מכון טמיר לפסיכותרפיה
אחרי שדיברנו במאמר קודם על הקושי להגדיר "כימיה" עם הפסיכולוג שבחרנו, ננסה להכיר הפעם נקודה מעניינת מזווית שונה:
בן אדם מתיישב מול מטפל בפגישה שנייה או שלישית של טיפול. הוא מתלבט, לא יודע אם זה מדויק לו המטפל הזה, והוא משתף את המומחה בהתלבטות.
כל בעל מקצוע אחר היה עוצר, פותח איתו דיון ענייני של עלות ותועלת, תכנית, מתאר, המלצות, מחויבות לתוצאות או אפילו הסכמה שגם הוא מתלבט.
אבל לא. בפסיכותרפיה המטפל ממלמל משהו, ואז הולך הרבה פעמים למקומות אחרים.
הסיבה לכך פשוטה ומורכבת בו זמנית: מצד אחד, התיאוריה הפסיכואנליטית מדגישה שהתחלת טיפול דינמי כוללת באופן טבעי התנגדות, מה שהופך את התהליך למאתגר אך גם עמוק ומשמעותי. מצד שני מטפלים מושפעים כמו כולם מהטיות קוגניטיביות.
הטיה אחת כזו היא ״הרינג אדום״ (Red Herring) ועליה ארחיב עוד מעט.
נתחקה עוד רגע אחרי הדילמה של המטופל שלנו, לפני שהוא שוקע אל מעמקי הכורסה: אם עמימות המטפל עוררה בו עלבון, ריחוק או ביטול - האם זה אומר שכדאי להחליף אותו, או הפוך, שהוא אמור להבין שזכה בדיוק במטפל המיועד?
המענה לשאלה מחזיק איכות דיאלקטית, גם קוונטית - יש מצב שהם לא מתאימים וגם מאוד מתאימים, בעת ובעונה אחת.
כשהמטופל אומר לא, זה בעצם כן?
אפתח את הדיון הזה בהצהרה מעוררת מחשבה, שתבהיר כמה טיפול פסיכולוגי הוא תחום סבוך:
ֿכל תהליך טיפולי, בייחוד כזה שמתמקד בגישה פסיכודינמית, מעורר התנגדות לטיפול.
למעשה, בעיני פרויד, ההתנגדות אינה אלא עדות לכך שהטיפול יצא לדרך, שהמטפל כבר נוגע במיתרים הרגישים של הנשמה.
אבי הפסיכואנליזה, הגישה שמתוכה התפתח הטיפול הדינמי, תיאר את תופעת ההעברה כלפי המטפל כחלק טבעי, חיוני ומתבקש מהטיפול הפסיכואנליטי, בו מטופל משליך כלפי המטפל עניינים לא פתורים ולא מודעים עם דמויות ראשוניות. במילים אחרות, העברה בריאה כוללת התנגדות לשינוי, והיא מעידה על כך שהמטפל הולך ומתגלם כייצוג הורי בעולם הפנימי של המטופל, וזה בדיוק מה שהמטפל רוצה וצריך כדי להתקדם.
לא רק שביטויים של התנגדות והעברה לא חיובית אינם מעידים על חוסר חיבור בטיפול - להיפך! אפשר להבין אותה כעדות לכך שהמטופל מתחיל להתמודד עם הכאבים הנפשיים הקמאיים שהביא אותו מלכתחילה אל המרחב הטיפולי.
כאשר התנגדות כזו מתעוררת, תפקיד המטפל להצביע עליה, ולנסות להבין מה היא אומרת.
העמדה הזו מצריכה מקצוענות גבוהה, לעיתים קשים ומורכבים, אבל זה המסלול לתיקון וריפוי אמיתי.
עכשיו ככה - כשמתעורר בך כעס, ריחוק או זלזול, כלפי המטפל - האם זה אומר שצריך להחליף אותו או שהגעת בדיוק לאדם המיועד?
אז אין פה ספין, מטפלים בהחלט נדרשים לקבל החלטה בתנאים עמומים, ובין היתר הם מתאמצים לתרגם סיגנלים לא מודעים שהם חווים כלפי המטופל (ההעברה הנגדית).
