מכון טמיר לפסיכותרפיה
מה זה אדם רגיש מאוד (HSP)?
אדם רגיש מאוד (HSP – Highly Sensitive Person) הוא מי שיש לו רגישות גבוהה יותר לגירויים פיזיים, רגשיים או חברתיים, בשל מערכת עצבים שמעבדת מידע בצורה עמוקה ואינטנסיבית.
תכונה זו נקראת גם רגישות יתר חושית (SPS – Sensory Processing Sensitivity).
בעוד שלכל אחד מאיתנו יש סף רגישות אינדיבידואלי, אנשים רגישים מאוד חווים גירויים בעוצמה גבוהה ועמוקה יותר.
בעבר HSP נתפסו כ"רגישים מדי", אבל למעשה ברור כיום כי מדובר בתכונה הכוללת יתרונות ואתגרים, זה לצד זה.
המונח נטבע לראשונה בשנות ה-90 על ידי הפסיכולוגים איליין ארון וארתור ארון, וזכה מאז לתשומת לב מחקרית וציבורית נרחבת.
מה ההבדל בין HSP ל-SPS?
רגישות יתר לעיבוד חושי היא התכונה המרכזית שמאפיינת אנשים רגישים מאוד, והיא מתבטאת בכך שהם קולטים ומעבדים מידע חושי ברמה עמוקה במיוחד. הקשר הזה בין רגישות חושית לעומק נפשי הופך אותם לאנשים שמבינים את העולם בממדים נוספים, ומעניקים משמעות רבה לכל חוויה.
עם זאת, רגישות זו דורשת מהם להתמודד עם עומס רגשי גבוה, ולהיות מודעים לאיזון בין עיבוד למנוחה.
למעשה, SPS הוא הבסיס הביולוגי של HSP, אך HSP מתייחס לאדם עצמו ולתכונות האישיותיות הנלוות לרגישות זו.
המונחים HSP (Highly Sensitive Person) ו-SPS (Sensory Processing Sensitivity) קשורים לרגישות גבוהה, אך יש ביניהם הבדל עיקרי:
-
HSP מתאר אנשים בעלי רגישות גבוהה לגירויים רגשיים, חברתיים וחושיים. מדובר בתכונה מולדת שנמצאת אצל כ-20% מהאוכלוסייה, וכוללת עיבוד עמוק של מידע, אמפתיה גבוהה ונטייה לעוררות יתר מגירויים חיצוניים.
-
SPS (רגישות יתר חושית) – מתאר את המנגנון הנוירולוגי שעומד מאחורי HSP. זהו מצב שבו המוח מעבד מידע חושי בצורה אינטנסיבית יותר, מה שגורם לרגישות גבוהה לאור, לרעש, למגע ולגירויים סביבתיים אחרים.
מה ההבדל בין SPS ל-SPD?
SPD היא הפרעה רשמית, בעוד SPS אינה מוגדרת ככזו.
SPD היא מצב נוירולוגי הנובע מהפרעה מוחית, המתבטאת בקושי בזיהוי ובארגון של גירויים חושיים.
רגישות גבוהה בעיבוד חושי (SPS) היא תכונה ביולוגית הנובעת ממערכת עצבים רגישה במיוחד. אף שהיא חולקת מאפיינים מסוימים עם הפרעה בעיבוד חושי (SPD), מדובר בתופעות שונות.
האם אנשים רגישים במיוחד (HSPs) חווים יותר בדידות ובידוד חברתי?
כן, אנשים רגישים במיוחד חווים יותר בדידות רגשית, אך לא בדידות חברתית.
מחקר מ-2025 בחן את הקשר בין היותו של אדם רגיש במיוחד (HSP) - כלומר בעל רמה גבוהה של רגישות עיבוד חושית (SPS) - לבין תחושות של בדידות ובידוד חברתי.
במחקר השתתפו 3,250 משתתפים בגילאי 18-80 שמילאו שאלון בן 16 שאלות.
השאלון סיווג אותם ל-3 רמות רגישות: נמוכה, בינונית או גבוהה.
הממצאים הראו ש-HSPs חווים יותר בדידות רגשית, אך מקיימים קשרים חברתיים נורמטיביים, בהיקף דומה לאוכלוסיה הכללית.
מה ההבדל בין HSP לבין נוירודיברגנטיות או אוטיזם?
קיימת אמנם חפיפה מסוימת בין HSP לבין מבני אישיות אחרים, אך ישנם הבדלים משמעותיים:
אנשים רגישים מאוד חווים רגשות וגירויים בצורה אינטנסיבית, אך בדרך כלל מצליחים להסתגל לסביבה החברתית.
לעומת זאת, אנשים עם נוירודיברגנטיות עשויים להתקשות במצבים חברתיים או בתקשורת עם אחרים. ההבחנה נעשית באמצעות הבנת ההקשרים וההשפעה על התפקוד היומיומי.
להיות HSP לא אומר שאתה סובל מהפרעה נפשית כלשהי.
רגישות גבוהה היא תכונה מוכרת
המתלווה בהשפעות חיוביות ומאתגרות כאחד.
למעשה, זה די הפוך: רוב האנשים הרגישים שפגשתי
לא היו מוותרים אפילו לרגע על היתרונות.
איתן טמיר
מה הגורמים לרגישות גבוהה?
