אקטיבציה התנהגותית כטיפול מציאות מדומה בדיכאון

אנחנו מתקדמים, עוד צעד יצירתי ועוד אחד, במשעול של יישום טכנולוגיה עכשווית בטיפול בדיכאון.

עד עכשיו היה לנו טיפול ממוחשב, אחריו טיפול בגרייה מוחית, וכמובן בוטים ואפליקציות לטיפול נפשי.

רגע לפני שהבינה המלאכותית שוטפת את כל מה שאנחנו יודעים על פסיכותרפיה, דורך כוכבו של טיפול במציאות מדומה, גישת טיפול שמצויה כיום בשורה הראשונה של המחקר והפרקטיקה של המאבק בדיכאון. 

וזה מרשים - לפני כמה שנים השתתפנו במכון טמיר במפגש דמו מקוון שהציגה בפנינו חברת הייטק העוסקת בפיתוח אמצעים טיפוליים באמצעות מציאות מדומה.

אני זוכר שהדהים אותי לקלוט כמה משקפיים של VR יכולות לשמש כטיפול התנהגותי בפוביות ספציפיות, בעיקר פחד גבהים או ארכנופוביה (חרדה מעכבישים).

אני גם זוכר שהתלהבתי פחות מהיישומים של מציאות מדומה עבור הפרעות מורכבות יותר, כמו התמכרויות וחרדה חברתית.

זה לא הבשיל עדיין.

מאז חלו התפתחויות - 

צוות חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד הרחיב את מנעד האפשריוית ופיתח תכנית לטיפול בדיכאון בעזרת מציאות מדומה, תוך שימוש בגישת האקטיבציה ההתנהגותית.

לפני שננסה לראות איך אפשר לראות את החיים הטובים דרך משקפיים (ורודות), נקדיש מה מילים לשיטת הטיפול שיושמה לצד החדשנות:

הפעלה / אקטיבציה התנהגותית לדיכאון

הפעלה התנהגותית היא פסיכותרפיה מבוססת ראיות להפרעת דיכאון מג'ורי. היא נחשבת כטיפול פשוט, יישומי ויעיל ביותר.

הבסיס התיאורטי של אקטיבציה התנהגותית מבוסס על התיאוריה הביהביוריסטית הגורסת כי דיכאון נגרם על ידי דפוס הימנעות בו אנשים עוסקים פחות ופחות בפעילויות מהנות.

הדיכאון מוביל אותם להתנהגות נמנעת, המתבטאת בהפחתת Mastery activities, פעילויות שבאמצעותן האדם מרגיש שהוא שולט במצב או מצליח להשיג משהו.

הכוונה היא לפעילויות שמעניקות לנו חוויית הצלחה, מסוגלות וביטחון עצמי. למשל, לימוד של מיומנות חדשה, השלמת משימה בעבודה ואפילו סיום מטלה טכנית קטנה בבית. 

להימנעות הזו, על גווניה, יש תרומה משמעותית בהחמרת תסמיני הדיכאון.

הרעיון של אקטיבציה התנהגותית הוא לעודד מטופלים לתזמן ולעסוק בפעילויות חיוביות שמחזקות תחושות מסוגלות, שליטה, מעורבות והישגיות.

כך ניתן לשפר את מצב הרוח ולהפחית את תסמיני הדיכאון.

אקטיבציה התנהגותית דרך השתקעות VR

בניסוי של חוקרי סטנפורד השתתפו 26 מבוגרים המאובחנים עם דיכאון קליני, שחולקו אקראית לשתי קבוצות:

• קבוצת הניסוי במציאות מדומה.

• קבוצה הביקורת בטיפול מסורתי.

המשתתפים בקבוצת הטיפול במציאות מדומה קיבלו VR Headset, מכשיר המשלב משקפיים ואוזניות ומאפשר השתקעות (Immersion), מצב תודעתי בו אדם חש נוכח במציאות שאינה פיזית, דרך סביבה שמפעילה את כל חושיו.

דרך המציאות המדומה, הם השתתפו וירטואלית במגוון רחב של פעילויות. בין הפעילויות היו פתרון אתגרים מנטליים, תרגול כושר גופני, השתתפות באירועים חברתיים וירטואליים, וסיורים דימיוניים במקומות מפורסמים.

