מכון טמיר לפסיכותרפיהפחד לאכול עם אנשים הוא מצב פסיכולוגי שמשפיע לרעה על חיים של המונים. כמו ביטויים שקטים אחרים של חרדה חברתית, אנחנו לא מרבים לדבר על זה, אבל זה לגמרי שם.
המתמודדים עם הבעיה חווים מצוקה בעת סעודה במחיצת אחרים, מה שמוביל לעיתים תכופות להימנעות ממפגשים חברתיים שכוללים אוכל (ואם נחשוב על זה, אנחנו אוהבים לאכול כשנפגשים).
הדאגה מתבטאת במגוון סימנים גופניים של חרדה חברתית, כמו רעידות בידיים, תהליכי חשיבה שליליים (סרטים של ביקורת עצמית) והתנהגויות מגבילות שמתבטאות בהימנעות מארוחות משותפות.
התפיסה המקובלת כיום היא שהפחד מאכילה בציבור נובע משילוב בין גורמים תורשתיים, נפשיים וסביבתיים. הבשורה המעודדת היא שקיימות גישות טיפוליות מוכחות של טיפול בחרדה באכילה משותפת, ובראשן טיפול CBT לחרדה חברתית, שמציע טיפול פסיכותרפי מובנה ומבוסס ראיות לשינוי המצב.
להבין ולהתמודד עם הפחד מלאכול ליד אחרים
יום שגרתי במשרד, שעה 13:00, כל הצוות יורד לאכול ביחד ארוחת צהריים. עבור מרבית האנשים, זה רגע נעים של הפסקה והתרעננות. הזנה אנושית שמעניקה אנרגיה להמשך היום. אבל יש אנשים זה רגע מעורר חלחלה. הידיים מתחילות להזיע, הלב פועם במהירות, הגרון מתייבש ותחושת התבהלה גוברת לקראת הסיטואציה הכי קשה ביום, בה יאלצו להפעיל את מיטב היכולות כדי לשבת מול מישהו, או לידו, ולאכול. הפחד משתק, וכל זה אפוף בסודיות, בדידות ובושה. במכון טמיר, בתל אביב ובכל הארץ, אנחנו פוגשים אנשים רבים שמתמודדים עם אתגר זה - המכונה לעיתים "רתיעה מארוחות משותפות", "דאגה מאכילה בחברה" או "דייפנופוביה".
מדי שנה, כ-7% מהאוכלוסייה הבוגרת חווים פחד מאכילה בציבור כחלק מהפרעת חרדה חברתית, הפרעת החרדה השלישית בשכיחותה. למרבה הצער, רק כ-40% מהסובלים ממנה פונים לקבל טיפול בחרדה באכילה חברתית או בביטויים אחרים של הבעיה.
מהי החרדה מסעודה במחיצת אחרים?
רתיעה מאכילה בחברה היא חשש עמוק ומתמשך מצריכת מזון או משקה כשאנשים אחרים נוכחים. מצוקה זו נובעת בעיקר מהדאגה המשמעותית לגבי האופן בו יתפסו האחרים את האדם בזמן הארוחה – החשש מתגובות שליליות, מביקורת, מהשפלה או מאי-נעימות. חשוב להבהיר שהאימה אינה קשורה בהכרח למזון עצמו, אלא להיבטים הבינאישיים של המצב.
התסמונת מהווה, במקרים רבים, ביטוי ייחודי של מצב כללי יותר, המוכר כהפרעת חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder - SAD). מחקרם של Goldbricker & Levinson (2019) הראה כי הדאגה מהערכה שלילית היא החוליה המקשרת העיקרית בין החשש הספציפי מארוחות משותפות לבין התמונה הרחבה יותר של פוביה חברתית.
בספרות המקצועית מופיע גם המושג "דייפנופוביה" (Deipnophobia), המתייחס באופן מדויק יותר לאימה מסעודות ערב או משיחה במהלך ארוחה, אם כי השימוש בו מוגבל יותר. לפי Das ועמיתיו (2022), דייפנופוביה מהווה ביטוי מובחן של מצוקה חברתית המתמקד בהק
תסמינים וביטויים: איך זה מרגיש?
