סמכות הורית | הדרכת הורים להתמודדות עם בעיות משמעת

 

התמודדות עם בעיות משמעת וגבולות -

מחזירים את הסמכות ההורית

    

 

מהי סמכת הורית?

 

כהורים, אנו עומדים יום יום מול מצבים המותירים אותנו עייפים ומותשים, עמוסים סימני שאלה לגבי האופן בו יש לנהוג ולהגיב עם הילדים שלנו.

 

הנחת העבודה הפסיכולוגית המוסכמת כיום היא שילדים זקוקים לגבולות כדי להתפתח נפשית, בצורה תקינה ובריאה. סביבה משפחתית רופפת, חופשית מדי ונעדרת גבולות אינה נחשבת עוד ליתרון שמאפשר פיתוח אישי, ולמעשה רבים מתארים אותה יותר בכיוון של הזנחה.   

 

 

האם יש לי קושי בסמכות הורית?

 

מצבים שגרתיים של קשיים הוריים עם גבולות ביחסים עם הילדים מתרחשים בכל יום ובכל בית.

זה נורמלי והכי טבעי שיש.

 

הבעיה מתחילה כאשר סימני השאלה הולכים וגדלים וההתמודדות עם הילד הופכת למשא ומתן מפרך ואפילו למאבק. 

אינדיקציות לקשיים עם גבולות בבית באות לידי ביטוי כאשר המשימות השגרתיות ביותר, כמו לקום מהמיטה בבוקר, להתלבש לבית הספר או להתארגן לקראת שינה מתגלגלות ומסלימות לכדי ויכוחים ארוכים, הרמות קול ואיומים הדדיים.

 

פאוזה לחיוך... 

 

הבדלים בתקשורת בין הורים לילדים -

מתוך זהו זה, 18.2.2022:

 

 

 

סגנון הורות והשפעתו על הילד

 

סגנונות הורות שונים קשורים לעיצוב ילדים שונים, למשל, סגנון סמכותי (אוטורוטטיבי) מקושר להתנהגויות חיוביות כמו הערכה עצמית גבוהה ותחושת מסוגלות עצמית אצל ילדים.

 

עם זאת, גורמים חשובים אחרים כמו תרבות, הטמפרמנט הביולוגי של הילד, תפיסת הילדים את הטיפול ההורי והשפעות חברתיות,  ממלאים אף הם תפקיד חשוב בהתנהגותם של ילדים. 

 

 

איזו השפעה יש לסגנוננות ההורות על תוצאות התפתחות הילד? 

 

 

מספר מחקרים בנושא ההשפעה של סגנונות הורות על ילדים מעלים כמה ממצאים שטוב להכיר:

 

• סגנון הורות סמכותנית (Authoritarian) מובילים ילדים צייתנים ומיומנים יותר, אך כמתבגרים ובוגרים הם מדורגים נמוך יותר באושר, במיומנות חברתית ובהערכה העצמית.

• הורים עם סגנון הורות סמכותי  (Authoritative) נוטים לגדל לילדים שמחים, מסוגלים ומצליחים (וזה נושא המאמר שלנו - סמכות הורית נכונה).

• הורות מתירנית (Permissive)  מביאה לרוב לילדים המדורגים נמוך באושר ובוויסות רגשי. ילדים אלה נוטים יותר לסבול מבעיות עם סמכות וגבולות והם נוטים לתפקד בצורה פחות טובה בבית הספר.

• ילדים להורים עם סגנון הורות לא מעורב (Uninvolved) הם הנמוכים ביותר בכל תחומי החיים. הם נוטים לחוסר שליטה עצמית, הם בעלי הערכה עצמית נמוכה ואפילו פחות מוכשרים מאשר בני גילם.

 

 

התמודדות עם התקפי זעם של מתבגרים <

גבולות בטיפול נפשי <

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בילדים <

 

 

אילת, אמא לגיא בן החמש ולירון בת השנתיים, מתמודדת עם ויכוחים בלתי פוסקים עם גיא, ונותרת לא אחת בתחושה שהוא "עושה דווקא" ו"נהנה מלהציק".

