איך ללמד ילדים להתמודד עם לחץ ודאגות? כלים וטכניקות להורים

 

דאגות של ילדים

איך לעזור לילדים

להתמודד עם לחצים ודאגות?

 

 

העולם, אנחנו יודעים, מפחיד למדי.

במהלך התפתחותם, מתחילים ילדים להבין את הסכנות מאובדנים פוטנציאליים. עם ההבנה הזו, מפתחים חלק מהילדים פחדים וחרדות ולעיתים פוביות ספציפיות, אשר מרביתם חולפים תוך פרק זמן קצר.

 

חלק מהילדים מפתחים דאגנות נרחבת וקבועה יותר, המתבטאת בדאגות שאינן ממוקדות בנושא ספציפי, אלא במגוון תרחישים של מחשבות קטסטרופליות של תקלות ואירועים מאיימים שעלולים להתרחש - להם, לבני המשפחה, לסביבה הפיזית, לביצועים ולציונים שלהם ואפילו לעתיד העולם.

 

ילדים דאגנים נוטים אישיותית לפרפקציוניזם, לריצוי, לביקורת עצמית חריפה, לדאגות טורדניות כרוניות ולצורך גבוה באישור מהממבוגרים ובבדיקה שתסייע להם לוודא ככל הניתן מצבי ביטחון בכדי להירגע.

 

 

דאגות מופרזות באות בדרך כלל לידי ביטוי בחרדה מוכללת (GAD)- הפרעת חרדה מוכללת (GAD) היא הפרעה נפשית כרונית הכוללת חרדה ודאגות מתמידות ומופרזות שאינן ממוקדות, ונוגעות בכלליות לאירועים, לחפצים ולמצבים שונים.

 

GAD היא הפרעת החרדה הנפוצה ביותר ולא תמיד ניתן לזהות את הגורם המדויק להופעתה.

 

דאגות מופיעות גם בסוגים אחרים של חרדות, למשל, חרדת נטישה, חרדת אובדן, חרדות לגבי בית הספר ודאגות לגבי מחלות ומוות. 

 

כמו כל תופעה פסיכולוגית, יש כאן מידתיות - למשל, עד לרמה מסוימת, דאגה של ילד לגבי עזיבה של מטפל עיקרי היא אופיינית ונורמטיבית מבחינה התפתחותית. למעשה, חרדת נטישה היא חלק בהתפתחות הילד בקרב פעוטות וילדים צעירים מאוד. לרוב, היא תחל חל בסביבות גיל 6-12 חודשים ותגיע לשיאה סביב גיל 3. 

 

הסימנים כוללים:

 

• הסתייגות מעזיבתו של המטפל העיקרי.

• בכי או טנטרומים כשהמטפל משאיר את הילד לבדו.

• תחושת חרדה בנוגע להליכה לגן או לביה״ס.

 

ילד עלול להמשיך לחוות חרדת נטישה משך רוב הילדות המוקדמת, והדבר נכון במיוחד לסיטואציות לא מוכרות, למשל היום הראשון של ביה״ס. חרדת הנטישה אינה בהכרח מבשרת שלאדם יהיו חרדות נטישה כמבוגר, אך ילדים שמפתחים סגנון התקשרות חרדתי עשויים להמשיך ולחוש חוסר ביטחון גם במערכות יחסים אחרות.

 

ילדים רבים חווים תגובות פסיכוסומטיות שונות בתגובה ללחצים ודאגות. הורים רבים מכירים למשל את התופעה בה לילדיהם יש כאבי בטן ובחילות בבקרים, לפני שהולכים לבית הספר. לעיתים ההורים מפרשים את התלונות האלה כמניפולציות שנועדו לגרום להם להשאיר את ילדיהם בבית, אך חשוב לדעת כי מרבית הילדים אכן סובלים מהכאבים עליהם מתלוננים, וכן כי הכאבים נובעים מלחצים ומדאגות שהילדים מתקשים להביע במילים, וחסרים את הידע כיצד להתמודד עימם.

ילדים רגישים מאוד חווים את העולם בעוצמה חזקה יותר, ובפוטנציאל הם עשויים להיות יותר חרדים מהמפגש אתו. כל גירוי עלול להיות עוצמתי מדי, מתקיף ומבהיל עבורם, ולכן הם זקוקים ליותר תיווך מצד הוריהם, שיעזרו להם לתרגם את הגירוי שהם קולטים, לתת לו מובן ואולי ליהנות ממנו.

 

במובן זה הם תובעניים יותר.

