מיזופוניה וקשיי ויסות רגשי - קשר בין רעש חיצוני לפנימי

מיזופוניה היא מצב בו אנשים מגיבים בתגובות רגשיות חזקות לקולות ורעשים יומיומיים ספציפיים, כאלה שאנשים אחרים עשויים כמעט לא לשים לב אליהם.

בין הצלילים הנפוצים ביותר שמציתים תגובות אלה ניתן למצוא לעיסה, נשימה, קליקים של עט, ניקוי גרון, או נחירה קלה.

מי שחווים מיזופוניה מתארים תחושות של עצבנות, כעס, חרדה או גועל חזק, ולעיתים התחושות הללו מגיעות לדרגה כזו שהם חשים צורך להתרחק ממקור הקול, שהוא לרוב אנושי.

תחושת חוסר השליטה הזו עלולה להשפיע על חיי היומיום, על מערכות יחסים, וגם על הבריאות הנפשית.

כיום אין טיפול ברור וחד-משמעי למיזופוניה, אך יש מספר דרכי התמודדות שיכולות לעזור. בין הטיפולים הנפוצים נמצא טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שמטרתו לעזור לאדם לזהות את תגובותיו הרגשיות ולפתח כלים להתמודד עימן בצורה יותר מותאמת. לצד זאת, טכניקות להרפיה ושליטה בנשימה, כמו מיינדפולנס, עשויות לסייע להפחית את העוצמה של התגובות האוטומטיות לצלילים. חוקרים רבים מדגישים גם את החשיבות של תמיכה חברתית – הכרה מצד הסביבה בכך שהאדם סובל מתופעה אמיתית יכולה להפחית את עוצמת המצוקה ולעזור לאנשים להתמודד עם המיזופוניה בחיי היומיום. 

מהו ויסות רגשי ואיך הוא קשור למיזופוניה?

ויסות רגשי הוא היכולת שלנו להבין, לנהל ולהגיב לרגשות שלנו בצורה פרופורציונלית ומותאמת למצב.

מחקר שנערך באוניברסיטת מיסיסיפי, שהתפרסם ב-Journal of Psychiatric Research, מצביע על קשר ברור בין רגישות יתר לקולות לבין קושי בוויסות רגשי.

המחקר כלל מעל 4,000 משתתפים שמילאו סדרת שאלונים להערכת רמת המיזופוניה, רמת הלחץ והיכולת לוויסות רגשותיהם. מהתוצאות עולה, כי אנשים עם מיזופוניה ברמה קלינית – כלומר, אנשים הסובלים מהתסמינים בצורה משמעותית שמפריעה לתפקוד – מתמודדים עם קשיים ניכרים בוויסות רגשי. אנשים אלה מתקשים לעיתים קרובות להכיר ברגשותיהם, לזהות אותם בצורה מדויקת, ואף להתמודד איתם באופן חיובי ומותאם.

מיזופוניה אינה משפיעה רק על רגשו פנימה, אלא גם על שגרת החיים של מי שסובלים ממנה.

החוקרים מצאו כי למיזופוניה יש השפעה נרחבת על תחומים רבים בחיים, החל מתפקוד בעבודה, דרך פעילויות חברתיות ופרטיות ועד מערכות יחסים קרובות. עבור אנשים עם מיזופוניה, ישנה נטייה להימנע מסביבות או מקומות שבהם נשמעים קולות שמציתים את הרגישות שלהם, מה שעלול ליצור תחושת ניתוק חברתית ובדידות. יתרה מכך, ההימנעות הזו יכולה להוביל לפגיעה בביטחון העצמי, תחושת חוסר אונים, וקשיים נוספים בקשרים החברתיים ובחיים האישיים.

במחקר ציינו החוקרים שלושה תחומים עיקריים שמאופיינים בקשיים אצל אנשים הסובלים ממיזופוניה:

בהירות רגשית

רבים מהסובלים ממיזופוניה מדווחים על קושי בזיהוי והבנת תחושותיהם. הם מתקשים להבין מאיפה נובע הכעס או הגועל כלפי קולות מסוימים.

ניתן אולי להמחיש את זה מעולם תוכן מסוכן יותר - כשקבוצת חיילים שומעת יריות, קשה לדעת פעמים רבות מהיכן הן מגיעות.

מיקוד במטרות

אנשים עם קושי בוויסות רגשי עשויים לחוות הסחת דעת חמורה ונטייה להיפגע מהקולות, מה שמפריע להם להתרכז במשימות.

כך, לדוגמה, אדם בעבודה יכול לאבד את הריכוז כולו אם רגע מציק נשמע בסביבה.

חלק ניכר מהמצוקה הוא הציפייה להגעת הרעש, buildup שמגביר את הקושי הרגשי.

קושי לשאת תחושות שליליות

קושי לקבל את הרגשות השליליים שעולים עשוי להוביל לתגובות רגשיות חזקות עוד יותר, וזה מעגל די בעייתי.

אנשים עלולים לחוש לא רק כעס כלפי המרעישים אלא גם תסכול כלפי עצמם או מבוכה, שמחריפה את המצב.

לסיכום, מיזופוניה היא דוגמה מעניינת למצב נפשי המשלב תגובות רגשיות, חושיות והתנהגותיות, והשילוב הזה מחייב המשך חקר על ידי אנשי מקצוע.

במחקר הנוכחי ציינו החוקרים כי יש צורך לבחון את התופעה גם בקרב אוכלוסיות עם קשיים רגשיים אחרים, כמו דיכאון וחרדה, כדי להבין טוב יותר את ההבדלים וכיצד ניתן להציע מענה טיפולי ממוקד.

מחפשים מידע נוסף על מיזופוניה?

אם אתם חשים רגישות יתר לקולות ומחפשים כלים להתמודדות, כדאי לפנות למומחה או לקרוא מידע נוסף על טכניקות ויסות רגשי.

הפיתוח של כלים אלה יכול לשפר את איכות החיים ולהפחית את ההשפעה של קולות טריגריים על החיים היומיומיים שלכם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Dixon, L. J., Goodman, A. M., Welch, B., & Altstein, L. (2023). Misophonia may be linked to emotion dysregulation. Journal of Psychiatric Research, 157, 45-54. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2023.03.006