מכון טמיר לפסיכותרפיה
בני אדם צריכים ללמוד, לקבל ולהסתגל לחיים בתוך ציווליזציה, ובמקביל לנהל צרכים דחפיים, אותם ניתן למצוא אצל בעלי חיים גבוהים.
אימפולסיביות היא הנטייה לפעול באופן מהיר, לא מתוכנן ולא שקול, מבלי להתחשב מספיק בהשלכות אפשריות. היא מתבטאת ברגישות מופחתת לתוצאות שליליות, בתגובה מיידית לגירויים לפני עיבוד מקיף של המידע, ובהעדפת תגמולים מיידיים קטנים על פני תגמולים כדאיים יותר בעתיד. אימפולסיביות הינה תכונה רב-ממדית המשפיעה על תחומי חיים רבים ומהווה גורם סיכון להתנהגויות מסוכנות והפרעות פסיכיאטריות שונות.
מחקרים מצביעים על כך שאימפולסיביות מהווה גורם משמעותי בנטייה להתנהגויות מסוכנות ובהתפתחות של מגוון הפרעות נפשיות.
היא נחשבת לקריטריון אבחוני לכמה הפרעות על פי מדריכי האבחון הפסיכיאטריים (DSM ו-ICD), ומשחקת תפקיד מרכזי בהפרעות אישיות, התמכרויות, הפרעת קשב, הפרעות אכילה ועוד.
בעוד חוקרים שונים מציעים הגדרות מגוונות לאימפולסיביות, ישנה הסכמה רחבה כי היא כוללת שלושה מאפיינים מרכזיים:
1. רגישות מופחתת להשלכות שליליות של התנהגות.
2. תגובה מיידית ולא מתוכננת לגירויים לפני עיבוד מעמיק של המידע.
3. חוסר התחשבות בהשלכות ארוכות טווח של התנהגות.
מילון מונחים זה מציג את הפנים השונות של אימפולסיביות כפי שהן מוגדרות בספרות המדעית העדכנית.
הוא כולל סיווגים שונים של אימפולסיביות, מודלים תיאורטיים המסבירים את מבנה התכונה, והבסיס המוחי של סוגי האימפולסיביות.
הבנה של מורכבות האימפולסיביות חיונית לפיתוח גישות יעילות למניעה וטיפול בהתנהגויות בעייתיות הנובעות ממנה.
אימפולסיביות פונקציונלית (Functional Impulsivity)
אימפולסיביות שיכולה להיות מועילה במצבים מסוימים הדורשים החלטות מהירות. הוצעה על ידי דיקמן כדי לתאר את הצד החיובי של אימפולסיביות, בניגוד לאימפולסיביות דיספונקציונלית. מאופיינת בנטייה לקבל החלטות מהירות כאשר אסטרטגיה זו אופטימלית בנסיבות מסוימות. (Dickman, 1990; Bakhshani, 2014).
אימפולסיביות דיספונקציונלית (Dysfunctional Impulsivity)
מאופיינת בפעולה עם פחות מחשבה בהשוואה לרוב האנשים בעלי אותה רמת מיומנות וידע.
דיקמן הגדיר זאת כממד הקשור לתוצאות שליליות, בניגוד לאימפולסיביות פונקציונלית.
מהווה רכיב מרכזי בהפרעות פסיכיאטריות שונות המאופיינות בהתנהגויות מסוכנות. (Dickman, 1990; Bakhshani, 2014).
