כך למשל, נוצרים, מנדעים וסיקים נוהגים לערוך טקס טבילה, המבוסס על טבילה במים כאקט המסמל את שטיפת החטאים, ואילו המוסלמים נוהגים לרחוץ את איברי גופם כהכנה לתפילה בטקס המכונה ׳וודו׳, שפירושו היטהרות.
ואכן, מחקרים מצאו כי שגרת היגיינה יומיומית כמו שטיפת ידיים פשוטה, יכולה להגן על מוסר מאוים.
מהו מוסר?
לפני שניכנס לעומקם של הדברים, תחילה נגדיר מהו מוסר.
מוסר (Morality) הינו מערכת של עקרונות ואידיאלים בה אנשים משתמשים כמורה דרך מחייב על מנת לבצע שיפוט הערכתי (טוב לעומת רע) של פעולות ואופי של אדם. למרות שמה שנחשב מוסרי משתנה עם הזמן והתרבות, יש הסכמה לגבי מספר מאפייני פעולה הנחשבים נכונים או שגויים מבחינה מוסרית.
ז'ונג וליליינקוויסט (2006) הראו במחקרם כי איום מרומז על המוסר מייצר תשוקה פסיכולוגית לגירוי, אשר באה לידי ביטוי בהעדפתם של משתתפי המחקר למוצרי ניקיון, בהשוואה למוצרים אחרים.
הנבדקים במחקר התבקשו להעתיק סיפור קצר; חלקם קיבלו סיפר המתאר מעשה מוסרי, וחלקם סיפור המתאר מעשה-לא מוסרי.
לאחר מכן, המשתתפים דירגו את מידת הרצון שלהם לקנות מוצרים שונים, כדוגמת מוצרי ניקיון ומוצרי חשמל.
ממצאי הניסוי הראו כי העתקת הסיפור הלא-מוסרי הגבירה את הרצון של המשתתפים לקנות מוצרי ניקיון, בהשוואה להעתקת הסיפור המוסרי.
ממצאי המחקר תומכים בקיומו של 'אפקט מקבת', המתאר מצב שבו איום מוסרי על האדם מעורר בו את הצורך לנקות את עצמו, ולמעשה מספקים עדויות לקשר פסיכולוגי בין תחושת מוסר לניקיון פיזי.
איום על המוסר מפעיל את הצורך בטיהור גופני ובפעולותיו, כאשר בכוחם של אלה להקטין התנהגויות המפצות על המעשה הלא-מוסרי.
הצורך הפסיכולוגי לטיהור המצפון עולה גם כאשר קיים איום מרומז על המוסר, שכן גם איום מרומז יכול להביא לתחושת אשמה המעודדת את האדם לנסות ולהחזיר את מצפונו למצב תקין.
היטהרות גופנית ומוסרית בשפה
ניתן לראות כי גם בשפה שלנו קיים הקשר העמוק בין מוסר לטיהור גופני.
אנשים נוטים להשתמש במילים הקשורות לניקיון על מנת להבנות מצבים חברתיים מורכבים- נקי לעומת מלוכלך, מקביל למוסרי לעומת לא מוסרי.
מילים אלה אכן מתארות מצבים פיזיים וחברתיים כאחד.
בנוסף הקשר בין טוהר גופני לבין טוהר מוסרי מבוסס על הפן הרגשי. השימוש במילים "מגעיל" ו"דוחה" נפוץ הן בהיבט הפיזי, לתיאור של אוכל לדוגמה, והן בהיבט המוסרי כאשר רוצים לתאר התנהגות פוגעת.
גם הביטוי ׳שאט נפש׳ שימש במקור למניעת אכילת מאכלים לא טובים (רעילים או מסוכנים) והקשרו היה לחוש הטעם, אך עם הזמן התרחב גם לתחומי המוסר והחברה, ובהקשרים אלה מבטא סלידה. כמובן שההבדל בין שתי המשמעויות עדיין קיים, אלא שישנה חפיפה בקונוטציה שהן מעוררות.
ניתן לצפות כי איום על המוסר העצמי יניע את הרצון לשקם את טוהר המוסר, שכן כולנו רוצים דימוי עצמי מוסרי.
לאנשים יש מוטיבציה להגיע לתפיסה עצמית שלמה וחיובית, וכאשר תפיסה זו לוקה בחסר, הם נוטים להשלימה על ידי פעילויות סמליות. כלומר ישנה מוטיבציה טבעית של האדם.
לעשות מעשים שישיבו את היושרה המוסרית על כנה. שיקום המוסר יושג באמצעות התנהגויות מפצות ישירות, כמו התנדבות לעזור.