הפחד מאכילה בפומבי לא נראה כמו חוויה אחידה; הוא יכול להתבטא במגוון רחב של תסמינים - פיזיים, קוגניטיביים (מחשבתיים) והתנהגותיים - ובעוצמות משתנות מאדם לאדם. מחקרם של סטייגל-מור וחבריה (1993) הראה כי המצוקה הנלווית להפרעה זו עלולה להיות חמורה עד כדי פגיעה משמעותית באיכות החיים.
| סוג התסמינים | ביטויים שכיחים | דוגמאות |
|---|---|---|
| תסמינים פיזיים | דפיקות לב מואצות, רעד בידיים, הזעה מוגברת, הסמקה, בחילה, קשיי נשימה, יובש בפה | "כשאני מרים את הכוס, היד שלי רועדת כל כך שאני מפחד שהמים יישפכו." |
| תסמינים קוגניטיביים | פחד משיפוט שלילי, דאגה ממבוכה, עיסוק יתר באופן האכילה, קשיי ריכוז, ביקורת עצמית נוקשה | "אני בטוחה שכולם מסתכלים עלי ושמים לב לאיך שאני אוכלת ושופטים אותי." |
| תסמינים התנהגותיים | הימנעות מוחלטת, בריחה מוקדמת, שינויים בקצב האכילה, צמצום האוכל, בחירת מזונות "בטוחים" | "אני נכנס למסעדה ובוחר תמיד את השולחן בפינה, רחוק מהמרכז ומעיניהם של אנשים." |
הופמן (2007) מציין כי מה שמאפיין את החרדה החברתית בכלל, והפחד מאכילה בפומבי בפרט, הוא המיקוד העצמי המוגבר. במצב זה, האדם ממוקד באופן אובססיבי בעצמו, בתחושותיו הפיזיות ובאופן שבו הוא מצטייר בעיני אחרים, מה שמגביר את החרדה ומקשה על תפקוד נורמלי.
היבטים מרכזיים של הפחד מאכילה בפומבי
מעגל הקסמים של החרדה
(לחץ לקריאה)
חרדה חברתית מתאפיינת במעגל קסמים שמנציח את הבעיה: חשש משיפוט מוביל לדריכות יתר ולתסמינים פיזיים, שמגבירים את המיקוד העצמי ומובילים להתנהגויות הימנעות, שמחזקות את האמונה בסכנה. לפי וולס וקלארק (1995), שבירת המעגל הזה היא מטרה טיפולית מרכזית.
התנהגויות ביטחון מזיקות
(לחץ לקריאה)
אדם החווה פחד מאכילה בפומבי מפתח "התנהגויות ביטחון" שנועדו להפחית חרדה בטווח הקצר, כגון הסתרת הפה בזמן אכילה, אכילה מהירה, או שתיית אלכוהול לפני האירוע. מחקרם של סלקובסקיס (1991) ואחרים הראה כי התנהגויות אלו משמרות את החרדה לאורך זמן ומונעות הסתגלות.
הקשר להפרעות אכילה
(לחץ לקריאה)
קיים קשר מורכב בין פחד מאכילה בפומבי לבין הפרעות אכילה. לעיתים הפחד מהווה סימפטום של הפרעת אכילה קיימת, ולעיתים מדובר בחרדה חברתית "טהורה". מחקרם של קיי ועמיתים (2004) הראה כי כ-40% מהאנשים עם הפרעות אכילה סובלים גם מחרדה חברתית, והמצבים מחזקים זה את זה.
אבחנה והבנת המקורות
להבין את מקור הפחד מאכילה בפומבי הוא שלב חשוב בדרך להתמודדות יעילה עמו. כמו ברוב ההפרעות הנפשיות, גם כאן מדובר בשילוב מורכב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. מחקרים שונים, כמו אלו של קריסק ועמיתיה (2014), מצביעים על גורמים מגוונים שעשויים לתרום להתפתחות הפחד.
אבחון מקצועי נעשה בידי פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, על בסיס קריטריונים המופיעים במדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5). חשוב להבחין בין הפחד מאכילה בפומבי לבין מצבים אחרים שיכולים להיראות דומים אך דורשים התייחסות וטיפול שונים, כמו הפרעות אכילה, פאגופוביה (פחד מבליעה) או מצבים רפואיים.
דרך ההתמודדות: טיפול והחלמה
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא השיטה המבוססת ביותר מבחינה מחקרית לטיפול בחרדה חברתית, ובכלל זה גם בפחד מאכילה בפומבי. מטרת הטיפול היא לזהות את דפוסי החשיבה וההתנהגות הבעייתיים, וללמוד דרכים חדשות ויעילות יותר לחשוב ולהתנהג. שטיינמן וטיצ'מן (2017) מדגישים כי הטיפול הוא שיתופי – המטפל והמטופל עובדים יחד כצוות – ודורש מעורבות פעילה של המטופל.
