אבחון טראומה מוסרית | שאלון להערכה של חומרת הפציעה

מהי פציעה מוסרית?

פציעה מוסרית היא פגיעה ייחודית בנפש האדם המתפתחת כאשר הוא חווה קרע בין עולם הערכים הפנימי שלו לבין המציאות שבה הוא פועל או לה הוא נחשף.

פגיעה זו מאופיינת בתחושות עמוקות של אשמה, בושה, חוסר ערך, אשמה, כעס או בגידה, ועלולה להוביל לשינויים משמעותיים באופן שבו האדם תופס את עצמו ואת העולם סביבו.

המושג עצמו הולך ומתבסס בשנים האחרונות בספרות המקצועית, במיוחד בהקשרים של השלכות טראומה נפשית על אנשי כוחות הביטחון, עובדי צוותים רפואיים ופעילים בשירותי חירום. 

פגיעה פסיכולוגית זו עלולה להוביל גם להפרעות תפקודיות, כמו הימנעות מקשרים חברתיים, קשיים בעבודה ואף מחשבות או ניסיונות אובדניים.

פציעה מוסרית נבדלת ממצוקה מוסרית, שהיא תגובה רגשית טבעית ובריאה במצבים מסוימים, בכך שהיא פוגעת באופן עמוק ומתמשך בחייו של האדם.

דוגמאות לאירועים מעוררי פציעה מוסרית

• במהלך פעולה צבאית, חייל נדרש לקבל החלטה מכרעת שמובילה לפגיעה באזרחים חפים מפשע. למרות שזו הייתה החלטה הכרחית בהתאם לנסיבות, הוא נותר עם תחושת אשם עמוקה, תחושת בגידה בערכיו האישיים וקושי לחזור לחיים האזרחיים.

• אחות שעבדה ביחידה לטיפול נמרץ בשיא הקורונה נאלצה להעדיף מטופלים מסוימים על אחרים בשל מחסור במשאבים. למרות שפעלה במדויק לפי ההנחיות המקצועיות, ההשלכות רודפות אותה עם תחושת אחריות כואבת על אובדן חייהם של חלק מהמטופלים.

• שוטר שהיה עד לקולגה שנהג באלימות כלפי אדם חף מפשע ונמנע מלהתערב מתוך דאגה לאבד את עבודתו. כעבור זמן, הוא חש תחושת כשלון ערכי עמוק בגלל הבחירה להמנע.

איך מאבחנים פציעה מוסרית?

אבחון פציעה מוסרית נעשה על ידי זיהוי היבטים רגשיים והתנהגותיים בתגובה לאירוע המוסרי.

שאלונים כמו Moral Injury and Distress Scale (MIDS), המתואר כאן, בוחנים את רגשות האשם, החרדה, הבושה ועוד ואת השפעתם על חיי האדם.

חשיבות האבחון

זיהוי מוקדם של פציעה מוסרית יכול למנוע הידרדרות למצבים חמורים יותר.

חשוב להבדיל בין פציעה מוסרית לבין מצבים אחרים כמו פוסט-טראומה, שכן לכל אחד מהם יש דפוסי תגובה וטיפול שונים.

בנוסף, זיהוי מסייע למטפלים להתאים אישית גישות טיפוליות, כמו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שיטות לפיתוח חמלה עצמית ותהליכי עיבוד תקינים במסגרת עזרה עצמית.

ביישום השאלון הוגדר ציון סף של 27 נקודות, המאפשר להבחין בין רמות שונות של פגיעה:

מעל לציון זה, כ-70% מהנבדקים מראים תסמינים משמעותיים של טראומה או דיכאון, וכמחציתם סובלים מפגיעה תפקודית משמעותית.

ממצא מעניין נוסף שעלה הוא שאנשים המשתייכים לקבוצות מיעוט אתניות מצויים בסיכון כפול לפתח פציעה מוסרית משמעותית.

עובדה זה מדגישה את הצורך בהתאמה תרבותית של כלי האבחון והטיפול.

שאלון MIDS

שאלון Moral Injury and Distress Scale (MIDS) נועד לאתר אנשים שחווים פגיעה מוסרית משמעותית מבחינה קלינית, כלומר מצוקה שמשבשת את התפקוד במערכות יחסים, בעבודה או בתחומים חשובים אחרים בחיים.

הכלי מורכב משני חלקים:

חלק 1: חשיפה לאירועים מוסריים פוגעניים (PMIE)

שישה פריטים שמטרתם להעריך שלושה סוגים שונים של חשיפה לאירועים מוסריים פוגעניים: 

השתתפות, הימנעות ועדות.

חלק 2: תגובות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות לאירוע

ציוני החלק השני בשאלון מחושבים כסכום התגובות לכל הפריטים, עם טווח אפשרי של 0 עד 72.

ציון גבוה מעיד על פציעה מוסרית חמורה יותר.

אתגרים להמשך

שאלה מקצועית שנשארת פתוחה להמשך היא: 

האם פגיעה מוסרית היא תופעה נפרדת או רכיב מתוך מכלול רחב יותר של תגובות פוסט-טראומטיות?

הרי לא כל אחד שנחשף לאירוע עם טראומטיזציה מוסרית מפתח פגיעה משמעותית, ואז נכנסים משתנים, כמו גורמי חוסן ופגיעות, עם ייחודיות לתחום זה.

יש גם צורך בהבנה מעמיקה יותר של ההקשר החברתי והארגוני בו מתרחשת פגיעה מוסרית.

למשל, מעניין לחשוב על האופן בו מערכות ומבנים ארגוניים יכולים למנוע או להחמיר את הפגיעה.

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון,

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Griffin, B.J., Weber, M.C., Hinkson, K.D. et al. Toward a Dimensional Contextual Model of Moral Injury: A Scoping Review on Healthcare Workers. Curr Treat Options Psych 10, 199–216 (2023). https://doi.org/10.1007/s40501-023-00296-4

Maguen, S., Griffin, B. J., Pietrzak, R. H., McLean, C. P., Hamblen, J. L., & Norman, S. B. (2024). Using the Moral Injury and Distress Scale to identify clinically meaningful moral injury. Journal of traumatic stress, 37(4), 685–696. https://doi.org/10.1002/jts.23050