לצד זאת, ההשערה טוענת שטיהור גופני "משחזר" את העצמי המוסרי, שכן הומחשה הזיקה בין ניקיון פיזי לטוהר מוסרי.
לכן, לאחר ניקיון, אנשים ירגישו צורך נמוך יותר לעסוק בהתנהגויות מפצות, ביניהן התנהגויות אלטרואיסטיות שונות.
ז'ונג וליליינקוויסט (2006) הראו שכאשר אנשים לא שטפו את ידיהם והתבקשו להיזכר במעשה לא מוסרי, הם נטו יותר להתנדב להשתתף במחקר נוסף, לעומת אנשים שכן שטפו את ידיהם.
ככל הנראה שטיפת הידיים היוותה אמצעי שהחזיר את תחושת המוסר שלהם, לכן הם לא הרגישו צורך להתנדב.
ממצא זה מוסבר על ידי הקשר הפסיכולוגי בין ניקיון פיזי לניקיון אתי.
קשר זה מעלה באופן טבעי את הרצון של אנשים הסובלים מרגשי אשם אמיתיים, לנקות את מצפונם. או במילים אחרות- לרחוץ את חטאיהם ולנקותם.
כתיבה:
דנית מכלוף, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית לילדים ונוער,
אוניברסיטת רייכמן,
מתאמת טיפול לשעבר במכון טמיר
מקורות:
C. J. Fuller, The Camphor Flame: Popular Hinduism and Society in India (Princeton Univ. Press, Princeton, NJ, 1992).
E. Kalanthroff, C. Aslan & R. Dar. (2015). Washing away your sins will set your mind free: physical cleansing modulates the effect of threatened morality on executive control. Cognition and Emotion, 1464-0600.
J. Haidt, P. Rozin, C. McCauley, S. Imada, Psychol. Dev. Soc. 9, 107 (1997).
J. Haidt, S. Algoe, in Handbook of Experimental Existential Psychology, J. Greenberg, S. L. Koole, T. Pyszczynski, Eds. (Guilford, New York, 2004), pp. 322–335.
P. Rozin, L. Lowery, R. Ebert, J. Pers. Soc. Psychol. 66, 870 (1994).
P. E. Tetlock, O. V. Kristel, S. B. Elson, M. C. Green, J. S. Lerner, J. Pers. Soc. Psychol. 78, 853 (2000).
Zhong, C. B., & Liljenquist, K. (2006). Washing away your sins: Threatened morality and physical cleansing. Science, 313, 1451–1452.
אני משלבת בין פסיכותרפיה דינמית ובין גישות CBT גל שלישי, מתוך אמונה שיש להתאים את אופן הטיפול לצרכי המטופל, לסיבות בגינן הגיע לטיפול ולמטרות הטיפול.
הנני בעלת ניסיון רב בנושאים הנוגעים לקשיים בזוגיות, דילמות משפחתיות, תחושת חוסר סיפוק, הפרעות חרדה, ספציפיות או כלליות, דיכאון ועוד.
תחום נוסף קרוב לליבי הינו טיפול במשברים הקשורים לעולם הנשיות כגון: הריון, לידה, אמהות ופיריון.
בנוסף, אני בעלת ניסיון רב בעבודה עם מטופלים מהעולם השיקומי - לאחר תאונות דרכים, התמודדות עם מחלות כרוניות, מצבים רפואיים מורכבים כמו קטיעת גפיים, מחלות אוטואימוניות ועוד.
אני מאמינה
אני מאמינה כי גם באמצעות טיפול "קצר טווח" ניתן להשיג מטרות מהותיות ולשפר את איכות החיים.
בתפיסה שלי, המטופל או המטופלת הם/ן המומחים לענייני עצמם/ן ואני שם כדי לעזור להם להקשיב לקולות הפנימיים שלהם, לנווט בסבך החיים, להצליח לשאת רגשות עוצמתיים, כמו חרדה ודיכאון ובעיקר שאלו לא ינהלו אותם.
אני מאמינה שהתפקיד שלי (בין התפקידים הרבים) הוא לעבוד עם המטופל/ת באופן שייצור אצלו/ה תחושת מסוגלות ועצמאות מחוץ לחדר הטיפולים.
השנים בהן טיפלתי בבית חולים במגוון סיטואציות לימדו אותי להיות גמישה עם מטופלים ועם עצמי, והבהירו לי שעל מנת לייצר טיפול משמעותי כל שצריך הוא שני כסאות, את המטופל ואותי (לפעמים גם הכסאות מיותרים).
בסופו של דבר, אני חושבת שאפשר ללמוד עשרות תיאוריות ושיטות טיפול (ואני משתדלת לעשות זאת), אך הקסם של הטיפול הוא בקשר הפשוט בין שני אנשים, קשר שמאפשר החזקה והכלה, ויוצר למטופל מרחב בטוח, מוכר ונעים שבו הוא יכול לבוא כפי שהוא.
