קשיים בעיבוד חושי אצל מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז

 

 

הפרעה בעיבוד החושי היא הפרעה נוירולוגית שמתבטאת בפגיעה ביכולת העיבוד של גירויים חיצוניים מהסביבה ולתרום לתגובות התנהגותיות וליקויי למידה.

 

 

SPD (Sensory Processing Disorder) היא הפרעה בעיבוד החושי הכוללת קושי בעיבוד המידע החושי המגיע מהסביבה. אנשים עם SPD עלולים להרגיש מוצפים או לא מודעים לגירויים חושיים כמו קולות, מגעים, טעמים וריחות, מה שמוביל לתגובות לא מותאמות לגירויים אלה.

 

SMD (Sensory Modulation Disorder) הוא סוג ספציפי של SPD שבו הקושי טמון בוויסות התגובה לגירויים חושיים. אנשים עם SMD מגיבים בצורה מוגזמת או מועטה מדי לגירויים, כך שהתגובות שלהם אינן מותאמות למצב. למשל, מגע קל יכול להכאיב או קולות רגילים עשויים להציף.

 

 

תסמינים של ויסות חושי אצל מבוגרים עשויים לכלול:

 

• אי נוחות במגע אנושי, כמו חיבוקים.

• נטייה לבררנות לגבי ביגוד.

• רגישות יתר לריחות או טעמים.

• חוסר שקט במהלך סערות, זיקוקים או קולות חזקים אחרים.

• עצבנות כשאנשים מנגנים מוזיקה רועשת.

• כתב יד קשה לקריאה.

• תחושת אי נוחות בציבור. 

 

  

תסמינים נוספים כוללים קושי בקואורדינציה, שיווי משקל ומוטוריקה עדינה, קושי להתמקד, להישאר מאורגן ולהשלים משימות, מתח שרירים, עייפות או סרבול.

 

 

 

 

הפרעת רגישות חושית מוכרת זה מכבר כאחד המאפיינים של הפרעות קשב וריכוז אצל ילדים ובני נוער, ומהווה גם סימפטום שכיח באוטיזם, אך שכיחותה ומאפייניה בקרב מבוגרים המתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז טרם נחקרו לעומק  (Shimizu, 2014). 

רק לאחרונה קישרו חוקרים בין הפרעות קשב וריכוז לבין הפרעה בעיבוד החושי אצל מבוגרים.

 

  

 

הפרעת ויסות חושי מוגדרת כמצב בריאותי המאופיין בקושי להגיב באופן מותאם לגירויים חושיים במערכות החישה השונות.

 

 

היא כוללת שלושה סוגים עיקריים:

 

• תגובתיות-יתר לגירוי חושי - אנשים עם תגובתיות-יתר מגיבים לגרייה חושית בעוצמה גבוהה יותר ולמשך זמן ארוך יותר מהרגיל. הם חווים גירוי חושי רגיל כלא נעים, מפריע ואף כואב. התגובות שלהם יכולות לכלול הימנעות מהגירוי, אימפולסיביות, אגרסיביות, חוסר גמישות, קושי בהירגעות, חרדה ומעורבות חברתית נמוכה. התגובה מועצמת במיוחד כשהגירוי לא צפוי.

 

• תת-תגובתיות לגירוי חושי - אנשים עם תת-תגובתיות נראים כאילו הם מתעלמים מגירויים חושיים בסביבתם או מגיבים אליהם פחות. זמן התגובה שלהם איטי יותר, והם זקוקים לגירוי חזק או ממושך יותר כדי להגיב. הם עשויים להיראות פסיביים, מופנמים, וחסרי מוטיבציה ליזום יחסים חברתיים או לחקור את הסביבה.

 

• חיפוש חושי - אנשים עם חיפוש חושי מאופיינים בשקיקה לכמות, עוצמה, משך ומגוון לא רגילים של גרייה חושית. הם מעורבים באופן פעיל בפעילויות המספקות גרייה זו, ומתקשים בהשתתפות בפעילות שקטה ורגועה. ההתנהגות שלהם עשויה להיות היפראקטיבית, אימפולסיבית, תובענית, בלתי זהירה, חסרת שליטה ומאופיינת בקושי לשמור על גבולות.

 

 

ההפרעה יכולה לפגוע בתפקוד בחיי היום-יום של מבוגרים, כולל בתחומים כמו עבודה, לימודים, פנאי והשתתפות חברתית.

 

 

ההפרעה מתחילה בדרך כלל מתחילה בילדות, אבל לפעמים האדם לא שם לב אליה עד שהוא הופך למבוגר. מבוגרים עם ההפרעה עשויים לחוות את העולם בצורה שונה – הם יכולים להרגיש אדישים למראות, קולות, טעמים, ריחות ומגעים סביבם, או לחילופין להרגיש מוצפים מגירויים.

 

הפרעות ויסות חושי יכולות להחמיר עם הגיל, במיוחד במקרים של פציעות או עם תהליך ההזדקנות הטבעי.