גיא נוהג להרעיש כשאחותו נרדמת, ואמו מבקשת ממנו שוב ושוב שיתחשב ויהיה "ילד טוב".

הוא ממשיך בשלו, ואמו מתחילה גם היא להרים את הקול, ואף גוערת בו שהוא "לא מקשיב אף פעם" ושקשה לה איתו.

גיא נפגע מדבריה, בועט בצעצועיו ברעש גדול ופורץ בבכי. אמו, שנותרת עם כעס מהול באשמה, מנסה מאוחר יותר לפצותו על האירוע, או להסביר לו מדוע חשוב שיקשיב לה.

אולם השיחות אינן מועילות, וגיא ממשיך להתעלם מבקשותיה של אמו, ולהיפגע כאשר היא מאבדת את סבלנותה.

במצב זה התסכול והכעס הולך וגדל הן אצל גיא והן אצל אמו, והאפשרות לפשרה ודיון הולכת ומתמעטת.

 

 

במצבים כגון אלו ההורה עייף ומתוסכל מכך שכל ניסיונותיו לשפר את המצב לא מועילים.

 

התחושה שהמצב ייצא משליטתו ושלא ברור מי הוא המוביל ומי הוא המובל, מביאה את ההורה לחוסר סבלנות, כעס וייאוש. כאשר כל ניסיונותיו של ההורה לצאת ממעגל הויכוחים וההאשמות ההדדיות נתקל במבוי סתום, זהו הזמן לשקול דרך אחרת.

 

 

אנו מאמינים במכון טמיר שניתן לעצור מעגלים אלו של כעס ומאבקים בסדרת מפגשים ממוקדת, של הדרכת הורים, שמטרתה להשיב להורה את סמכותו ואת יכולתו להציב גבולות ביעילות ובהחלטיות, אך לא פחות מזה באופן המכבד הן אותו והן את הילד.

 

המפגשים נועדו לחזק את ההורה בהתמודדויות אלו, ולסייע לו לבטוח בעצמו מול האתגר המורכב, ובכך לסמן את הדרך עבור הילד ולהוות לו מקום בטוח.

 

 

טיפול בקשיים מול סמכות

 

ילדים רבים מתקשים בשלב מסוים של התפתחותם להתמודד מול סמכות, לקבל מרות, מתקשים בהתנהלות למול דמויות סמכותיות.

אצל רובם, הבעיה תיפתר עם ההתבגרות, הלמידה לווסת רגשות ומיתון הנטיה להתנגדות.

עם זאת, אצל מבוגרים לא מעטים, הקשיים העולים למול סמכות הם אינם אפיזודה ילדית חולפת - כי אם נטיה המלווה אותם לכל אורך חייהם.

 

המתקשים מול סמכות מתקשים להחזיק בעבודה יציבה לאורך זמן, מתקשים לשמור על יחסים טובים עם מנהלים, מתקשים לקבל את ההיררכיה במקום העבודה.

לעיתים, הקושי מול הסמכות הוא מהותי אף יותר, עד שהאדם אינו מסוגל לשלוט בעצמו גם מול דמויות סמכות אחרות כדוגמת רופאים, אנשי מקצוע שונים או שוטרים.

 

הם מתקשים לקבל עצה מדמות סמכותית, עשויים לגלות התנגדות לבדיקות משטרתיות שגרתיות כמו בדיקת ינשוף, וכיוצא באלה.

הקושי מול סמכות עשוי להיות נעוץ בגורמים רבים, אשר זיהויים וטיפול מתאים בהם עשוי למגר את הקושי עוד בילדות.

לעיתים, קושי בהתמודדות מול סמכות וקושי בקבלת מרות הוא סימפטום לבעיות התנהגות, הפרעות התנהגות, היפראקטיביות או קשיי קשב וריכוז.

 

במקרה כזה, לא די לטפל בקושי מול הסמכות שכן זהו תסמין נוסף לבעיה רחבה יותר, ולכן פתרון נקודתי אינו מספיק וסביר שלא יוכל לייצר שינוי יציב לאורך זמן.

