מכון טמיר לפסיכותרפיה
האם היפראקטיביות
יכולה לעזור?
כתיבה:
נכתב על ידי אופיר ברגמן פרי, בעלת תואר שני (MA)
בלקויות למידה ואבחון דידקטי, אוניברסיטת תל אביב,
מהי היפראקטיביות?
בשנת 1902 תוארה לראשונה הפרעה היפרקינטית על ידי ג'ורג' סטיל, רופא אנגלי.
ההפרעה תוארה כהתפתחות לא תקינה של מאפייני הקשב, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות אשר מתחילה בגיל צעיר.
ברבות השנים נוצר הסיווג להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) ב-DSM, ספר האבחנות האמריקאי, אשר כולל בתוכו את שלושת המאפיינים המקוריים אותם טבע סטיל.
תסמינים של היפראקטיביות
הסימפטום הקלאסי של היפראקטיביות מתבטא בפעלתנות-יתר, חוסר יכולת לשבת, גם ללא מעש, ולמעשה זו ההתנהגות "הלא רגועה" שכולם מעלים בדעתם כאשר הם חושבים על ADHD.
בקיצור, קוצים...
סימפטומים פחות מוכרים של היפראקטיביות, שמתבטאים אצל בנות יותר מאשר אצל בנים, הם דברנות-יתר והתנהגויות לא אדפטיביות שקשורות לאכילה (הליכה הלוך ושוב למקרר, או נשנושים לא סדירים).
כך, נדמה כי היפראקטיביות בקרב בנות יותר "שקטה" מאשר ההיפראקטיביות הקלאסית הנצפית בקרב בנים, אך אין להקל ראש בשניהם.
חשבו רגע כמה פעמים אומרים לנו לשבת ישר, להשאיר את הרגליים על הרצפה ולהישאר ממוקדים- כילדים בבית הספר ואפילו כמבוגרים בישיבות בעבודה.
האתגר הזה קשה במיוחד עבור אנשים מבוגרים עם בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות- ADHD, שמתקשים להישאר ממוקדים בישיבות ארוכות ומתחילים לנוע במקומם בחוסר-נוחות כשהמיקוד שלהם מתחיל להתפזר.
סימנים של היפראקטיביות אצל ילדים
בחרנו כמה דוגמאות:
-
לעתים קרובות הילד ינוע בעצבנות או יתופף באצבעותיו או ברגליו, או יתפתל במושבו
-
לעתים קרובות יקום בסיטואציות שבהן מצופה ממנו להישאר ישוב
-
לעתים קרובות ירוץ או יטפס בסיטואציות שאינן הולמות זאת (אצל מתבגרים ומבוגרים הדבר יכול להיות מוגבל לתחושת חוסר מנוחה)
-
לעתים קרובות אינו יכול להשתתף במשחק או בפעילות פנאי בשקט
-
לעתים קרובות נמצא בתנועה מתמדת, כאילו הוא מונע על ידי מנוע
-
לעתים קרובות מדבר באופן מופרז; לעתים קרובות פולט תשובה לפני שהשאלה הושלמה
-
לעתים קרובות מתקשה להמתין לתורו
-
לעתים קרובות מפריע או מתפרץ לדברי אחרים או למשחקים.
על מנת לאשר אבחנת ADHD, יש לזהות לפחות 6 סימפטומים בילד בגילי 4-17, או 5 לפחות בילד מעל גיל 17.
זאת ועוד, הסימפטומים חייבים להתחיל לפני גיל 12, להמשך לפחות 6 חודשים ולהתרחש בלפחות שתי מסגרות (בבית, בבית הספר, במצבים חברתיים) ולגרום ללקות כלשהי.
האם אי השקט בהיפראקטיביות יכול להיות יתרון?
לילדים ולמבוגרים צעירים עם ADHD קשה יותר לתפקד עם הסחת הדעת שנכפית עליהם ע״י היפראקטיביות.
היא באמת מתבטאת אצל ילדים בהפרעות חוזרות ונשנות בכיתה ואצל מבוגרים היא יכולה לפגוע בקידום מטרות תהליכיות בעבודה.
אבל למטבע הזה יש שני צדדים.