אימפולסיביות זמנית (Temporal Impulsivity)
משקפת קושי להמתין לסיפוק וניכור תלול יותר של תגמולים מושהים. אנשים בעלי אימפולסיביות זמנית מעדיפים תגמולים מיידיים קטנים על פני תגמולים גדולים יותר בעתיד. נמדדת באמצעות הליכים של בחירה היפותטית או דרך מטלות כמו Two Choice Impulsivity Paradigm (TCIP). קשורה לאזורים מוחיים הכוללים את קליפת המוח הקדם-מצחית המדיאלית, קליפת המוח האורביטופרונטלית, האינסולה והאזורים הלימביים. (Herman & Duka, 2019; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
אימפולסיביות מוטורית (Motor Impulsivity)
מתייחסת לפעולה ללא חשיבה והוצאה לפועל לא הולמת של פעולות מוטוריות. מהווה אחד משלושת הגורמים בסולם האימפולסיביות של Barratt. ניתן לחלקה לשני סוגי משנה: "אימפולסיביות עצירה" (חוסר יכולת לעצור תגובה) ו"אימפולסיביות המתנה" (חוסר יכולת להמתין לאות מתאים). קשורה לפעילות באזורים מוחיים ספציפיים כולל האונה הקדם-מצחית הימנית והגרעינים הבזאליים. (Barratt, 1965; Patton et al., 1995; Herman & Duka, 2019)
אימפולסיביות של קושי לעצור (Stopping Impulsivity)
תת-סוג של אימפולסיביות מוטורית המתייחס לחוסר יכולת לעצור תגובה מוטורית שכבר אינה מתאימה. נמדדת באמצעות Stop Signal Task (SST) (משקף ביטול פעולה) או Go/No-Go (משקף בחירת פעולה וריסון). מחקרי הדמיה מצביעים על מעגל עצבי משותף הכולל את הגירוס הפרונטלי התחתון והאמצעי הימני, הקליפה הסינגולרית הקדמית, האזור המוטורי המשלים הקדמי, האונה הפריאטלית התחתונה הימנית והאונה הטמפורלית האמצעית השמאלית. (Herman & Duka, 2019; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021)
אימפולסיביות קוגניטיבית (Cognitive Impulsivity)
מוגדרת כקבלת החלטות קוגניטיביות מהירות מדי. אחד משלושת הגורמים בסולם האימפולסיביות של Barratt, יחד עם גורמים מוטוריים וגורמי אי-תכנון. מאופיינת באי-יכולת להשוות בין תוצאות מיידיות ועתידיות של אירועים, וכתוצאה מכך חוסר יכולת לדחות סיפוקים. מוערכת במטלות של קבלת החלטות וקשורה לאזור הקדם-מצחי הונטרומדיאלי במוח. (Barratt, 1965; Bakhshani, 2014).
אימפולסיביות קשבית (Attentional Impulsivity)
מתייחסת לקשיים בריכוז וקשב. מהווה אחד משלושת הגורמים בסולם האימפולסיביות של Barratt, יחד עם אימפולסיביות מוטורית ואי-תכנון. פאטון ועמיתיו (1995) זיהו זאת כגורם מרכזי בניתוח הגורמים של סולם האימפולסיביות של Barratt. חוסר קשב מספק נחשב לגורם מרכזי באימפולסיביות, המשפיע על תהליכי קבלת החלטות ובחירת פעולות. (Patton et al., 1995; Bakhshani, 2014).