לשמחתנו הניסיון מפתח אינטואיציה, והידע מעניק ביטחון, אבל התשובה לשאלת המטופל ״האם אתה המטפל המתאים בשבילי?״ מחזיקה לפעמים איכות קוונטית - סופרפוזיציה - יכול להיות שאנחנו גם לא מתאימים וגם ממש מתאימים, בעת ובעונה אחת.
מהכיוון השני, אם אני מטפל פגיע במיוחד, או סתם מטפל בינוני, וקורה לי הרבה שמטופלים מחליטים לא להמשיך אחרי פגישה ראשונה, אפשר להבין אותי אם אתפתה להיאחז בהסבר מעוגן תיאורטית לפיו הסתייגות המטופל מההתאמה בינינו נובעת מיחסיו המוקדמים עם דמויות הוריות רעות, פרי עולמו הלא מודע.
הבנתם נכון?
יכול להיות שאין דבר כזה מטפל גרוע.
בניגוד לתפיסה המקובלת שרואה בכך תמיד ניסיון מכוון להסחת דעת או התחמקות מנושא בעייתי, ההטיה הזו יכולה להתרחש גם באופן טבעי כתוצאה מהדרך שבה המוח האנושי מארגן ומקשר בין מידע ורעיונות.
לעיתים, השינוי הזה מונע מהצורך הפסיכולוגי להפחתת מתח, הימנעות מאי-נוחות רגשית או פשוט מתוך מנגנוני הזיכרון והתפיסה הפועלים ברקע באופן אוטומטי.
ברור ומוסכם כי המשתנה הכי חשוב בבחירת מטפל הוא טיב החיבור בין מטפל למטופל.
הברית הטיפולית היא לב הטיפול הפסיכולוגי, ולמעשה, התנאי הבסיסי והמכריע להצלחתו.
אז מה עושים אם זה לא קורה, ואתה מרגיש שזה לא זה, משהו לא עובד או פשוט לא מסתדר ביניכם?
קודם כל, אתם לא לבד וזה עניין שצריך לדבר עליו.
יש מצבים בהם מטופל מנסה להעלות מול המטפל את הספק בבחירה הנכונה ביותר של מי שיטפל בו, אחרי הכל בטיפול אמורים לדבר על הכל.
רוב המטפלים ייענו ויזמינו עניינית לדיון, כולל במחשבה משותפת על אלטרנטיבות עם עמיתים, אבל יכול להיות מצב בו תרגישו שהוא קצת בורח – מחזיר את הבעיה אליך, מתייחס לנושאים מהעבר, או אפילו מציע לך לדפדף כדי להתמקד בבעיה אחרת לגמרי.
הרינג אדום בהקשר טיפולי
בהקשר הפסיכותרפי, הטיית ההרינג האדום עשויה להתרחש כאשר מטפל, במקום להתייחס באופן ישיר וכנה לטענת המטופל בדבר חוסר התאמה או העדר התקדמות בטיפול, מסיט את השיחה לכיוונים אחרים, למשל לקשיים מובנים שיש למטופל ביצירת קשרים.
כאשר מטופל מביע תחושה של חוסר חיבור או קיפאון בטיפול, והמטפל מגיב לכך בפרשנות כללית על קשיי המטופל ביצירת קשרים, מתפתח מעגל לוגי בעייתי:
-
המטופל: ״אני מרגיש שאני לא מתחבר אליך ברמה האישית״.
-
המטפל: ״יכול להיות שזה ביטוי לבעיה שלך ביצירת קשרים״.
-
המסקנה המשתמעת: ״עליך להישאר בטיפול איתי כדי לפתור את הבעיה״.
הכשל כאן כפול:
-
הסחת דעת: הטיעון מסיט את המיקוד מהנושא הספציפי (חוסר התאמה עם מטפל מסוים) לעבר סוגיה רחבה וכללית (קושי ביצירת קשרים).
-
היגיון מעגלי: גם אם קיימים קשיים ביצירת קשרים, אין בכך כדי להוכיח שהמטפל הנוכחי הוא בהכרח המתאים ביותר לטפל בקשיים אלה.