כאשר הקושי למול הסמכות מופיע בליווי קשיים נוספים בילדות, חשוב לאבחן את מכלול הקשיים ולאו דווקא להתמקד באחד מהם- על מנת לעלות על הבעיה הרחבה.

 

לעיתים, ובמיוחד כאשר מדובר בבעיות התנהגות, הטיפול בבעיית ההתנהגות כולה תפתור, או לכל הפחות תמתן, גם את ההתנגדות למול סמכות.

לעיתים, ובמיוחד כאשר הקשיים מול הסמכות מופיעים בבגרות, ייתכן כי מדובר במטענים ובמשקעים סביב גורמי סמכות.

 

כלומר, יתכן שהאדם התרגל לכך שדמויות סמכותיות רומסות ודורסות, חווה חוויות שליליות למול דמויות סמכותיות, התאכזב מהן, מה שגרם לכך שאינו מסוגל לתת בהן אמון ולעיתים- כלל אינו מסוגל לקבל את מרותן ולשמוע להן.

 

במקרים אלו, יש חשיבות לשינוי החוויה השלילית, וזיהוי העובדה שמדובר בתוצר של חוויות סמכות שליליות.

שינוי החוויה, או שינוי התפיסה והפרשנות שלה, למשל- שינוי התפיסה המוכללת- שכל הדמויות סמכותיות הן רעות כשלעצמן,לתפיסה ספציפית של הדמות המאכזבת - עשוי למגר את הקושי הכללי למול דמויות סמכות.

 

לעיתים, צעירים שזכו לביקורת רבה מצד דמויות סמכות בילדות, ילדים שקיבלו הבטחות ופיתחו ציפיות- והתאכזבו מדמויות סמכותיות כדוגמת מורים, חונכים ואפילו קרובי משפחה, יתקשו מאוד לקבל מרות, למשל בשירותם הצבאי.

הם לא יקבלו את ההיררכיה, לא יתנו אמון בקלות ויביעו התנגדות רבה, שנובעת מהאכזבה הכללית סביב דמויות סמכותיות.

 

 

רגשי נחיתות

 

הקושי מול סמכות יושב הרבה פעמים על תחושת נחיתות.

 

אדם הנוטה לרגשי נחיתות מחזיק דימוי עצמי שלילי או רעוע וחסר בביטחון עצמי - עשוי לתרגם את תחושותיו להתנגדות עיקשת לדמויות סמכותיות.

הוא חש נחיתות מול דמויות הסמכות, מתקשה לעשות הפרדה הכרחית ולקבל את המסגרת.

 

למשל, אדם הסובל מתחושות נחיתות עשוי להתקשות לקבל את מרותם של אנשי מקצוע, יתקשה להתנהל למול מנהליו, יתקשה להפריד בין ה"עליונות" המקומית- למשל בוס במקום העבודה או רופא במרפאה, לבין חוסר קיומה של עליונות בחיים בכללותם.

כלומר, האדם עשוי לתפוס את הבוס שלו כנעלה ממנו באופן כללי, ולא רק כבכיר ממנו במסגרת מקום העבודה.

התחושה הזו, שאדם "שווה יותר" ממני, עלולה ליצור תחושות קשות, שמתוכן לא מפתיע שמתפתחים התנגדות וקושי בקבלת המרות.

 

ניתן לראות, אם כן, שהגורמים לקושי מול הסמכות הינן מגוונים, נעוצים בחוויות חיים שונות ומכאן קל להבין מדוע זיהויים כה משמעותי.

זיהוי הסיבה בגללה מתקשה האדם למול דמויות סמכות עשוי להוביל לטיפול המתאים בו, ולהקל עליו משמעותית ובאופן רחב יותר בחייו.

לעיתים, ניתן לפתור מהיסוד את הקושי למול הסמכות, ולעיתים ניתן לצייד את האדם בכלים לויסות רגשי ולהתמודדות כאשר מתעורר הקושי.

תהא הדרך אשר תהא, היא עשויה ליצור יציבות תעסוקתית ואף יציבות כללית בחיי האדם.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

כתיבה:

 

עפרה טרוים, MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית,

עם מומחי מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

22 בדצמבר 2023