לעומת זאת, המשתתפים בקבוצת הטיפול המסורתי התבקשו לעסוק בפעילויות חיוביות ומעניינות בעולם האמיתי. 

הניסוי כלל ארבעה מפגשים שנערכו בזום במשך שלושה שבועות והתוצאות היו מרשימות:

התוצאות מצביעות על כך ששני הטיפולים היו יעילים בהפחתת תסמיני הדיכאון. 

בקבוצת ה-VR נרשמה ירידה ממוצעת של 4.4 נקודות בשאלון PHQ-9, בעוד שבקבוצת הטיפול המסורתי נצפתה ירידה ממוצעת של 3.7 נקודות.

המשמעות היא שלא נמצאה עדיפות מובהקת של אחד הטיפולים על האחר. החוויות הווירטואליות היו יעילות בהעלאת מצב הרוח של המשתתפים כמו הפעילויות בעולם האמיתי.

כמו בכל טיפול חדש, טיפול VR בדיכאון אינו חף מאתגרים. למשל, חלק מהמשתתפים דיווחו על קשיים התחלתיים בשימוש בציוד ה-VR, ומדי פעם עלו תלונות על נוחות האוזניות.

אבל הבעיות האלה נפתרו ככל שהמשתתפים התרגלו והסתגלו יותר לטכנולוגיה.

יתרונות ייחודיים של מציאות מדומה בטיפול בדיכאון

להיבטים הישירים של טיפול פסיכולוגי באמצעות VR בדיכאון יש עתיד קליני מבטיח, אבל מעניין לראות שלשיטה הזו יש יתרונות ייחודיים בתהליך ההחלמה של הסובלים מדיכאון.

הנה שלושה מהם:

• ראשית, הנגישות. אנשים עם דיכאון קליני מתקשים לצאת מהבית, לפעמים קשה להם אפילו לצאת מהמיטה. עם VR הם יכולים להגיע לאן שבא להם בכל סיטואציה, בכל מקום ובכל עת. זה קצת כמו השילוב בין האפשרות שזום פתח לנו לקיים שיחות עם קשר עין מרחוק לבין היכולת של גוגל ארת' "לטייל" במקומות אקזוטיים על הגלובוס. טיפול במציאות מדומה מוסיף את היכולת להשתתף במפגשים חברתיים או להתנסות בתחביבים חדשים ומגוונים - הכל כאן, ממש מתחת לאף.

•  שנית, היכולת לשהות בתוך הרגע. המחקר מצא שהמשתתפים היו מעורבים ומושקעים מאוד בחוויות ה-VR. הם דיווחו על תחושת נוכחות חזקה בסביבה הווירטואלית, עם דירוג נוכחות ממוצע של 71%. רמת מעורבות גבוהה זו עשויה להיות מכרעת ליעילות הטיפול, שכן היא מעודדת את המטופלים לשקוע באופן מלא בפעילויות המיועדות להגברת מצב הרוח.

•  התחדשות - מעניין שהחוקרים במחקר לשנו הבחינו בתופעה לא צפויה - המשתתפים בקבוצת ה-VR הראו ירידה בתסמיני הדיכאון עוד לפני שהטיפול החל באופן רשמי. יכול להיות שזה אפקט פלצבו שמופיע לפני טיפול, אבל יתכן שמקור השיפור בהתרגשות הקשורה בהתנסות בטיפול חדש, עם ניחוח הייטקיסטי.

אנחנו לא ממש בנקודה בה הפסיכיאטר ימליץ על טיפול CBT-VR לצד טיפול בתרופות נוגדות דיכאון, אבל המחקר הזה מקרב עוד קצת את היום שזה יקרה.

עכשיו נדרשים צעדים גדולים וארוכים יותר כדי לאמת את היעילות של טיפול VR בדיכאון.

יישר כוח, אתם תמשיכו, אנחנו נעקוב. 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Paul, M., Bullock, K., Bailenson, J., & Burns, D. (2024). Examining the Efficacy of Extended Reality-Enhanced Behavioral Activation for Adults With Major Depressive Disorder: Randomized Controlled Trial. JMIR mental health, 11, e52326. https://doi.org/10.2196/52326