הנה מספר תגובות נוספות שעלולות להיות מוטות, ולכן מתבקש שתבררו שוב בעדינות לגבי שאלת ההתאמה הפרסונלית:
״טיעוני הרינג אדום״ שכיחים אצל מטפלים
טיעוני "הרינג אדום" הם הטיות קוגניטיביות שמטפלים עשויים להשתמש בהן ללא כוונת זדון. הם משקפים דפוסי חשיבה שעלולים להסיט את השיח מבחינה אותנטית של ההתאמה בין המטפל למטופל.
לחצו על הכרטיסיות כדי לגלות את המשמעות והבעייתיות שבכל טיעון.
למה חשוב לזהות את ההרינג בטיפול?
להמשיך בטיפול עם מטפל שלא מתאים לך עלולה להוביל לכמה מחירים:
-
בזבוז זמן, כסף ומשאבים רגשיים.
-
חוויה מתסכלת שמרחיקה מטיפול בעתיד.
-
תקיעות בטיפול, שיכולה להיגרם עקב תחושת ביטול ו/או אי התאמה בין-אישית.
-
פספוס הזדמנות לבנות קשר משמעותי עם מטפל מתאים יותר.
חוסר התאמה עם מטפל מסוים ממש לא מעיד על כשל של המטופל, גם לא של המטפל.
היא בעיקר משקפת פער טבעי בין שני אנשים.
אז מה עושים?
אל תהסס להקשיב לעצמך ולהאמין לתחושת הבטן.
זכותך (ואולי גם חובתך) לקבל תשובה ברורה וכנה כשאתה משתף במה שאתה מרגיש.
אם התשובה של המטפל לא מספקת או שאתה מרגיש שמשהו עדיין לא מתיישר עם הספק, העלה אותו שוב.
אם המסר עדיין לא מספק, זכדאי לחשוב להתייעץ עם איש/ת מקצוע נוסף, או אפילו לשקול החלפת מטפל.
הבחירה להישאר בטיפול או לעבור למטפל אחר היא לגיטימית לגמרי.
באתם לטיפול כדי להתפתח ולעבוד בסביבה אמיתית, מכבדת ואותנטית - כי מגיע לך להרגיש בטוח ונינוח בכל מפגש טיפולי.
שאלות נפוצות בנושא בחירת פסיכולוג
- כשיש תחושה ממושכת של חוסר אונים, עצב או אפתיות, וכשהבעיות לא משתפרות למרות מאמצים ועזרה מהסביבה.
- כשמתקשים לבצע פעולות יומיומיות ולשמור על תפקוד שגרתי, למשל כשהביצועים בעבודה נפגעים משמעותית.
- כשחווים דאגה או פחד בצורה מוגזמת, ציפייה מתמדת לגרוע מכל, או תחושת דריכות מתמשכת.
- כשהפעולות שלנו מזיקות לעצמנו או לאחרים, כמו שתיית אלכוהול מוגזמת או התנהגות אגרסיבית.
- בכל מצב של קושי רגשי שקשה להתמודד איתו לבד, בין אם יש לו סיבה חיצונית ברורה (כמו פרידה או בשורות רפואיות) ובין אם לא.
פסיכולוגים מומחים: אנשי מקצוע שעברו הכשרה באבחון, טיפול ושינוי התנהגות. הם מקבלים רישיון לעסוק בפסיכולוגיה מטעם משרד הבריאות.
פסיכותרפיה: שם כללי לטיפול נפשי באמצעות שיחות. בניגוד לדעה הרווחת, לא רק פסיכולוגים מבצעים פסיכותרפיה. מטפלים ממקצועות בריאות הנפש נוספים מוסמכים לכך, ובאותה איכות מקצועית: ביניהם פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים ומטפלים בהבעה ויצירה. כולם, כולל פסיכולוגים, ממשיכים להתמחות בשיטות טיפול ספציפיות (כמו CBT או טיפול דינמי) במסגרת לימודי המשך משותפים.
לפני בחירת מטפל, חשוב לברר את הכשרתו המקצועית הספציפית, הניסיון שלו בטיפול בבעיות דומות לשלכם.
