תסמונת הרגישות הגבוהה מדברת על אנשים בעלי מבנה אישיות המאופיינים ברגישות גבוהה ביחס לרמת הרגישות הממוצעת.
הרגישות הזו באה לידי ביטוי הן בהיבט רגשי והן בהיבט חושי. אלו הסובלים מהתסמונת מושפעים מאוד מהסובב אותם, באופן מוגבר יותר ביחס לנורמה.
לאדם הבוגר הלוקה בתסמונת - אדם רגיש מאוד - ניתן להסביר באופן ברור מה הדבר אומר ומהן ההשפעות של תסמונת זו, אבל כשמדובר בילדים, התיווך לסביבה ולהם עצמם, הופך מאתגר יותר.
לפני שמדברים על התיווך עצמו, נסתכל קודם על ההיבט האבחוני. הרבה פעמים אבחון התסמונת לא יהיה קל היות והדבר עצמו אינו ברור לסביבה. ילדים הרי פחות יודעים לתווך את רגשותיהם, התיווך לא נעשה בצורת דיבור אלא דרך הבעת התחושות. אותם ילדים רגישים מאוד יכולים להביע את עצמם באמצעות בכי, אך הבכי אינו מתורגם בהכרח לעניין של רגישות יתר, אלא מתורגם באופנים שונים. אפשרי שהבכי יתורגם לגחמה רגעית, לכעס על שלא קיבלו דבר מה מסוים. אפשרי שהתרגום יהיה כקשיי פרידה. בכלל, כל תגובה או חוסר תגובה מצד הילד עשויה להיות מפורשת באופן שגוי בשל השלב ההתפתחותי שהילד נמצא בו. ומה קורה כשפירוש ההתנהגות של הילד הינו שגוי? הדבר עשוי להוביל לתסכולים רבים ולהשלכות שונות.
החוג החברתי משחק תפקיד גדול אצל ילדים, וכאשר ילד אינו מובן בצורה מסוימת הוא עשוי לחוות תסכול שיביא לסגירות. הפן החברתי הוא פן חשוב ביותר, הילד יכול להרגיש שהוא מתויג באופן מסוים שאינו תואם אותו, להרגיש שהסביבה אינו מבינה אותו, דבר שעשוי להוביל לתחושה של בדידות. יחד עם התחושות הלא נעימות שהמצב עצמו מביא עמו, יש לזכור שמדובר בכל זאת בילד בעל רגישות גבוהה, וייתכן כי התחושות שהוא גם ככה חווה יתעצמו רק מעצם היחס השגוי של הסביבה.
ילדים הם עם שיש לו חוקים משלו, חוקים שאולי אנו, המבוגרים, לא מספיק מכירים ולא מספיק יודעים איך להתמודד עם הדורות הצעירים יותר. אותם ילדים רגישים מאוד יכולים להיות מתויגים כביישנים, ככאלו שקשה לייצר איתם אינטראקציה ולפתח עמם קשר. אם נכנסים לראשו של ילד, כשהוא רואה ילד סגור יותר, למה שיתעקש על לנסות לשלב אותו בחברה כשיש ילדים אחרים שקל יותר לייצר עמם תקשורת? ואם מדובר בילדים רגישים מאוד שגם מפחיתים בדיבור, הם יכולים להיות מתויגים כאגואיסטים, כאלו ששאר החברים לא מעניינים אותם וכך לפתח אנטגוניזם כלפיהם. הם יכולים להיות מתויגים בכ"כ הרבה דרכים שונות, שלא מבטאות בסופו של דבר קמצוץ ממה שהם.
תחשבו לעצמכם כמה קשה זה להיות לא מובן, להרגיש שאתם לא מצליחים להעביר לאדם שמולכם את מה שעובר עליכם. רק מעצם עניין זה אפשר להבין כמה חשוב להכיר את המונח הזה, להיות מודעים לו בשביל לנסות ולהפחית את הסבל שילדים שהינם רגישים מאוד חווים, רק מעצם היותם לא מובנים או ברורים לסביבתם. חשוב להיות קשובים לילד, לבחון את התנהגותו והתנהלותו במצבים מסוימים, ואם אכן עולה החשש שמא מדובר ברגישות יתר, שווה לבוא להתייעץ על-מנת לנסות ולהתאים טיפול שיסייע בהתמודדות הילד מול העולם הגדול.
כתיבה:
דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,
מכון טמיר תל אביב