מכון טמיר לפסיכותרפיה
פיטר פונגי
פיטר פונגי הוא פסיכואנליטיקאי הונגרי-בריטי, פרופסור לפסיכואנליזה בת-זמננו בUniversity College- London, מדריך בחברה הפסיכואנליטית הבריטית וראש תחום המחקר בפסיכולוגיה קלינית ב-UCL.
פונגי מכהן גם כמנכ"ל המרכז הלאומי לילדים ומשפחות על שם אנה פרויד ומאז 2013 הוא מייעץ קליני במשרד הבריאות ו-NHS בנושא הנגשת טיפולים נפשיים לילדים ולצעירים.
חייו האישיים
פונגי נולד ב-1952 בבודפשט ובהיותו בן 15 היגרה משפחתו מהונגריה לפריז.
הוריו של פיטר התעקשו שיקבל חינוך בריטי לכן שלחו אותו בגפו ללמוד בלונדון.
ללא משפחה או חברים וללא ידע באנגלית, פונגי נעשה די מדוכא והתמודד עם קשיים בלימודים.
לאחר ששכן הציע לו לפנות לעזרה, הוא החל טיפול פסיכואנליטי עם פסיכותרפיסטית ילדים בשם אן הורי במרכז אנה פרויד (באותה תקופה נקרא מרפאת המפסטד).
בעזרתה, חל שיפור במצב רוחו של פונגי ובביצועי האקדמיים.
בהמשך להתנסות החיובית עם המקצוע, פונגי התקבל ללימודי פסיכולוגיה ב-UCL, כאשר סיים את לימודיו בתיכון.
פונגי רואה תקופה זו בחייו כנקודת מפנה, שבמהלכה גילה כמה יכולה הפסיכואנליזה להיות אמצעי תרפויטי יעיל ורב עצמה.
הניסיון הזה הוא שהוביל אותו לעבוד בעצמו כאנליטיקאי.
לאחר סיום לימודיו בפסיכולוגיה, פונגי שקד וסיים דוקטורט במדעי המוח.
לאחר מכן, החל במשרת הוראה ב-UCL, המשיך את הכשרתו כפסיכולוג קליני וב-1980 החל את הכשרתו במכון הבריטי לפסיכואנליזה.
לאחר שהוסמך כאנליטיקאי, השלים פונגי גם את ההכשרה גם בפסיכואנליזה לילדים במרכז אנה פרויד.
ב- 1992 קיבל משרה כפרופסור ב-UCL.
שיתוף פעולה עם מורן
בשנות ה-80 עבד פונגי עם הפסיכותרפיסט ג'ורג' מורן.
עבודתם התמקדה בטיפול בילדים עם מצבים מורכבים של סוכרת (brittle diabetes)- סוג של סוכרת תלוית אינסולין שבה לא מצליחים לשמור על רמות סוכר יציבות וקבועות בדם.
זוהי מחלה מסוכנת, אשר התבררה כקשה מאוד לטיפול. מורן ופונגי עבדו יחד על מנת לפתח גישה טיפולית חדשה, שבמרכזה שיחה עם מטופלים על חייהם הפנימיים ועל העולמות הרגשיים שלהם.
הם גילו שבאמצעות שיטה זו הם הצליחו לעזור לילדים לפתח יכולות חשיבה וויסות רגשות.
זה, בתורו, הוביל אותם לנהל טוב יותר את מחלתם ולהתקדם פיזית ואינטלקטואלית.
אתגר הטיפול באישיות גבולית
במהלך אותה תקופה החל פונגי לעבוד גם עם מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית (BPD) חמורה ועד מהרה גילה כי גישה אנליטית קלאסית לטיפול בהם אינה יעילה.
התעניינותו המעמיקה בעבודתם של מלאני קליין ודונלד ויניקוט, אסכולת יחסי האובייקט ותיאוריית ההתקשרות, עוררה שינוי במסגרת המושגית שלו, ועזרה לו לפתח דרך חשיבה אחרת על BPD.
מנטליזציה כרכיב מרכזי בשינוי נפשי
אם נשאל מטפלים על האסוציאציה שמעלה אצלם המילה מנטליזציה, רבים יאמרו ״פונגי״.
וגם להיפך, פונגי מתחבר היטב למנטליזציה.
מה ההבדל בין מנטליזציה לאמפתיה?
לפי פונגי, מנטליזציה מורכבת יותר מאמפתיה.
אמפתיה מתבססת על היכולת לדמיין מה אדם אחר מרגיש.
מנטליזציה, לעומת זאת, היא היכולת לדמיין את החוויה של האחר, את המרחב המנטלי שלו, שמעורר את אותה אמפתיה.
מנטליזציה מגיעה מתוך ידע לגבי האחר באותה מידה שהיא מגיעה מתוך ידע עמוק על עצמי.
השינוי החשיבתי הוביל להתפתחות תיאוריה של מנטליזציה ויחד עם הפסיכואנליטיקאי והפסיכיאטר אנתוני בייטמן, להתפתחות שיטת טיפול חדשה:
שיטת MBT רווחת מאוד בקרב מטופלים המאובחנים עם BPD, אולם היא נחקרת גם כטיפול בהפרעות נפשיות אחרות, כמו הפרעת אישיות אנטי-חברתית, התמכרויוית והפרעות אכילה.