השכלה
2016-2020
Ph.D.
המחלקה לפסיכולוגיה, אוניברסיטת אריאל
נושא הדיסרטציה: גילוי התחלות של ליקויים קוגנטיביים בקרב פגועי ראש בעזרת זמן תגובה
2013-2015
M.A.
פסיכולוגיה שיקומית (הצטיינות יתרה), אוניברסיטת אריאל
מספר רישיון: 27-131123
2009-2011
B.A.
מדעי ההתנהגות (הצטיינות יתרה), אוניברסיטת בן גוריון בנגב
Lupu, T., Braw Y., Sacher, Y, & Ratmansky, M. (2021). Cogstate Brief Battery: Cognition and the Feigning of Cognitive Impairment in Chronic Pain. Applied Neuropsychology: Adult.
Elbaum, T., Golan, L., Lupu, T., Wagner, M., & Braw, Y. (2019). Establishing supplementary response time validity indicators in the Word Memory Test (WMT) and directions for future research. Applied Neuropsychology: Adult, 1-11.
2018
Elbaum, T., Lupu, T., Golan, L., Wagner, M. & Braw Y. (2018). Eye Tracking as a Mean to Detect Feigned Cognitive Impairment in the Word Memory Test. Applied Neuropsychology: Adult. Manuscript ID: HAPN-2018-0033.
2017
Lupu, T., Elbaum, T., Wagner, M., & Braw, Y . (2017). Enhanced Detection of Suboptimal Effort Using Per Item Response Time Measurements in the Word Memory Test. Applied Neuropsychology: Adult.
בעלת ניסיון מקצועי של 28 שנים בתחום בריאות הנפש, במסגרתו עסקתי בטיפול ישיר במתמודדי נפש במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל, כשעבדתי כמנהלת הוסטל מעבר של בית החולים וכעובדת סוציאלית במחלקה לאשפוזים ראשונים,
בהמשך עבדתי כמנהלת מערך השיקום הפסיכיאטרי המחוזי של מחוז חיפה ומשם עברתי לעבוד בתפקיד מטה באגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.
במסגרת עבודתי אני עוסקת בניהול והובלת מערך שיקום מתמודדי הנפש בקהילה בתחום ההתמקצעות של העובדים המקצועיים, פיתוח הכשרות מקצועיות, לרבות הקמת ביה"ס הארצי להכשרה בשיקום, שילוב והחלמה, הטמעת התערבויות טיפוליות – שיקומיות מקדמות החלמה ופיתוח מערך ההדרכה.
כמו כן, עוסקת במחקר בתחום בריאות הנפש, כשעבודת הדוקטורט שלי עסקה בגורמים המשפיעים על הענות לטיפול תרופתי.
בנוסף, אני עוסקת בפיתוח כלי איכות לטיוב העבודה השיקומית-טיפולית ובפיתוח, יישום והטמעה של תכניות חדשניות מוכוונות אדם לפיתוח מענים, הובלת שינויים, הבניית שותפויות וקידום אישי ומקצועי של מקבלי השרות ואנשי המקצוע.
מעבר לתחומי עיסוק אלה אני מרחיבה ומעמיקה כיום את הידע בתחום הטיפול הקליני ולומדת מגוון של התערבויות טיפוליות, המצטרפות לארגז הכלים שלי, כדי להתאימן לצרכי המטופל/ת, מתוך אמונה בסיסית במודל של האדם במרכז לאורך כל שלבי הטיפול.
תחומי טיפול
אני מקבלת מטופלים/ות המתמודדים עם מגוון מצבי חיים:
ביסוד האני מאמין שלי נמצאת התפיסה שהאדם במרכז ויכול ללמוד, להשתנות ולצמוח, בכל גיל ובכל מצב.
כל ייעודי כאשת טיפול הוא לאפשר מקום לקשר אנושי ומצמיח, אשר יסייע בידי האדם להתפתח, לצמוח ולהגשים את עצמו במלואו, תוך התאמת הכלים, המיומנויות וההתערבויות לצרכיו, להעדפותיו, למאווייו וליכולותיו.
משימתנו המשותפת היא יצירת מפת סימון שבילים לנתיבי שיקום, ריפוי והחלמה באמצעותה נזהה יחדיו את המחסומים והמכשולים העומדים בדרכו של האדם לממש את מטרותיו ולנטוע משמעות בחייו ולבסוף יהיה זה הוא אשר יסירם בעצמו ומתוך מסוגלותו העצמית וכוחותיו הטמונים בו יביא למימושו העצמי.
מכון טמיר לפסיכותרפיה
