מהי אנליזה בגישת לאקאן? על טיפול אנליטי בשיטה לאקניאנית

 

ז'אק לאקאן

פסיכואנליזה לאקאניאנית

 

 

כתיבה:

 

הדס אורינגר וייס, MA,

פסיכותרפיסטית מוסמכת

עם צוות מכון טמיר

 

הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בגישת לקאן, מכון טמיר ת״א

  

 

אנליזה לאקאניאנית הינה תיאוריה ושיטת הטיפול נפשי אשר פותחה ע"י ז'אק לאקאן, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי צרפתי מהמאה ה-20 . לאקאן היה אחד הפסיכואנליטיקאים האחרונים שהתפלגו מזיגמונד פרויד.

לאקאן עבר אנליזה אישית אצל הפסיכואנליטיקאי רודולף לוונשטיין, בין השנים 1932 ל-1938, וזכה למעמד פסיכואנליטיקאי בשנת 1936.

 

אחת התרומות שלאקן פיתח היא שהלא מודע בנוי משפה. בשפה יש התקה ועיבוי, קיימת התנקזות של מספר מחשבות לכיוון אחד.

 

 

מהו שלב המראה (Mirror Stage)?

 

במאמר שפרסם ב-1936, הבריק לאקאן עם תיאור ״שלב המראה״, בו בחן כיצד ילדים פיתחו את יחסיהם לגופם.

הוא טען כי תינוקות בני חצי שנה עד שנה וחצי מזהים את עצמם במראה וזוכים לתפיסה עצמית נרגשת, מלאה ושלמה, בניגוד לחוויה הפנימית המקוטעת והמנותקת בה הם שוהים, אך שבבואה זו מהווה ייצוג כוזב, אותה כינה ״אגו״ (מושג האגו שלו שונה לגמרי מ״האגו״ בגישת פרויד). 

 

את פעילותו המקצועית המשיך בצרפת, שם שילב בטכניקה האנליטית את חשיבות השפה והשלכותיה על חיי הנפש.

לפי לאקאן, אחת הטעויות המשמעותיות ביותר של הפסיכואנליזה המסורתית של פרויד היא שהיא מתייחסת לדמיון כאילו היה אמת.

האדם, ובמיוחד זה הלוקה בנפשו, חי במציאות סובייקטיבית ולא במציאות האובייקטיבית, ומטרת הטיפול היא לקרב אותו למציאות האמיתית, או לאזן בין השתיים.

 

הוא הדגיש את חשיבותו הרדיקלית של הלא מודע, על חשבון הדגש שניתן בזמנו על האגו, בעיקר על ידי ממשיכי פרויד בצפון אמריקה, אנשי פסיכולוגיית האגו.

 

אחת ממטרות הטיפול הנפשי, לפי האנליזה הלאקאניינית, היא לסייע לאדם לקבל בהבנה את גורלו שלו, לא מתוך תחושת כליאה המאפיינת פתולוגיה נפשית, כי אם מתוך ראייה מציאותית יותר ופרספקטיבה רציונלית.

הגישה שלו נחשבת יצירתית והטיפול מסקרן במיוחד:

למשל, אחת הטכניקות המוכרות של אנליטיקאי בגישה זו היא לסיים את המפגש הטיפולי ברגע המתאים, ללא תלות הכרחית בזמן המפגש.

 

עוד הניח לאקאן, כי הילד נולד לתוך שפה, אשר משפיעה על צורת חשיבתו, פרשנותו לעולם ולאירועי החיים.

כלומר, השפה קודמת לחוויה ואף מעצבת אותה.

 

לפי הפסיכואנליזה הלאקאניינית, אחת ממטרות הטיפול היא השגת הבנה שהאדם אינו יוצר את המופק מפיו, כי אם נשלט בידי הלא מודע שלו והמטריצה השפתית אליה נולד.

 

מושג חשוב בגישת לאקאן, הוא פונקציית שם האב.

כאשר פונקציית האב קיימת ומבוססת, האדם יהיה נוירוטי או נורמלי.

במצבים בהם היא מעורערת, או פגועה באופן קשה, עלולה לפרוץ פסיכוזה.

 

הפסיכואנליזה הלאקאניינית, בדומה ללאקאן עצמו, נחשבת לעמומה ולא לגמרי ברורה.

על אף שהשפיעה על רבים, ביניהם פילוסופים וסוציולוגים, האנליזה הלאקאניאנית כמעט ואינה נמצאת במרכז השימוש בטיפולים נפשיים ובמחקר כיום.

בישראל פעיל פורום לקאן תל אביב של השדה הלאקאניאני הבינלאומי, בו מתקיימים מפגשי הדרכה ולמידה.

 

 

התיאוריה הלקאניאנית סבוכה להסבר או להבנה, וכל מושג משולב בשלושת הסדרים של לאקאן.

קשה לבודד כל מושג בתיאוריה בלי להבין את היחס למושגים אחרים.

עם זאת, אנסה לגעת בקצה המזלג במושג האב, מושג שלאקאן מתייחס אליו באופן נרחב ונותן לו מקום מרכזי.