 

ההורים מצדם, אם מתוך אמפתיה לחרדתו של הילד ומתוך רצון להקל עליו או מתוך העדר כוחות עשויים להגיב בגוננות יתר, בהימנעות מגירויים. גוננות יתר אולי מקלה על הילד בטווח הקצר, אך מצמצמת את החוויה שלו ומונעת ממנו התפתחות.

 

תראו סרטון על הפרדוקס של עיסוק תודעתי מופרז במטרה.

דאגות עלולות להוביל דווקא לתוצאות שליליות:

 

 

 

 

מהו לחץ נפשי?

 

לחץ, אצל ילדים ומבוגרים כאחד,הוא תגובה נורמלית למצב לא נורמלי.

כיוון שכך, סטרס הוא חלק בלתי נפרד מחיינו. הוא מאפשר לגוף להסתגל לריבוי האירועים החיוביים והשליליים שאנו חווים, כמו לידה, נישואין, אובדן עבודה ובתקופה זו, לקשיים הנפשיים שמעוררת מגיפת הקורונה. 

אחת הדרכים היעילות ביותר להתגבר על פחדים ודאגות של ילדים היא שימוש קליני בגישה הקוגניטיבית התנהגותית - CBT לילדים, שמתקיים עם פסיכולוג ילדים באינטרנט או פנים אל פנים. 

 

 

מה ההבדלים בין דאגות לחרדות?

 

 למרות שאנחנו נוטים להתייחס לדאגות וחרדות כמילים נרדפות, יש הבדלים מהותיים ביניהן.

 

 

הנה 5 הבדלים בין דאגה לחרדה:

 

• דאגה חווים בראש, בעוד חרדה נחווית במקביל גם בגוף. 

• דאגות נוטות להיות ספציפיות. הן מתייחסות בדרך כלל לכיוון מסוים ולתוצאה מטרידה ולכן מכוווינות את האדם המודאג לפתרון מעשי של הבעיה. חרדה היא הרבה יותר כללית ודיפוזית. היא מתבטאת לעיתים אפילו כמתח שמקורו אינו לגמרי ברור, והיא לא מעוררת בדרך כלל עשייה ממוקדת. 

• דאגות ניתנות הרבה יותר לשליטה. חרדות מקושרות לתחושת חוסר אונים קשה.

• דאגה היא לרוב מוגבלת בזמן. חרדה יכולה להימשך בלי סוף. 

• דאגה, כמו פחד, היא מצב נורמטיבי ולעיתים אף מקדם. חרדה ממש לא. היא נחשבת כהפרעה נפשית ולעיתים כאינדיקציה להפרעות נפשיות חמורות יותר. 

 

בספרם "פחדים של ילדים" חיים עומר ואלי ליבוביץ עושים הבחנה חשובה ומאירת עיניים בין הורות תומכת לבין הורות מגוננת. הבחנה זו עשויה לעזור להורים למצוא את הדרך לחזק את ילדיהם, ליהנות מרגישותם.

הורות מגוננת עשויה לנבוע מעמדה חרדה ביחס לילד הרגיש מדי, מעבירה מסר של חוסר אמון בכוחותיו, ואישור לחרדותיו מפני העולם ואתגריו, ומונעת ממנו התמודדות ששכרה גילוי כוחות, התחזקות התפתחות וחיים. לעומת זאת, הורות תומכת, נובעת מתוך הכרה ברגישותו של הילד, אמפתיה לחרדה שעשויה להתלוות אליה, אך משדרת מסר של אמון ביכולת ההתמודדות שלו, בכוחותיו להתמודד עם אתגרי החיים, ועוזרת לו באופן תומך לגדול להתחזק לגלות את כוחותיו וליהנות מרגישותו ומהמגע עם העולם והחיים.

 

ילדים, וגם הוריהם, לא תמיד יודעים שהמשמעות של הסיוטים מהם סובלים הילדים, כאבי הראש, הבטן והתחושה הכללית הלא נעימה, עשויה להיות תוצר של לחצים ופחדים. הם רק יודעים שהם נמצאים בתחושה לא נעימה, חסרת הסבר ופשר.

 

ילדים גדולים יותר כבר יודעים לדווח על כך שסובלים מלחץ, ולכן התופעות הפסיכוסומאטיות מאפיינות אותם פחות. כאבי בטן לפני היציאה לבית הספר מאפיינת יותר ילדים בגילאי 7-8, אשר נמצאים בעיצומו של תהליך הסתגלות למסגרת הבית ספרית, ופחות ילדים בני 12-13 אשר כבר יודעים טוב יותר לזהות את רגשותיהם ולהביעם במילים. עם זאת, גם אם הילד יודע לדווח על כך שסובל מלחץ, אין הדבר מעיד על כך שהוא יודע כיצד להתמודד עימו.