אימפולסיביות רפלקטיבית (Reflection Impulsivity)
נטייה לקבל החלטות מהירות ללא איסוף והערכה מספקים של מידע. נמדדת באמצעות Information Sampling Task (IST) או Matching Familiar Figures Test (MFFT). שתי המטלות מניחות שבחירות מהירות מובילות ליותר שגיאות והחלטות לא אופטימליות. מחקרים וולומטריים מצביעים על כך שאימפולסיביות רפלקטיבית גבוהה יותר קשורה לנפחים גדולים יותר של קליפת הסינגולום הדורסלית השמאלית והפרקונאוס הימני. (Herman & Duka, 2019; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
אימפולסיביות של איפוק (Waiting Impulsivity)
תת-סוג של אימפולסיביות מוטורית המתאר חוסר יכולת להמתין לאות מתאים לפעולה. נמדדת באמצעות Immediate and Delayed Memory Task (IMT/DMT) או 5-Choice Serial Reaction Time Task (5-CSRTT). במטלות אלו, נבדקים צריכים להמתין ולהגיב לאות כדי לקבל תגמול, כאשר תגובות מוקדמות מצביעות על "אימפולסיביות המתנה". המעגלים המוחיים שבבסיס "אימפולסיביות המתנה" נחקרו היטב בבעלי חיים ושונים מאלה של "אימפולסיביות עצירה". (Herman & Duka, 2019; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
דחיפות חיובית/שלילית (Positive/Negative Urgency)
נטייה לפעול באימפולסיביות בהשפעת רגשות חיוביים או שליליים בהתאמה. מהווים שניים מחמשת הממדים במודל UPPS-P. דחיפות שלילית קשורה לאזורים מוחיים הכוללים את הגירוס הפרונטלי האמצעי והאינסולה. תרומה מקורית של מודל ה-UPPS-P, המבוססת על תכונת הנוירוטיציזם של מודל "חמש הגדולים" של אישיות. (Whiteside & Lynam, 2001; Cyders et al., 2007; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
חוסר התמדה (Lack of Perseverance)
קושי להישאר ממוקד במטלות מאתגרות או משעממות. אחד מחמשת הממדים במודל UPPS-P. קשור לקליפה הסינגולרית הקדמית במוח לפי מחקרי הדמיה. מבוסס על ממד המצפוניות (conscientiousness) ממודל "חמש הגדולים" של אישיות. (Whiteside & Lynam, 2001; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
חוסר עיכוב (Disinhibition)
קושי כללי בוויסות התנהגות פזיזה. אחד משני הגורמים במודל הדו-גורמי של אימפולסיביות. נתמך על ידי אזורים קורטיקליים במוח, בניגוד לרגישות לתגמול הנתמכת על ידי אזורים תת-קורטיקליים. מהווה מרכיב משמעותי באימפולסיביות הקשורה להפרעות שימוש בחומרים. (Gullo et al., 2014; Reise et al., 2013; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021)
חוסר תכנון מראש (Lack of Premeditation)
נטייה לפעול מבלי לשקול את התוצאות. אחד מחמשת הממדים במודל UPPS-P. מחקרי הדמיה קושרים זאת לגירוס הפרונטלי התחתון, האינסולה והפוטמן. מבוסס על ממד המצפוניות (conscientiousness) ממודל "חמש הגדולים" של אישיות, בדומה לרכיב אי-התכנון במודל של Barratt. (Whiteside & Lynam, 2001; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021)
חיפוש ריגושים (Sensation Seeking)
נטייה לחיפוש חוויות חדשות, מגוונות, מורכבות ואינטנסיביות, ונכונות לקחת סיכונים למען חוויות כאלה. אחד מחמשת הממדים במודל UPPS-P של אימפולסיביות. מחקרים קושרים זאת לאזורים מוחיים הכוללים את הגירוס הפרונטלי האמצעי והגירוס הסופרמרגינלי. חיפוש ריגושים קשור להתנהגויות סיכון כמו שימוש בחומרים ממכרים. (Whiteside & Lynam, 2001; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
מודל UPPS-P
מודל אימפולסיביות המחלק את התכונה לחמישה ממדים: דחיפות שלילית (נטייה לפעול באימפולסיביות תחת רגשות שליליים), דחיפות חיובית (נטייה לפעול באימפולסיביות תחת רגשות חיוביים), חוסר תכנון מראש (נטייה לפעול ללא שיקול התוצאות), חוסר התמדה (קושי להישאר ממוקד במטלות מאתגרות) וחיפוש ריגושים (חיפוש חוויות חדשות וריגושים). הממדים בנויים על בסיס מודל "חמש הגדולים" של אישיות (Whiteside & Lynam, 2001; Cyders et al., 2007; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
מודל דו-גורמי (Two-factor model)
מודל אימפולסיביות המבחין בין רגישות לתגמול (הנטייה לחפש סיפוק מיידי) לבין חוסר עיכוב (קושי כללי בוויסות התנהגות פזיזה). הוצע כחלופה פשוטה יותר למודלים מרובי-ממדים כמו Barratt ו-UPPS-P. לפי המודל, רגישות לתגמול נתמכת על ידי אזורים תת-קורטיקליים במוח, בעוד שחוסר עיכוב נתמך על ידי אזורים קורטיקליים. (Gullo et al., 2014; Reise et al., 2013; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021).