פסיכו-חינוך והערכה
הבנת טבעה של החרדה החברתית והמנגנונים המשמרים אותה. המטפל הקוגניטיבי התנהגותי יסביר על מודל ה-CBT (כמו הקשר מחשבה-רגש-התנהגות) ויקיים הערכה מקיפה של הבעיה, ההיסטוריה שלה, עוצמתה והשפעתה על חיי המטופל.
ניטור עצמי ובניית פורמולציה
המטופל מתבקש לנהל מעקב שיטתי אחר מצבים המעוררים חרדה, המחשבות, הרגשות והתנהגויות בהם. המטפל והמטופל יוצרים יחד "פורמולציה" - ניתוח מבני של הבעיה שמראה איך המחשבות, התחושות הגופניות וההתנהגויות משפיעות זו על זו.
ארגון מחדש קוגניטיבי
זיהוי ואתגור מחשבות אוטומטיות שליליות לצד עיוותי חשיבה קוגניטיביים, כמו קריאת מחשבות או קטסטרופיזציה. המטופל לומד לבחון את המחשבות באופן ביקורתי ולפתח מחשבות חלופיות, מאוזנות יותר. המטפל יכול להשתמש בטכניקות שונות, ביניהן כאלה שנוגדות במסגור מציאותי יותר של המצב החברתי, כמו "מהו הסיכוי האמיתי שיצחקו עליך?" או "מה היית אומר לחבר שנמצא במצב דומה?"
טיפול בחשיפה
בשלב הבא בונים "היררכיית חשיפה" - רשימה מדורגת של מצבי אכילה חברתיים, מהקל ביותר ועד הקשה ביותר. המטופל מתחיל להתמודד באופן הדרגתי עם מצבים אלו, ללא הימנעות וללא התנה
טכניקות הרגעה ותשומת לב קשובה
תרגול שיטות הרפיה (נשימות סרעפת עמוקות, שחרור מתח שרירים הדרגתי) וכן מיומנויות קשיבות (Mindfulness) מסייעות להפחתת המתיחות הגופנית ולמיקוד בחוויה עצמה. "אכילה קשובה" (Mindful Eating) המתמקדת בתחושות החושיות של הארוחה במקום במחשבות המטרידות, הוכחה כיעילה במיוחד בהקשר זה.
איך להתגבר על פחד לאכול ליד אנשים?
מעבר לטיפול המקצועי, ישנן גישות מעשיות רבות שיכולות לתמוך בהתמודדות היומיומית עם פחד מאכילה עם אחרים. מחקר של Craig ועמיתיו (2020) הצביע על היעילות הגבוהה של טכניקות עזרה עצמית לחרדה חברתית, כתוספת לטיפול הפורמלי או כצעדים ראשוניים להתמודדות:
- חשיפה הדרגתית: להתחיל מארוחות קטנות עם אנשים קרובים ולהתרגל לאט.
- ויסות עצמי: ללמוד טכניקות להרפיית גוף ונשימה לפני ובמהלך הארוחה.
- התמקדות פנימה: להזכיר לעצמך שכל אחד עסוק בצלחת שלו הרבה יותר ממה שנדמה לך.
- שבירת מעגל החרדה: גם אם יש קושי — להמשיך. החרדה תרד עם הזמן, לא עם הימנעות.
- הסטת תשומת הלב: התמקדות בשיחה או במזון עצמו במקום בחרדה.
סקר שנערך על ידי האגודה האמריקאית לחרדה ודיכאון (ADAA, 2022) הראה כי הפחד לאכול במסעדה או עם המשפחה בחגים הוא אחד הביטויים הנפוצים של דאגנות חברתית, ושכ-75% מהמטופלים שהשלימו תהליך CBT מובנה דיווחו על שיפור משמעותי ביכולתם להתמודד עם לחץ לאכול בציבור.
מקרה קליני: מהדאגה לרווחה
כדי להמחיש את תהליך ההתמודדות והשיפור, נתאר מקרה קליני (המבוסס על מקרים אמיתיים, עם שינוי פרטים מזהים):
נועה, בת 28, פנתה לטיפול במכון עקב מצוקה חמורה בעת ארוחות משותפות. היא סיפרה כי במשך שנים נמנעה ממפגשים חברתיים הכוללים מזון, סירבה להזמנות לסעודות עם חברים, ותמיד מצאה תירוצים להתחמק מביקורים במסעדות. כשנאלצה להשתתף באירוע כזה, הייתה אוכלת כמות מזערית, חשה בחילה וסחרחורת, וידיה רעדו כל כך שחששה להרים כוס.