 

לעומת התיאוריה הקלייניאנית ותיאוריות יחסי האובייקט, המציבים את יחסי האם- ילד במרכז התיאוריות, שם לאקאן דגש דווקא על חשיבותו של האב.

 

״להשקפתו של לאקאן, אלה לא רק חלומות אלא גם, בכלליות, חוויה סובייקטיבית מודעת שהתארגנה אל תוך סיפורים קטנים, מסיחים, וגם הטיפשות של פסיכולוגיית האגו ושל תיאוריות יחסי אובייקט שנכנסו אל תוך תחפושות המוצעות על ידי עיבודים משניים, ושהתייחסו אל סיפורי התעתוע כאל אמת, במקום כעטיפות לתחושות מוסתרות של אובדן, היעדר וסירוס״.

 

- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

 

 

מהו תפקיד האב בגישת לאקאן?

  

האב אצל לאקאן, מתווך ביחס הדואלי בין האם לילד וכך מציל את הילד מפסיכוזה, משום שמאפשר לו כניסה אל הסדר החברתי.

האב איננו רק יריב שמתחרים מולו על אהבת האם, אלא הוא נציג של הסדר החברתי, ורק הזדהות עימו בשלב האדיפלי, מעניקה לסובייקט כניסה לסדר והארגון החברתי.

היעדרו של האב אצל לאקאן הוא גורם מרכזי של כל המבנים הפסיכופתולוגיים.

 

האב בתיאוריה זו אוחז בשני תפקידים עיקריים:

המטיל איסורים (והגבלות על ההתענגות) והמגונן האולטימטיבי.

דמותו של האב מבוססת על שלושת המשלבים: הסמלי, הדמיוני והממשי:

 

האב הסמלי

פה לא מדובר על דמות ממשית כי אם על עמדה, תפקיד אבהי.

תפקיד זה קשור באכיפת החוק והשלטת סדר באיווי בתסביך אדיפוס והתערבות ביחסים הדואליים עם האם על מנת להכניס בהם "מרחק סמלי" (חשוב לציין שהאיווי אצל לאקאן איננו דחף, אלא מושג שלא ניתן למצוא לו מקבילה בשום תיאוריה אחרת. זהו מושג המתמקם איפושהו בין דחף לתשוקה): תפקידו האמיתי של האב הוא ביסודו של דבר לאחד (ולא להנגיד) בין האיווי לבין החוק.

האב הסמלי מכונה גם שם האב.

 

האב הדמיוני

זהו אימגו- הרכב של כל ההבניות המדומות שמאכלסות את הפנטזיה של הסובייקט סביב דמותו של האב.

לרוב אין הרבה קשר בין האב הדמיוני לבין האב כפי שהוא במציאות.

האב הדמיוני הוא אב אידיאלי- אב טיפוס של דמויות האב בדת, מגן כל יכול.

או כהיפוכו- האב שדפק את הילד, האב המבעית של השבט הקדמוני, מי שיוצר את החסך.

בשני התפקידים הללו האב הדמיוני מצטייר כאב כל יכול.

הפרוורסיה והפסיכוזה אצל לאקאן קשורים בצמצום האב הסמלי לאב הדמיוני.

 

האב הממשי

הסבריו של לאקאן על האב הממשי מעורפלים וקשה למצוא במקורות הסבר בהיר דיו.

ישנם כתבים בהם מדבר לאקאן על האב הממשי כתא זרע, כאב הביולוגי.

מאחר ואין ודאות אצל לאקאן מיהו האב הביולוגי של הסובייקט, טוען לאקאן כי האב הממשי הוא זה שמגדירים אותו ככזה, ולכן האב הממשי הוא תוצר של השפה- הממשי של השפה ולא של הביולוגיה.

האב הממשי הוא זה הגורם לסירוס, המבצע בפועל של פעולת הסירוס הסמלי. הוא מכנה אותו גם "הכבש למעשה" את האם או "הדופק הגדול". "

 

הרבה רותחין נשפכו על גישתו, ולעיתים אף לעג:

פסיכואנליטיקאים וכותבים מהמערב כינו אותו La cone (בלעז: הרמאי), על שום היותו כה עמום, דחוס וקשה לפענוח.

הוא גורש על ידי ארנסט ג'ונס במהלך כנס פסיכואנליטי, בו עמד להציג את 'שלב המראה', הרצאה שלא נמצאה עד ימינו.

 

עם זאת, מטופלים רבים שעוברים אנליזה לקאניאנית מספרים על התפתחות אישית שלא חוו בגישות אנליטיות אחרות ובטיפול נפשי בכלל.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

  

 

 

 

  

צפו בסרטון קצר ובהיר על תרומתו של לאקאן:

 

 

קראו גם על תרומתו של רולנד פיירברן לתיאוריה האנליטית >

 

 

 

מקורות: 

 

בן זקן, ד. (2018). על טראומה אצל פרויד ולאקאן. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 2/7/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית:https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3704

 

ז`אק-אלן מילר (2002). בדרכו של לאקאן. כתר 

 

פיניאן, א. (2018). בעקבות שם האב האבוד: עבודה עם הסובייקט הפסיכוטי באוריינטציה פסיכואנליטית. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/10/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3736

 

Lacan, J. Les Non-Dupes Errent. Lesson 19.2.1974 p. 128