רגישות לתגמול (Reward sensitivity)
הנטייה לחפש סיפוק מיידי. אחד משני הגורמים במודל הדו-גורמי של אימפולסיביות. נתמכת על ידי אזורים תת-קורטיקליים במוח, בניגוד לחוסר עיכוב הנתמך על ידי אזורים קורטיקליים. משחקת תפקיד משמעותי בהתנהגויות הקשורות להתמכרות ולחיפוש תגמולים מיידיים. (Gullo et al., 2014; Reise et al., 2013; Verdejo-Garcia & Albein-Urios, 2021)
תיאוריית האימפולסיביות של Barratt
מודל המחלק אימפולסיביות לשלושה גורמים: אימפולסיביות מוטורית (פעולה ללא חשיבה), אימפולסיביות קוגניטיבית (החלטה קוגניטיבית מהירה), ואימפולסיביות אי-תכנון (ירידה באוריינטציה כלפי העתיד). אחד המודלים הנפוצים ביותר למדידת אימפולסיביות, המיושם באמצעות סולם האימפולסיביות של Barratt (BIS). ניתוח הגורמים של פאטון ועמיתיו (1995) זיהה שלושה גורמים: פעילות מוטורית מוגברת, קשב מופחת ותכנון מופחת. (Barratt, 1965; Patton et al., 1995; Bakhshani, 2014)
מקורות:
Bakhshani, N.M. (2014). Impulsivity: A Predisposition Toward Risky Behaviors. International Journal of High Risk Behaviors and Addiction, 3(2), e20428.
Barratt, E.S. (1965). Factor analysis of some psychometric measures of impulsiveness and anxiety. Psychological Reports, 16, 547-554.
Cyders, M.A., Smith, G.T., Spillane, N.S., Fischer, S., Annus, A.M., & Peterson, C. (2007). Integration of impulsivity and positive mood to predict risky behavior: Development and validation of a measure of positive urgency. Psychological Assessment, 19(1), 107-118.
Dickman, S.J. (1990). Functional and dysfunctional impulsivity: Personality and cognitive correlates. Journal of Personality and Social Psychology, 58(1), 95-102.
Gullo, M.J., Loxton, N.J., & Dawe, S. (2014). Impulsivity: Four ways five factors are not basic to addiction. Addictive Behaviors, 39(11), 1547-1556.
Herman, A.M., & Duka, T. (2019). Addiction: a neurobiological and cognitive brain disorder. Neuroscience & Biobehavioral Reviews.
Patton, J.H., Stanford, M.S., & Barratt, E.S. (1995). Factor structure of the Barratt impulsiveness scale. Journal of Clinical Psychology, 51(6), 768-774.
Reise, S.P., Moore, T.M., Sabb, F.W., Brown, A.K., & London, E.D. (2013). The Barratt Impulsiveness Scale-11: Reassessment of its structure in a community sample. Psychological Assessment, 25(2), 631-642.
Verdejo-Garcia, A., & Albein-Urios, N. (2021). Impulsivity traits and neurocognitive mechanisms conferring vulnerability to substance use disorders. Neuropharmacology.
Whiteside, S.P., & Lynam, D.R. (2001). The Five Factor Model and impulsivity: Using a structural model of personality to understand impulsivity. Personality and Individual Differences, 30(4), 669-689.