נועה תיארה כיצד הדאגה המרכזית שלה הייתה שאנשים יבחינו שהיא רועדת בידיים ויתפסו אותה כ"מוזרה" או "חלשה". היא הייתה משוכנעת שכל הסובבים מתמקדים בה ומבחינים בכל תנועה שלה. לאחר אבחון והסבר מקיף, הבנו שמדובר בביטוי של חרדה חברתית, וזיהינו יחד את מעגל המצוקה שלה: דאגה מתגובות → עוררות → סימנים גופניים → מיקוד עצמי → התנהגויות הימנעות → חיזוק האמונות השליליות.
יצרנו עם נועה תוכנית התערבות מובנית שכללה עבודה על צורת החשיבה ביחס למחשבות האוטומטיות ("כולם מסתכלים עלי", "בוודאי אבייש את עצמי"), שכלל סולם חשיפה הדרגתי שהחל בנגיסה מחטיף ליד חברה קרובה והתקדם עד לארוחה שלמה במסעדה מלאה אורחים. תרגלנו גם שיטות הרגעה ואכילה קשובה.
אחרי 16 פגישות, חל שינוי משמעותי במצב של נועה. היא הצליחה לשבת לאכול במגוון סיטואציות חברתיות עם רמת מתח נמוכה עד בינונית שהיא יכלה לחלוטין לנהל. היא סיפרה למטפלת שלראשונה מזה שנים היא חוזרת החלה ליהנות מארוחות במחיצת אחרים. "הרגשתי כאילו השתחררתי ממאסר שגזרתי על עצמי", לדבריה.
טיפול בחרדה באכילה חברתית: מתי כדאי לפנות לעזרה?
אף שטיפול CBT הוא הגישה המבוססת ביותר מחקרית, קיימות מספר דרכי התערבות נוספות שיכולות לסייע בהתמודדות עם פחד לאכול ליד אנשים:
- טיפול CBT ממוקד: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממוקד בזיהוי מחשבות מכשילות ("אני אראה דביל"), תרגול חשיפות קטנות ומבוקרות, ובניית חוויות הצלחה שמפרקות את הפחד מאכילה בציבור. מחקר של Heimberg ועמיתיו (2018) הראה שטיפול זה יעיל במיוחד בשל המרכיב החברתי.
- גישות מבוססות קשיבות (MBCT): שילוב של עקרונות CBT עם תרגול מיינדפולנס, המסייע לפתח התייחסות לא שיפוטית כלפי התחושה של "האוכל נתקע בגרון כשכולם מסתכלים" ולהפחית מיקוד עצמי מוגזם.
- התערבות תרופתית: במקרים מסוימים, בעיקר כשרמת החרדה גבוהה במיוחד, טיפול תרופתי בהנחיית פסיכיאטר עשוי לסייע בהפחתת עוצמת הדאגה ולאפשר עבודה טיפולית יעילה יותר.
- גישות המבוססות על מציאות מדומה: טכנולוגיה מתקדמת המאפשרת תרגול סיטואציות כמו אכילה בבית ספר או בלימודים בסביבה נשלטת ומדורגת.
מבט קדימה: חיים מעבר לחשש
ההתגברות על חרדה מארוחות משותפות היא מסע הדרגתי הדורש סבלנות והתמדה. ראוי להדגיש, כפי שמעידים רבים מהמטופלים, שהיעד אינו להיפטר לחלוטין מכל תחושת מתח, אלא ללמוד להתמודד עמה באופן מסתגל שמאפשר השתתפות מלאה וסיפוק בחיי החברה. דיינו, מכאן סביר שזה יתחיל להיות גם מעניין ובהמשך מהנה.
סקירה של Freiburger ואחרים (2023) הראתה כי אנשים שהתגברו על חרדה חברתית קשה מדווחים על עלייה ניכרת באיכות החיים, בתחושת ההשתייכות החברתית, ובכלל בביטחון העצמי. רבים מעידים כי ההתמודדות המוצלחת עם הדאגה מסעודה במחיצת אחרים היוותה נקודת מפנה קריטית שהשפיעה על תחומי חיים נוספים.
להרבה אנשים יש חששות דומים, ורובם המוחלט מצליחים להתגבר עליהם בעזרת תמיכה מקצועית מתאימה, אז דברו איתנו.
סיכום: איך להתגבר על פחד לאכול ליד אנשים
הפחד לאכול ליד אנשים הוא חוויה כואבת אבל פתירה. באמצעות הבנת המנגנונים שביסוד החרדה, זיהוי דפוסי החשיבה המכשילים, ותרגול עקבי ומדורג של התמודדות עם מצבים מאתגרים, אפשר להשיב לעצמכם את החופש והסיפוק שבסעודה במחיצת אחרים.