רגישות גבוהה מושפעת מגורמים שונים, כולל סביבה, גנטיקה, חוויות ילדות מוקדמות ועוד.
למשל, חוויות ילדות שליליות או היעדר חום הורי עשויות להגביר את הנטייה לרגישות גבוהה בבגרות.
לגנטיקה יש גם תפקיד, בעיקר במערכת הדופמין, והיא עשויה להפוך תכונה זו לתורשתית.
בהיבט אבולוציוני, משוער כי תכונה זו מגבירה את סיכויי ההישרדות, שכן אנשים רגישים מאוד נוטים להיות דרוכים מפני סכנות פוטנציאליות. עם זאת, דריכות מתמדת ללא איום ממשי עלולה להוביל לחרדה.
למה אנשים רגישים מאוד נוטים להימנע ממצבים עמוסי תוקפנות ואיך זה משפיע?
אנשים רגישים מאוד חווים תוקפנות בצורה מלחיצה ואינטנסיבית, לכן הם נוטים להימנע ממצבים כאלה כדי לשמור על רוגע פנימי.
הימנעות זו מאפשרת להם להישאר מחוברים לעצמם ולסביבתם הקרובה, אך עלולה בהקשרים מסוימים להוביל לבידוד חברתי ולהגבלה של התנסויות.
איך למנף את היצירתיות של אנשים רגישים מאוד?
היצירתיות של אנשים רגישים מאוד היא מתנה נפלאה, שמאפשרת להם להביא לידי ביטוי את עולמם הפנימי העשיר והמורכב.
על ידי הפניית היצירתיות לתחומים שהם אוהבים, ניתן לבנות קריירה שמספקת את הצורך שלהם בביטוי אישי ובקשר עמוק עם אחרים.
כמו כן, יצירתיות יכולה לשמש אותם ככלי להתמודדות עם מצבים קשים ולהבנה עצמית טובה יותר.
כיצד HSP's יכולים להתמודד נכון עם הצפה רגשית?
תחושת הצפה רגשית היא תופעה מוכרת בקרב אנשים רגישים מאוד, אך ישנם כלים להתמודד עמה בצורה בריאה.
טכניקות כמו מדיטציה, מיינדפולנס, זמן איכות לבד, או אפילו כתיבה יכולים לעזור להם לפרוק את העומס הרגשי ולשמור על איזון פנימי.
חשוב לזכור שההצפה היא תוצר של רגישות רבה, ולא של חולשה.
איך לזהות סימנים של רגישות מוגברת?
אנשים רגישים מאוד נוטים להיות מודעים במיוחד לרגשות ולתגובות של עצמם ושל אחרים, ומתאפיינים ביכולת לראות את הדקויות והניואנסים בסביבה שלהם.
כדי לזהות את הרגישות, ניתן לשים לב לתחושות של הצפה, תגובות רגשיות עוצמתיות, או רגישות מוגברת למוזיקה ואמנות.
אילו שיטות ואסטרטגיות טיפוליות מתאימות במיוחד לאנשים רגישים מאוד, וכיצד הן יכולות לשפר את איכות חייהם?
שיטות טיפול כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מיינדפולנס, וכן טיפול דינמי, יכולות להיות מועילות במיוחד עבור אנשים רגישים מאוד.
שיטות אלו מאפשרות להם להתמודד עם אתגרי היומיום בצורה מבוקרת ומחזקת, ולמצוא איזון בין תחושות ההצפה לבין הצורך בביטוי עצמי.
טיפול מותאם אישית יכול לעזור להם לפתח כלים להעצמה אישית ולהוביל חיים מספקים ומאוזנים יותר.
האם HSP חולק תכונות של נרקיסיסט פגיע?
חוקרים מצאו קשר מעניין בין תכונת הרגישות הגבוהה לבין מאפיינים של נרקיסיזם רגיש, או נרקיסיזם פגיע.
החוקרים בחנו את קווי הדמיון והשוני בין HSP לבין נרקיסיזם פגיע, על ידי ניתוח מאפייני האישיות שלהם בקרב משתתפי המחקר.
נרקיסיזם פגיע מתאר אנשים שעסוקים בעצמם, מרגישים לעיתים פגיעים מאוד, ועם זאת סבורים שמגיע להם יחס מיוחד לאור רגישותם או ייחודם.
במחקר נמצא כי אנשים רגישים מאוד נוטים לפעמים לפתח תחושות דומות:
הם מרגישים שונים מהכלל, ולעיתים אף מתייחסים לרגישותם ככישרון ייחודי או "כוח על". עם זאת, התכונה הזו יכולה להתבטא גם בתחושת נחיתות ודימוי עצמי נמוך.
הממצאים הראו קשר חזק בין רגישות גבוהה לנרקיסיזם פגיע, במיוחד בתת-מאפיינים של גירוי יתר (שגורם להם להימנע מסביבות עמוסות) ורגישות לגירויים חברתיים (כמו ביקורת מאחרים).
החוקרים מדגישים כי רגישות גבוהה אינה קשורה בתכונות נרקיסיסטיות מרכזיות תחושת זכאות או גישה מתנשאת כלפי אחרים.
מקורות:
Highly sensitive persons feel more emotionally lonely than the general population. Meckovsky, F., Novak, L., Meier, Z., Tavel, P., Malinakova, K. Scientific Reports (2025). DOI: 10.1038/s41598-025-87138-w, https://www.nature.com/articles/s41598-025-87138-w