 

הורים רבים מגיעים לפגישות ייעוץ לגבי ילדיהם אשר סובלים מלחצים ופחדים, במיוחד כאלה המתבטאים בתגובות גופניות, ומעוניינים לדעת כיצד יוכלו להפיג את הלחץ והפחד מילדם.

 

רק שפתרון קסם שכזה לא באמת קיים, על אף הצורך המובן של ההורים בו.

 

הורים רבים נוטים להתערב יותר מדי בחיי הילדים, לפתור עבורם בעיות שמתעוררות מול ילדים ומורים בבית הספר מבלי לאפשר להם להתנסות בעצמם (מה שמכונה "הורות הליקופטר").

לכן, אחד היעדים הראשונים בייעוץ ההורי הוא לשנות את המטרה מלקחת את הסבל מהילד, ללעזור לו ללמוד כיצד להתמודד עימו.

ילדים, כמו מבוגרים, נתקלים בקשיים מסוימים בחיי היומיום שלהם, ואם הם לא ילמדו להתמודד עימם בגיל צעיר- הם לא ידעו להתמודד עימם בגיל מאוחר.

 

למעשה, ידוע שבהתמודדות יעילה עם לחץ רוכשים ילדים ובני נוער סוג של חיסון מנטלי.

מחקרים מראים כי ילדים ובני נוער שמצליחים להתגבר על נסיבות חיים קשות ועל לחצי חיים, ומייחסים את הישגי ההצלחה לעצמם, ממשיכים ליהנות מרמות עמידות גבוהות מהממוצע. בקיצור, מה שלא הורג מחשל - השגת שליטה במצבי חיים מאתגרים בונה כוח רגשי ועמידות פסיכולוגית.

  

לימוד הילדים כיצד להתמודד עם לחצים ודאגות משיג שני מטרות:

האחת, טכניקות התמודדות חדשות שרוכשים הילדים, שישארו עימם כאבני דרך במהלך חייהם.

השניה היא קבלת הלגיטימיות שברגשות שלהם והבהרתם, דבר חשוב לנוכח העובדה שילדים רבים מוצאים עצמם מבולבלים בנוגע למצבם אותו מתקשים להסביר במילים.

 

 

מה נכון לילדים ולהורים גם יחד?

 

להלן כמה טיפים ועצות להפחתת דאגנות: 

 

• אם אתם מוצאים את עצמכם מוטרדים מדי, קחו כמה נשימות עמוקות והתמקדו בחמשת החושים, עברו על כל חוש בנפרד.

• שתפו מישהו שאתם סומכים עליו.

• אתגרו את המחשבות השליליות. האם יש סבירות גבוהה לכך שהתסריטים שאתם מודאגים לגביהם באמת יתרחשו?

• הגדירו זמן קבוע ביום לדאגות. 'חלון דאגות' יעזור לכם לא להתמקד בהן כל הזמן.

• הקפידו על שינה טובה. כשאתם עייפים, אתם נוטים יותר לדאוג.

• תרגלו הכרת תודה. זה יעזור לכם להתמקד בדברים הטובים והחשובים באמת בחיים שלכם.

• תרגלו חמלה עצמית. אל תהיו קשים מדי עם עצמכם.

• נסו לקבל את אי הוודאות. בסוף, החיים מלאים באי ודאות, אנחנו באמת לא יודעים הרבה.

• התעמלו. פעילות גופנית היא דרך מצוינת להפחית מתח ודאגה.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון: 

 

29 בדצמבר 2023  

 

 

 

 

מקורות:

  

פחדים של ילדים / חיים עומר ואלי ליבוביץ. הוצאת ספרים

 

Treating Traumatic Stress in Children and Adolescents: Second Edition: How to Foster Resilience through Attachment, Self-Regulation, and Competency. Margaret E. Blaustein and Kristine M. Kinniburgh, 2018. Guilford press

 

The Anxious Thoughts Workbook: Skills to Overcome the Unwanted Intrusive Thoughts that Drive Anxiety, Obsessions, and Depression. By David A. Clark, Judith S. Beck (Foreword by) , 2018. New Harbinger Publications

 

McEwen BS. Protective and damaging effects of stress mediators. New England Journal of Medicine. 1998;338:171–179

 

Piacentini, J., & Roblek, T. (2002). Recognizing and treating childhood anxiety disorders: These disorders are treatable but often are neglected by practitioners. Western Journal of Medicine, 176(3), 149–151

 

Wehry, A. M., Beesdo-Baum, K., Hennelly, M. M., Connolly, S. D., & Strawn, J. R. (2015). Assessment and Treatment of Anxiety Disorders in Children and Adolescents. Current Psychiatry Reports, 17(7), 591