במכון טמיר, אנו מתמחים בטיפול בחרדה באכילה חברתית על ביטוייה השונים. הגישה הטיפולית שלנו משלבת את השיטות המבוססות ביותר מבחינה מחקרית עם רגישות והתאמה פרטנית לאתגרים הייחודיים של כל אדם.
הטיפול עוזר לא רק לאכול בנוכחות אחרים, אלא גם להחזיר שליטה לחיים החברתיים. אל תניחו למצוקה להגדיר את גבולות חייכם. עם הכלים המתאימים והליווי הנכון, ארוחות משותפות יכולות לשוב ולהיות מה שנועדו להיות - הזדמנות לחיבור, הנאה וסיפוק.
מקורות:
- American Anxiety and Depression Association (ADAA). (2022). Annual Report on Anxiety Disorders: Trends and Treatment Outcomes. Retrieved from: https://adaa.org/annual-report-2022
- Ackerman, S. (2021). Living Beyond Anxiety: Acceptance-Based Approaches to Treating Social Anxiety. Penguin Books.
- Clark, D. M. (2018). Understanding and Treating Social Anxiety. Oxford University Press.
- Craig, A., Wilson, S., Bauman, H., & Brown, T. (2020). Daily coping strategies for social anxiety: A qualitative study. Journal of Anxiety, Stress & Obsessive-Compulsive Disorders, 74, 102-118.
- Das, A., Holland, J., Flynn, V., & Thapa, P. B. (2022). Deipnophobia: A Case of Social Anxiety Masquerading as Eating Issues. The Primary Care Companion for CNS Disorders, 24(2). https://doi.org/10.4088/PCC.21cr03197
- Freiburger, A., Johnson, L., & Martin, K. (2023). Beyond anxiety: Long-term effects of recovery from social anxiety on quality of life. Studies in Clinical Psychology, 41(3), 224-241.
- Goldbricker, N. B., & Levinson, C. A. (2019). Social anxiety and eating disorder comorbidity and underlying vulnerabilities: Using network analysis to conceptualize comorbidity. Journal of Affective Disorders, 245, 808-816. https://doi.org/10.1016/j.jad.2018.11.075
- Heimberg, R., Friedman, J., Goldin, P., & Gross, J. (2018). Group therapy for social anxiety disorder: The cognitive-behavioral therapy manual. Guilford Press.
- Hofmann, S. G. (2007). Cognitive factors that maintain social anxiety disorder: A comprehensive model and its treatment implications. Cognitive Behaviour Therapy, 36(4), 193-209.
- Kaye, W. H., Bulik, C. M., Thornton, L., Barbarich, N., & Masters, K. (2004). Comorbidity of anxiety disorders with anorexia and bulimia nervosa. American Journal of Psychiatry, 161(12), 2215-2221. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.161.12.2215
- Kocovski, N. L., & Rector, N. A. (2008). Post-event processing in social anxiety disorder: Idiosyncratic priming in the course of CBT. Cognitive Therapy and Research, 32(1), 23-36.
- Kraske, M. G., Treanor, M., Conway, C., Zbozinek, T., & Vervliet, B. (2014). Maximizing exposure therapy: An inhibitory learning approach. Behaviour Research and Therapy, 58, 10-23.
- Levinson, C. A., & Rodebaugh, T. L. (2012). Social anxiety and eating disorder comorbidity: The role of negative social evaluation fears. Eating Behaviors, 13(1), 27-35.
- Salkovskis, P. M. (1991). The importance of behaviour in the maintenance of anxiety and panic: A cognitive account. Behavioural Psychotherapy, 19(1), 6-19.
- Steinman, S. A., & Teachman, B. A. (2017). Cognitive behavioral therapy for social anxiety disorder. In The Wiley Handbook of Cognitive Behavioral Therapy (pp. 1-28). John Wiley & Sons, Ltd.
- Striegel-Moore, R. H., Silberstein, L. R., & Rodin, J. (1993). The social self in bulimia nervosa: Public self-consciousness, social anxiety, and perceived fraudulence. Journal of Abnormal Psychology, 102(2), 297-303.
- Tolin, D. F. (2010). Is cognitive-behavioral therapy more effective than other therapies?: A meta-analytic review. Clinical Psychology Review, 30(6), 710-720.
- Wells, A., Clark, D. M., Salkovskis, P., Ludgate, J., Hackmann, A., & Gelder, M. (1995). Social phobia: The role of in-situation safety behaviours in maintaining anxiety and negative beliefs. Behavior Therapy, 26(1), 153-161.
- Yu, D., & Yang, Z. (2023). Fear of public eating: A bridge between social anxiety and eating disorders. Clinical Psychiatry, 43(2), 98-112.