למילה "התמכרות" יש קונוטציה טעונה, קל וחומר כאשר מדובר על התמכרות למסכים.
כמו בתחומים אחרים בקידמה המדעית, גם תופעת ההתמכרות הדיגיטלית מסתבכת עם הפסיכולוגיה, שמנסה נואשות להדביק את הקצב של הטכנולוגיה.
הפסיכולוגיה מנסה להסביר התנהגות אנושית, ואנחנו חיים בתקופה בה חיבור למסכים הוא התנהגות הכרחית לכל אדם שחי בה.
נדבר פה על שאלת ההתמכרות לגיימינג, אבל לא משנה לאן מוביל הדיון, חשוב לזכור להצנתק מדי פעם מהגריד ולחיות את הרגע.
הצבת סדר העדפות מאוזן היא כנראה אתגר מרכזי ביותר בחייו של כל אדם בגיר.
התמכרות למשחקי מחשב: הפרעה נפשית?
התמכרות למשחקי מחשב, או הפרעת גיימינג באינטרנט, מאופיינת בשליטה מופחתת בהרגלי המשחק. היעדר השליטה אצל המכור מביא לפגיעה בתפקוד היומיומי, ובכלל זה במחויבויות חברתיות, זוגיות, הוריות ותעסוקתיות.
למרות שמיליונים נהנים לשחק במשחקי וידאו, רק שיעור נמוך מתוכם מפתח התמכרות למשחקי מחשב.
החל מה - 18.6.18 התמכרות למשחקי מחשב ווידאו נכנסה למדריך סיווג המחלות (ICD) המהווה, בין היתר, מערכת סיווג פסיכיאטרית המונחה על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO).
כך, על פי הארגון מי שמכורים למשחקים יכולים להיות מאובחנים כסובלים מהפרעת גיימינג.
סימנים של התמכרות לגיימינג
ה-DSM-5 אכן כולל סעיף שעוזר להכיר את סימני האזהרה של שימוש יתר במשחקי וידאו.
מעבר לשאלון אבחוני שמאפשר לבחון את מידת החומרה (IGDS9-SF), הנה כמה דגלים אדומים שיכולים להעיד על בעיה בשימוש בגיימינג, גם כשמחוברים לאינטרנט וגם אופליין.
אם 5 או יותר מההיגדים הבאים נכונים לגביך בשנה האחרונה, הקריטריונים שהוצעו ב-DSM-5 מזמינים אותך לעצור רגע לחשיבה:
-
אני חושב כל הזמן, או הרבה ממנו, על משחקי מחשב.
-
אני מרגיש רע כשאני לא יכול לשחק.
-
כדי להרגיש טוב אני צריך להשקיע יותר ויותר זמן במשחק.
-
אני מתקשה להפסיק לשחק או אפילו לשחק פחות.
-
אני לא רוצה לעשות דברים אחרים שפעם אהבתי.
-
אני נתקל בבעיות בגלל שרני משחק, בעבודה, בלימודים או בבית.
-
אני משחק למרות הבעיות האלה.
-
אני משקר לאנשים קרובים לגבי כמה זמן אני משחק.
-
הרבה פעמים אני משחק כדי להקל על מצב רוח ורגשות רעים.
מחקרים עדכניים על התמכרות ל- Gaming - משחקים באינטרנט <
ברור שלא לכל מי שמשחק הרבה יש בעיה של התמכרות.
יש קבוצות שלמות של בני אדם שסובלות ממחירי התיוג הזה, שמייחס פסיכופתולוגיה לתחביב שהם אוהבים כבר שנים.
ההערכות הן שרק 1-9% מכלל הגיימרים, מבוגרים, נוער וילדים כאחד, עומדים בקריטריונים האבחוניים של הפרעה.
מבחינת מגדר, גיימינג שכיח יותר אצל בנים וגברים מאשר אצל בנות ונשים.
קשר בין התמכרות למשחקי מחשב להפרעת קשב וריכוז
מחקר גילה שילדים עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD) המתמודדים גם עם התמכרות למשחקי מחשב חווים את הפרעת הקשב שלהם בצורה הרבה יותר קשה (Berloffa et al, 2022).
זה אומר שהתסמינים שלהם, כמו קושי להתרכז, חוסר שקט, חוסר סבלנות, ואפילו דיכאון וקשיים חברתיים, הופכים להיות הרבה יותר חזקים.
למה זה קורה?
החוקרים לא הגיעו למסקנות, אבל אפשר להעלות השערה לגבי שני חיבורים שמשחקים תפקיד:
-
לילדים עם ADHD יש סף גירוי נמוך מהנורמה. במילים אחרות, הם זקוקים לגירויים חזקים יותר כדי להרגיש, ולכן נוטים לחפש גירויים אינטנסיביים רגשית, כמו משחקי מחשב.
-
משחקי מחשב יכולים להיות ממכרים במיוחד עבור ילדים עם ADHD. בגלל שמשחקי מחשב די סוחפים וקשה לעצור אותם באמצע, סביר שילדים עם ADHD מתקשים לעכב את הדחף להמשיך לשחק עוד ועוד. האתגר של לעצור את המשחק פוגש אימפולסיביות גבוהה המאפיינת הפרעת קשב אצל ילדים. התהליך הזה יכול להוביל להתעלמות מדברים חשובים בחיים, כמו בית ספר, חברים ומשפחה.