- היכן קיבלת את הכשרתך המקצועית? - מטפל טוב עובר מסלול הכשרה ארוך במוסדות אקדמיים מוכרים.
- האם אתה איש המקצוע המתאים לטפל בסוגייה שלי? - שתפו בבעיה שלכם ובדקו אם יש לו ניסיון בטיפול באנשים עם בעיות דומות.
- מה היא הגישה הטיפולית שלך והאם היא מבוססת על מחקר מדעי? - בקשו הסבר קצר על גישת הטיפול וודאו שהיא נחקרה והניבה תוצאות חיוביות.
הברית הטיפולית שנוצרת בין המטפל למטופל (כלומר, טיב הקשר ביניהם) היא קריטית וחיונית ביותר להצלחת הטיפול. זהו למעשה המשתנה החשוב ביותר בבחירת מטפל.
מעבר להכשרה המקצועית וכישורים של המטפל, חשוב לבחור מטפל שעמו חשים נוחות וביטחון. התאמה טובה בין מטפל למטופל תורמת לכך שהטיפול יוביל לשינוי פנימי שיחזיק לאורך זמן, ולא רק יספק אוזן קשבת.
חוסר התאמה עם מטפל מסוים אינו מעיד בהכרח על כשל של המטופל או של המטפל, אלא בעיקר משקף פער טבעי בין שני אנשים. במקרה כזה, הבחירה לעבור למטפל אחר היא לגיטימית לחלוטין.
ישנה תופעה הנקראת "הטיית ההרינג האדום" (Red Herring), שבה המטפל, במודע או לא, מסיט את השיחה מבעיית חוסר ההתאמה לנושאים אחרים. סימנים לכך יכולים להיות:
- פרשנות הקשיים שלכם כ"התנגדויות טבעיות לקראת שינוי" במקום לתת מקום לתהייה.
- תיוג ההתלבטות שלכם כ"חלק מתהליך ההעברה" במקום להתייחס אליה כפשוטה.
- הצגת הספק שלכם לגבי הקשר הטיפולי כביטוי ל"קושי ביצירת קשרים" באופן כללי.
- הסטת המוקד מהקשר הנוכחי לשאלות על העבר או על קשרים אחרים בחייכם.
- פירוש חוסר הסיפוק שלכם כעדות לכך "שמשהו עמוק קורה בטיפול".
אם אתם חשים חוסר התאמה, מומלץ לפתוח את הנושא בשיחה ישירה עם המטפל. אם התשובות לא מספקות, זה הזמן להתייעץ עם איש מקצוע נוסף או לשקול החלפת מטפל. חשוב לזכור שמגיע לכם להרגיש בטוחים ונינוחים בכל מפגש טיפולי.
מה עושים כשיש תחושת אי־התאמה בטיפול?
מחקרים עדכניים מראים שהתאמה בין מטפל למטופל היא מהגורמים המרכזיים להצלחת טיפול פסיכולוגי. לא מספיק שתקבלו אוזן קשבת – טיפול טוב מוביל לשינוי פנימי שמחזיק לאורך זמן.
לכן, הדרך הטובה ביותר היא פשוטה ואמיצה כאחד:
לפתוח את התחושות מול המטפל בפגישה הקרובה. גם אנחנו, אם תבחרו לפנות אלינו, נמליץ כמעט תמיד לנסות שיחה פתוחה וכנה עם המטפל הנוכחי - חייבים את זה ומשם אפשר גם לפרוץ קדימה לעבר המטרות.
אם ניסיתם פעם או פעמיים והתחושה עודה נמשכת – או אם אתם מרגישים שאין עם מי לדבר על זה באמת – נשמח לקיים איתכם שיחת ייעוץ מקצועית, קצרה וממוקדת (בזום או פנים אל פנים), כדי להבין יחד מה נכון עבורכם עכשיו, ואיך בונים קשר טיפולי שיש בו חיבור, כנות ותחושת מקום.
לפעמים, עצם החיפוש אחר מטפל שמתאים יותר – והאומץ לא לוותר על עצמכם בדרך – היא כבר חוויה טיפולית מרפאה. במיוחד עבור מי שחי כאב של חוסר נראות וסביבה לא מתקפת.
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