בעוד שרובנו חושבים על היפראקטיביות בצורה שלילית, היפראקטיביות אצל מתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז מביאה אותם להצטיינות בספורט ובפעילויות גופניות אחרות.
להיפראקטיביים יש שפע אנרגיה לשרוף, כשך שכאשר הם מנותבים לסביבה בה תנועתיות היא מועילה ונחוצה, הם עשויים לפרוח וללבלב.
למשל, רבים מהספורטאים הכי ידועים חיים עם ADHD, מייקל ג׳ורדן למשל.
האם יתכן שהמצב המנטלי דווקא איפשר להם להצטיין?
עדויות אנקדוטליות מצביעות על כך שהשילוב בין היפראקטיביות והיכולת למיקוד-יתר (היפר-פוקוס), לוקח המון ספורטאים לרמה אחרת לגמרי של ניצול כישוריהם.
מחקרים מלמדים כי היצירתיות שלהם מאוד מפותחת. הם אלופים בחשיבה מחוץ לקופסא וכאן עולה השאלה -
האם תזזיתיות פוגעת במתמודדים עם היפראקטיביות או שהיא גם תורמת?
דווקא אותה עוררות גופנית, שמתבטאת למשל בהתפתלות בכסא, יכולה לתרום לריכוז ומיקוד ולפיכך גם ליעילות.
במחקר מעניין, שיערו החוקרים כי אם יאפשרו לתלמידים תזוזה גופנית כשהם חשים בכך צורך, הדבר יתרום גם לגירוי מנטלי (בדומה לתוצאה החיובית של פעילות גופנית) וגם ימנע מהם להתעסק בצורך לשלוט בתזוזות "האסורות", כמו נדנודי רגליים או תזוזה בכיסא. שני הדברים יחד יביאו לשיפור בביצועי זכרון העבודה.
החוקרים ניסו לבדוק מה קורה כאשר מאפשרים לילדים עם היפראקטיביות לנוע במקומם, האם התנועות ה"היפראקטיביות" אכן עוזרות לזיכרון העבודה, והופתעו לטובה.
החוקרים מאמינים כי ממצא זה מצביע על כך שמערכת החינוך צריכה לשנות את הגישה האחידה לתלמידים ולהציע כיתות שיתאימו יותר לילדים עם בעיות קשב, ריכוז והיפראקטיביות.
יתכן גם שהתנועתיות הזו יכולה להחליף חלק מפעולת התרופות, שבעצם אמורות לגרום ליתר עוררות.
הם מציעים שהתרופות מפחיתות את רמות ההיפראקטיביות כי הן למעשה מהוות תחליף לתנועות אלה, וכאשר הילד מתנועע הרבה הוא כבר לא זקוק לתרופות:
יתכן שהמשוואה המקובלת, לפיה התנועתיות היא הבעיה והתרופות הן הפתרון, כלל אינה נכונה ולמעשה שתיהן משרתות את אותה מטרה בדיוק.
לכן, קבוצת החוקרים מתעתדת לערוך בקרוב ניסוי שיבחן האם תלמידים עם הפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות יכולים יכולים להיתרם ולשפר תפקודים ניהוליים באמצעות משחקי מחשב.
עדכון אחרון:
2 ביולי 2021
מקורות:
FSU researcher suggest students with ADHD benefit from being fidgety - Schools may have to rethink testing protocal. 2016. Byron Dobson, Democrat senior writer: https://www.tallahassee.com/story/news/2016/02/23/fsu-researcher-suggest-students-adhd-benefit-being-fidgety/80770564/
Skogli, E. W., Teicher, M. H., Andersen, P. N., Hovik, K. T., & Øie, M. (2013). ADHD in girls and boys–gender differences in co-existing symptoms and executive function measures. BMC psychiatry, 13(1), 298
Thapar, A., Cooper, M., Jefferies, R., & Stergiakouli, E. (2012). What causes attention deficit hyperactivity disorder?. Archives of disease in childhood, 97(3), 260-265.
White, H.A. (2020), Thinking “Outside the Box”: Unconstrained Creative Generation in Adults with Attention Deficit Hyperactivity Disorder. J Creat Behav, 54: 472-483. https://doi.org/10.1002/jocb.382