בשורה לגיימרים: משחקי מחשב תורמים להפחתת סטרס
מחקר בריטי מעניין התעמק באסטרטגיות שגברים מאמצים כדי להתמודד עם לחץ נפשי.
החוקרים מצאו כי בעוד שדיבור עם חברים מפחית סטרס עבור רוב הגברים, חלק ניכר מהם פונים לקונסולות משחקים או לפלטפורמות המקוונות שלהם כדי להשיג הפוגה נפשית.
יתכן שהאופי הסוחף של המשחקים, והצלילה ליקום הדיגיטלי מאפשרת לאדם להתנתק קצת מטרדות העבודה, ומספקת שקט חיוני.
המשחק מציע תחושת שליטה וניתוק הכרחי מלחצים יומיומיים, ובכך מסייע בשיפור המצב המנטלי.
במילים פשוטות, משחק יכול להיות פעילות טיפולית, לחדש את האנרגיה המנטלית ליום המחרת.
מעניין לציין שבעוד שנשים נהנות מהפוטנציאל המרגיע של משחקי וידאו, הן פחות תופסות גיימינג כאמצעי מועדף להורדת מתח, בהשוואה לגברים.
מחקרים מראים שמשחקים עוזרים להקל על תחושת אוטונומיה בכך שהם נותנים לשחקנים חופש בחירה, ובהתאם למשחק גם נרטיב משמעותי להשלמת משימות.
אגב, מהצד שלנו משחקי פעולה / מלחמה אידיאולוגיים עלולים לשרת לוחמה פסיכוולוגית פלסטינית. מאז 7 באוקטובר ותחילת חרבות ברזל בעזה, משחקי מחשב פוליטיים אלימים, כמו משחק זה שמטרתו היא פגיעה בישראלים, זוכים להדים גלובליים, בעיקר כאשר התהוותה אסוציאציה מוזרה בין החזון של חמאס לבין עמדה פרוגרסיבית ליברלית.
משחקים מושקעים עם אנימציה מצוינת מאפשרים אף הם לחזק את תחושת המסוגלות על ידי הצגת אתגרים שאינם קשים או קלים מדי, אבל מעניקים תגמול מנטלי על ההתמודדות עמם.
הנה נדב מהטכניון (היהודים באים)
מחזיר אותנו להיסטוריה הקרובה:
כ
התייעצו על טיפול בהתמכרות לגיימינג
אם אתם מרגישים שהרגל המשחק שלכם או של הילד מוגזם, מוזמנים לחשוב יחדיו.
יכול להיות שנמליץ על טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), גישה שמראה תוצאות יפות בטיפול בהתמכרות לגיימינג (Han et al, 2020).
טיפול כזה יתמקד בקשר בין מחשבות, רגשות ותחושות הקשורות לגיימינג, ובשינוי פנימי שנועד לשנות התנהגות.
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
עדכון אחרון:
20 בינואר 2024
מקורות:
Ali, A. M., Al-Amer, R., Atout, M., Ali, T. S., Mansour, A. M. H., Khatatbeh, H., Alkhamees, A. A., & Hendawy, A. O. (2022). The Nine-Item Internet Gaming Disorder Scale (IGDS9-SF): Its Psychometric Properties among Sri Lankan Students and Measurement Invariance across Sri Lanka, Turkey, Australia, and the USA. Healthcare (Basel, Switzerland), 10(3), 490. https://doi.org/10.3390/healthcare10030490
Berloffa, S., Salvati, A., D'Acunto, G., et al. (2022). Internet gaming disorder in children and adolescents with attention deficit hyperactivity disorder. Children (Basel), 9(3), 428.
Darvesh, N., Radhakrishnan, A., Lachance, C.C. et al. (2020). Exploring the prevalence of gaming disorder and Internet gaming disorder: a rapid scoping review. Systematic Reviews, 9(68). https://doi.org/10.1186/s13643-020-01329-2
Han, J., Seo, Y., Hwang, H., Kim, S. M., & Han, D. H. (2020). Efficacy of cognitive behavioural therapy for internet gaming disorder. Clinical psychology & psychotherapy, 27(2), 203–213. https://doi.org/10.1002/cpp.2419
Király, O., Billieux, J., King, D. L., Urbán, R., Koncz, P., Polgár, E., & Demetrovics, Z. (2022). A comprehensive model to understand and assess the motivational background of video game use: The Gaming Motivation Inventory (GMI). Journal of behavioral addictions, 11(3), 796–819. https://doi.org/10.1556/2006.2022.00048
Kuss D. J. (2013). Internet gaming addiction: current perspectives. Psychology research and behavior management, 6, 125–137. https://doi.org/10.2147/PRBM.S39476
Nasution, F. A., Effendy, E., & Amin, M. M. (2019). Internet Gaming Disorder (IGD): A Case Report of Social Anxiety. Open access Macedonian journal of medical sciences, 7(16), 2664–2666. https://doi.org/10.3889/oamjms.2019.398
Ryan, R.M., Rigby, C.S. & Przybylski, A. The Motivational Pull of Video Games: A Self-Determination Theory Approach. Motiv Emot 30, 344–360 (2006). https://doi.org/10.1007/s11031-006-9051-8
Sarwar, S. (2017). Video games are better than sex for relieving stress: Study. learnbonds. https://learnbonds.com/video-games-better-sex-relieving-stress/
WebMD Editorial Contributors. (2023, May 15). Is Video Game Addiction Real? WebMD. https://www.webmd.com/mental-health/addiction/video-game-addiction