ככל שהגוף מתפקד פחות ביעילות עם השנים, בעיות רקע, כמו קשיים בשיווי משקל או מגושמות עלולות להחמיר, ולגרום לקשיים מוגברים בהתמודדות עם גירויים חושיים ביומיום.

 

 

 

ההשפעות כוללות:

 

• קושי ביחסים אינטימיים עם בן/ת זוג.

• השלכות על יחסים קרובים עם חברים, עמיתים לעבודה ומשפחה.

• קושי בנהיגה, טיסה ופעילויות יומיומיות אחרות.

• רמות גבוהות יותר של דיכאון, חרדה וקשיי הסתגלות.

• ירידה באיכות חיים ובמעורבות חברתית.

  

 

 

מה ההבדל בין רגישות-יתר חושית לבין הפרעה בעיבוד החושי?

 

ובכן, ההבדל אינו איכותי אלא כמותי:

כשרגישות יתר סנסרית חריפה דיה עד כדי פגיעה בתפקודים הניהוליים, בקשב ובריכוז - היא תוגדר כהפרעה בעיבוד החושי.

החדשות הטובות הן שישנן דרכים להתמודד הפרעה בעיבוד החושי ולהפחית את רמות הסטרס החרדה והלחץ.

חשוב לשים לב ולתעד את המצבים והגירויים שמעוררים את הרגישות החושית - קולות ייחודיים, בדים, חומרים סינתטיים, ריחות, גירודים מעצבנים של אנשים על המכנסיים... כך ניתן יהיה להימנע מהם להבא וגם להבין שלא מדובר בהתקף עצבים שהגיע משום מקום.

למשל, אם קשה לכם עם רעש אנושי במקומות הומי אדם, מתכננים לפני וקובעים עם החבורה במקום שקט יחסית. אם אתם רגישים לבדים דוקרניים, קוהים מראש כמה גופיות כותנה מפנקות ולובשים מתחת לסווצ'ר. פתרונות פשוטים יכולים להפוך את החיים לנוחים הרבה יותר ולחסוך תחושות מיותרות של לחץ ומצוקה.

 

 

 

אבחון

 

שאלון מיוחד שפותח בישראל נועד להבין איך אנשים מגיבים לדברים שהם חווים בחיי היומיום. יש בו 58 שאלות על מצבים רגילים, כמו צחצוח שיניים או איפור.

השאלות בודקות אם דברים מסוימים מפריעים או גורמים הנאה. למשל, יש שאלה אם נעים לשהות במקום עם אור חזק, או אם מפריע להסתפר. 

על כל שאלה עונים פעמיים - פעם אחת על עוצמת החוויה, ופעם שנייה על התדירות שלה.

 

המטרה היא לזהות אם יש לאדם רגישות מיוחדת לגירויים מסוימים. לדוגמה, יתכן ששני אנשים לא אוהבים ללבוש סוודר מצמר, אבל לאחד זה מפריע הרבה יותר.

 

בסיום השאלון מתקבלים שני ציונים - אחד על מידת ההפרעה ואחד על מידת ההנאה מגירויים שונים. 

ציונים גבוהים מדי עשויים להצביע על "הפרעת ויסות חושי".

 

מילוי השאלון לוקח בערך 10 דקות. הוא משמש אנשי מקצוע להבין טוב יותר איך אדם חווה את העולם סביבו, ויכול לעזור באבחון ובטיפול.

 

 

 

טיפול 

 

מבוגרים הסובלים מקשיי ויסות חושי יכולים לפנות לעזרה מקצועית, אבל ביחס לילדים האפשרויות די מוגבלות.

בעוד שילדים יכולים לקבל טיפול בעיקר דרך מרפאים בעיסוק, בשביל מבוגרים זה יכול להיות די מאתגר - גם כי רוב המטפלים עובדים עם ילדים וגם כי קשה יותר למצוא תורים זמינים.

עם זאת, מבוגרים מתמודדים בכוחות עצמם ומצליחים לנהל את ההפרעה בעזרת אסטרטגיות פיצוי שפיתחו במהלך השנים.

 

חשוב לדעת שהפרעות מסוימות, כמו sensory-based motor disorder ו-sensory discrimination disorder, דורשות התערבות של אינטגרציה חושית.

לכן, אף על פי שרבים מצליחים להתמודד לבד, עדיין מומלץ לעבור הערכה וטיפול אצל מרפא בעיסוק.

 

 

מהי מיזופוניה? <

מה זה HSP? רגישות יתר <

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

  

 

 

 

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

5 בספטמבר 2024

 

 

 

 

כתיבה:

 

מומחי מכון טמיר

 

 

  

 

 

מקורות:

 

טרבלסי, מ. הפרעת ויסות חושי בבריאות הנפש [חוברת מידע]. אוניברסיטת תל-אביב, פרויקט גמר בריפוי בעיסוק. 

 

Heller, S. (2020, October 9). Common questions about sensory processing disorder. ADDitude. https://www.additudemag.com/sensory-processing-disorder-faqs

  

Shimizu, V. T., Bueno, O. F. A., & Miranda, M. C. (2014). Sensory processing abilities of children with ADHD. Brazilian Journal of Physical Therapy, 18(4), 343–352.