למרות מגוון הקשיים שחווים מטופלים אלו, פונגי טען כי המכנה המשותף בין כל הקשיים האלה הוא ביכולת לקויה להגות כראוי את העצמי המנטלי ואת היחס שלו לעולם החברתי.
עמודות התווך התיאורטיים
פונגי הושפע מהרבה פסיכואנליטיקאים, חוקרים וקלינאים, אבל את חותמם המשמעותי ביותר השאירו ג'וזף סנדלר ואשתו אן מארי.
לזוג הייתה השפעה על עיצוב גישתו של פונגי בעבודה קלינית ותיאורטית והם גם היוו עבורו מקור לתמיכה תמיכה אישית ומקצועית בראשית הקריירה של פונגי.
תאוריית ההתקשרות
בסיס תיאורטי משמעותי נוסף של עבודתו הוא תורת ההתקשרות, שבה הוא מצא שילוב של עבודה אמפירית קפדנית ותובנה עמוקה לגבי התפתחות והפרעות פסיכולוגיות.
השילוב הזה, בתורו, הפך להיות מאפיין של עבודתו של פונגי עצמו, עבודה שהיא חדשנית אך מעוגנת היטב על ידי מחקר וממצאים אמפיריים.
קליין וביון
השפעה גדולה נוספת על עבודתו של פונאגי, התיאוריה הקלייניאנית, סיפקה לו תיאור רב ערך של היכולת של המוח לחשוב על העולם, ושל האופן שבו יכולת זו פגיעה לדרישות רגשיות.
מודל הנפש של מלאני קליין והרחבתו ע״י של וילפרד ביון, מדגים שהממשק בין האלמנטים המכניסטיים והייצוגיים שלו הוא הרבה יותר נזיל ממה שאולי נרצה להאמין.
אצל אנשים עם הפרעה כמו BPD, מנגנונים נפשיים אלו פגיעים אף יותר.
לדוגמה, פונגי מצא כי קורבנות התעללות בילדות מגיעים לבגרותם עם יכולת חשיבה פגומה, תוצר של התנגדות עזה לחשיבה על מחשבותיהם של אחרים.
התנגדות זו היא בעצמה תגובה הגנתית כנגד מחשבות ורגשות של אחרים, שנחוות כעוינות ואלימות. מה שמגן במקור על הנפש מפני הרס בלתי נסבל מסכל בסופו של דבר את היכולת לראות את עצמך ואנשים אחרים באופן קוהרנטי וברור. מכיוון שמנגנון הגנה זה מושרש בתוך הארגון המנטלי של האדם, הוא מעכב התפתחות רגשית, פוגע במערכות יחסים ומפריע למחשבה יצרנית.
אנה פרויד
בטיפול בהפרעות כאלה, פונגי רואה בתפקידו לעזור למטופלים ליצור מחדש את היכולות הרגשיות שלהם על ידי חשיבה לצידם, ולתמוך בארגון מחדש של המיינד שלהם כדי שיוכלו להיות יותר פתוחים ומסוגלים יותר להתייחס לאחרים; סוג של עזרה התפתחותית כפי שאנה פרויד הייתה רואה זאת.
פונגי מגדיר עצמו גם כתאורטיקן פסיכואנליטי כך שהלך בעקבותיה של אנה פרויד ושל דורותי ברלינגהם, שתיהן חלוצות בתחום הפסיכופתולוגיה ההתפתחותית.
הניסיון וההכשרה המגוונת של פונגי הובילו אותו לגישה בינתחומית, שעיצבה את המחקר והעבודה הקלינית שלו.
פונגי מאמין שפסיכואנליזה יכולה להועיל מאוד לאפשר לאנשים לחשוב ולהרגיש בדרכים שאחרת לא היו נגישות עבורם, כלומר בהרחבת יכולת המנטליזציה שלהם.
מבחינה אפיסטמולוגית, שאיפתו היא לקיים את הפסיכואנליזה בשילוב עם דיסציפלינות אחרות החוקרות את המוח האנושי ולנסות ליישב את החוויות השונות של בני האדם לאופן הבנה יחיד.
מעל לכל, פונגי מאמין שהפסיכואנליזה חייבת להישאר בדיאלוג עם מה שידוע לנו על הנפש ממקצועות סמוכים, כולל מדעי המוח, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה.
הפסיכואנליזה היא בעיניו, נכון להיום, הגישה הקלינית טובה ביותר שיש.
כתיבה:
גלי יפה, תלמידת MA לפסיכולוגיה קלינית,
מתאמת טיפול במכון טמיר תל אביב,
עם מומחי מכון טמיר
עדכון אחרון:
16 ביוני 2023
מקורות:
Fonagy, P. 2001 Attachment Theory and Psychoanalysis. New York, Other Press.
Eleanor Sawbridge Burton 2017. Peter Fonagy. In British Psychoanalytical Society. https://psychoanalysis.org.uk/our-authors-and-theorists/peter-fonagy